איך אדם יכול לתפקד כאשר הוא חי בצילו של אחיו? גם ביום וגם בלילה. כולם מכירים אותך ואף אחד לא יודע איך קוראים לך. בכל מקום שבו אתה עובר - "היי אתה אח של..." , "אני מכיר אותך, אתה אחיו של...". אתה חייב להוכיח שאתה שווה משהו . אתה מתחיל להשקיע באימוני כושר גופני שעות ארוכות. אתה מתחיל ללמוד ולהתמצא בכל דבר אפשרי. אתה עושה הכול כמו שצריך, רק כדי לעמוד בציפיות הגבוהות . וכדי להיפטר מהצל של אחיך.
אבל לפעמים הדחף להצליח בהכול, מביא לתוצאה הפוכה. פתאום אתה מוצא את עצמך, עומד על קצה הצוק בעיניים עצומות. או אפילו גרוע מכך...
קזינו רויאל:
האורחים הרבים שיחקו, שתו ונהנו מכל רגע, בקזינו היוקרתי של אחוות ההיל. אדם ממוצע היה מפסיד בקזינו 5,000$ ביום, אדם בעל ממון היה מפסיד קרוב למליון דולרים ביום. אבל בסוף היום, כולם הלכו הביתה מרוצים. המלצריות טובות המראה והשתייה שחולקה כמו מים עשו את העבודה. הרחק מההמולה עמדו בכניסה לקזינו שני שומרים. "ביג דאד וי", בחור כהה עור עצום ממדים, ששוקל בסביבות ה-180 קילו ומקוקע בכל חלקי גופו. "ביג דאדי וי" היה הכוח שבצמד. לצידו שמר קרליטו, ה"בחור המגניב מהאיים הקריביים". קרליטו היה צנום בסביבות ה1.75, שיערו היה שילוב של רסטות ואפרו מוזר משהו. הוא היה ידוע בחיבתו לתפוחים ולנשים ושימש כמוח בצמד.
הם היו שקועים במחשבות שלפתע: "היי בנים רוצים לצאת לחגוג הערב", נשמע קול נשי מתקתק מאזור החנייה. "ואו אמיגו שים לב לשאפות האלה", העיר קרליטו את ביג וי משנתו. ביג וי התעורר וחזה כלא מאמין בשני הנשים המדהימות שלפניו. האחת בלונדינית שהציגה לראווה, חזה שופע ופנים שובבות. השנייה בעלת שיער אדום, גוף חטוב וקעקוע מרשים על כתף יד ימין. "לי קוראים טריש ולה קוראים ליטה", דיברה הבחורה הבלונדינית.
"אנחנו חדשות בעיר ורוצות לכייף הערב, יש לכם מקום טוב להמליץ עליו"?, הוסיפה ליטה. קרליטו הרגיש שלא נשאר לו דם בראש. "בוא ביג דאדי ניקח את מספר הטלפון שלהם, ונצא לחגוג אחרי המשמרת", אמר קרליטו.
"השתגעת, רנדי ואדג יהרגו אותנו אם יידעו שעזבנו את השער לכמה רגעים" ענה ביג וי. "אמיגו היית פעם הסרסור הכי גדול בניו יורק. אתה יכול לזהות סחורה איכותית שהיא לפנייך" ענה קרליטו במטרה לשכנעו. "בוא נלך אליהן גם ככה יש לנו תצפית טובה משם", הוסיף. "טוב שכנעת אותי" ענה ביג וי, "אבל אני לוקח את המספר של האדמונית" הוסיף בחיוך ממזרי.
השניים התקדמו לכיוון שני הבחורות ואז נעצרו. "אחי שמעת את הצפצוף הזה?" שאל ביג וי, והסתכל לכיוון השער. "אמיגו אתה הוזה, שנינו ראינו שאף אחד לא התקרב לשער", ענה קרליטו והסיט את מבטו לאחור. "פאק, לאן נעלמו הבנות?", צעק ביג דאדי ורעד מעצבים. "אמיגו כמו שאמורים אצלו בקריביים, יום אסל יום בצל. בוא נחזור לשער" ענה קרליטו המאוכזב.
