בשמלה שחורה ושתי צמות
גישה מוקדמת לסדרה ניתנה לנו ע"י נטפליקס ישראל, תודה רבה!
את ההצלחה של העונה הראשונה של ונסדיי אף אחד לא צפה. אפילו לא ההנהלה של נטפליקס, מה שהוביל לקרב עצום מאחורי הקלעים עד שאושרה העונה השנייה בתחילת 2023. שנתיים אחצי אחרי, ולא רק שכולם מצפים מהעונה השנייה של הסדרה להיות מוצלחת הן מבחינת צפיות והן מבחינת איכות - גם השקיעו בה המון כסף. עם שמות גדולים כמו סטיב בושמי (Steve Buscemi) וטים ברטון (Tim Burton) שלמרות שלא תכנן שוב חוזר כבמאי - "חסר" לעונה הזאת לא להיות טובה. אל חשש, היא מצויינת. ארבעת הפרקים הראשונים שלה הם כל מה שקיוויתי שהעונה הזאת תיהיה: קצת פחות וונסדיי והרבה יותר מהמשפחה שלה, משאר הדמויות בעולם, יותר תעלומות, יותר אימה ומעל הכל הרבה יותר טים ברטון. פרק 4 כן מקבל כמה החלטות קצת פזיזות לדעתי, אבל אם החלק השני של העונה יבנה באותה הצורה שנבנה החלק הראשון שלה - בנטפליקס לא צריכים לחשוש מהסוף של "דברים מוזרים" כי יש להם להיט חדש.
ארוחה משפחתית
העונה השנייה של וונסדיי נפתחת חודשיים אחרי סיום העונה הראשונה. וונסדיי חוזרת לשנה חדשה בבית ספר כשהיא סלב מקומי שנרדף על ידי שלל מעריצים, המנהל החדש שרוצה לגייס בעזרתה תרומות, סטוקר מסתורי וחבורת עורבים רצחניים. זה כבר מספיק כדי לבנות עונה מסודרת, אבל אם סדרות הן קניון ונסדיי היא דיזינגוף סנטר - והילדה הזאת מכאן רק מסתבכת לאלפי מסדרונות. איניד, השותפה הצבעונית, מוצאת את עצמה במשולש האהבה שתודה לאל ולא תופס המון נפח בעונה, אח של ונסדיי מצטרף כדמות חשובה ומרכזית כתלמיד בבית ספר ואיתו כל משפחת אדמס שמקודמת לתפקידים בולטים ועם כל כך הרבה משוגעים במקום אחד - כמובן שתכנס כאן גם עלילת בית משוגעים. כל הקאסט של הסדרה פנטסטי, לא שמישהו ציפה אחרת, ומכאן אנחנו יכולים להתעסק במה שמעניין באמת.
ונסדיי פוטר-ת
את העונה הראשונה של וונסדיי תיארתי כשילוב מאוזן בין סדרת נעורים של דיסני להארי פוטר ואימה, העונה השנייה מתנתקת לחלוטין מהאיזון הזה ודוהרת לעבר גרסה גותית של הארי פוטר שקשה שלא להתאהב בעולם שלה. את הרומן מהשנה הראשונה מחליפה סייד קיק מטורפת, את בניית הקשר בין החברים מחליפים המשפחה של ונסדיי שמקודמים לתפקיד קבוע ואף מרכזי ברוב הפרקים ואת (רוב) הדיאלוגים הקרינג'ים מחליפים תעלומות שמקשות עלינו לא לצפות בהכל בבינג'. זה לא שאין קרינג', וזה לא שהכל עובר חלק, אבל הדברים האלה מרגישים יותר כמו מהמורות בדרך שמופיעות לעיתים רחוקות מאשר חלק מהותי מהדרך עצמה. אותו דבר תקף גם לכתיבה עצמה, שחדה הרבה יותר מהפעם שעברה ומסמנת וי על כל הביטים של עלילת "הארי פוטר" מבניית עולם קסומה למורים מוזרים ותלמידים אפילו יותר, כל זה עטוף בתעלומות מרתקות והומור נהדר.
טים ברטון בבולד
בעונה הזאת ברטון רשום בקרדיטים כבמאי על 3 פרקים בלבד, ואיכשהו - העונה הזאת מלאה בהרבה יותר סממנים שלו. בידיוק כמו "דבר" גם היד של ברטון נמצאת כאן בכל פינה, ומביאה את הסטייל המיוחד שלו לטלוויזיה בצורה כל כך מדוייקת. זומבי שכאילו גנבו מההפקה של ביטלג'וס, עורבים מטרידים ברמות שמספקים כמה תמונות אימה והכוחות של הדמויות שבעזרת התקציב החדש לגמרי נראים כמו גרסה קולנועית של הבית ספר שראינו בעונה הראשונה. הפסקול גם מעולה, והפעם במקום גרסאות ל-Back to Black ו-Nothing else Matters קיבלנו ל-Zombie (In Your Head) ו-Losing My Religion. כל הלוקיישנים נראים נהדר, ושילוב של הפסקול, הבימוי וההפקה גורמים לחלק מהקטעים בו להיות סרט אימה פר אקסלנס.
השורה התחתונה
העונה השנייה של ונסדיי היא לא יותר מאותו דבר - היא פשוט יותר. יותר דמויות מעניינות, יותר תעלומות, יותר אימה, יותר כתיבה חדה בקצב מהיר יותר ובקיצור - יותר טוב. הפרק הרביעי שלה נגמר בכמה החלטות אמיצות שיהיה מעניין לדעת אם ישתלמו לה, אבל אם שאר הפרקים בעונה יעמדו ברף שהוצג כאן - כולם יצעקו "רוצים עונה שלישית".
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י