בעוד שלא מדובר במשחק העולם הפתוח הכי טוב שקיים אי פעם, העבודה שהמפתחים ב-Deck 13 עשו עם Atlas Fallen לא רעה בכלל
עותק סיקור סופק לנו על ידי עדלי יונייטד, תודה רבה!
מאז ההכרזה עליו ב-Gamescom של 2022, המשחק הבא של חברת Deck13 תמיד הרגיש לי כמו המשחקים האלה שכולם התלהבו מהם בהתחלה ופשוט שכחו מהם אחרי כמה זמן. זה באמת לא עזר ששנת 2023 היא אחת השנים המטורפות ביותר שהיו לנו כגיימרים. אז עכשיו, ממש שנייה לפני Gamescom 2023, מגיע הסיקור שלנו ל-Atlas Fallen, משחק העולם הפתוח החדש מהיוצרים של Lords of the Fallen ו-The Surge.
מה עם קצת רגש?
על הסיפור של Atlas Fallen אין הרבה מה להתעכב - בין היתר כי הוא פשוט לא מעניין. אתם משחקים דמות שבמהלך משימת התאבדות להציל אדם משבט העבדים שלכם, מוצאת כפפה שמאפשרת להם לשלוט בחול - לגלוש עליו, ליצור ממנו נשקים ולהגן על עצמכם איתו. הכפפה גם קשורה ליצור עתיק בשם Nyaal שיסייע לנו להבין את הכוח של הכפפה, מי הוא, ואיך ניתן לעזור לאנשים בעולם של המשחק.
אני יודע שיהיו כאלה שיחשבו שזה נשמע כמו סיפור מעניין מאוד, אבל תאמינו לי שזה לא. המשחק מנסה ליצור כל מיני דמויות מעניינות ולגרום לטוויסטים למיניהם להתרחש בעולם של המשחק, אבל תאמינו לי שאין הרבה על מה לדבר בהקשרי הסיפור הזה. הוא נע בקצב דיי מהיר (אפשר לסיים אותו ב-20 שעות גם), רוב הדמויות פשוט לא מרתקות במיוחד ובין אם מדובר במשימה הראשית או במשימות הצדדיות של המשחק - הרבה עניין לא היה שם, לפחות לטעמי.
הנ"ל גם נכון לגבי הדיבוב של המשחק שלמעט דמויות מאוד (אבל מאוד) ספציפיות, נשמע דיי משועמם ודיי אנמי. הרגשתי זאת מהתחלת המשחק ועד קרב הבוס האחרון שבעוד שהוא היה יחסית מרשים ויזואלית, לא הצליח ליצור איזשהו חיבור רגשי אצלי. יש במשחק אחלה משימות צדדיות שמלמדות עוד קצת על מכניקות הקרב והאיסוף של המשחק ואני אוהב את זה שאפשר לסיים את חלקן אפילו לפני שמתחילים אותן, אבל באופן כללי, הסיפור של המשחק לא הזיז אצלי כלום כמעט.
גולשים בחול
התזוזה ברחבי העולם של Atlas Fallen היא לטעמי האספקט הכי טוב שבו. התזוזה בעזרת ההחלקה על גבי החול הרב בעולם של המשחק מרגישה כמו לרחף על גבי עננים, כשהתנועה זורמת וכיפית ולמדי. המפה של המשחק מלאה בסדנים (Anvils) שמתפקדים כמו נקודות עצירה או מחנות ל-Fast Travel. תוסיפו לכך גם כמות יפה מאוד של דברים לעשות בכל אזור שתהיו בו, ואתם מקבלים עולם שבאמת כיף לנוע בו ולהסתובב בו.
בין אם מדובר במשימת איסוף מבוססת זמן בה תצטרכו לנוע ממקום למקום במהירות, מבנים ענקיים שתוכלו להרים בעזרת הכפפה שלכם, או קרבות רצופים מול כמה בוסים שינסו לשבור את רוחכם, זה משחק שלא חסרים דברים לעשות בעולם שלו. כמו הרבה דברים אחרים בעולם של המשחק, גם כאן אני מרגיש שהיה אפשר לעשות יותר עם המכניקות הללו, אבל אני אוהב את העובדה שקרבות הבוסים והאויבים הגדולים נמצאים בעולם של המשחק ואפשר פשוט לגשת אליהם בכל רגע נתון.
