האם המשחק המוצלח הצליח לעשות מעבר טוב למציאות מדומה?
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י המפיצה Funcom, תודה רבה!
אני מודה שמשחקי קצב הם לא הפורטה האישי שלי, יש לי אומנם חיבה לכמה טייטלים שונים (ומשונים) אבל כש-Metal: Hellsinger יצא אי שם לפני שנתיים, היה מדובר עבורי במכתב אהבה, לא רק לאנשים שאוהבים משחקי קצב, משחקי יריות, אלא גם לאוהבי מוזיקת מטאל בפרט. במרץ של השנה קיבלנו הכרזה על כך שהמשחק עתיד להגיע לפלטפורמות ה-VR השונות, ומיותר לציין שהרעיון היה נשמע לי גאוני, סוף סוף משחק קצב נוסף על משקפי ה-VR חוץ מ-Beat Saber שיש לו סיכוי להיות משחק קצב סולידי על המשקפיים שלי שמעלים מעט אבק. אז עכשיו שהמשחק יצא וזכינו לשחק במשחק, הנה מה שיש לי להגיד עליו.
חזרה לגיהנום
הסיפור של Metal: Hellsinger הוא פשוט למדי, השחקן מגלם דמות בשם הלא נודעת (The Unkown), נשמה אבודה שמוצאת את דרכה לגיהנום, שם היא מאבדת את הזכרונות שלה, את הקול שלה ואת השיר שלה. במסע שלה בחיפוש אחר האבידות שלה, היא מוצאת גולגולת שמדברת אליה בשם פז (Paz) בעל כח העונה לשם "הדופק" שמכתיב את הקצב של היקום וביחד עם פז, הלא נודעת מייצרת את השיר שלה שבעזרתו היא מסוגלת לעבור את הגיהנום ולמצוא את שליט הגיהנום, השופט האדום (The Red Judge) על מנת לדרוש את מה ששייך לה, הקול הגנוב שלה.
הסיפור מועבר בעיקר בזכות הקול של פז, הגולגולת המדברת שמשמשת קריין למשחק ומגולמת על ידי לא אחר מטרוי בייקר (Troy Baker) שכרגיל מבצע עבודה מצויינת בתפקידים שלו. אבל העלילה של הסיפור היא לא מה שבאמת מניע את המשחק בסופו של דבר, אלא המוזיקה שמתנגנת ברקע שהיא, איך לא, מוזיקת מטאל, ובאופן שיהיה קצת יותר מפתיע אולי, מדובר בפלייליסט די מטורף של שירים ועם זמרים שהם לא פחות מפנומנלים מסצינת המטאל. הזמר הדי עיקרי שאנחנו נשמע לאורך המשחק הוא מיקאל סטאן (Mikael Stanne) מלהקת Dark Tranquility, גיימר בפני עצמו, שמבצע עבודת שירה לא פחות מפנטסטית לאורך כל פס הקול.
בסאונדטרק של המשחק נמצא עוד כמה שמות מוכרים לא פחות בסאגת המטאל, ביניהם טטיאנה שמאיליוק (Tatiana Shmailyuk) מ-Jinjer, מאט היפי (Matt Heafy) מ-Trivium, רנדי בליית' (Randy Blythe) מ-Lamb of God ועוד רבים טובים. הסאונדטרק כולו הוא מטאל מאוד קצבי שנועד כמובן לעבוד במשחק קצב, ובזמן שהשירים מאוד מקפיצים, הקצב של רובם הוא אחיד למדי, אני לא מצפה לקצב משתנה, אבל היה יכול להיות טוב אם היו גם שירים עם קצב קצת יותר מהיר. למרות זאת, מדובר בסאונדטרק שאני אשמח לקחת איתי בערך לכל מקום הרבה אחרי שגם סיימתי את המשחק (אם רק הוא היה זמין ב-Spotify).
יריקת אש
אתחיל בקצרה עם הסבר של המכניקה של המשחק למי שלא מכיר את המשחק עצמו, מדובר במשחק קצב יריות מגוף ראשון, המשחק שם דגש מאוד גדול על החלק של עמידה בקצב, ככל שהשחקן יעמוד בקצב יותר טוב, כך הנזק שהשחקן גורם עם יריות מהנשק יהיה גדול יותר. המשחק יתן לשחקן לשחק עם לא מעט נשקים שונים, כאשר הבסיסיים הם פז, הגולגולת המדברת שיורה פולסים של אש (ואיתה גם נחזיק קצב בין מפגשים שונים עם יצורים בגיהנום) וחרב שאיתה אפשר גם לתקוף יצורים יותר קטנים בגיהנום, עם ההתקדמות במשחק, אפשר לפתוח עוד נשקים שונים, ביניהם שוטגאנים, אקדחי ריבולבר, חץ וקשת ועוד מבחר לא קטן.
