טרטלס
תודה רבה לפורום פילם על ההזמנה להקרנת הטרום בכורה!
גילוי נאות - אני מאוד אוהב את צבי הנינג'ה. למעשה, אני לא בטוח שאי פעם פגשתי מישהו בעל רגשות שלילים כלפי הצבים, כך שלא מפתיע אותי בכלל ש"צבי הנינג'ה: טירוף המוטנטים" (Teenage Mutant Ninja Turtles: Mutant Mayhem) מקבל המון תשומת לב. הסרט האחרון שמתעסק בגיבורים המגניבים ביותר שאי פעם דרכו בעיר ניו-יורק מגיע ממקום לא צפוי בכלל, כשעל התסריט אחראי לא אחר מאשר הקומיקאי סת' רוגן (Seth Rogen). למרות שהאופי של רוגן מורגש, הסרט באופן די מפתיע הוא בראש ובראשונה סיפור מקור ילדותי לגיבורים, שלא מפחד לשנות גם הרבה פרטים שהפכו לקונצנזוס בכל הווריאציות שהיו לסדרה. באופן הרבה פחות מפתיע, הבחירות שהסרט לוקח בסיפור שלו הן הבעייתיות ביותר, ובכל שאר הפרמטרים ובמיוחד האקשן והאנימציה הוא אפילו מצטיין.
מישהו הזמין פיצה?
תראו, רוב הספויילרים לסרט דווקא קשורים לדרך שבא הוא משנה את סיפור המקור של הצבים וקושר אותם לנבל, ולכן לעשות לו תקציר מרגיש מעט מיותר - כי את הדמויות עצמן כולם מכירים. לאונרדו, מייקאלאנג'לו, דונטלו ורפאל הם מוטנטים של צבים בשנות העשרה לחייהם אשר חיים בצללי העיר ניו יורק ולומדים נינג'יטסו מ"אבא" שלהם - מאסטר ספלינטר. לאחר תקרית בונה אופי בה לאונרדו כמעט ומתאהב בבחורה האייקונית של הסדרה - אפריל אוניל, הצבים נחשפים לעולם הפשע של העיר שמתחיל לקבל שליט ברור בדמות שאף אחד לא ראה בשם סופרפליי. דווקא שלושת השמות שהם לא הצבים, ספלינטר, אפריל וסופרפליי הן הכי מוצלחות של הסרט. לכל אחת מהן סיפור שקל להזדהות איתו, מה שגורם להן להיות המניע המרכזי לעלילה ובמקרים מסויימים אפילו להחזיק אצבעות לנבל שמנמק את הדרך שלו היטב. מי שנשארים מאחור הם לא רק דמויות הרקע, שם פול ראד (Paul Rudd) מככב כמוטנט בשם מונדו, אלא גם הצבים עצמם.
האישיות שלהם לא נבנית מספיק ואם להסתמך אך ורק על הסרט הזה - קשה להבדיל ביניהם מלבד העיצוב והצבעים של כיסוי העיניים. החצי הראשון מאוד בולט בזה, כשבמקום להדגיש אלמנטים ברורים באישיות של הצבים כמו הפיוז הקצר של רפאל, הוא בונה דיאלוגים על רפרנסים לתרבות הפופ שחלקם עובדים וחלקם יעברו מעל הראש של רוב הקהל. מעבר להומור אין לדיאלוגים האלה או לכמה סצנות ריקוד יותר מדי מקום, מה שגורם לחלק מהן להרגיש אפילו מאולצות. בחצי השני הצבים כן משתנים קצת, בעיקר בזכות הכרות עם הרבה יותר דמויות צד כמו מייקי ומונדו, אך רק בחמש הדקות האחרונות מצליחים להרגיש כמו חבורה הכיפית ומלאת הצבע שהם בדרך כלל.
סופר-דופר-פליי
מעבר לכל הבעיות שציינתי למעלה, הסרט די עלה לי על הציפיות אותן התחלתי לגבש כשהתברר כי מדובר בסרט מקור המכוון לילדים. למעשה, בחצי השני הסרט תופס כיוונים שממש לא מתאימים לילדים, עם מערכה שלישית המכילה את אחד העיצובים המחרידים ביותר שראיתי לאוייב מסוים. מעבר אליו הפנייה לקהל מבוגר מתבטאת בעיקר באנימציה מדהימה, בחירת שירים מגניבה מאוד וסצנות אקשן שהן מלוות מגניבות אפילו יותר. אחת מהן היא אפילו מחווה מובהקת לדעתי לדדפול הראשון, במה שעומדת להסתמן כנקודת השיא של הסרט וסצנה שהמעריצים בוודאי יסמנו ככיוון הטוב ביותר לסרט המשך - שנראה שיגיע. אין כאן סוף פתוח והסיפור מרגיש שלם, אך אי אפשר שלא לטעות האם הבחירה לא לפתח את הצבים יותר מידי בסרט הייתה בשביל לשים על פרמטר הזה גז בעלילה נוספת שמי שישאר בכתוביות גם יראה טיז נחמד אליה.
ובכל זאת מילה על הדיבוב
הבטחתי לעצמי אחרי הביקורת לטלטאביז בשנה שעברה שאנסה להגיב על הדיבוב של פרוייקטים המכוונים לילדים בכל אופציה שתהיה לי. מפני שראיתי את הסרט באנגלית אני יכול רק לשבח את כל הקאסט שנבחר לשם - אך באותה נשימה גם להגיד שבדיעבד הייתי רואה את הסרט מדובב לעברית. החצי הראשון שלו מלא ברפרנסים עמוקים לתרבות הפופ האמריקאית, שבוודאי קיבלו שינוי כלשהו בגרסה העברית שאני מאוד סקרן לראות.
השורה התחתונה
"צבי הנינג'ה: טירוף המוטנטים" הוא לפני הכל סרט מקור לגיבורים האהובים. למרות שהוא מרענן קצת את הסיפור המוכר, מלא באקשן מגניב המתוחזק על ידי אנימציה מהממת ואפילו לוקח כמה החלטות שלא הייתם מצפים מסרט ילדים - הוא לא מצליח להיות יותר מנחמד.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
20:32 03.08.2023 |
אפריל (אורח)
מה עשו לך...
2
| פורסם ע"י