זהו ללא ספק אחד המשחקים הכי טובים על ה-Nintendo Switch, נקודה. אני אפילו אזהר ואומר שיש סיכוי שמדובר במועמד למשחק המריו הדו-ממדי הטוב ביותר אי פעם.
עותק סיקור סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל, תודה רבה!
חודש אוקטובר בפועל שייך לשני משחקים מרכזיים: Marvel's Spider-Man 2 שמהביקורת של גיא אנחנו כבר יודעים שהוא מצוין ו-Super Mario Bros. Wonder, שמהביקורת הזאת אתם הולכים לדעת שגם הוא מצוין. אני חושב שהרבה אנשים לא מבינים את הגודל והמשמעות של Super Mario Bros. Wonder: הפעם האחרונה שקיבלנו משחק חדש בז'אנר המשחקים הדו-ממדיים של מריו היה בשנת 2012 עם New Super Mario. Bros U. מאז ראינו הרבה רימאסטרים והוצאות מחודשות של משחקים ישנים, אבל זהו בפועל המשחק החדש הראשון שאנחנו רואים בסדרה מזה המון זמן. אני דיי הורס לכם את השורה התחתונה של הביקורת הזו, אבל זה חייב להיאמר בראש ובראשונה: כן הוא מדהים. מוזמנים לקרוא למה בביקורת כאן למטה.
פרח נתתי לפיץ'
הסיפור של המשחק עוקב אחרי מריו ופמלייתו המורחבת עד מאוד (לואיג'י, טוד, דייזי, פיץ', יושי - כולם פה), שמגיעים לביקור בממלכה חדשה: ממלכת הפרחים. על הממלכה מולך הנסיך פלוריאן - יצור דמוי וויגלר קטן וחמוד. אבל כמובן שבאוזר לא יכול לתת לאנשים פשוט ליהנות מביקור נחמד בממלכה חדשה, כשהנבל המרושע עושה את אחד הדברים המשוגעים ביותר שהוא עשה עד היום: הוא השתמש בכוח של פרחי הפלא (ה-Wonder Flowers) כדי למזג את עצמו עם הטירה של הנסיך והוא מתכנן תוכנית זדונית שתעזור לו להשתלט על הממלכה החדשה ובהמשך גם על ממלכת הפטריות. מריו וחבריו מציעים לפלוריאן עזרה (שהוא באמת צריך) כדי לעצור את באוזר וכאן גם מתחיל המשחק שלנו ואנחנו נכנסים ל-World 1.
החלק הראשון של הביקורת יתמקד בשלבים השונים של המשחק (בכמה אספקטים שונים) והמכניקה החדשה והמרכזית של המשחק: ה-Wonder Flowers (או פרחי הפלא). ממלכת הפרחים היא ממלכה חדשה לגמרי, עם עולמות שונים ומבנה שונה, למרות שהאלמנט הבסיסי ביותר של משחקי המריו הדו-ממדיים עדיין כאן: רוב השלבים הרגילים יצריכו ממריו (או כל דמות אחרת שתבחרו), לרוץ, לקפוץ על אויבים, לאסוף מטבעות רגילים ומטבעות פרח, לאסוף שלוש מדליות שמפוזרות בשלב ויביאו לכם 10 מטבעות פרח ולהגיע לדגל שבסיום כדי לסיים את השלב. בנוסף לשלבים הרגילים האלו, תוכלו למצוא שלבים מיוחדים וקטנים יותר עם גימיק מיוחד כמו חיפוש אוצרות, פאזלים שונים ועוד. זהו, מכאן המשחק פשוט מתחיל להשתגע ולהתחרפן בצורה שבאמת לא יכלתי לצפות לה בכלל.
