מהילד הקטן ששיחק Street Fighter 2 על אימולטור בבית - הסדרה הזאת גדלה איתי ועם Street Fighter 6 אני זוכה לראות אותה בשיאה
עותק סיקור סופק לנו על ידי ישפאר, תודה רבה!
אני יודע שחלק מאלו שקוראים את הביקורת הזו משחקים Street Fighter V כיום ונהנים מאוד מהמשחק. אז אולי המשפט הבא יישמע לכם מוזר, אבל תצטרכו להאמין לי: Street Fighter V היה אחת ההשקות הכי גרועות של CAPCOM אי פעם. משחק שמתרכז רק באונליין, עם מעט דמויות, מכניקות מוזרות ולא אפויות עד תום ובלי מצב ארקייד ייעודי. אם להיות כן איתכם, זה משחק שייצג ממש יפה את CAPCOM של פעם: מנותקת מהמעריצים ומהשחקנים שלה ורודפת אחרי טרנדים. ב-Street Fighter 6 זה נראה שהחברה היפנית חוזרת למקורות שלה עם אחד המשחקים הטובים בסדרה - אם לא הטוב שבהם.
מה הסיפור שלך?
המשחק החדש בסדרה מורכב משלושה חלקים מרכזיים: Fighting Grounds, Battle Hub ו-World Tour. אם Street Fighter V הושק בלי מצב שחקן יחיד ייעודי בכלל, Street Fighter 6 הולך לקצה השני ונותן לנו לא רק מצב ארקייד רגיל כחלק מה-Fighting Grounds, אלא מצב סיפור אמיתי ושלם בדמות ה-World Tour. נתחיל האמת מהראשון, בעיקר כי בתור שחקן וותיק בסדרה, החזרה המהממת של מצב הארקייד פשוט עשתה לי חם בלב ושמח בנפש.
סדרה פשוטה של קרבות, עם סיפור מהודק לכל אחת מהדמויות, ברמת קושי עולה עם אופציה בין מוד של חמישה קרבות או 12 קרבות - זה לפעמים כל מה שאני צריך כשחקן. גם העובדה שאנחנו יכולים לקבל תלבושות, פיסות אמנות שנוכל להסתכל עליהן אחר-כך ואפילו סתם הסיפוק של לראות את הסצנות הסינמטיות שמלוות נקודות שונות במצב הארקייד של כל דמות, עוזרות למוד הזה להרגיש כמו שהוא אמור להרגיש: מצב משחק שמאפשר לשחקנים ללמוד דמויות שונות בסביבה מבוקרת וכיפית.
מצב הסיפור הגדול, או ה-World Tour, שונה לחלוטין: אתם יוצרים לעצמכם דמות משלכם ולוקחים אותה למסע להיות הלוחמים הכי טובים שרק אפשר (וגם לפתור תעלומה שקשורה בחבר/יריב שלנו). המוד לוקח אותנו ברחבי Metro City האייקונית (ומחוץ לה), כשהדמות שלנו תתחזק בעזרת עלייה ברמות, ציוד שהיא תוכל לקנות וללבוש עליה וסקילים שהיא תוכל ללמוד. המוד החדש גם יפגיש אותנו עם הדמויות השונות של Street Fighter 6 שיתפקדו כמנטורים שלנו ויספקו לנו את המתקפות המיוחדות שלהם.
עכשיו תראו, ברמת הסיפור עצמו, זה לא שה-World Tour הוא הצלחה כבירה ומסחררת - אני לא חושב שמשהו יצליח לעקוף את האימפקט של מצב הסיפור של MK9 - אבל הוא כן מספק מצב שחקן יחיד של כ-30 שעות שהוא בתכל'ס ממש כיפי: בנוסף ליכולת להסתובב בעולם ברגל ולהתחיל קרבות עם NPC ברחובות, האזורים השונים מכילים שלבי בונוס משעשעים וכיפיים, אתם יכולים להשתמש במתקפות מיוחדות כמו ה-Spinning Bird Kick כדי לשבור חפצים ולמצוא אזורים נסתרים במפה ואפילו להצטלם בעזרת הטלפון של הדמות הראשית שלכם.
