עם דמות ראשית בלתי נסבלת ומערכת צליפה משובחת, הנה מה שחשבנו על Sniper Elite: Resistance
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י Rebellion Developments, תודה רבה!
סדרת משחקי Sniper Elite קצת עברה לי מתחת לראדר במשך רוב שנותיה, והחוויה היחידה שלי ממנה הייתה עוד מימי Sniper Elite V2 על ה-PS3, ההתלהבות ממערכת הצליפות ובעיקר ממצלמת ה-X-Ray שנתנה את הטוויסט הייחודי של הסדרה עברה. זה אומר שדי פספסתי את ההתפתחות של הסדרה ממשחק למשחק, עם קפיצה מהמשחק השני ישר למשחק השישי שצפוי לצאת כבר מחר - Sniper Elite: Resistance. אני לא בהכרח רואה את זה כמשהו רע, בסופו של דבר אלה משחקים שעומדים בפני עצמם ובעיקר הכותר החדש בסדרה שמפנה את תשומת הלב לדמות ראשית חדשה. הרגשתי די בנוח להיכנס למשחק מהסוג הזה, שעובד בצורה דומה מאוד לכל משחק אחר בסדרה, וגיליתי משחק מהנה מאוד מצד אחד, אך פגום בכל כך הרבה פרמטרים שלעיתים מתגברים על הכיף ומסתכמים בחוויה די ממוצעת שכנראה לא תישאר אתכם לאורך זמן.
צלף בריטי
במשחק אנחנו מגלמים את הארי הוקר (Harry Hawker) שנשלח לצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה כדי לסייע למורדים במשימות נגד המשטר הנאצי. העלילה הכללית של המשחק מתמקדת בכך שהארי והמורדים מגלים שלנאצים יש "סופר-נשק" סודי שהם מתככנים להשתמש בו, והמשימות שנבצע שולחות אותנו לגלות מידע על הנשק, לחסל דמויות מפתח ולהפריע למאמץ המלחמתי של הנאצים בכל דרך אפשרית. העלילה מסופרת דרך סצינות מעבר בהתחלה ובסוף של כל משימה, ובגדול? היא פשוט לא מעניינת.
זה מלווה בדיבוב שאפשר להגדיר כלא פחות מבזיוני ושפשוט לא כיף לשמוע, יחד עם העובדה שהארי פשוט דמות שאי אפשר לאהוב. כל הדיאלוגים שלו קרינג'יים ומרגישים כאילו נכתבו ע"י נער בן 16 שאמרו לו שהדמות שהוא כותב הוא "חייל מאצ'ו אחלה גבר" שחייב להגיד משפטים כמו "ה-SMG הזה שימושי לכל סיטואציה" או "אני מכיר את הרובה צלפים הזה כמו יד שמאל שלי" בכל פעם שהוא מרים נשק. במקרה הזה ספציפית, אולי גיבור שקט הוא לא הרעיון הכי גרוע...
המשחק מחולק ל-9 משימות, ולמרות שזה נשמע מעט, כל אחת מהן יכולה לקחת בין שעה לשעתיים בגלל הגודל של המפה והמגוון של המשימות הצדדיות שאתם יכולים להשלים. כל מפה מרגישה שונה וייחודית, עם המון נקודות תצפית, מעברים סודיים ולוקיישנים עם משימות מיוחדות, כל אלה מעודדות חקירה ולמידה של המפה.
ועדיין, עם כמה שהמפות האלה מעוצבות טוב, הניווט שלכם בהן מאוד מוגבל. הארי לא יכול לעשות פעולות בסיסיות כמו לקפוץ מעל גדר, והמשחק מאפשר לכם לטפס לנקודות תצפית רק אם מדובר במקומות שקשורים למשימה כלשהי. להגיע לגגות למשל כדי לאתר אויבים באזור לא תמיד מתאפשר, ולרוב מצאתי את עצמי מתגנב ברחובות של צרפת במקום להתנהג כמו צלף אמיתי ולמצוא נקודה טובה לצליפה, נטו כי המשחק פשוט לא נתן לי את האופציה. זה היה קצת מבאס שמצד אחד המשחק מציע מפות עצומות ומצד שני, מאוד מגביל אותנו ביכולת לחקור ולנצל אותן כמו שצריך.
קליע כסף
אז אולי המשחק הזה לא הולך להיות מועמד לפרסים על הסיפור או הדיבוב הכי טוב, אבל אנחנו פה כדי לחסל נאצים ולעאזאל, את זה הוא נותן לכם לעשות טוב מאוד. המשחק במהות שלו הוא משחק התגנבות, ויש לכם את החופש להחליט איך אתם ניגשים לסיטואציות מסוימות, כמו לצלוף בכל חייל באזור מנקודת תצפית (שהמשחק נתן לכם ברוב נדיבותו) או לרדת לעם ולהתגנב מתחת לאף של האויב. לשם כך יש לכם סוגים שונים של ציוד החל ממלכודות, הסחות דעת, חומר נפץ וכמובן הנשקים שאתם לוקחים איתכם אל תוך המשימה. הארי מצוייד ברובה צלפים, רובה סער ואקדח, את שלושתם תוכלו להחליף בהתחלה של כל משימה ואת כולם תוכלו לשדרג דרך מציאה של Workbench שמוסתר בשלבים השונים.