אבל לפני שאני אתחיל לפרט על ה-Wonder Flowers ואיך הם משנים את המשחק והופכים אותו על הראש, כמה מילים טובות על העיצוב האמנותי ועיצוב הסאונד של המשחק: שניהם פשוט מקסימים. אני חושב שאחד מהדברים שהכי היו חסרים במשחקים הישנים הוא תחושה של "עולם שחיים בו" בכל אחד מהעולמות במשחק. אני מאוד אוהב את New Super Mario Bros, אבל זה באמת הרגיש שכל עולם הוא פשוט אסופה רנדומלית של שלבים בשביל מריו ותו לא. Wonder משפר את זה בעזרת יצירת Overworld שכמעט ולא מכיל שלבים במסלול מוגדר אלא אזור שבו תוכלו למצוא את השלבים מפוזרים, ובנוסף השלבים עצמם מרגישים כאילו שייכים לאותו העולם, אבל מכילים מספיק גיוון ומספיק שינויים עיצוביים כדי להרגיש כמו אזורים שונים באותו העולם - זה דיי כיף ומאוד מורגש.
בנוסף, גם בגזרת האנימציות של מריו וחבריו המשחק קיבל הרבה יותר צבע והרבה יותר אישיות ממשחקים קודמים בסדרה: כשמריו מקבל כוח או גדל מפטריה האנימציה הרבה יותר יפה ומפוארת, מריו יקפוץ אל תוך צינורות בהחלטיות במקום פשוט להיכנס אליהן בצורה יבשה ולפעמים אויבים ומתקפות מסוימות יגרמו לדמות שלכם להגיב בצורה אחרת מאשר איבוד כוח או הקטנה שלה. לפי המפתחים, המטרה הייתה ליצור את אותה התחושה שהייתה לצופים בצפייה בסרט של מריו שיצא מוקדם יותר השנה, ואני חושב שהם קלעו בול למטרה כאן. עיצוב הסאונד גם כן מהמעלה הראשונה. הפסקול לא מטורף (כנראה לא ייכנס לרשימת פסקולי השנה שלי), אבל הוא מאוד טוב ומכיל כמה הפתעות פה ושם. גם הקולות שיש במשחק נשמעים מעולה, כשבנוסף לקולות של קפיצות ויריות של אש המשחק הוסיף אלמנט של פרחים מדברים שיפוזרו בשלב (עם דיבוב מלא).
הפרחים יוכלו לומר דברים מועילים כמו להודיע לשחקן שהוא אולי פספס איזה Wonder Flower, אבל לרוב הם שם כדי לספק סוג של אתנחתא קומית בדמות בדיחות מטומטות (פרח שנופל יחד איתך תוך כדי שהוא צורח), הערות אגביות רנדמוליות שמגיעות משום מקום ("מעניין מה הטעם של גומבות") ושיחות עם מריו לגבי המקום בו הם פרחו ("מכל המקומות, דווקא כאן אני פרחתי?", בזמן שאתם בשלב מדברי לוהט ללא מים). עכשיו אני כבר הבנתי שיש באינטרנט שתי מחנות מנוגדים בנוגע לפרחים הללו, אז לפחות נינטנדו עצמם כנראה היו מודעים אליהם כבר והם הביאו את האופציה להשתיק את הפרחים או לגרום להם להפסיק לדבר לחלוטין. אני שייך למחנה שאוהב מאוד את הפרחים האלה: הם מוסיפים צבע ואופי נוסף לכל שלב ועובדים בצורה נהדרת עם המשחק המשוגע הזה.
העולם המופלא של ד"ר מריו
אבל זהו, מספיק - הגיע הזמן לדבר על הפיל שבחדר. רגע סליחה, על זה נדבר עוד דקה: קודם נדבר על מכניקת ה-Wonder Flowers. בכל שלב רגיל של המשחק תוכלו למצוא באיזשהו שלב פרח שישנה את השלב לחלוטין. הטריילרים הראו לנו קצת מהיכולות של הפרחים האלה: להפוך את הצינורות שבשלב לזחלים שזזים ממקום למקום או ליצור עדר של שוורים שתוכלו לרכב עליו עד לסיום השלב. מה שהטריילרים לא הציגו או דיברו עליו מספיק הוא שהפרחים הללו נמצאים בכל שלב. כן כן, זה לא שזאת מכניקה מעניינת שכמה שלבים ספציפיים משתמשים בה, אלא מכניקה שחוזרת בכל שלב ושלב כשכל פעם אנחנו נקבל הפתעה אחרת. אגב, זה גם לא שאנחנו יודעים מה בדיוק ישתנה אחרי מציאה של פרח שכזה.
