הוא לא יזכה בתואר משחק השנה שלי, אבל הוא ללא ספק אחד המשחקים הכי טובים ששיחקתי ב-2023, וכנראה שגם אמשיך לשחק לעוד הרבה זמן.
עותק סיקור סופק לנו על ידי עדלי יונייטד, תודה רבה!
כמה ש-Blizzard צריכה משחק טוב. כמו מים לבן אדם במדבר, כמו קרן אור בחשכה היא צריכה משחק שכזה. אחרי כל הפיאסקו של Overwatch 2 ומצב ה-PvE שכל-כך חיכינו לו שפשוט נעלם לטובת... מי יודע מה, המצב של Blizzard (אחת החברות האמריקאיות הכי מוערכות בהיסטוריה להזכירכם), בקרשים. במובן הזה, Diablo IV הגיע בזמן הכי טוב בשביל החברה: משחק חדש למותג מוכר, עם קהל מעריצים גדול שמשווע למשחק חדש כבר המון שנים ותקופת בטא מאוד מוצלחת. האם D4 יציל את החברה? כנראה שלא, אבל זה עדיין משחק טוב מאוד.
עולם מחוספס עם סיפור מחוספס
הדבר שהיה ברור מהשנייה הראשונה של המשחק (ושל הבטא עצמה אם להיות כן), הוא שמדובר במשחק שחוזר למקורות של Diablo: משחק עם סיפור אפל, קודר - על גבול המדכא. העולם של Sanctuary עומד בפני כיליון, כשהחזרה של לילית׳, ביתו של מפיסטו אל השנאה, נראית כמו עובדה מוגמרת. הדמות שאנחנו יצרנו יוצאת למסע לעצור את לילית׳ ואלו שרוצים להחזירה ל-Sanctuary... רק ששווה לציין שכל המסע הזה מתחיל דיי במקרה. בכלל, בסוף המשחק זה נראה שהדמות שלנו דיי התגלגלה לכאן בטעות גמורה.
אחד הנרטיבים הכי פחות משומשים בעולם הגיימינג הוא הנרטיב של הסיפור שקורה ליד הפרוטגוניסט ולא דרכו. הרבה יותר קל לבנות סיפור טוב שלוקח דמות שהיא ״המיועד״ או ״האחד שיציל את העולם״. פה זה הרגיש לכל אורך ששת החלקים המרכזיים של המשחק שאתם מלווים איזשהו סיפור שהוא גדול בהרבה מכם. ממש זכורה לי סצנה באחת הקרבות באמצע המשחק בו הבוס הראשי אפילו לא התייחס לדמות שלכם אלא לדמות שליוותה אתכם. זה גרם לי לתהות (בקול יש לומר): ״יכול להיות שאני מלווה אותו בעצם?״.
זאת בפועל הייתה החלטה מאוד אמיצה של היוצרים של המשחק שבעיניי דיי השתלמה להם: בעוד שהסיפור לא מתעלה על זה של המשחק השני בסדרה, זה סיפור הרבה יותר טוב מזה של המשחק השלישי, עם הרבה טוויסטים נהדרים שגרמו לי לתהות מה יעלה בגורל Sanctuary ומי הנבלים האמיתיים כאן. זה סיפור ארוך שמתפרש על גבי עולם פתוח ענק, אז תתכוננו לבין 40 ל-50 שעות של הסתובבות בעולם הקודר של המשחק. העיצוב האמנותי של הערים, האזורים השונים והדמויות במשחק באמת ראוי לציון, עם כמה מהשוטים היפים ביותר שראיתי ממשחק השנה. מה שכן, יש לי שתי נקודות שהפריעו לי שהייתי רוצה להתעכב עליהן.
תראו, אני יודע שכתבתי קודם שהדמות הראשית לא משחקת תפקיד מרכזי בסיפור עד שלב יחסית מאוחר ושזה בסדר - אני מאוד אוהב את העניין הזה. אבל זה לא מתרץ עבודת דיבוב רעה. זה לפעמים נשמע כאילו הסיפור, העולם והעלילה מעניינים את כולם חוץ מהדמות הראשית שלי. שאר הדמויות? נהדרות. קרולינה פאבר עושה עבודת קודש בתור לילית׳, ודמויות כמו לוראת׳ ואליאס פשוט מהפנטים עם הקול שלהם. הדמות הראשית? בדיוק ההפך. אגב, זה גם בדיוק הפוך מאיך שהמשחק עצמו נראה, שזה נהדר. אני שיחקתי על ה-PS5 והמשחק נראה פשוט נפלא על הקונסולה. הסצנות הסינמטיות פשוט מהממות. חלק מהשוטים פשוט עוצרי נשימה.
