זאב לבן, גורת אריות ומכשפה נכנסים לבר...
תודה רבה לנטפליקס ישראל על הגישה המוקדמת לעונה!
לא בכל יום נופל בחלקך לנתח את העונה החדשה של אחת מסדרות הדגל של ענקית הסטרימינג הגדולה בעולם. לא בכל יום גם מדובר בסדרה שמתבססת על הצלחתו של משחק מחשב, אחד שיצא לי להשקיע מאות שעות בכותריו השונים. כדי להתכונן לביקורת הזו, עוד בטרם ראיתי פרק אחד, הייתי צריך לשקול ברצינות איפה היו נקודות החולשה של "המכשף" ואיפה היא הצטיינה, מה חשוב לי לראות ועל מה אשמח שיוותרו. העונה הראשונה כידוע הייתה מסובכת ומבולגנת מדי עם צירי הזמן המבלבלים שלה, קושי שנבע לדעתי בעיקר מחוסר ניסיון, ולכן בחרתי להתמקד בהשוואה לעונה השנייה, שלדעתי הייתה מוצלחת בהרבה ומשקפת טוב יותר את כיוון הסדרה לעתיד. החלטתי להתמקד באספקטים שלדעתי עליהם תקום ותיפול העונה: קווי עלילה ותמה מרכזית, דינמיקה בין הדמויות, אקשן ופסקול, ואחידות הסיפור. נתחיל בסקירה קצרה של היכן לדעתי נמצאת הסדרה מבחינת הפרמטרים האלו כרגע.
העונה השנייה הצטיינה ללא ספק בקווי העלילה שלה - גורלה של ינפר שאיבדה את הקסם שלה אחרי הקרב בסודן היל ונפלה בשבי, השתלבותה של סירי בחיים בקייר מורן, והתעלומה הקוסמית של התנגשות העולמות (Conjuction of The Speheres) הן כולן תמות מרכזיות מעוררות מחשבה שמעסיקות את מוחו של הצופה ומשלימות אחת את השנייה. הייתי שמח לראות צירים דומים בעונה החדשה.
אספקט הדינמיקה בין הדמויות היה חלש יותר לטעמי: אמנם אנו רואים לאט לאט כיצד גראלט מקבל על עצמו את תפקיד ההורה, ועדים למעין מסע גאולה של ינפר, אבל היחסים בין הדמויות, ההשפעות מהעבר שלהן והאופי הייחודי שלהן לא קיבלו מספיק במה והדמויות עדיין מרגישות לי שטוחות במקצת. תקוותי היא שזה ישתפר בעונה הנוכחית.
לא ארחיב מדי על אקשן ופסקול - האקשן הוא אבן הפינה של "המכשף" ורוב סדרות הפנטזיה ככלל, והסדרה מצטיינת בו מעל לכל שיעור. עם זאת, זהו פסקול מצויין שהופך סדרת אקשן טובה ליוצאת דופן. מריאיונות עם המפיקים בעונה הראשונה גילינו שהם נמנעו במכוון מהקשבה למוזיקה של המשחק כדי ליצור פסקול ייחודי לסדרה וכך יצרו בין השאר את הלהיט ״Toss a Coin to The Witcher". רעיון זה כנראה ננטש בעונה השנייה, ויהיה מעניין מאוד לראות האם הפעם יוכלו ליצור פסקול הולם אך גם זכיר.
אחידות הסיפור, לעומת זאת, תמיד הייתה נקודה חלשה של הסדרה, שלא מצטיינת בהשלמת פערי מידע, מחפפת הסברים ומתעלמת מבחירות וכלים שעשתה בהם שימוש בעבר. נוסיף לכך את טענותיו של הנרי קאביל (Henry Cavill), בגילומו של גראלט וללא ספק הלב של הסדרה כולה, באשר ליחס המפיקים בנוגע לחומר המקור ונקבל תמונה מדאיגה: האם העונה השלישית תסתום חורים בעלילה ותצליח להישאר נאמנה לחומר המקור, או שתמשיך בטעויות העבר של הסדרה? אחרי שצפיתי בחמשת הפרקים הראשונים, הנה מה שחשבתי על החלק הראשון של העונה השלישית. הביקורת נטולת ספויילרים לעונה החדשה, אך קיימים ספוילרים לעונות הקודמות. אם אתם מעודכנים, קראו בחופשיות!
