מאת: חגי שחור 14/06/2007
גורדי לוקח אותנו להרפתקה מהסרטים, אבל כנראה ששכחו לציין שהסרט הוא בעצם פלאש-בק למשחקיות ולגרפיקה של שנות התשעים.
אני לא חושב שאפתיע מישהו אם אומר שציוני הגרפיקה במשחקי מחשב לילדים מקבלים אצלי יחס סלחני. מה לעשות, הגרפיקה שפעוט מחפש אינה דומה לזו שיחפש אחיו הגדול. הראשון יסתפק בשמחה בגרפיקה צבעונית, שטחים חלקים ואנימציות פשוטות, בעוד שזה האחרון לא יסכים להסתכל על משחק ללא הצללת פיקסלים משוננת.
כל זה טוב ויפה כשאנחנו מדברים על משחקים לילדים קטנים ממש, אבל מתחיל להסתבך כשעולים בגיל לטווח הביניים של גילאי 6 עד 10. כאן כבר מתחילים להופיע ההשפעה של סוג המשחק וגם ההשוואה שלו למשחקים אחרים, לאו דווקא חינוכיים. זה הזמן לומר שלום ל"גורדי בהרפתקה מהסרטים" – קווסט בסגנון MYST שנתקע בדיוק בפלונטר הזה. מצד אחד הוא משחק "חינוכי", אך מצד שני הוא מסתיר את זה כל כך טוב שלא נותר אלא להשוות אותו עם משחקים אחרים בז'אנר שלו – השוואה שמותירה אותו הרחק מאחור, במיוחד בתחום הגרפיקה.
העלילה של גורדי בהרפתקה מהסרטים נחמדה בהחלט: הבוס העצבני מגיע למשרד בשעת ערב מאוחרת, ומאיץ בצייר הקומיקס המותש לסיים עוד באותו לילה את כל הדמויות לסרט המצויר המספר את סיפורו של החתול במגפיים (או במקרה שלנו, החתול עם הכובע). לרוע המזל, הצייר, שלא ישן כבר כמה לילות, נרדם צ'יק צ'ק. גורדי, יציר כפיו המצויר של האמן, וכפפה צהובה, שמשמשת כסמן עכבר לעת מצוא, לוקחים על עצמם לסיים על הסרט עוד הלילה כדי למנוע את פיטורי יוצרם.
המטרה היא להסתובב בחדרי המשרד, לאסוף פריטים המתאימים לסרט ולשלב אותם במקומות המיועדים לכך בסצנה מצוירת מהסרט. כדי לקבל את הפריטים, מספיק לעיתים רק להקליק על חפץ, ולעיתים צריך לסיים משחקון קטן כדי לקבל את החפץ כפרס.
שתיים...
השליטה ב"הרפתקה מהסרטים" נעשית בעזרת העכבר בשיטה זהה לזו של MYST: הסמן מחליט לא רק איזה חפץ להרים אלא גם לאן לנוע בחדר. התנועה עצמה מצולמת מראש כך שלמרות שמדובר במשחק שנראה תלת-מימדי, התנועה מוגבלת ואי אפשר לשוטט בחופשיות ברחבי החדר אלא רק למקומות המוגדרים מראש. נכון, יש לזה יתרונות, אבל אחרי שתנסו בפעם העשירית לעשות סיבוב במקום ולא טיול לרוחב כל החדר, או שתנסו למצוא זווית ראיה שבה אפשר ללחוץ על עצם מעניין שראיתם במהלך התנועה המוסרטת – לא ממש תצליחו להיזכר בהם. כל המשחק מתרחש בסטודיו שכולל את חדר הצייר, חדר המוזיקה, חדר ההלבשה, חדר התפאורה ולקראת סוף המשחק גם את חדר המנהל.
גם מי שיסתדר איכשהו עם שיטת השליטה (ואנחנו מדברים פה על משחק לילדים בני שש), יתקשה להסתדר עם מאפיין טכני אחר – מערכת המלאי. הפריטים שאספנו נאגרים בשש משבצות בצד ימין של המסך, וכל פריט לא שימושי אפשר להעביר אחר כבוד ל"פח". יש עשרות של פריטים שרק מחכים שתיקחו אותם, אך בגלל מגבלת המקום תאלצו לוותר עליהם ולהעבירם לפח, וזאת למרות שעדיין לא השתמשתם בהם.
בהמשך, כשתגיעו לסצנה הדורשת השלמה ותצטרכו את החפצים הללו, תגלו שעליכם להשיג אותם מ-ה-ת-ח-ל-ה. מטלה די מציקה בהרבה מהמקרים, במיוחד כאשר משחקים במשחקון שמקבלים עליו פרס, ובכלל לא בטוח שהוא שייך לסצנה הנוכחית שנמצאת בעריכה, כך שתהיו חייבים בעתיד לשחק במשחקון מהתחלה.
תוסיפו לכך עוד בעיה של זיהוי החפצים החסרים בסצנה המצוירת, כי הצללית שלו בסצנה הלא מושלמת היא מעוותת או לא ברורה, ותקבלו משחקיות שנמצאת על הגבול הדק בין אתגר למריטת שערות.
שלוש...