עוד דבר שהפריע לי קשור בהסתובבות בעולם של המשחק. תראו, מדובר במפה גדולה - ענקית אפילו. אני עוד מעט אגיע לנושא של המפה, אבל מאוד הפריע לי פיזור נקודות ה-Fast Travel לעומת המשימות במשחק. זה נראה לעיתים כאילו המשחק מכריח אותך ללכת במשך 10-15 דקות לעבר נקודת ההמשך בסיפור, כשהמשחק לא נותן לשחקן דרך טובה להתנייד במפה רק עד האקט הרביעי במשחק. אם הם לא רצו לתת לנו סוסים כבר בתחילת המשחק, לפחות תנו לנו פיזור יותר טוב של ערים, נקודות Checkpoint ועוד.
קלאס, באפס מאמץ
סיימנו לדבר על הסיפור (למי שרוצה להתפלפל על הסיום שלו ועל הטוויסט המרכזי שלו, מוזמנים לדבר איתי בפרטי בפייסבוק או באינסטגרם, לא באתי לעשות ספוילרים), בואו נעבור למשחקיות עצמה. כמו שציינתי כבר בבטא, במשחק יש חמישה קלאסים כרגע, כשכל קלאס מכיל סט יכולות וגישת משחק שונה. בעוד שהברברי יתמקד בסוגים שונים של מתקפות Melee ודגש עצום על Crowd Control, דמויות כמו הקוסם או הנקרומנסר יתמקדו על יכולות שיצרו מרחק בינם לבין האויבים שלהם ויעזרו להם לשרוד כמה שיותר בזמן שהם עושים כמה שיותר נזק.
משהו ששווה להזכיר בנוגע לכמעט כל הקלאסים במשחק: כמעט כל השחקנים יחוו את אותה החוויה: התחלה יחסית קשה, המשך שירגיש ממש OP ויהיה יותר קשה ככל שהזמן יעבור ותעלו ברמות. עץ הסקילים שהפריע לי בבטא עדיין קיים וכן, הוא עדיין מפריע לי. הייתי שמח לעץ סקילים יותר ברור עם התקדמות ופרוגרשן יותר מוגדרים במקום עץ עם ענפים שמסתעפים בצורה לא ברורה. משהו שאני כן יכול להודות בו הוא שהסקילים ממש טובים. אני לקחתי את הנקרומנסר ותקשיבו: אני לא הפסקתי לחייך מהסקילים השונים.
אני הלכתי על בילד של נקרומנסר עם חזק על צבא השלדים שלו ויכולות דם ותקשיבו, אני כל-כך נהניתי שאפילו לא שקלתי להחליף סקילים. מה שכן, המשחק מאפשר לכם להחליף סקילים דיי בקלות. אתם יכולים לעשות Refund לסקילים בעזרת זהב - כזה שאתם משתמשים בו כדי לקנות חפצים ולשדרג נשקים ושריון. בעיקרון זה יכול לעלות לכם דיי הרבה, אבל כמו עם חפצים מיוחדים, גם זהב הוא מצרך דיי נפוץ בעולם של Sanctuary (מה שגורם לי לתהות למה כולם עניים בעולם של המשחק). ככה Blizzard הצליחה ליצור משחק שמצד אחד מכיל המון סקילים כיפיים ומצד שני מכיל אופציה נוחה להתנסות עם בילדים שונים ברגע שאתם ממצים אחד מהם.