בינתיים בתוך הקזינו, שני חברי הילדות הרואים והבלתי נראים. חיפשו מקום להניח את הפצצה...
שלוש שנים לאחור ביתו של האגדה:
"סוף סוף סיימתי אחי, החפץ שישנה את גורל
העולם מוכן", אמר האגדה התשוש מתוך מיטתו. שוב הוא
הצליח בגדול, חשב לעצמו האח הממורמר.
"כל הכבוד,
שוב עשית את הבלתי אפשרי ", ענה האח.
"כן אני
פשוט לא מאמין, אני מאושר" ענה האגדה.
"כמה זמן
תהיה עכשיו במיטה?" שאל האח.
"לפחות ארבעה חמישה
ימים" ענה האגדה.
"טוב, אני לא יפריע לך
להתאושש", אמר האח יצא מהחדר וסגר את הדלת. שוב שוב
הוא עשה את זה, מוחו של האח התפוצץ מכאבים. עד
שהתחלתי לקבל קצת כבוד בזכות עצמי, הוא חייב לקחת את התהילה. אני חייב לעשות משהו גדול, לפני שכל העניין עם החפץ המוזהב בעל
כוחות הקסם יתגלה. חשב לעצמו האח.
על השולחן במטבח היה פתק ועליו רשומים שלושה דברים. לקנות חלב, להוציא את הכלב לטיול ולשרוף את מועדון הבדלוח של אחוות ההיל. פאה פאה פאו, חשב לעצמו האח. הנה הזדמנות לקבל קצת תהילה משל עצמי...
ליטה וטריש
בתוך הקזינו:
ליבם של ברייאן קנדריק ופול לונדון, שני חברי הילדות, הלם בחוזקה. מגיל צעיר שני החברים השובבים, גילו את הכוח המיוחד שלהם. כמה פעמים הם שיגעו את כל הסובבים אותם. לפני שנתיים הצטרפו לאחוות הפייס, במטרה להגן על העולם מכוחות הרשע. זה הפעם הראשונה שהם משתתפים במבצע כזה גדול. אחריות רבה מוטלת עליהם.
"אחי אני חייב לשירותים", אמר קנדריק
הלחוץ.
"בוא נעשה את זה זריז", ענה
לונדון.
"סבבה, אני רק שולח SMS לסינה. כדי שיוכל
להתחיל במבצע השני". אמר קנדריק. שני החברים נכנסו לשירותים בלי שאף אחד
מהסובבים הבחין בהם. לונדון נעל את הדלת והניח את הפצצה על
השיש. קנדריק רץ במהירות לשירותים. לאחר שתי דקות יצא משם רגוע
ושליו.
"יאללה בוא נתקדם לעמדת הDJ ונניח את
הפצצה" אמר לונדון.
"יש לי רעיון יותר טוב, נחביא את הפצצה
בפתח האוורור", הציע קנדריק.
"רעיון טוב", ענה לונדון. החברים הניחו את הפצצה בפתח
האוורור. קנדריק לחץ על כפתור האל חזור, והפעיל את
הפצצה. השעון הורה על 60 דקות.
"צריך להתחפף מפה ולהודיע לסינה שהמבצע בוצע בהצלחה", אמר קנדריק בחיוך. פול לונדון סובב את המפתח שבדלת במטרה לפתוח את המנעול. שום דבר לא קרה. לונדון התעשת מיד וניסה שוב, אך גם הפעם לא הייתה שום תזוזה של הבריח.
"אנחנו לכודים, והפצצה מופעלת", צעק לונדון
בבהלה.
"פאקינג שיט, אין לי קליטה", הוסיף קנדריק
שהחוויר כולו.
