חושבים שמערכות נגד העתקה הן גימיק חדש בתעשיית המשחקים? מדובר במלחמה עתיקה-עתיקה
ה-DRM החדש של Ubisoft, שמספק לאתרי ופורומי משחקים מסביב לעולם כזה נושא מעורר לשיחה בחודשים האחרונים, הוא רק הפרק האחרון במלחמה בין יוצרי המשחקים למעתיקיהם. זו מלחמה שגילה כמעט כגיל תעשיית המשחקים עצמה.
מה שנופל היום ברוב חשיבות תחת הכינוי Digital Rights Management, נקרא פעם בפשטות "אמצעים נגד העתקה". מה שבשנים האחרונות לובש צורה טכנולוגית מתוחכמת יחסית של אימות מול שרת מקוון, היה לפני הרבה שנים דף נייר וטקסט.
עצור, סיסמה!
בצורתה הבסיסית, ההגנה נגד העתקות של משחקי שנות השמונים הסתמכה על החוברת המודפסת שהגיעה באריזת המשחק, פריבילגיה שגיימרים מודרניים כבר כמעט לא מכירים, ונושא שראוי לכתבה משלו. באותן שנים, המשחק הממוצע היה מקביל את פניכם בשאלה כגון זו: "בחוברת המשחק, בעמוד 36: מהי המילה השישית בשורה השלישית של הפסקה החמישית?".
סמן מהבהב היה מחכה שתקלידו את התשובה - ולעיתים רחוקות, גם בלי החוברת, הייתם מצליחים לנחש אותה. ברוב המקרים, אם לא הייתה בידכם החוברת, הייתם נזרקים כלאחר כבוד למערכת ההפעלה לאחר ניחוש כושל או שלושה, לרוב ללא ברכת פרידה.
עלילה נמכרת לחוד
גרסה אחרת של מערכת ההגנה הזאת פשוט העתיקה חלקים נכבדים מעלילת המשחק אל "יומן משחק" שהגיע לצד או בתוך חוברת ההוראות. המערכת הזאת, שהופיעה במשחקים עתירי סיפור כמו Wasteland (אבא של Fallout) ומשחק המבוכים ודרקונים Pool of Radiance (המקורי, לא זה שיצא ב-2001), עבדה כך: נגיד שאתם חוקרים מבוך. ונגיד שאתם פתאום פוגשים גמד. הוא מציג את עצמו כ"גימלי, לא הבן של גלואין", ואז ממשיך בברכת הגמדים המסורתית: "דפדף לרשומה מספר 166 ביומן המשחק", שם, בדיו על גבי נייר, מתואר המשך המפגש. אין לך את החוברת? אתה מוזמן לדמיין את העלילה, כי הרבה ממנה, מלבד מספרי רשומות, לא תקבל.
נכנסת למחנה הנוודים. לכניסה לאווירה, קרא את פסקה 2
למשחקי תפקידים מוקדמים, כמו Bard's Tale ו-Ultima IV, הייתה דרך אלגנטית, במושגי אותם הימים, לשלב את מערכת ההגנה מבוססת הטקסט שלהם במנגנוני המשחק. כדי להטיל קסם ב-Bard's Tale, למשל, פעולה שבלעדיה לא הייתם שורדים את קומת המבוך הראשונה, הייתם צריכים להקליד את שמו המקוצר. למשל, MAFL היה קוד ההפעלה של הקסם Mage Flame, הגרסה של המשחק לקסם תאורה פשוט. ללא החוברת ורשימות הקסמים, שתפסו לפחות חצי ממנה, חבורת ההרפתקנים שלכם הייתה מסורסת לחלוטין.
על אותו משקל, תיאורי הקסמים בחוברת של Ultima IV הם המקום היחיד שבו יכולתם למצוא את היחסים המדויקים בין הרכיבים האלכימיים (זנב סלמנדרה, שורש מנדרייק וכו') הדרושים להכנת כל קסם. במשחק עצמו לא היה זכר למידע החיוני הזה.