העולם של Atlas Fallen גם נראה דיי טוב. נכון שהתמה המרכזית של המשחק היא מדבר ולכן יש הרבה חולות והרבה שימוש בחום ואפור, אבל בניגוד למשחק אחר שניצל הרבה את פאלטת הצבעים הזו, כאן יש משחקים מאוד יפים עם אור טבעי וצל כדי ליצור עולם שבתכל'ס? נראה מצוין. ניסיתי את המשחק על המחשב האישי ואני יכול לומר שהוא תפקד בסדר גמור גם על ה-Steam Deck וגם על ה-AYANEO שברשותי, כשבאחרון יכלתי להריץ את המשחק קרוב ל-60 פריימים לשנייה ב-800p ו-FSR, אז נחמד לראות את האופטימיזציה הטובה במשחק שנראה טוב.
מומנטום הוא המפתח
אני יודע שמשפט הפתיחה הזה מרגיש כאילו הוא יצא ישירות מביקורת למשחק בסדרת סוניק הקיפוד, אבל בזכות מערכת הלחימה של Atlas Fallen הוא גם עובד טוב פה. מדובר במשחק עם מערכות קרבות שנלקחה ממשחק Character Action בעיקרון, עם דגש על קומבואים, התחמקויות ומגנגנון Parrying בתזמון טוב. האמת שהוא עומד קצת בניגוד לסיפור והדיבוב, כי הוא באמת מבוסס אקשן קשוח.
במהלך המשחק הדמות שלנו תפגוש אויבים מסוגים שונים, כשאנחנו נוכל להילחם בהם בעזרת הנשקים השונים שהכפפה שלנו תייצר מחול. בעוד שהשניים הראשונים מאוד סטנדרטים (גרזן גדול ושוט מהיר), הם מאפשרים לנו לבצע כמה מתקפות שאי אפשר בלעדיהן במשחקים מהסוג הזה: מכה חזקה לכיוון הקרקע, היכולת למשוך אויבים אליכם או להימשך אליהם ועוד. בהמשך נקבל עוד נשקים כמו האגרופים המהירים למשל שיפתחו בפנינו עוד אופציות התקפיות.
לאלו מצטרף מד המומנטום: מדובר במד שיתמלא ככל שתילחמו יותר מבלי שיפגעו בכם. הבונוסים שהמד הזה נותן לכם מתחלקים לשניים: הראשון הוא חיזוק הנשק שלכם: הגרזן נהייה חזק יותר, לאגרופים מצטרפים עוד שתי ידיים במה שהופך אתכם לדמות מזעמו של אשורה ועוד. השני הוא שימוש בסקילים מיוחדים כמו פטיש שתוכלו להעיף ולהחזיר אליכם א-לה ת'ור, טורנדו שירדוף אחרי האויבים שלכם ועוד. מנגנון המומנטים נותן המון בונוסים, אז מבחינתי זהו יופי של יישום של מכניקה שמכריחה את השחקן לשחק התקפי.
מבחינה מכנית, המשחק משתדל ליישם תזוזה במרחב הקרב על ידי מתקפות שלא תוכלו להגן מפניהם או להדוף אותן, אבל יש לי בעיה קטנה עם התזוזה במהלך הקרבות. הזכרתי זאת עוד קודם, אבל התנועה בעולם מרגישה כמו ריחוף ולצערי זה המצב גם עם המשחקיות של Atlas Fallen במהלך הקרבות. בעיניי, משחקי אקשן טובים יודעים לשמור על קצב טוב ותנועה מהירה וחשוב מכך - מיידית - בזירה. גם בקרקע וגם באוויר זה הרגיש לי לפעמים כאילו הדמות שלי "לוקחת את הזמן" עם התנועה שלה מאויב לאויב. זה לא ככה כל הזמן אבל זה יכול להיות מאוד בולט בקרבות עם אויבים בקרקע ובאוויר בו זמנית.