הנ"ל גם משתלב בצורה נהדרת עם מנגנון ה-Loot של המשחק: תראו, בעוד שה-Loot עצמו יכול להיראות גנרי מאוד עם כמה סטאטים חשובים ומשהו שקשור להגנה או נזק שהשריון או הנשק נותנים בהתאמה, כשמגיעים לרמות הגבוהות לציוד ה-Legendary אנחנו מגיעים כבר למשחק מטא הרבה יותר מעניין: אני נגיד מאוד אוהב את צבא השלדים שלי, אז אני העדפתי שיהיה עליי שריון שיאפשר לי לזמן עוד מהם, על פני שריון שמבחינת המספרים היבשים הוא חזק יותר. כשיש לכם כמה פיסות שריון באותה רמת עוצמה, המצב נהייה יותר מעניין כשיש יכולות שמשלבות בין סקילים שונים ויכולות ליצור מפלצות של ממש.
יש המון נשקים ופיסות שריון שכאלה, ככה שהייתי שמח שה-Stash היה עם יותר מקום או לפחות עם סוגים שונים של אחסון לפיסות שריון, נשקים ואבני חן לתוספות כוח לחפצים שלכם. התלבטתי אם להיכנס לכל הנושא של Paragon Builds בחלק שמדבר גם על המשחקיות (כי זה חשוב לכל ה-End Game), אבל זה פשוט מתקשר לי בצורה טובה לחלק הבא של הביקורת, אז פשוט נשלב בין שניהם כשנדבר על הווייב שהמשחק הזה נותן לי ועל הצורה שבה המשימות והעולם עצמו בנויים.
פשוט MMO: ממכר מאוד
כל העולם של D4 מרגיש כמו ניסיון של Blizzard לעשות World of Warcraft בעולם של דיאבלו. האם זה רע בהכרח? לרוב לא, אבל נקודה אחת שאגע בה בסוף כן הפריעה לי. אבל שוב, נתחיל מהטוב: Diablo IV מפוצץ בתוכן. מפוצץ בקטע פסיכי. יש כל-כך הרבה מה לעשות בעולם של המשחק: מהמשימות הראשיות שיקחו אתכם בתוך הסיפור של המשחק ולכל נקודה בעולם, למשימות צד שתוכלו להשיג בערים ובאזורים השונים שיאפשרו לכם להשיג עוד משאבים, כסף ונקודות ניסיון. אבל זה לא נגמר פה.
גם המפה עצמה מחוץ לערים מפוצצת במבוכים שניתן לעשות, אירועים שבתוך העולם שיתנו לכם חפצים מיוחדים, פסלים שיחזקו אתכם ואת שאר הדמויות שלכם בעולם, Strongholds שניתן לכבוש שיתנו לכם גישה לעוד נקודות Fast Travel ומשימות צד חדשות וזה מבלי להיכנס לריידים ומיני בוסים מיוחדים שיצוצו בעולם כמו The Butcher המפורסם מהמשחק הראשון. זה באמת מרגיש כאילו היקום של המשחק פשוט מלא בתוכן שתוכלו לעשות לבד או עם חברים.
אם כבר הזכרתי חברים - Diablo IV מעוצב בצורה שמאוד מכוונת למשחק עם אנשים אחרים. מאוד קל לצרף אליכם אנשים רנדומליים לפארטי ולצאת לעשות משימות ביחד. בעוד שהסטייט של העולם נלקח מהעולם של המנהיג, הבונוסים של המשימות כמו נקודות ניסיון עדיין יגיעו לשחקנים האחרים (למרות שהם יצטרכו לחזור על משימות מסוימות בעולם שלהם שוב אם לא כולם מסונכרנים מבחינת המשימות שלהם בעולם). עדיין, גם עם הבעיות הקלות האלה זה נהדר לשחק משחק אונליין עם חברים בצורה כל-כך יעילה וטובה. המשחק מכיל גם מצב co-op לוקאלי שהוא עובד בצורה מעולה גם כן.
מצד שני, בדיוק כמו MMO, באיזשהו שלב חלק מהמבוכים והמשימות השונות מתחילים להרגיש מאוד דומים אחד לשני. במבוכים הקצרים זה פחות מציק, אבל בשלבים היותר מאוחרים, חלק מהאיוונטים מתחילים להיראות אותו דבר ולהרגיש רפטטיביים. ה-End Game מסדר את זה בצורה יותר טובה עם מבוכים רציניים יותר וריידים טובים, אבל זה אומר ששני האקטים האחרונים של המשחק יהיו מבחן בסבלנות עבור שחקנים. עצה שלי, תשחקו את השלבים האחרונים עם חברים.