הערה אחרונה נוגעת לפן הטכני של הגרפיקה והדיבוב. שניהם נמצאים שנות דור מהסטנדרט כיום. בעוד שגרפיקה דו-מימדית תמיד תשמור על איכותה (עיין ערך "פיג'מה סם"), גרפיקת תלת-מימד לעולם תיבחן מול המשחקים העדכניים. ובתחום הזה, מה לעשות, "הרפתקה מהסרטים" לא מדגדג את הנורמה כיום: סרטוני המעבר ברזולוציה נמוכה, החפצים מלוקקים, לא נראים מציאותיים ומחוסרי פרטים ושילוב דמויות מלכידת וידאו בעולם התלת-מימדי מזכיר את הטלוויזיה החינוכית בימיה האפלים ביותר.
גם הדיבוב – שכולו בעברית – לא נשמע אמין. הזמן שלוקח לכל דמות לעבור ממשפט אחד לשני הורס כל ניסיון לבדיחה או ליצירת דו שיח הגיוני, וחוסר הסנכרון בין תנועת השפתיים למה שנאמר זועק לשמיים.
אקשן!
חשוב לציין שכל ההערות הללו נובעות מגילו ההולך וגדל של המוצר, שיצא לראשונה באמצע שנות התשעים. לפני עשור, המשחק היה נחשב ייחודי ומקסים, אך כיום הדבר היחיד שנותר לו זה הכיף שבאתגר. ודווקא כאן, למרות כל האמור, "הרפתקה מהסרטים" מצליח לא רע.
המשחקונים הם ברמה אחת מעל הנורמה של קומפדיה וגם אם הם די פשוטים – הם משרתים את מטרתם היטב. הרגשת ההישג, כשעוד סצנה מושלמת ואפשר לצפות בה, נהדרת. והסרטונים המושלמים חביבים ביותר ואף מאפשרים עריכה בסיסית (אם כי הדיבוב עדיין מהווה נקודה חלשה).
השורה התחתונה
"גורדי בהרפתקה מהסרטים" הוא משחק נחמד ומאתגר, אבל סובל ממחלת הזקנה המוקדמת. הגרפיקה, המשחקיות והדיבוב שלו הם מזכרת לימים עברו, בהם הכל היה פרימיטיבי יותר, פשוט יותר וגם – מה לעשות – מכוער יותר. מצד שני, האתגר וההנאה שבו – שרדו לא רע את פגעי הזמן. ילדים בני שש מן הסתם יתקשו לשחק לבד, אבל גילאים מבוגרים יותר ימצאו בו דרך לא רעה להעביר כמה ימים בנעימים.
גזר הדין
*ציון סופי: 74
משחקיות: 7; מיושנת ולא אינטראקטיבית מספיק. מצד שני – די פשוטה להבנה ולתפעול.
גרפיקה: 7; "מעבר לשיאה", אם נתנסח בעדינות.
סאונד ופסקול: 7; דיבוב – בעייתי ולא מסונכרן, מוזיקה ואפקטים – חביבים ביותר.
טכני: 8; הפעלה מהירה וללא זמני טעינה, אך לעיתים יש בעיה עם הסמן.
אורך חיים: 8; בין מספר שעות למספר ימים בודדים. שווה את הכסף מהבחינה הזו.
ריבוי משתתפים: 1; לא קיים.
*הציון הסופי הוא אינו שיקלול ממוצע שאר הציונים.
תגובות
1
21:34 20.07.2007 |
CarlJohnson
אני זוכר את זה!
אוי.. איזה משחק, נוסטלגיה מגיל צעיר.
אני ממליץ לכולם לתת לאחים הקטנים שלהם לשחק בזה D:
2
15:21 17.08.2008 |
אתי (אורח)
כמה עולה דיסקקקקק
נוו כמה זה עולה נ רוצה כזהה אוףףף
3
04:32 02.07.2009 |
דוד (אורח)
הורד
4
13:35 22.08.2009 |
לירון עדן
זה משחק מגעיל
5
14:48 25.10.2009 |
רון (אורח)
איזה משחק בומבדיר
6
15:05 29.11.2009 |
דויד (אורח)
זה משחק הילדות שלי איפה קונים באמת זה המשחק הכי הכי הכי
אהוב עליי!!!!
7
17:35 27.12.2009 |
אנה (אורח)
מי יודע איפה משיגים את הדגל בתמונה הראשונה?(במשחק לא בתמונות פה)
8
08:47 17.01.2011 |
שי (אורח)
הדגל נמצא על הספרייה בחדר האנימטור. הספרייה ליד השולחן ציור.
9
21:29 17.09.2011 |
ש (אורח)
מישהו יכול להשיג לי קישור להורדה אני מחפשת את המשחק כבר 5 שנים
10
16:02 27.12.2011 |
נעמה (אורח)
יש הורדה אבל בצרפתית
http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=9530715
ויש סיכוי קטן שהיא לא עובדת על אחת הגרסאות של וינדואס 7
(באופן אישי אני משחק על המחשב של סבתא שלי יש לה xp ישן ושיחקתי מיליון פעם שהייתי קטנה אז אני מכירה את המשחק בעל פה)
11
18:34 18.01.2012 |
בן (אורח)
שיחקתי במשחק הזה פעמים רבות ואהבתי את זה.
מומלץ לכל מי שאוהב סרטים ואנימציה.
12
| פורסם ע"י