המוד הזה גם נותן לנו הצצה יפה לדמויות השונות וליחודיות של כל דמות. אני מאוד אוהב את החלוקה הלוגית שהמשחק עושה עם הדמויות השונות: בין דמויות ״סטנדרטיות״ כמו לוק וריו לדמויות טכניות יותר כמו ג׳יימי המתאגרף השיכור (שאני ממש רוצה ללמוד את הקומבואים המטורפים שלו). לכל דמות יש את היכולות שלה, את הוייב שלה ואת הסגנון שלה, כשממש ראוי לציין את מתקפות ה-Critical Art הנהדרות והאנימציות המשוגעות שלהן (כיף עובדה: ה-CA של כל דמות משתנה קצת ועושה יותר נזק כשמד החיים שלהם מתחת ל-25 אחוז, בכך הופך את המהלכים האלה לעוד סוג של מכניקת קאמבק).
זה גם זמן טוב לדבר רגע על הגרפיקה של המשחק ולהלל בפעם המי יודע כמה את המנוע הגרפי של CAPCOM, ה-RE Engine. המשחק נראה פשוט מעולה - הוא בקלות המשחק עם הגרפיקה הטובה ביותר בסדרה כשכל מודל נראה מדהים. הפרטים הקטנים בשרירים של כל דמות, בבדים ובביגוד, בעובדה שאפשר לראות את נזקי הקרב על הלוחמים שלנו ובמתקפות המיוחדות ממש מורגשים ומוסיפים לחוויה הכללית של המשחק. הנ״ל נכון גם לזירות השונות, הסביבות השונות, התאורה והצבעים של המשחק.
צריך לזרוק גם מילה טובה על הסאונד של המשחק: עיצוב האודיו של Street Fighter 6 מופלא, כשהמשחק נשמע נהדר ומאוד ויסרלי. כל מכה, כל מתקפה וכל אימפקט כמעט מורגשים דרך הרמקולים והאוזניות כשאני משחק. גם הדיבוב של הדמויות מעולה ושאני לא אתחיל לדבר על ההוספה הגאונית של קריינות ופרשנות בזמן הקרב של כמה מהשדרנים הגדולים בתולדות ה-FGC. הפסקול של המשחק גם כן מעולה - שיר הנושא של המשחק לא יוצא לי מהראש כבר שבוע.
הרחוב הוא של כולם הפעם
בהתחלה שמתי את את הסקשן הזה של הביקורת יחד עם הדיבור על מצב הסיפור ותהליך הלמידה של המשחק, אבל אז צללתי עוד למכניקות השונות וזה גרם לי לרצות לדבר באופן קצת יותר מעמיק ולתת כבוד אמיתי למה שהוא בעיניי, אחת התוספות ואחד השינויים הכי טובים שהמשחק הזה עשה לעומת הקודם - ואולי בסדרה כולה: ה-Modern Controller Layout.
למשחק יש כמה אופציות שליטה כששתי המרכזיות הן Classic ו-Modern. בעוד ש-Classic מאפשר לשחקנים לגשת למשחק בצורה הרגילה שכולנו מכירים: שני סטים של שלושה מקשים עבור שלושה סוגים של כוח לבעיטות ולאגרופים, כשמתקפות מיוחדות מתבצעות על ידי שימוש בקומבינציות שכוללות את מקל התזוזה או ה-D-Pad: למטה עד קדימה ואגרוף ייתן לנו את ההאדוקן המפורסם עבור Ken ו-Ryu למשל. השינוי הגדול מגיע בדמות ה-Modern.
Modern Layout משנה את המקשים כך שיש שלושה מקשים למתקפה קלה, בינונית וחזקה ומקש אחד למתקפה מיוחדת. זה לוקח את השליטה מהשחקן (אי אפשר לבחור בין אגרוף חזק לבעיטה חזקה, כשהמשחק מחליט מה לעשות לפי הדמות שאתם תיקחו), אז זה לא מוד שאני נהנה לשחק איתו כשועל קרבות וותיק, אבל הוא עושה משהו פשוט יוצא מן הכלל: הוא מוריד את הרף בו שחקנים עוברים מתסכול לכיף עם Street Fighter.