נייד אבל עם קאץ׳
ספוילר לסיום הביקורת ולציון הסופי: יש בו חצי נקודה. הסיבה שהוספתי את החצי נקודה הזאת היא כי אם אני שם רגע בצד את הטענות, הניתוח של עיצוב העולם והמשחק, הקלאסים השונים והסקילים שלהם, איכות המבוכים ואיכות האונליין. בסופו של דבר, המשחק הזה הוא כל-כך כיף, כל-כך ממכר וכל-כך מלוטש בתחום של ה-Loot והמשימות עם החברים שפשוט קניתי עוד עותק של המשחק בנוסף לעותק שקיבלתי לסיקור מעדלי. זה עד כמה אהבתי את המשחק הזה.
האם זה היה צעד חכם מצדי? אולי לא, אבל אני כל-כך נהניתי שהייתי חייב את המשחק הזה גם על ה-Steam Deck כדי שאוכל לשחק בדרך לעבודה או בדרך לבקר את אבא שלי. ואני ממש לא מתחרט על ה-70 דולר האלה שהוצאתי, כי המשחק עובד בצורה נהדרת על ה-Steam Deck. שימוש ב-FSR כדי לשפר את הביצועים של המשחק על המחשב האישי מאפשר להרבה יותר שחקנים לשחק במשחק עם חברים וליהנות מדיאבלו. אני יכול לומר שעם הגדרות FSR על Quality והגדרות Medium אני יכול לרוץ בין 50 ל-60 פריימים לשנייה ואני באמת נהנה מכל רגע.
אבל עם כל הכבוד לשליטה נהדרת עם שלט וביצועים טובים על מגוון רחב של מחשבים, אני באמת מתקשה עם כל הנושא של Always Online. יש לזה הרבה יתרונות ברמת חסימת צ'יטרים, מניעת שימוש בבוטים או טריינרים לאנשים שרוצים לשחק ב-Hardcore בלי למות ועוד, אבל אני באמת הייתי שמח למוד Offline שהיה מאפשר לי לשחק ב-Steam Deck, ROG Ally או כל מחשב נייד אחר בכל מקום מבלי להפעיל Hotspot או לדאוג לאינטרנט. אגב, אני לא מבין למה אין גרסה ל-Switch. יכול להיות שזה בגלל זה, כי מבחינה גרפית אני חושב שזה משחק שיכל לרוץ על ה-Switch דווקא. כמו שאני תמיד אומר: אם Witcher 3 יכול לרוץ על ה-Switch...
השורה התחתונה
אז Diablo IV אולי לא יציל את Blizzard, אבל זה פשוט משחק פנטסטי של החברה. נעשו כאן הרבה בחירות טובות ברמת הסיפור, ברמת המשחקיות וברמת העולם של המשחק. זה לא המשחק הכי טוב בסדרה, יש בו בעיות שאפשר לתקן, אבל בעיניי זה אחד המשחקים היותר חשובים בסדרה, בעיקר בזכות השירות הנהדר שהוא עושה עבור חברה שצריכה ניצחון שיזכיר לנו שמאחורי מעטה הסקנדלים, הביטולים והדרמות, מסתתרת חברת פיתוח משחקים שיכולה להביא לנו משחקים פשוט אדירים אם היא רוצה. Diablo IV לא יזכה בתואר משחק השנה שלי, אבל הוא ללא ספק אחד המשחקים הכי טובים ששיחקתי ב-2023, וכנראה שגם אמשיך לשחק לעוד הרבה זמן.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
03:26 20.06.2023 |
רביב (אורח)
המשחק מהמם ומושקע ואני מסכים עם כל מילה שלך. הדבר היחיד שעצבן (קצת) היה שלעומת המשחקים הקודמים בסדרה, בגירסה 4 כבר רצוי לשדרג את המאיץ הגרפי. ה-GTX1650 שלי הרגיש לא מספק בעליל אז"נאלצתי" לשדרג אותו ל-RTX3070 וזה היה השדרוג הכי מוצלח שעשיתי. המשחק זז ונראה חי באופנים שה-GTX פשוט לא היה מסוגל לספק.
אחלה סקירה!
2
| פורסם ע"י