"הבאנו פצצה שיכולה לפוצץ בניין שלם, אבל
לא לקחנו שום ציוד מעבר לכך."
"מה נעשה עכשיו", אמר לונדון וזיעה קרה
עברה בגופו.
"נותר לנו, רק להתפלל לאלוהים", ענה
קנדריק.
השעון בפצצה הורה על 55 דקות. את מה שקרה רבע שעה לאחר מכן, אף אחד לא יכל היה לצפות.
שלוש שנים לאחור, בדרך למועדון הבדולח:
האח יצא מהבית נחוש בדעתו לשרוף את המועדון. הוא הזמין מונית ויצא לעבר גורלו. נהג המונית, היה בחור כהה עור מוצק וקירח. לא מחזה נדיר, שאמור לעורר חשד מיוחד. המונית עצרה ק"מ לפני המועדון המפואר. האח שילם וירד מהמונית. האח התקרב לעבר המועדון, בדרכו הבחין בשלושה שומרים. השומרים היו מפותחים ובעלי מבטא מוזר, הם דיברו בשפה אחרת כנראה צרפתית. נדמה שככל שהאח התקרב למועדון, כך הם דיברו מהר יותר ובטונים גבוהים יותר. שלושת השומרים צעקו לאח לעצור, במבטא צרפתי.
כאשר האח המשיך בדרכו, השומרים שלפו אקדחים. האח פרס את ידיו למעלה. ושיחרר גל אדיר של אש מידיו. השומרים התאדו, כאילו לא היו קיימים מעולם. האח התקרב לעבר הדלת. בבעיטה אדירה פרץ את המנעול. הוא נכנס אל המועדון שהיה ריק באופן מפתיע. להוט להוכיח שהוא מספיק טוב הוא התחיל מיד בעבודה.
הוא לקח בקבוקי שתייה ופיזר אותם ברחבי המועדון. מיד לאחר מכן שחרר להבות אש לכל עבר. הוא לא רצה שיישאר זכר למקום. רשרוש נעליים מוזר עורר את חשדו. הוא הבין שהוא במלכודת.
לפני שהספיק חטף מכה אדירה בראשו וכאב חד עבר בכל גופו. הוא שכב על הרצפה, גוסס ושבור. הוא ניסה להבין מה קרה, אך מוחו התפוצץ מכאבים. מוחו תעתע בו. אחי אומן במשחקי המחשבה ניסה לאתגר אותי, חשב לעצמו. צריך לשרוף את המועדון היה כתוב בפתק נזכר.
הוא ידע שיש לי כוח אש. זהו הכול מתחבר, הכול כול כך מתוכנן. זה כול כך ברור, הוא התחיל לדאוג. התחלתי להתעלות עליו, ולהוכיח את עצמי. הייתי בשיא של חיי, והוא דאג שאני ייפול. כמו בובה, פעלתי לפי תכננו. הוא שיטה בי, כאילו אני עושה זאת מרצוני.
הוא הכניס אותי למצב שבו אני הכי פגיע,
המצב שבו אני מנסה להוכיח את גדולתי. אני יודע שזה הוא, אני יודע שהוא עשה את זה
וכשאני ימצא אותו אני ינקום!.
המועדון נשרף כליל ובתוכו האח האהוב. גבר במעיל שחור עם שרשרת צלב ופטיש יצא משם עם חיוך גדול מרוח על פניו. המונית חיכתה לו בחוץ...
פול לונדון ובראיין
קנדריק
בשבי של אחוות ההיל:
"אני זוכר שזה קרה פעם
בעבר שהיינו קטנים", אמר גף לרוב.
"אז כמו היום חשבתי שזה
נגמר, אבל בסוף בסוף הוא הפתיע אותי לטובה", אמר גף ודמעות זלגו
מעיניו!.
תגובות
1
| פורסם ע"י