חברים ישנים, אויבים חדשים
העונה מתחילה בדיוק מאיפה שעצרנו בעונה הקודמת, בבריחת הדמויות הראשיות מקייר מורן והתחייבותה של ינפר ללמד את סירי להשתמש בקסם שלה. וכשאני אומר בדיוק אני מתכוון בדיוק - אין שנייה אחת שמבוזבזת על תזכורות, סקירה של אירועים שקרו, או הצגה מחדש של הדמויות, והנחת העובדה היא שאתם זוכרים כל פרט ופרט שהיה עד כה. לבעלי זיכרון צילומי ולאלו שיראו את כל 3 העונות מתחילתן עד סופן בבינג׳ זה נפלא. עבור בן תמותה כמוני שזוכר רק הבלחים של עלילה פה ושם מדובר באסון. גם עבור אלו מאיתנו שמתהדרים בהיכרות טובה מאוד עם העולם של הוויצ׳ר, להבין שוב במי ובמה מדובר, מי הדמות משנה הזו, על איזה מקום מדברים ומה האג׳נדה של כל ארגון ואומה זה כמעט בלתי אפשרי.
בכל הכנות, לבי עם ציבור הצופים שלא שיחקו במשחק או קראו את הספרים ובמשך חצי מהזמן ייאלצו להתמודד עם הררים של מידע תלוש וחסר הקשר. הפתיחה הזו גרמה לי להבין כמה נחוץ היה מילון המונחים שהופיע במשחק והיכולת לפתוח כל פעם ולקרוא בו. בנוסף, אמליץ לכולם לקרוא או לצפות באיזה שהוא סיכום של האירועים עד כה - בין אם ברשמי אם נטפליקס ישחררו כזה, ובין אם באחד שנעשה ע״י מעריצים אם לא. בלי ריענון של האירועים, קשה מאוד להכיל את הסיפור ולעקוב אחריו. הייתי ממליץ גם לרענן את הזיכרון לגבי כמה מהדמויות ששיחקו תפקיד משמעותי באירועי העבר, אבל לא מספיק גדול כדי שייחקק בזיכרון - כאלה הם למשל האביר השחור, דיקסטרה, פיליפה איילהרט, פרינג׳ילה, המלך ויזימיר השני, פרנצ׳סקה, סטרגובור ואיסטרד.
כדי להשלים את התמונה העגומה, גם פערי המידע נשארים איתנו כאן, כאשר תופעות מרכזיות שקרו בעונה שעברה נשארות לא מוסברות, דמויות שלא ברור מתי נפגשו קודם לכן מתנהגות כאילו הכירו זמן רב, ואת חלקן אנו מוצאים בסיטואציות מסוימות בלי הסבר מניח את הדעת לאיך הגיעו אליהן. על גבי כל זה הסדרה מתעקשת להעמיס עלינו מידע חדש ומשתתפים חדשים בקצב ירי שלא יבייש את המקלע מהשירות הצבאי שלי, ולכן בפן הזה של אחידות הסיפור, על אף קו עלילה יחיד ואחיד, העונה השלישית נכשלת ובגדול. עם זאת, היתרון בכך, הוא שאנחנו צוללים לאקשן ממש מהרגע הראשון.
הוא אשר נלחם במפלצות
סצנות הקרב בסדרה כרגיל, עשויות היטב. בין אם מדובר בקרבות בין עשרות רבות של אנשים (או דמויי אנוש) המדגישים את הכאוס בלחימה ואת האובדן והמוות הכרוכים בכך, בלחימה של גראלט עצמו מול יריב יחיד או רבים, או בציד מפלצות ראוי לשמו - הכול נראה מדוייק על המסך. מזוויות הצילום, דרך ה -CGI ועד המהלכים עצמם - אי אפשר שלא להתלהב מהעבודה הקשה שנעשתה כאן. לצערי, העונה הזו אינה צרופה בסצנות אקשן רבות, וזונחת הפעם את מוטיב האימה הבלשית שכרוך בעבודתו של המכשף משיקולי עלילה. אמנם יש הרגשה של משהו שהולך ונבנה לטובת החלק השני של העונה, אבל בסדרה שמבוססת על דמות שהוא לוחם וצייד בהגדרה, הרגיש לי שהמינון של הלחימה עצמה היה נמוך מדי. זאת ועוד, עם כמה שרמת הביצוע גבוהה, היא עדיין לא מושלמת, וחסרה את התזמונים המדויקים שרואים למשל בסרטי ג׳ון וויק.