אלא מה? חוברות די קל לצלם, והמערכות הנ"ל הפכו את חיי המעתיקים לרק מעט יותר קשים. ביקור קצר בחנות הצילום השכונתית ותשלום של מספר שקלים היו כל הקראק הדרוש כדי להשמיש את העותק החדש שבידיך.
גלגל האניגמה
תגובת חברות המשחקים לא איחרה לבוא, וכך נולד "גלגל הקודים", חפץ כל-כך יחודי במראהו ונפוץ באותם ימים, שהוא מהווה גשר מיידי של נוסטלגיה אל אותה תקופה. גלגל ממוצע היה בנוי משניים-שלושה עיגולי נייר קשיח, צמודים זה לזה בציר מרכזי משותף, כשסמלים, מילים וקודים שונים, הלקוחים מעולם המשחק, מודפסים עליהם, וחורים מנוקבים בהם במקומות אסטרטגיים. השחקן התבקש להתאים זוג או שלשה של סמלים\קודים על היקפי העיגולים ואז להסתכל על חור ספציפי, שרק באותו מערך אסטרונומי מדויק הציג את הקוד הדרוש לכניסה למשחק. זה היה כמעט טקס מיסטי.
בתמונה: דוגמה מפורקת לגלגל הקודים של משחק המבוכים ודרקונים Curse of the Azure Bonds
כמובן שגם זו לא הייתה הגנה מושלמת, ועד מהרה התחילו אנשים להתמחות בבניית גלגלי קוד מאולתרים. המהדרין היו מפרקים את הגלגל המקורי, מצלמים בנפרד כל עיגול, גוזרים חורים במקומות הנכונים בעזרת סכין יפנית, ואז מחברים אותם בנעץ או אמצעי דומה. אנשים שרצו להקל על תהליך ההפצה הויראלי של המשחק היו עמלים כדי ליצור טבלאות שמתארות כל שילוב קודים וחורים אפשרי. הרשימות האלה היו ארוכות ומסורבלות, אבל מרגע שהן היו קיימות מערכת ההגנה חזרה למעשה לנקודת ההתחלה שלה, ורק דרשה צילום מהיר של מספר עמודים.
תכונותיו המגוננות של הצבע
שיטה אחרת שנועדה להקשות על המצלמים הסתמכה על העובדה שבאותן שנים היה מאוד קשה למצוא מכונת צילום בצבע, שלא לדבר על תחליפים כמו שילוב מצלמה דיגיטלית\מדפסת, או סורק. בניסיון זה להביס את מעתיקני חנות הצילום, הקודים ששולבו בחוברת המשחק הודפסו בשילובי צבע\רקע כאלה, שצילומם בשחור-לבן לא תפס את הטקסט - רק גוש אפרורי בלתי חדיר. יצרני המשחקים המשוכללים יותר אפילו הדפיסו חוברות בפורמט כזה, שרק הרכבת משקפים ירוקות או אדומות (שנכללו באריזת המשחק) חשפה, בשולי עמודי ספר ההוראות, את הטקסט הסודי שעליו הסתמכה מערכת ההגנה של המשחק.
תמונה זו של גיבור המשחק, מנקה חלונות במקצועו, היוותה את מרכז מערכת ההגנה של ההרפתקה Future Wars, שביקשה מהשחקן לזהות את צבעם של הכתמים
מספיק שנים עברו מאז, חרב הפיפיות של האינטרנט הפכה את כוח ההפצה של המפתח הממוצע להרבה יותר משמעותי, בעודה הופכת את הפיראטיות לנושא הרבה יותר אקוטי. מערכות ההגנה עדיין איתנו, מנסות להוציא קצת אוויר מגלגלי מכונת השכפול הדיגיטלית הגדולה, אבל אני מתגעגע למערכות הדיו והנייר של פעם: כמו הרבה דברים ביחס לישויות האלקטרוניות המופשטות שמקיפות אותנו עוד ועוד עם התקדמות הזמנים, הן היו נגישות יותר, הרגישו ידידותיות יותר, וכל עוד הקפדנו להתייחס אליהן יפה, פעלו במאה אחוזי אמינות.
