באיחור רב עולה הביקורת שלנו לפרק 5, לפחות היה לנו הרבה מה להגיד. בואו לקרוא מה חשבנו על "יום 2", שמו הלא רשמי של הפרק.
האירועים בסדרה ממשיכים להתרחק מהעלילת המשחק המקורי וגם מתבצע היפוך תפקידים מפתיע בין אלי לדינה. אז מה דומה, שונה ומה מצליח לקלקל את ההצגה? כל זאת ועוד בהמשך הביקורת.
סופר דינה
הדינה של הסדרה ממשיכה להוכיח כי היא הדמות הדומיננטית בינה ובין אלי, כיאה ליהודיה משושלת של שורדים לטענת דינה המשחקית. בתחילת הפרק דינה מצליחה לאכן את מיקומם של ה-WLF על בסיס אותות הרדיו שהם משדרים ממכשירי הקשר, בעזרת המפה היא מוצאת נתיב שאמור להוביל אותן אל בית החולים המשמש כמפקדה באופן יחסית בטוח. אלי ניגשת אליה ושוב אנו מקבלים עוד קצת רומנטיקה לא קשורה על המסך עד שדינה מבקשת קצת פרטיות כדי לפתור את כל הבעיות בעצמה. אלי בזמן הזה מתלוצצת, לא רצינית מדי ועושה לנו איילה ושחר מחתונמי ושוב מרימה גיטרה כי אין לה משהו חכם לתרום. נשבע שאם היא הייתה מתחילה לנגן ברצינות הייתי מריץ קדימה, אבל אלי הראתה בגרות והורידה את הגיטרה, בדיוק ברגע המתאים כדי לצאת לדרך עם דינה שדיווחה כי היא פתרה את כל הבעיות שלהן ואפשר לצאת לצוד זאבים.
כשהן רואות את תוצאות המלחמה בין הזאבים לסראפיטים אלי נתקפת בחרדה ומציעה לחזור חזרה, שזו גם ההחלטה הרציונלית והמתבקשת בהתאם לנסיבות. מי שמשכנעת אותה להמשיך היא שוב דינה, אולי הטיעונים קצת לא משכנעים מספיק (חיסלתי את רוצח משפחתי כשהייתי בת 8 ומאז אני פורחת) אבל אלי קונה את ההסבר והן ממשיכות להתקדם. בהזדמנות זו נזכיר כי במשחק ברגע שאלי גילתה כי דינה בהיריון היא החליטה שהיא לוקחת את האחריות על עצמה, זו הנקמה שלה, היא לא צריכה הסברים ולא צריכה מי שיעכב אותה ומפעילה את מכשיר הקשר ומתחילה לנוע אל עבר אנשי ה-WLF כדי לברר איפה אבי. ההסבר הזה חשוב כי הוא מראה את הפער העצום בין אלי של הסדרה לזו הדיגיטלית, בשלב זה (וגם בהמשך) הפער הוא גדול מאוד ומרחיק את הגירסאות אחת מהשנייה.
זה גורם לי לתהות אם גם המפיקים הבינו את הבעיות הקשות בליהוק של בלה רמזי לתפקיד של אלי ונאלצו לחפש פתרונות בעזרת דמויות משנה כמו דינה שמקבלות נפח גדול יותר ומצילות את הסדרה לפחות עבור הצופים שלא שיחקו במשחק ולא מרגישים שמחקו להם את אחת הדמויות המוצלחות בהיסטוריית הגיימינג. אלי הטלויזיונית גם לא כל כך נאמנה לאותה אלי עצמה מהעונה הקודמת, יחסית לילדה שחצתה את אמריקה לאחר שנטשה את עולמה, שאיבדה את חברתה הטובה ריילי מול עיניה, שבמהלך המסע איבדה את הנרי, ראתה את הזוועות של FEDRA וחוותה ספור משברים שונים, היא מזועזעת ונחרדת ממראות שונים ומתנהגת בחוסר בגרות. משהו לא טוב עובר על הדמות הזאת. זו לא ביקורת על המשחק של בלה רמזי, זו ביקורת על איך הדמות נכתבה לעונה הזו וכיצד היא מבויימת, ככל שהעונה מתקדמת הפגמים הולכים ומצטברים.