בנוסף, לתחושתי הלחימה מפספסת את הייחודיות של הוויצ׳ר, והייתי שמח אם היו משלבים יותר את היכולות הנוספות של גראלט, כמו ה-Signs והשיקויים, שכרגע נעשה בהם שימוש מוגבל בלבד בנקודות זמן שרירותיות במהלך העלילה. מעבר להיותו לוחם מצוין, גראלט הוא גם חוקר ואסטרטג, צייד ששורד לאורך זמן בעיקר כיוון שהוא בא מוכן לרבים מהקרבות שלו ועושה שימוש אסטרטגי ביכולותיו כתלות בזהות היריב. להתעלם מכך, חוטא באופן מובהק לחזון המקורי של הוויצ׳ר, ומשאיר את הדמות שלו במעין כור מצרף קולנועי. גם פס הקול של הסדרה מרגיש גנרי יותר הפעם, וניכר שהוא כן מתכתב עם הפסקול שהופיע במשחקים, לטוב ולרע. מעבר ל-2 סצנות בודדות שמצליחות להעביר רגש ועומק, חוויית השמע בעונה נותרת גנרית ברובה, ובניגוד לעבר, לא הזמר הנודד, יסקייר, ולא דמויות חדשות שמוצגות לראשונה מצליחות להרים את הסדרה לעבר הצטיינות מוזיקלית.
פוליטיקלי קוראת
זה לא סוד שעלו בי חששות מסויימים לגבי ההתייחסות של הסדרה לדמויות, הדגשים שהיא בוחרת להבליט, והכיוון הכללי שאליו צועד הסיפור, וודאי בהתחשב באזהרות של קאביל ובהשפעות של העולם הכללי על עולם הבידור והתוכן. השקפת העולם של המפיקים היא משהו שבאופן מסורתי תמיד משפיע על התוצר הסופי, בין אם נרצה ובין אם לא, אך הבעייתיות מתחילה כאשר הניסיון לשלב אג׳נדה מסוימת מתחיל לבוא על חשבון העלילה ולחבל בה, וזה משהו שמאוד קיוויתי שהסדרה תשכיל להימנע ממנו. בסופו של יום, התוצר הסופי מראה שרוב חששותיי התבדו, ואף על פי שהשילוב של אג׳נדות מסויימות מרגיש מאולץ לפעמים, בגדול הבחירה לנקוט בגישה שממצבת את הסיפור העונה כסיפורן של ינפר וסירי, יותר מאשר של גראלט, לא גורע מההנאה ממנה אלא להפך.
כאמור, העונה הזו בוחרת לתת דגש חזק על מערכת היחסים בין שתי הנשים המרכזיות בה, ומאפשרת להן את המרחב לגדול ולהתפתח כדמויות ראשיות. במהלך העונה אנחנו חושפים אט אט צדדים שלא יצא לנו לראות בינפר ובסירי, כאשר הדינמיקות ביניהן מובילות לעתים תכופות לדילמות וסכסוכים שמרגישים מציאותיים וקלים להזדהות למדי, לפחות מנקודת מבטו של אדם שאינו הורה. כאן הנקודה להצביע על כך שחלק מהדיאלוגים והמונולוגים הכרוכים בשינוי שעובר על שתי הנשים הם מאתגרים ומלאי פאתוס מעצם הגדרתם, ויש לציין לשבח את שתי השחקניות אניה צ׳לוטרה (Anya Chalotra) ופרייה אלן (Freya Allan) שמצליחות לשמור על משחק אמין באופן מפתיע לאורך כל הדרך.
בסופו של התהליך, אנחנו רואים זוג דמויות עמוקות הרבה יותר וגם קרובות בהרבה באופיין לצורתן המוכרת מהמשחק וחומר המקור, ככה שאם התאכזבתם מהדרך בה השתיים הוצגו עד כה, ההמתנה הארוכה סוף סוף מתחילה להשתלם. עם זאת, מאכזב לראות את גראלט נדחק לקרן זווית, ולא מקבל את הטיפול הראוי לו, הן מבחינת פיתוח הדמות והן מבחינת זמן המסך, ואני מאוד מקווה שהכותבים ישכילו להכיר גם את העומק הטמון בו בצורה טובה יותר בהמשך העונה, בוודאי בהתחשב בהפתעות הרבות שמספקות לנו הפעם דמויות המשנה. כולי תקווה שגם הכותבים מוצאים טעם לפגם בכך שהמכשף מהסדרה הקרויה על שמו, מקבל 80% מתשומת הלב שמקבלת דמות משנה, ואם לא, תהיה להם עבודה רבה לעשות לקראת העונה הרביעית.