כמו שאמרתי, הדגש הוא על הקצב, שמירה על הקצב נותנת בונוסים לנזק, אבל גם לנקודות של השחקן (מה שכמובן נותן למשחק קצת יותר תחושת ארקייד), השחקן גם מסוגל לבצע Glory Kills בדומה ל-Doom, כל פעם שהשחקן יבצע Glory Kill, המכפיל של הנקודות יעלה, מכפול 2, ל-4, ל-8 ואז ל-16, ככל שהמכפיל גבוה יותר, השחקן ישמע יותר אלמנטים של השיר של השלב וכאשר המכפיל הוא ב-16, השחקן ישמע גם את הקול שירה. בין קרבות ובמהלך הסיורים, כאשר השחקן לא עומד בקצב, חוטף נזק או לא נלחם בכלל, השחקן מעבד מומנטום מהמכפיל, לכן במהלך הסיור, השחקן משתמש בפז על מנת לשמור על המכפיל ברמה הנוכחית.
אני חייב לציין כי האימפלמנטציה ל-VR מבוצעת בצורה יחסית טובה, לא יצא לי להיתקל בבעיה טכנית כלשהי שלא היתה קשורה ספציפית ב-Steam VR עצמו שגרם לי לתהות במשך זמן מה למה אני לא מצליח לבצע לחיצות מסויימות במשחק. חלקי ה-Cutscenes השונים של המשחק עברו לעבוד עם מצלמה בגוף שלישי, כשאפשר לראות ממבט עילי יחסית את מה שהלא נודעת עושה, קיבלנו גם סוג של מאורה או מרכז מבצעים שממנו נבחר שלבים, נשנה הגדרות שונות ואת הארסנל נשקים שלנו.
יחד עם האמור לעיל, יש כמה דברים שאולי כדאי להגיד בנוגע לאדפטציה ל-VR, כי המעבר ל-VR פגע בכמה אספקטים שקשורים בדברים כמו גרפיקה, חלק מהטקסטורות חטפו פגיעה קלה, לא מפתיע, אך עדיין עדיף לציין. האינדיקטורים של הקצב מרגישים קצת לא ברורים לפעמים, מסיבה לא ברורה דווקא ב-VR קשה יותר לשמור על הקצב של היריות, בזמן שיש הגדרה שמאפשרת לשחק עם ההשפעה של היריות על האינדיקטור של פגיעה על הביט, זה לא מרגיש טוב כמו במשחק הרגיל. ולסיום כנראה מה שהכי הפריע לי הוא חלק מהשליטה בדברים שונים כמו החלפת נשק או טעינה של נשק, אני מבין שהמפתחת יכולה לשחק עם זה, אבל יותר מדי תנועות על מנת לשלוף נשק אחר או לטעון את השוטגאן בהחלט מוציא אותי מריכוז ומהביט.
השורה התחתונה
Metal: Hellsinger היה ועדיין משחק פנומנאלי כשיצא לפני שנתיים וגם עכשיו בתור משחק ב-VR מדובר במשחק מעולה לא פחות. המשחק בבסיסו נשאר כמו שהיה במקור, ככה שאם כבר שיחקתם במשחק המקורי, אני לא רואה סיבה מיוחדת לקנות גם את זה, אבל אם עוד לא חוויתם את Metal: Hellsinger ואתם מעוניינים ב-VR, אני ממליץ לכם בחום לתת לגירסא הזאת ניסיון. הדבר היחיד שבאמת מבאס הוא שהמוזיקה שיצאה ב-DLC לא נכללה כאן, אבל מדובר בבעיה לא מהותית במיוחד. יש כמה בעיות מאוד מינימליות עם הפורט הזה ל-VR כשזה מגיע לשליטה במכניקות שונות של המשחק, אבל מעבר לכך, מדובר בחוויה מאוד מהנה של משחק קצב שאני ממליץ לכולם לנסות.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
17:20 12.10.2024 |
מיכאל (אורח)
"אבל מדובר בפרט מינורי" בסיכום
מעניין, תודה על הביקורת. פעם ראשונה שאני שומע על הז'אנר הזה
2
| פורסם ע"י