יכול להיות שבדיוק כמו עם הצינורות השלב עצמו ישתנה ויהפוך לשלב Auto Scroller, או אפילו שלב מוזיקה חמוד בו תצטרכו להתחמק מכדורים לפי הקצב. זה גם יכול להיות שהדמות שלכם תשתנה ותהפוך למשהו אחר לגמרי: בין אם כדור מתגלגל שהורס כל דבר שעומד בדרכו, התארכות ארוכה של הדמות שלכם שתוכל להתכווץ ולהימתח ואפילו להפוך לפלטפורמה מעוננת בעצמכם שצריכה להישמר ולדאוג שלא ישבו עליה יותר מדי לפני שהיא תיעלם. אחד השלבים האהובים עליי במשחק היה שלב בו השחקן הפך לגומבה והיה צריך להתחמק מאויבים שאוכלים גומבות במה שהפך אותו למשחק הישרדות של ממש. השינוי הזה שהשלבים עוברים גם מציג לפעמים מכניקות משחקיות חדשות שזה בעיניי מופלא. לשמור את השחקן רענן זה עיקרון מאוד חשוב במשחקי מחשב ובעיקר במשחקי פלטפורמה בהם לפעמים המשחק יכול להרגיש כמו רצף של אותה משחקיות שוב ושוב. השינויים הקלים (או גדולים, זה תלוי) בכל שלב, מספקים איזו התרגשות לקראת מציאה של הפרח. כזאת תחושה של "מה מחכה לי עכשיו".
סתם לדוגמא, משהו שלא הזכרתי קודם לכן הוא שלפעמים ה-Wonder Flowers יהרסו או יגרמו לשחקן לדלג על הדגל הרגיל ובכך לגרום לדגל חדש ונוסף להגיע. האם זה אומר שהדגל המקורי לא משנה? ממש לא - להיפך: המשחק יראה לכם שחסר לכם Wonder Seed ובכך מעודד את השחקן לבצע את השלב שוב והפעם לסיים אותו ללא שימוש בפרח. השלבים מתקצרים - ברור, אבל אתם עושים את השלב שוב, ברור שלא תרצו שהוא יהיה באותו האורך. מדליות 10 ה-Flower Coins מספקות מטבע מאוד חשוב לקנייה של Standies (עוד עליהם בהמשך) ופתיחת דרכים חדשות ושלבים חדשים כמו העולם המיוחד עם השלבים הקשים שלו, כך שאתם ממילא תרצו להשיג את המדליות האלה, או לפחות את רובן. המשחק מעודד בעוד כמה דרכים את ההשלמה המוחלטת שלו שזה נהדר.
הבטחתי שאני אדבר גם על המכניקות היותר בסיסיות ובראשן היכולות החדשות של מריו וחבריו: יכולת הפיל החדשה מאפשרת לשחקן להפוך לפיל גדול שיכול להרוס בלוקים עם החדק שלו ולהחזיק שם גם קצת מים שאותם יהיה אפשר לשפוך על פרחים ואויבים. עוד יכולת חדשה היא יכולת הבועה שמאפשר למריו לירות בועות שיהרגו את רוב האויבים במכה ויאפשרו למריו לקפוץ על הבועות. מכניקת המקדחה היא ישנה חדשה - היא ככל הנראה מבוססת על ה-Spin Drill מ-Super Mario Galaxy (זאת לפחות הקונוטציה הראשונה שעלתה לי בראש) והשימוש שלה במשחק דו-ממדי הוא מעולה. בכלל - המפתחים בחוכמה רבה איפשרו לשחקן לשמור עוד כוח ולהוציא אותו בלחיצה ארוכה על מקש ה-A בשלט, ככה שיהיו שלבים בהם אתם תרצו שיהיה לכם איזה כוח שיאפשר לכם להגיע למקומות נסתרים או אפילו דרכים חדשות.