לרוב שחקנים שמתחילים לשחק Street Fighter מתחלקים לשניים: כאלה שמצליחים להתמיד ב-Street Fighter ומצליחים להתחיל ללמוד לעשות קומבואים ולהיכנס לתוך המשחק ואנשים שפשוט מפסיקים כי אין מה לעשות - SF הוא מותג מאוד קשוח. בעזרת ה-Modern Layout אני כבר רואה יותר ויותר שחקנים באונליין שמצליחים לתת פייט ולהשתמש ביכולות מיוחדות ולבצע קומבואים, גם בלי ניסיון של שנים עם משחקי Street Fighter.
עוד משהו שמוריד את הרף הוא יכולות ה-Drive החדשות שמאפשרות לשחקנים לבצע מתקפה חזקה עם Super Armor לכל דמות (שגם תגרום ל-Stun אם תצליח לפגוע), Parry (או הדיפה) קל ופשוט ואפילו יכולת טובה יותר בשם Drive Rush שמאפשרת שרשור קומבואים בצורה נהדרת. שוב, אנחנו מקבלים פה יכולת שמצד אחד, שחקנים וותיקים יכולים לנצל לקומבואים נהדרים ואופציות שונות להגנה והתקפה ומהצד השני, מכניקה שמאפשרת לשחקנים חדשים יותר ליהנות מיכולות שמאפשרות להם להתמודד עם שחקנים שעושים המון קומבואים בעזרת ה-Parry וה-Super Armor.
ההורדה הזאת של הרף שמה את המשחק ליד משחקים כמו Mortal Kombat ו-Tekken שנחשבים לטיפה יותר נגישים מאשר Street Fighter, ומי שחשב ותכנן להוסיף מצב שליטה כזה ב-CAPCOM, פשוט צריך לקבל העלאה או קידום - לא פחות. זה לא המצב בשבילי, אבל זה כן המצב בשביל הרבה אנשים שלא מכירים את המותג ועכשיו נהנים מהמשחק הרבה יותר.
לא ישעמם לכם לבד
טוב, נחזור למצבי המשחק הרגילים עם דגש על מצבי האופליין. בנוסף לארקייד שהזכרתי בחלק הראשון של הביקורת, המפתחים ב-CAPCOM שמו דגש על מצבי משחק ששחקנים יוכלו לשחק אחד עם השני, זאת בנוסף למצבי המשחק הסטנדרטיים שכולנו מכירים כמו ה-Training וה-Combo Trials המצוינים והמשופרים (הרבה יותר מידע נגיש עם תמונות, סרטונים והסברים יפים).
מצב ה-Extreme Battle מחזיר אותנו לימים העליזים של MK9, עם מוד שמאפשר לנו ליצור משחק משעשע עם CPU או חבר ששונה מהמשחק הרגיל. מוד הנדנדה ייתן לנו בר חיים אחד לשני השחקנים, כשכל שחקן צריך לעשות נזק ולדחוף את הצבע שלו עד הצד השני. מוד ה-Knockdown יהפוך למשחק של "הראשון לחמש הפלות של היריב", ובתכל'ס יעניש שחקנים פאסיביים ואקטיביים כאחד ועוד.
מצב ה-Extreme Battle גם ייתן לנו להוסיף מכשולים ודברים מעניינים לכל שלב, כמו חשמל שיופיע במרכז הזירה ויחשמל את האויבים שנמצאים בו, שור שירוץ בזירה כל כמה זמן ותצטרכו לקפוץ מעליו או אפילו לגרום לכך שיפלו עליכם מהשמיים Metall - האויבים האייקוניים של סדרת משחקי Mega Man - ולהשתמש בהם כדי להכות את האויבים ואפילו לבצע קומבואים בעזרתם. אלו המודים האלה שגורמים לשחקנים יותר קאז'ואלים להתחבר אפילו עוד יותר למשחק הזה וזה הסיפור העיקרי של SF6 בתכל'ס.