למשל, אם תרצו לצייד את הצלף שלכם במשתיק, מה שמשמעותית הופך את אלמנט ההתגנבות במשחק להרבה יותר קל, תצטרכו למצוא את השולחן בשלב השני של המשחק. פספסתם אותו? בעיה שלכם, או שתחזרו למשימה ותנסו למצוא אותו שוב, מה שאומר שגם תצטרכו להשלים את כל המשימה שוב, או שתחכו למשתיק הבא שתוכלו להשיג, שנמצא במשימה השביעית. לא כל כך התחברתי לצורה שבה המשחק ניגש לשדרוגים למרות שאני מבין שזה נועד כדי לעודד חקירה, אבל זה נעשה בצורה קצת מענישה שדי נועלת אתכם משדרוגים חשובים שיכולים להפוך את חווית המשחק להרבה יותר מהנה. לפחות תנו לי רמז איפה השולחן הזה נמצא, אני לא הולך לעבור חדר חדר בכל בית בתוך מפה עצומה ולחפש אותו.
עוד משהו שעובד פשוט לא טוב היא מערכת המחסות, שעובדת כך שהמשחק מזהה מתי השחקן נמצא ליד קיר או קופסה או כל דבר אחר, ובאופן אוטומטי מכניסה את הארי למצב של מחסה. הבעיה היא שהמשחק לא טוב בלזהות מתי זה קורה, וברוב המצבים תמצאו את עצמכם הולכים עם הראש בתוך הקיר כדי לנסות להכניס את הארי למחסה. מסתבר שהמערכת הזאת לוקחת בחשבון גם את המצלמה, ואם תנסו להיכנס למחסה כשהמצלמה מכוונת קצת לצד, המשחק לא יזהה את זה, ורק כשתיישרו את המצלמה הוא יקלוט את זה.
זה קריטי מאוד במצבים של התגנבות למשל, כשאויב עומד לעבור פינה שאני מתחבא בה ובמקום להרוג אותו מעבר לפינה, בגלל שלא נכנסתי למחסה יכולתי להרוג אותו רק אחרי שעבר את הפינה וגילה אותי. בנוסף, אם המשחק לא מזהה שאתם במחסה, לא תוכלו לכוון מעבר למעקה או הקיר שאתם צמודים אליו, מה שאומר שתצטרכו לעמוד כדי להצליח לראות ולהסתכן בכך שיגלו אתכם. זה לא אמור לעבוד ככה, ואני לא מבין למה אין למשחק מערכת מחסה לפי לחיצת כפתור.
גולת הכותרת היא כמובן מערכת הצליפה של המשחק, שתצריך מכם לקחת בחשבון דברים כמו רוח ומרחק כדי לוודא שאתם פוגעים במטרה שלכם. מדובר בחלק המהנה ביותר של המשחק והוא גם החלק שעובד הכי טוב. הגדרות הקושי של המשחק יכולות להפוך את הצליפה למאתגרת מאוד אם זה משהו שאתם חושקים בו, ולהוריד לגמרי את הסימון שבו הכדור יפגע מה שיבחן את הכישורים שלכם ברמה הגבוהה ביותר. זה מאוד מאתגר לפגוע במטרות במצב הזה, ולכן אני הסתפקתי ברמת הקושי הבינונית שמחשבת רוח ומרחק בצורה בסיסית.
המשחק גם מאפשר לכם להשתמש ברעשים מהסביבה כדי למסך את הרעש של הצלף שלכם, ותזמון נכון של היריות יגרום לכך שהאויבים לא ישמעו אותן וישאיר אתכם חבויים. זה גם מוביל אותי לדבר על כך שהמשחק לא קל בכלל, ואם מגלים אתכם אתם כן יכולים להחליט להילחם עם כל מה שיש לכם, אבל רוב הסיכויים שזה לא יגמר לטובתכם ועדיף לכם לברוח או לטעון שמירה. אם למשל אויב שמע ירייה שלכם, המשחק יסמן לכם את האזור שאתם נמצאים בו שיהפוך לאזור חקירה של האויבים בסביבה, אותו דבר אם מצאו גופה או שהופעלה מלכודת כלשהי.
ה-AI של האויבים הרשים אותי לטובה, גם בהתגנבות וגם בקרב חזיתי, ובהרבה מקרים הדרך שבה הם חוקרים אזורים שהם חושדים בהם נראים ומרגישים ריאליסטיים מאוד. בקרב יריות חיילים ינסו לאגף אתכם, לזרוק רימונים וללחוץ עליכם כמה שיותר, וזה הרגיש פשוט נהדר.
השורה התחתונה
Sniper Elite: Resistance הוא משחק התגנבות שמספק בדיוק את מה שאתם מצפים ממנו. הוא לא מהפכני בשום צורה, ואפילו עושה חלק מהדברים בצורה די רעה, אבל הוא עדיין מצליח לספק חווית משחק מהנה שכאמור, לא תישאר אתכם ליותר מדי זמן.
תגובות
1
| פורסם ע"י