אוסף תגים ומציל חברים
יחד עם מנגנון ה-Wonder Flowers המשחק גם מציג את מנגנון התגים (Badges) החדש. המנגנון יאפשר לכם לאסוף תגים מיוחדים שיקנו למריו יכולת נוספת שהוא יוכל להשתמש בה במשחק. רוב היכולות הן יכולות תזוזה: תג שיגרום למריו להיות מסוגל לקפוץ קפיצה משולשת (כמו במשחקי ה-3D), תג שיקנה למריו אפשרות לסיבוב באוויר אחרי קפיצה (התג האהוב עליי, אגב), תג שיאפשר למריו לזרוק ענף שיידבק לקירות ויגרום לו להידבק אליהם ועוד. אחת הבחירות היותר טובות של נינטנדו עם המשחק הזה היא שאת היכולות של התגים האלה היא נותנת לשחקן ללמוד בשלבים יעודיים שאפילו יקנו לכם Wonder Seeds ומה שהכי חשוב: אתם לא תאבדו פסילות בשלבים האלה. זה אומר שאתם תוכלו לנסות את התגים שוב ושוב ושוב ולהתאמן מבלי לחשוש מפסילות מיותרות. המשחק אפילו מכיל שני שלבים עבור כל תג, ברמות קושי שונות, ככה שאתם תוכלו גם להתאמן ולהשיג שליטה מוחלטת בתגים שלכם (חשוב מאוד לשלבים האחרונים).
אלמנט האונליין של המשחק גם ראוי לציון לשבח. האונליין במשחק הזה הוא כפול: מצד אחד יש לנו את המשחקיות "הרגילה", בה אתם פותחים חדר ויכולים לצרף חברים למשחק יחד איתכם. מה שיפה ב-Wonder הוא שאתם כבר לא מוגבלים לשלב אחד שכולם צריכים לשחק. כולם יכולים לשחק באיזה שלב שהם רק ירצו, כשאם תבחרו לשחק כולם באותו השלב, הוא יהפוך למעין מרוץ בין החברים השונים בקבוצה. מנגנון האונליין החדש של רוחות הרפאים הוא השיחוק הכי גדול של המשחק הזה: בכל שלב אתם תמצאו שחקנים אחרים מרחבי העולם. חלקם משחקים יחד איתכם (ויופיעו במלוא הדרם), וחלקם הם רוחות של שחקנים ששיחקו באונליין בעבר והמשחק שמר את הריצה שלהם. מה שיפה במשחק הזה הוא שלרוחות הללו יש משמעות: אחרי שאתם נפסלים, הדמות שלכם תהפוך לרוח ויהיו לכם 5 שניות למצוא שחקן חי או את ה-Standie שלו (מעין תמרור ששחקנים יכולים לשים בשלב). אם נגעתם בשחקן כלשהו, אתם תחזרו לחיים.
אני יודע שזה נשמע כמו מנגנון שהוא מאוד OP, אבל יש לי שתי טענות בעד המנגנון הזה. הראשונה והמאוד פשוטה: זה מנגנון רשות. אתם יכולים לשחק במשחק ללא חיבור לאונליין ולהסתמך נטו על היכולות שלכם והפסילות שלכם. השני והיותר מורכב הוא שזהו מנגנון סופר חברתי ומעודד. המשחק הזה פחות פשוט ממה שהוא נראה, כששלבים בדרגת קושי 4 ומעלה (כל שלב מציג עד כמה הוא קשה בסולם של 1 עד 5 כוכבים - החלטה נהדרת של המפתחים) יסבכו שחקנים עם יכולת נמוכה יותר. המנגנון הזה מאפשר לאותם שחקנים להמשיך לשחק בשלב ולקבל זריקת עידוד נוספת עם גישה של "אתה יכול לעשות את זה, אל תוותר!", שאני מאוד אוהב ומאוד מעריך. היו לי שלב בו אני ועוד מישהו בקצה השני של העולם פשוט עזרנו אחד לשני לעבור אותו כשהתכתבנו בסמיילים שהמשחק מאפשר לנו להראות. בסוף התהליך הוא/היא הוסיפו אותי לחברים ב-Switch. אני יודע שחלקכם יתגעגעו ליכולת לזרוק את החברים שלכם מצוק כמו ב-3D World, אבל בעיניי זאת מכניקה מהממת.