כדי לשרוד טוב יותר את הקרבות, המפתחים גם מאפשרים לנו לשדרג את השריון שנשיג במהלך ההסתובבות בעולם, לרפא את עצמנו באחד מהסדנים ברחבי המפה, ולהשיג עוד סקילים שנוכל לבנות ולהוסיף למד המומנטום שלנו. שדרוג של השריון אגב, גם ייתן לנו נקודות שדרוג מיוחדות לסקילים נוספים שישפרו את התזוזה שלנו בעולם בסך הכל ברמת המשחקיות המשחק עושה עבודה טובה. הוא יכל להיות זורם יותר וקצבי יותר אבל הוא בסופו של דבר היה כיף מאוד.
הוא עושה בדיוק את מה שאני עושה, רק טוב יותר
אני יודע שרק רמזתי לזה במהלך הביקורת, אבל הגיע הזמן לצלול אל אחת ההשוואות הראשונות שעלו לי בזמן שהכנתי את הביקורת הזו: המשחק של Square Enix מינואר של השנה - Forspoken. למעט העובדה ש-Atlas Fallen עובד על הקונספט של אזורים פתוחים ולא עולם פתוח אחד מחובר, יש בין שני המשחקים המון נקודות דימיון שחשוב לדבר עליהן ולהזכיר אותן.
תראו, זה לא ש-Atlas Fallen הוא משחק מדהים, "10/10 חותמת חייב לשחק משמואל מקונן", אבל הוא מצליח להימנע מהרבה נקודות בהן Forspoken פשוט נפל ישירות על הפנים. בואו ניקח את מכניקת התזוזה לדוגמא: Forspoken מנצל את הגרפיקה הנהדרת שלו ואת ה-PS5 כדי ליצור ריצת פארקור היסטרית ומרהיבה. מצד שני, יותר מדי פעמים המשחק תקע את השחקן מול צוק שהיה קשה לעבור, איזו גיאומטריה שלא שמנו לב אליה וגרמה לשינוי בכיוון של הדמות שלנו ועוד.
מכניקת ההחלקה על גבי החול ב-Atlas Fallen היא אולי פשוטה יותר, אבל גם זורמת הרבה יותר. ממש נהניתי להחליק על פני החול, לאסוף צמחים וחפצים שנתנו לי בוסט למהירות ולקפוץ למרחקים ארוכים. המכניקה שהמפתחים ב-Deck13 בחרו ליישם היא בהחלט פשטנית יותר, אבל היא מחזיקה מעמד לאורך זמן ויציבה הרבה יותר ברמת הכיף שלה. הנ"ל גם נכון לגבי המשחקיות.
בעוד שהקסמים ארוכי הטווח ב-Forspoken נראים נהדר, המשחקיות באמת נפתחת רק מאוחר הרבה יותר, כשלרוב הרגשתי שמכניקת התזוזה שמעודדת מעבר מאויב לאויב בסגנון משחק Character Action עומדת בניגוד מוחלט לקסמים ארוכי הטווח של Forspoken. לעומת זאת, הקרבות ב-Atlas Fallen, למרות החזרתיות שלהן, מתכתבים בצורה טובה מאוד עם התזוזה: אני רוצה להתחמק ולהיכנס לכמה מכות מהירות הרבה עם המשחק הזה, כשמנגנון המומנטום משפיע על כך ישירות. אני שוב רוצה לציין כי Atlas Fallen הוא משחק עם הרבה בעיות, אבל הוא בבסיס שלו לא שוכח מה משחקים אמורים להיות בסופו של דבר: מהנים לשחקן.
השורה התחתונה
בעוד שלא מדובר במשחק העולם הפתוח הכי טוב שקיים אי פעם, העבודה שהמפתחים ב-Deck 13 עשו עם Atlas Fallen לא רעה בכלל. אני יודע שהשוויתי בין המשחק הזה ל-Forspoken המון, אבל היה חשוב לי להדגיש עד כמה Atlas Fallen מצליח להימנע מהמהמורות ש-Forspoken מעד בהן: הסיפור הוא אולי לא מדהים במיוחד, אבל לפחות הדמויות בו לא מעצבנות. מבחינה טכנית המשחק משתמש בפחות אפקטים ופיצ'רים טכניים, אבל העיצוב האמנותי נראה טוב בכמה רמות מזה של המשחק של Square. הקומבט יותר זורם, הרבה יותר כיף להסתובב בעולם של המשחק ובכלל, Atlas Fallen מצליח להיות משהו ש-Forspoken ניסה ולא הצליח להיות: הוא פשוט משחק כיפי.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י