תגובות
1
14:05 22.03.2010 |
אסף (אורח)
חח איך מאיפה שהתחלתם סיימתם?
2
14:14 22.03.2010 |
My_T
כתבה מעניינת מאוד,
תודה.
3
14:20 22.03.2010 |
!PCW (אורח)
כתבה מקצועית מאוד. ישר כח!
4
14:21 22.03.2010 |
יאלללה (אורח)
תאמינו לי שההגנות האלה עושות לכם רק טוב, אולי ככה תפסיקו לשחק במחשב כל היום ותתחילו ללמוד קצת חשבון, ואולי אפילו יצא מכם משהו בחיים האלה.
5
14:27 22.03.2010 |
pavel831
וואו. כרגע שמתי לב שהגיימינג ישן.
6
14:30 22.03.2010 |
אני (אורח)
שיפסיקו עם השטויות וימצאו פתרונות טובים לגרום לאנשים לקנות משחקים.
כל המערכות לא יעזרו להם.. הנוסחה די פשוטה אם הם יכולים לבנות (ולהסיר) את המערכת מישהו יכול לפרוץ אותה.
7
14:44 22.03.2010 |
Xaldin
כתבה מרתקת, לא שיערתי אפילו לרגע שכך התגננו פעם מפיראטיות.
8
14:48 22.03.2010 |
SupErioR
כתבה מאוד מעניינת.
אהבתי = ]
9
14:54 22.03.2010 |
h (אורח)
אני עיוור צבעים אז בחיים לא הייתי מצליח לעשות את הבקשה האחרונה P:
10
14:55 22.03.2010 |
אחלה כתבה (אורח)
ישר כוח...
11
14:59 22.03.2010 |
dolphy (אורח)
שמעו הפיראטים האלה דווקא די חכמים. הם הצליחו לדפוק ת'מערכת בלי לשלם על זה בגרוש (רובם). אה כן... ואם המערכת היא ubisoft המפגרים האלה זה עוד יותר טוב
12
15:46 22.03.2010 |
Injection
פיי, חתיכת היסטוריה יש לפיראטיות.
13
16:07 22.03.2010 |
Dark Arrow (אורח)
אחלה כתבה
14
16:23 22.03.2010 |
לול (אורח)
אני זוכר שקנו לי את המשחק של "שכחו אותי בבית 1" לא היה אפשר לצלם את החוברת בכלל, כי היא הודפסה על נייר חום.
(גם לקרוא אותה היה קטסטרופה)
הכי מניאקית היתה מערכת ההגנה של הנסיך הפרסי, היא לא באה בהתחלה, אלא רק בכניסה למערה בשלב השני, ככה ששיחקתם כבר קרוב לחצי שעה כדי להגיע לשם, ואז שואלים אותך שאלה!
(אני עד אז כבר איבדתי את החוברת...אז בעסה לי, התחלתי את המשחק מההתחלה כל פעם)
15
16:55 22.03.2010 |
swatman-ofer
רק עוד פירצה ששחכת , שפשוט אלה שפרצו את המשחק היו פורצים את המערכת קודים שלו והקוד היה נכתב מעצמו , או שיכלת לכתוב מה שאתה רוצה בקוד והוא היה מאשר שהוא נכון.
זה אני חושב מה ששבר אותם.
גם מוכונות צילום באותם ימים היו דבר נדיר .
16
16:56 22.03.2010 |
דביר (אורח)
אחת הכתבות היותר מעניינות שנקראו באתר אי פעם.