צופן דה וויצ'ר
כצרכן כפייתי של ספרי ופנטזיה ומפתח משחקים (בתקווה) לעתיד, שאלתי את עצמי פעמים רבות מה הוא הדבר החשוב ביותר בסיפור, מה הוא האלמנט הבסיסי שעליו הוא נבנה, ובלעדיו אין ליצירה זכות קיום. לאחר חשיבה מרובה הגעתי למסקנה שעבורי זהו המתח, תחושת המסתורין המקננת הזו שלא מרפה ודורשת ממך להמשיך כדי לדעת מה קורה בהמשך ולפתור את התעלומה. בניגוד לעונות הקודמות, שהצליחו לתחזק תחושה כזו לכל אורך הדרך, שלושת הפרקים הראשונים בעונה הנוכחית מרגישים כמו בניית עולם אפרורית למדי, כאילו יש במאי שמאלץ את השחקנים במחזה לעמוד על הבמה בצורה מסויימת, כהכנה לסצנה שתבוא. המתח בעונה הנוכחית מתחיל להיבנות רק בפרק הרביעי, ולצערי הניסיון לגרום לו להבשיל לנקודה קריטית בסוף הפרק החמישי מפספס את המטרה כחוט השערה.
הפעם, בניגוד לעונות קודמות, יש שאלה מרכזית אחת בלבד שמניעה את העלילה, והיא לא משמעותית והרת גורל מספיק כדי לסחוף את הקורא לבדה במשך חצי עונה, מה שיוביל לדעתי בעיקר לאכזבה ולתסכול של הצופים. נכון לרגע זה, נראה שהבחירה לפצל את העונה לשני חלקים בעיקר באה בעוכרי הסדרה, שכן היא קוטעת תהליכים משמעותיים באמת ומקשה על הקורא לחוש הזדהות וציפייה לרגע השיא. הדבר דומה קצת לדיג׳יי שעוצר את המוזיקה הרבה לפני הדרופ או באמצע הבית בשיר - זה בעיקר מוזר ומראה על חוסר הבנה של מה הקהל רוצה.
עם זאת, יש לומר שההתקדמות ההדרגתית עד כה כן נעשתה בצורה חכמה ועקבית, ולפי דעתי שווה לצפות בעונה עד סופה ולו רק בשביל הפרק האחרון. מבלי לעשות ספויילרים, אני רק אומר שהוא בנוי בתחכום רב כל כך, שהוא ללא ספק היה יכול להופיע ממש כפי שהוא שהוא כחלק מהקווסט המרכזי באחד ממשחקי The Witcher, ואם שיחקתם בהם אתם יודעים כמה זו מחמאה גדולה.
השורה התחתונה
לסיכום, מבחינתי הדינמיקה בין הדמויות, אחידות הסיפור (גם זה רק כי יש עקביות עם חומר המקור בדברים החשובים), הפסקול, האקשן והתמה המרכזית מתנקזים לחוויה די ממוצעת שלא ממש עומדת בציפיות. הציון שהחלטתי לתת לחצי הראשון של העונה מעיד לדעתי על כך שעד כה נראה ש"המכשף" עושה צעד תימני של ממש - צעד אחד קדימה ושניים אחורה. זה לא אומר שהסדרה בעייתית או לא מהנה לצפייה - אבל ביחס לרף שהיא הציבה לעצמה, עד כה היא לא מצליחה לעמוד בציפיות. למרות זאת, אם החלק השני ימשיך באותה המגמה כמו סוף החלק הנוכחי, התוצר הסופי ללא ספק יכול להתעלות על העונה הקודמת, ובהרבה.
החצי הראשון של העונה השלישית של "המכשף" זמין לצפייה בנטפליקס החל מה-29 ביוני.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
15:42 08.07.2023 |
נעמי (אורח)
יודע מתי יהיה החלק השני? נשארתי ככה במתח... חחח
2
18:53 11.07.2023 |
אור ארז - כתב תוכן
היי נעמי, כפי שכתוב בנטפליקס, חלק 2 עולה ב- 27 ביולי :)
3
| פורסם ע"י