למה אני לא נצר למשפחת בלמונט
גישה מוקדמת לסדרה ניתנה לנו ע"י נטפליקס ישראל, תודה רבה!
האדפטציה של Netflix לסדרת משחקי "קאסטלווניה" התחילה כפרוייקט קטן בן שלושה פרקים, והתפתחה בעונות האחרונות שלה למפלצת סטייל ותוכן שמעטות הסדרות שהצליחו להגניב אותי כמוהה. עיצוב העולם הנהדר הן מבחינת העלילה והדמויות והן מבחינת האנימציה המדהימה מיקמו אותה בראש רשימת הסדרות שאני ממליץ לאנשים לראות בנטפליקס, ולכן הציפיות שלי לקאסטלווניה: נוקטורנו (Castlevania: Nocturne) היו בשמיים. האם הסדרה עמדה בהן? בואו נגלה. הביקורת נטולת ספוילרים - קראו בחופשיות!
מניאק מי לא מבין אותך קיל ביל
במה שמתגלה בפרקים הראשונים כהרגל, "קאסטלווניה: נוקטורנו" לא מבזבזת אפילו רגע אחד מיותר בדרך לסצנות אקשן המעולות שלה - וזה תקף מהפריים הראשון. הסדרה נפתחת בנמל בוסטון בשנת 1783, מאות שנים אחרי הסדרה המקורית ובעולם בו שושלת בלמונט פיתחה יכולות קסם בנוסף לשוט האגדי כדי להלחם בערפדים. רגע לפני שהוא נפרד מאימו ועולה על ספינה לצרפת, ריכטר בלמונט הצעיר נאלץ לצפות באימו נרצחת באכזריות על ידי ערפד בשם אורלוקס, שחס על חייו בסצנה שלוקחה היישר מקיל ביל. תשע שנים אחר כך, ריכטר הוא כבר גבר צעיר שחי בפרברי צרפת בזמן המהפכה הצרפתית עם דודתו המאמצת טרה והבת הכריזמטית שלה מריה. למרות שברוב צרפת המהפכה חיה ובועטת, מריה מתקשה להנחיל את רוח המהפכה בכפר הקטן שהחבורה חיה בו הנשלטת בידי האצולה והכנסיה. כשמתגלה כי מעמד האצולה כולו בנוי מערפדים ומצאציהם הכמהים להגעתה של "אוכלת השמש" המבטיחה לגאול את הערפדים מהאור ולהוציא אותם לחושך נצחי, מריה וריכטר יוצאים למסע להצלת הכפר שלהם וצרפת כולה.
מעריצי המשחקים בוודאי ישימו לב שעוד לא הזכרתי את אנט, וזאת מהסיבה שלמרות שהיא לגמרי גם כאן דמות ראשית - העלילה שלה מרגישה כמו סדרה בפני עצמה. אנט מגיעה לצרפת ביחד עם זמר אופרה בשם אדוארד במטרה למנוע נבואה שניתנה להם באפריקה ולפיה המשיח של הערפדים באמת מגיע ורק בלמונט יכול לעצור אותה. אנט ואדוארד מקבלים כמעט פרק שלם שמוקדש לסיפור השתחררות העבדים באפריקה, במה שנותן רובד נוסף הנוגע הרבה במיתולוגיה אפריקאית. גם המיתולוגיה המצרית מקבלת יחס מסויים בסדרה - ואם זה מתחיל להשמע לכם כמו ים של דברים להתעסק בהם בשמונה פרקים קצרים אתם צודקים. הסדרה מסמנת לעצמה כל כך הרבה מטרות שהיה אפשר לחשוב שהיוצרים לא קיבלו מספיק תקציב לכמות הפרקים שהם רצו אילולא הסדרה הייתה רצה על כל קווי העלילה. "נוקטורנו" מתנתקת ממבנה העונות האחרונות של קאסטלווניה, ובונה את הדמויות והעולם שלה תוך כדי האקשן. זה חד משמעית מונע מקווי עלילה ודמויות להגיע לנקודת שיא בצורה הטובה ביותר, ובכך גורם לדרך לסצנות השיא להיות רחוקה ממלוא הפוטנציאל שלה - אך לא מונע מאיתנו להתחבר לסדרה מספיק כדי להנות מאותם רגעים הבאמת אדירים שלה.
סימפוניה של צבעים
אני אפילו לא אנסה לכתוב את אותה כמות מילים שכתבתי על העלילה על כל שאר הפרמטרים בסדרה - כי בלתי אפשרי למצוא בהם פגמים בולטים מספיק בשביל לציין. האנימציה שוב מככבת כאן בצורה חסרת תקדים, עם כמה סצנות יפהפיות שגם סרטי אנימציה שיצאו בשנים האחרונות לא הצליחו לייצר. מעבר לעובדה שהכל יפה וזז טוב, גם הבסיס עצמו מצויין ומכיל פלטת צבעים מושלמת לסטייל של קאסטלווניה. שוב הדמויות מעוצבות בצורה מושלמת, ורק ממבט חטוף על העיצוב שלהן אני משער שרובכם יוכל לציין לפחות 5 תכונות אופי בולטות שגם תואמות להתנהגות של הדמות.
הפסקול כאן נכנס עוד פעם ככתף הסוחבת את בניית העולם, אך הפעם מסייע גם מעבר לפסקול האייקוני של סדרת המשחקים. השירה של אדוארד מלווה לא מעט סצנות אקשן, ויוצרת ניגודיות מהפנטת בין האלימות המהירה לשירת האופרה. הכל יוצר חווית צפייה מלאה באישיות שסדרות אחרות פשוט לא יצליחו לשחזר, ולכן כבר נחזיק אצבעות לעוד עונה ועוד מהאקשן של קאסטלווניה.
השורה התחתונה
Castlevania: Nocturne רצה לכל כך הרבה כיוונים בשמונת הפרקים הקצרים שלה. אין לה מספיק זמן להצטיין בכולם ולהגיע לגבהים שסדרת המקור הגיעה בעונות האחרונות, אבל היא ללא ספק מסמנת וי גדול בכל המכשולים בדרך להיות בינג' כיפי, מלא באנרגיות ופשוט מהמם בתחום האנימציה.
שמונת הפרקים של Castlevania: Nocturne זמינים לצפייה החל מהיום בשירות של Netflix.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י