תנו רק עוד קצת
באופן כמעט אבסורדי (בייחוד אחרי שהצגתי את כל התוכן והשפע שהמשחק מציע), איפה שהמשחק דווקא נופל טיפה הוא בעובדה שהייתי שמח לעוד תוכן מתקדם לשחקנים מתקדמים. הזכרתי ממש טיפה את ה-Special World והאתגרים המיוחדים שלו. מה שלא ציינתי הוא שחלק מהרגעים הכי טובים שלי במשחק הגיעו מהשלבים המיוחדים הללו והאתגרים שלהם. סיום של כל אחד מהאתגרים הללו הרגיש כמו הישג של ממש - לא פחות. אחד השלבים שם היה אחד הדברים האינטנסיביים ביותר שיצא לי לעשות במשחק מריו כבר המון שנים והשלב האחרון באמת של המשחק מסתכל על "The Darker Side of the Moon" וצוחק עליו בקול גדול מרמת האינטנסיביות והאקשן שבו.
בתכל'ס, אני מבין את הרעיון של "הגבלת השלבים הקשים באמת כדי לעזור לאנשים להשלים את המשחק ב-100 אחוז", אבל הייתי שמח לקבל עוד עולם מיוחד עבור אלו שכן "השלימו את המשחק". סתם לדוגמא, לתת לי רמיקסים של שלבים קיימים עם אתגרים קשוחים יותר, פלטפורמות רחוקות וקטנות יותר או אויבים שיכולים לשבש את הזרימה הרגילה של השלב עבור שחקן מתקדם. המפתחים יכלו לתת את האופציה הזו אפילו במצב של New Game Plus עם כל מה שציינתי קודם. כרגע סיימתי את המשחק ב-100 אחוז ואין לי באמת סיבה לחזור לעשות שלבים שוב (חוץ משלבים שאני מאוד אוהב ואין לי בעיה לשחק אותם שוב ושוב).
השורה התחתונה
Super Mario Bros. Wonder הוא ללא ספק אחד המשחקים הכי טובים על ה-Nintendo Switch, נקודה. אני אפילו אזהר ואומר שיש סיכוי שמדובר במועמד למשחק המריו הדו-ממדי הטוב ביותר בכל הזמנים. Super Mario Bros. Wonder מביא איתו רעיון אחרי רעיון אחרי רעיון ללא הפסקה וללא מעצורים, כשהמשחק פשוט ממשיך להפתיע ולעניין את השחקן בכל שלב עם מכניקת ה-Wonder Seed המשוגעת שלו. לכל אלו אתם יכולים להוסיף שליטה מדויקת כמו שרק מפתחי מריו יודעים לעשות, עיצוב שלבים שמעודד פיתוח יכולות פלטפורמינג מתקדמות ויצירתיות עם מכניקת ה-Badges, עיצוב אמנותי מקסים ויפהפה ופסקול נהדר ואתם מקבלים משחק שהוא באמת בדרגת Must-Have על הקונסולה. אבל מי שעוקב אחרינו בפייסבוק יודע שלצערי זה גם יותר מזה.
תראו, קשה לנתק את מה שקורה כאן במדינה מהביקורת הזו ושאר הביקורות שלנו כאן באתר. מדינה שלמה נמצאת במקום אפל מאוד בחיים ורובנו מחפשים דברים להיאחז בהם. בתקופה שכזו, משחק כמו Super Mario Bros. Wonder הוא פשוט אור באפלה. הוא לא רק משחק מצוין כמו שכתבתי בפסקה הקודמת, הוא גם משחק אופטימי, צבעוני, מואר, מעודד ומספק מסרים חיוביים בשפע רב. Super Mario Bros. Wonder הוא משחק שאני באמת יכול להמליץ עליו לכולם: ילדים קטנים, גיימריות בוגרות, חבר'ה שפחות נוגעים במשחקי וידאו וותיקי פלטפורמה קשוחים עם שנים רבות של ניסיון. המשותף לכולם הוא שלכולם יעלה חיוך על הפנים אחרי שהם ישחקו במשחק, לפחות פעם אחת. אתם יכולים לומר מה שאתם רוצים על הכוח של הקונסולה של נינטנדו, אבל דבר אחד בטוח לגביה: ה-Switch מספק חוויות שפשוט גורמות לי לחייך ולשמוח, כש-Super Mario Bros. Wonder הוא עוד לולאה בשרשרת החיובית הזו.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י