על כמה הברחות קוקאין שהסתבכו עוד נצטרך לשמוע החודש?
רק לקראת הסוף של "חומר דוב" (Cocaine Bear) הצלחתי להבין מה הסרט מנסה להיות. וזה מאוד לא ברור מאליו, כי במהלך ה-95 דקות שלו הסרט מנסה להיות קומדיה, אימה, מעין גרסאה של סרט סלאשר ואפילו אקשן עם חיבה ברורה לשנות ה-80' מבלי באמת לבחור להעמיק באף אחד מז'אנרים האל. רק אחרי שהוא איבד את הזמן לבסס את עצמו כאחד מהם - הוא מתגלה כמעין ניסיון לעשות גרסאה מצחיקה יותר וקלילה יותר של הסרט האגדי "פארק היורה". למרות שהוא כן בנוי מאותם אבנים שבנו בין היתר את העלילות של הסרטים האלה - הוא בונה אותם בצורה מבולגנת מדי שמפילה את המגדל הגדול שיכל להיות כאן לגובה ממוצע למדי. הביקורת נטולת ספוילרים - קראו בחופשיות!
מי ישים את המימ בסמים
"חומר דוב" מתחיל בסצנה הכי טובה שלו, וגם היחידה שמשוחזרת באופן מדוייק לאירועים האמיתיים. הברחת קוקאין דרך מטוס מסתבכת מעל יער בג'ורג'יה, וממלאת אותו בבלוקים של קוק בעלות עצומה. בין היצורים החיים שרוצים להשיג את הקוק נמצא גם דוב שחור שבניגוד למציאות יוצא למסע הרג במטרה להרגיע את ההתמכרות לסם שחווה לאחר הנחיתה הלא צפויה של השלל ביער. פרט לדוב, הקוקאין גם מושך שני בריונים של ברון הסמים שניסה להבריח אותם, בלש במשטרה, פקחית היער ועוד כמה דמויות שלמען האמת - חזקות הרבה יותר ממה שציפיתי.
הלב של הסיפור נעוץ בבניית הדמויות הטובה באופן מפתיע שלו, כל כך טובה למעשה שהיא הסיבה שמשאירה את הקהל עם העיניים למסך. הדמויות אמנם פחות טובות בלספק את ההומור, ועלילה לא ממש בונה את הדוב כיצור אימתני שמכניס את הצופה ללחץ, כך שנשארנו רק עם הסיפורים האישיים של כל אחת מהדמויות. כל דמות מצטרפת לדמות אחרת במעין מודל שמזכיר קצת את המירוץ למיליון, כך שאמא שבאה לחפש את הבת שלה מצטוותת עם הילד איתו בתה הבריזה מהלימודים. כמעט כל צמד או שלשה מקבלים מספיק זמן מסך כדי להתפתח ולגרום לצופה אכפתיות למסע שהם עוברים ביער, ובכך הסרט יוצא מההתסמכות על הומור או אקשן וניצל, כי בתחומים ההם הוא ממש לא להיט. למרות זאת, ההתקדמות של כל צוות מסודרת באופן מבולגן, אלא שהדגש על הומור מאוד חלש כאן ומגיע להזכיר שמדובר בסרט קומדיה לעיתים רחוקות, ולא בצורה שנונה במיוחד. רק סצנת אקשן אחת נבנית באופן נהדר, וכל השאר מסתמכות על כך שאנחנו כקהל נפחד מהדוב - אך בפועל הוא אף פעם לא מקבל זמן לזרוח כמו שהרודפים בסרטי Slasher אחרים מקבלים, ובכך לא מוצג ככוח שממש צריך לחשוש ממנו.
טורף על בלי מה לטרוף
אין ספק שהבסיס של הסרט נשמע מעולה. גרסה מצחיקה יותר של "פארק היורה" עם דוב על קוקאין בתפקיד הטי-רקס ודמויות לא רעות עם אפילו פיתוח מסוים לחלק מהן - יכל להיות כאן סרט מעולה אם היו מפתחים את הרעיון הזה. הבעיה, שהרוב נשאר רק בגדר רעיון, והסרט עצמו לא מפתח שום דבר אליו יכל להגיע. ההומור נשאר מאוד רדוד, הסיפור לא באמת מתקדם מעבר לשורה וחצי שכתבתי כאן, הדמויות עם כמה שטובות אף פעם לא באמת מרגישות בסכנה כי הדוב עצמו מהתחלה נעשה בדיחה והתוצאה היא שטורף העל הזה נמצא בסרט בלי בשר לטרוף.
זה בעיקר בעיות בתסריט, ואליזבת בנקס (Elizabeth Banks) ניסתה לעבוד עם מה שיש ולהציל סצנות מסויימות - אך גם על הדרך הצליחה לפגוע בכמה עם בחירות לא ממש נכונות. המרכזית שביניהן היא הצילום של סצנות לילה, שמוצאות מקום גבוה ברשימה של סצנות חשוכות מדי לצפייה כמו ב"משחקי הכס" ובית הדרקון", הקצב בו הסרט מתקדם מבולגן כמו שציינתי, וכנראה היה יכל להרגיש יותר טוב אם כמה דיאלוגים חסרי פואנטה היו נחתכים, וחבל כי הדמויות עצמן וההופעות לא רעות באותה מידה. נדמה שרק חצי מהזמן שהושקע בליצור את הדמויות הושקע בדיאלוגים ביניהן, מה שמושך את הסרט עוד יותר למטה - אך אף פעם לא מתחת לגבול של מהנה. למרות הכל, ואולי בזכות חלק מהטמטום שלו, מצליח "חומר דוב" להשאר בערך מהנה רוב הזמן ונכנס לרצף של הנאה צרופה לקראת סוף המערכה השלישית.
השורה התחתונה
"חומר דוב" הוא לא טריפ חלק במיוחד. ההומור שלו לא תופס רוב הזמן, הקצב שלו מבולגן והוא גם לא ממש מצליח להיות סרט אימה. רק לקראת הסוף התמונה מתבהרת וברור לכל שהייתה כאן כוונה ליצור גרסה מצחיקה יותר של "פארק היורה". למזלו, כמו באחרון, הדגש על דמויות צבעוניות מספיק משתלם, ויוצר חוויה שמהנה לראות בסך הכל.
"חומר דוב" זמין לצפייה החל מהיום באקרנים בישראל
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י