17
18:02 22.03.2010 |
יובל (אורח)
כתבה מעניינת, כל הכבוד P:
שיבינו שצריכים לחשוב הרבה יותר מ20 שנה בשביל לעצור לגמרי את הפיראטים xP
18
20:34 22.03.2010 |
bozeman
ולחשוב שחייתי בתקופה ההיא... עד היום אני זוכר את המשחק "פרדי פרקש רוקח במערב" של סיירה, שם ההגנה הייתה למעשה המרשמים שצריך להכין במשחק. מעבר לעובדה שהמשחק הגיע על 7 דיסקים של 5 וחצי אינצ (המון במושגי אותם ימים...) ולקח איזה שעה להתקין אותם (תחשבו על התקנה של 5 מגה לערך...), וזה המשחק הראשון שאני זוכר ששילב בדיחות בהתקנה. עד היום אני זוכר שהנבלות שתרגמו את המשחק טעו באחד המרשמים ובמקום 15 מ"ג של רכיב בתרופה מסויימת הופיע רק הספרה 5. אז מעבר לזה שהעניין תקע אותי במשחק (עד שקראתי על הטעות במגזין משחקים...) היא גם הייתה משמעשת מאוד, כי התרופה הייתה למעשה אמורה להינתן ליצאנית הכפר בתור מרשם למניעת הריון ובטעות זה יצא מרשם לטסטוסטרון... (הורמון גברי...) אתם יכולים לנחש מה הלך אח"כ במשחק...
19
20:41 22.03.2010 |
MATANWX@HOTMAIL.
חחחחח....וכול אלה לא עזרו בשיט...
20
20:54 22.03.2010 |
yaniv545
חחח אבל האקרים מוצאים דרך לדפוק אותך מחדש XDDD
21
21:47 22.03.2010 |
OdN
זה ממש עצוב אבל שבחברות משחקים יושבים איזה 10-20 איש כדי לייצר הגנה חזקה במשך כמה חודשיים, ואז באים זוג האקרים שפורצים את המשחק תוך יומיים גג xD
22
22:52 22.03.2010 |
LooLzzz
הייתם יכולים להמשיך עם הכתבה עוד קצת ולהגיע לעידן המודרני ונגיד לDRM וכל מיני משחקים שהיה קשה לפרוץ אותם אבל בסופו של דבר נפרצו *האמ*riddick*האמ* =P
ובקרוב מאוד AC2!
23
00:22 23.03.2010 |
סס (אורח)
הרעיון עם המשקפיים נשמע ממש לא רע... למה הפסיקו איתו?
24
00:59 23.03.2010 |
amichai90
לא ידעתי שזה היה ככה פעם
כתבה טובה מאוד
25
02:33 23.03.2010 |
איתי (אורח)
כתבה מצוינת אבל לא כזה הבנתי את הנייר העגול
26
12:46 23.03.2010 |
ilia0682
כתבה טובה!
מסקנה שכל דבר ניתן לפריצה בתחום הזה
27
15:51 23.03.2010 |
DMG (אורח)
כתבה נהדרת! מחכה להמשך.
28
16:38 23.03.2010 |
De-Panther
איזה נוסטלגי זה הגלגל.
עדיין יש איפשהו בבית של ההורים מארז מקורי של המשחק זוּל, עם הגלגל הזה
29
16:55 23.03.2010 |
ET2k
נחמד מאוד - אבל למה לא מוזכרת גם ההגנה על הדיסקטים עצמם כנגד העתקה? זו מערכת הרבה יותר דומה לDRM של היום מכיוון שגם היא משתמשת בכל מיני טריקים על מנת שלא יהיה אפשר להעתיק את הדיסקט כמו שהוא (למשל, יצירת סקטורים פגומים).
30
19:10 23.03.2010 |
Tw‡sTeD
מעניין לאללה, סחתיין!
31
| פורסם ע"י