הבוגימן שבמרתף
עוד לפני שחזרנו אל הדמויות הראשיות, הסדרה נותנת לנו רמז מתרים למה שנפגוש בסוף הפרק. השיחה בין האנרהאן יד ימינו של אייזיק לבין המפקדת פארק עשויה מצויין, היא ממחישה את חשיבות חיי האדם שה-WLF רואה באנשיו ואותה פארק כמו גם אנשיה בטוחים כי היא עתידה להיות מוצאת להורג על נעילת צוות החיילים במרתף, כשהאנרהאן מבינה את הפרטים כמו גם שאותה פארק נעלה שם את בנה ליאון היא מכירה בגבורה שהייתה כרוכה בקבלת ההחלטה במטרה להגן על מרבית אנשי הארגון. לא פחות חשוב הוא שניכר שביה"ח מבוצר היטב, יש בו עשרות אנשי WLF והוא ערוך למלחמה ולשם דינה ואלי עושות פעמיהן. עד שהן לא.
לשחוט זאב ולנוח
אלי ודינה מנסות לעבור בנתיב אותו ה-WLF מסיבה לא ידועה בוחרים להשאיר מחוץ לאזור הסיורים, בהתחלה זה נראה מבטיח, הן מצליחות להתקדם ולהיכנס אל המפעל רק כדי לגלות כי הן מוקפות בכ-11 סטוקרים, נגועים שכבר עברו דבר או שניים כזומבים בשנים האחרונות ועכשיו הם נהנים לשחק מחבואים ולתת את הביס בתנאים שלהם. אלי שולחת את דינה לכלוב ובעצם מתכוונת להקריב את חייה כדי להציל את דינה, היא לא באמת חשבה שזה יסתיים בביס אחד או שניים וידעה שהם יקרעו אותה לגזרים, בדיוק ברגע שזה קורה מגיע ג'סי חביב הקהל ומציל את שתיהן, היריות מסגירות את מיקומן כמו שדינה תדרכה בתחילת ההתגנבות וכל ה-WLF באזור סוגרים עליהן מה שמאלץ אותן להיכנס לממלכת הסראפיטים הלא ידועה - הפארק.
אם בשלב הזה חרדת המוות עוד לא גמרה אותן אז הן חוזות בהוצאה להורג אכזרית. בשביל אלו שעוד נשארה בהם תמימות נפרט, הבחור שתלוי מן הצוואר עומד על דלי, במהלך כל הטקס הוא יכול לבעוט בדלי ופשוט לקוות שהוא יחנק למוות במקום שיפתחו אותו כמו כבש, כמובן שהוא מנסה להיאחז בחיים ולקוות לחמלה ושהנביאה תדריך את מאמיניה לרחם עליו - אנו בוגרי סדרת "המתים המהלכים" יודעים כבר מה קורה כשכתות כאלו מוצאות קורבן תמים וכמובן שכל המילים שלו יוצאות אל חלל האוויר ומתאדות להן ושהוא עוד רגע "יחוש את אהבתה". אלי, דינה וג'סי צופות במאורע עד שמתגלות וכאן נאלצות להתפצל.
כאן הפרק התנהל מאוד מוזר, זהו הפרק הכי קצר בעונה, 43 דקות, ולכן זה עוד יותר מוזר. בקלי קלות ג'סי מרים את דינה שנפגעה מחץ ורץ אל עבר החושך ומצליח לברוח, אלי יורה כמה כדורים, מושכת את הסראפיטים לכיוונה ומוצאת יציאה, הסדרה פשוט קופצת כאילו כלום לזה שאלי מביטה על ביה"ח (המבוצר מאוד) וסצנה אחת אחרי היא כבר לבד בחדר עם נורה שהיא הצליחה לאתר אותה בקלי קלות, בטח היא עשתה חיסון שלישי נגד קורונה והשתילו לה צ'יפ 5G או משהו, אחרת לא ברור, מה גם שכל האירועים הללו מתרחשים באותו הלילה, הסדרה פשוט דילגה על הדרך אל בית החולים ועל האיתור של נורה בתוך בית חולים שהוא המפקדה של ה-WLF והוא עמוס בחיילים ומוכן לקרב.