Netcode עם אינסטינקט קטלני
בנוסף, חווית האונליין עצמה טובה מאוד. היו לי כמה ניתוקים וכמה בעיות, כמו בכל משחק וכמו בכל השקה, אבל כל פעם שהצלחתי להיכנס למשחק אני למדתי שוב את הכוח של Rollback Netcode ואת החשיבות שלו לעולם של משחקי לחימה. חווית אונליין נהדרת זה פשוט משהו קריטי להצלחה של משחק לחימה ובינתיים, אני גם מוצא משחקים מהר יותר (במצב Ranked ו-Casual כאחד) וגם חווית המשחק עצמה היא באמת מעולה, כשגם קרבות עם שלושה ברים של חיבור התנהלו בצורה יחסית חלקה, עם תקיעות מינימליות בזמן הקרב.
גם ה-Battle Hub שלא נגעתי בו עדיין עושה צדק עם האלמנט של האונליין של המשחק והופך את החוויה של Street Fighter לחוויה הרבה יותר קהילתית עם אזורים שונים שמאפשרים לשחק משחקי Extreme Battle עם שחקנים אחרים ברשת בתוך קבינטים חמודים של ארקייד, להיכנס למוד האונליין או אפילו להילחם בעזרת הדמות שיצרתם במצב ה-World Hub נגד דמויות אחרות ששחקנים יצרו בעזרת Avatar Battles. זה גם היה ממש כיף לראות את הדמויות היצירתיות ששחקנים אחרים יצרו במשחק.
בעוד שאני הלכתי לכיוון של סאסקה שחום עור, יצא לי כבר לראות דמויות שחיקו את בלאנקה בצורה כמעט מושלמת, את וולטר ווייט מהסדרה ״שובר שורות״ ואפילו קרוס-אובר קטן עם סדרת Tekken בדמות קרב שהיה לי עם Jack-7. תוסיפו לכל אלו גם אזור מרשים ויזואלית, אזורים לצפייה בתחרויות (EVO 2023 באוגוסט, למשל), ומקומות בהם אפשר לשחק משחקי רטרו כמו Street Fighter II ואפילו Final Fight, ואנחנו מקבלים מצב אונליין קהילתי מקסים, כיף ומכוון למעריצים של המותג ושחקנים חדשים - בדיוק כמו כל המשחק הזה, האמת.
השורה התחתונה
בתכל'ס, חיכיתי לכתוב את השורות האלה מאז היציאה של Street Fighter V: זאת ללא ספק ההשקה הכי טובה של משחק לחימה בסדרת Street Fighter, כשהיא מתעלה בוודאות מעל זאת של Street Fighter 3rd Strike ואולי אפילו מעל Street Fighter IV האגדי. כמות ענקית של מצבי משחק טובים, מצב סיפור בסדר גמור (גם אם פחות מרשים ממה שקיוויתי שהוא יהיה), אפשרויות רבות למשחק באונליין ובאופליין, Netcode פנומנלי וכמות מגוונת (גם אם לא רבה במיוחד) של דמויות, מובילה למצב שאני - כחובב ענק של סדרת המשחקים הזו - פשוט מתמוגג מאושר.
מהילד הקטן ששיחק Street Fighter 2 על אימולטור בבית, לילד בכיתה ד' שגילה ארקייד שהוא לא יכל להפעיל של Marvel vs Capcom באיזה מרכז מסחרי בנתניה, לסטודנט שכילה את זמנו בשיעורי חשמל בניסיון ללמוד קומבואים של Dudley ב-Street Fighter IV - הסדרה הזאת גדלה איתי ועם Street Fighter 6 אני זוכה לראות אותה בשיאה. לומר שאני מתרגש יהיה Understatement. הצלחה מופלאה של CAPCOM, למרות שאני באמת צריך לקרוא להם בשמם האמיתי, לאור ההצלחות האחרונות שלהם:
CAPGOD.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י