I can feel there's spores in the air tonight, oh lord
העימות בין השתיים מתנהל בדמיון רב למשחק (הקטע הסופי אחרי 7:44 דקות), נורה מצליחה לברוח מהחדר רק כדי ליפול למרתף מה שגוזר עליה את מותה כמו שהיא תבין רגע לאחר מכן. כשאלי יורדת למטה היא מגלה את ה-Spores וכיצד הם התפשטו באופן שמכיל את הקורבנות בתוך הפטרייה. העיבוד הטלויזיוני ל-Spores הוא מושלם, לא ברור אם בני האדם שלכודים חיים עם תודעתם הישנה או שזה כבר יציר הקורדיספס, הצורה של זה, איך שזה נפוץ בחדר, הכל לגבי ה-Spores מושלם. כשאלי מוצאת את נורה, היא מבינה שאלי היא "האחת", זו שבגללה ג'ואל הרג את כל אנשי הגחליליות ובלה רמזי מראה אפס אמפתיה וזעזוע מהגילוי, זאת אומרת שהיא ידעה מה ג'ואל עשה וכיצד הציל את חייה והימר על גורל האנושות בשבילה. נורה עוד בחדר החיטוי מספרת שהיא סובלת מ-PTSD ממה שג'ואל עשה, למעשה אלי לא הייתה צריכה לייצר שום נקמה, אבי וחבריה כבר סובלים ומתייסרים שנים מהאובדן שג'ואל גזר עליהם, כשאלי גם רואה מה קורה בסיאטל הפוסט אפוקליטית בטח ביחס לחיים השלווים (סוג של) של ג'קסון, היא גם רואה שהם נענשים ביום יום וששגרת חייהם איומה. אבל כל זה כבר לא משנה, וכמחווה לאופן שבו אבי הורגת את ג'ואל עם מחבט הגולף אלי מענה ולאחר מכן גם הורגת את נורה עם מוט המתכת, אכן הומאג' יפה ומכבד, מברוק אלי.
ועתה נסכם
פרק 5 עשוי לא אחיד ברמתו ולא בקצבו, מצד אחד הוא מאט בהתחלה ושוב מראה באופן מוארך את סיפור האהבה בין אלי לדינה (כבר קנינו, לא צריך להמשיך בשיחת המכירה) ומצד שני קופץ בין סצנות בצורה לא ברורה דווקא בשיא האקשן והעניין וכל העריכה שלו נראית מוזרה. הפרק גם ממשיך להרחיק את העיבוד הטלויזיוני של אלי מזה הדיגיטלי ובעצם הסיפור הקאנוני של שתי הגירסאות נשמר אך הדרך אליו נעשית שונה יותר ויותר. מצד שני הוא מצליח לייצר מתח, התפאורה, במיוחד זו של ה-Spores מושלמת, כמו גם הסצנה ביער עם הסראפיטים והעיבוד של הסטוקרים, מה שנקרא, טופ הפקות של HBO. לפחות לי כצופה קשה מאוד להשלים עם מה שעשו עם אלי הטלויזיונית ולא ברור מדוע כשהייתה להם דמות מושלמת ביד, ייתכן ועבור צופים שאינם שחקנים הסדרה עובדת באופן מושלם, אך כשחקן הפרק הזה כמעט והפך אותי להייטר. בפרק הבא צפוי סיפור רקע לג'ואל ואלי ואולי גם נגלה האם וכיצד ג'ואל סיפר לאלי מה קרה בסולט לייק סיטי לפני 5.
הפינה שבקטנה
- אחת מהממורביליות שמוצאים במוזיאון במשחק הוא עלון של ההצגה שעלתה באותו הערב שבו פרצה המגיפה ושמה "קנסדרה", משמעות השם ביוונית הוא נביאת האבדון, בסדרה מתוכננת הופעה של להקה בשם Sick Habit שחלק משיריה מופיעים במשחק.
- במשחק דינה שורדת את הפשיטה על משפחתה עם אחותה הגדולה שגם ממשיכה לגדל אותה עד גיל עשרה ואז מתה גם היא, לאחר אובדן אחותה הגדולה דינה מצטרפת לג'קסון.
- טאטי גבריאל שמשחקת את נורה משחקת גם את הדמות הראשית במשחק הגדול הבא של Naugthy Dog.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י