נכון, Forspoken לא היה רע כמו שציפיתי, אבל מצד שני הוא גם לא מתרומם להיות מעבר למשחק עולם פתוח סביר לגמרי עם כמה יתרונות והרבה חסרונות
עותק סיקור סופק לנו על ידי עדלי יונייטד, תודה רבה!
בדיוק על משחקים כאלה נאמר המשפט: "זו או הצלחה מסחררת או כישלון אדיר". כש-Square Enix הציגה את Project Athia או אז ב-2020, כפרויקט סודי שלה ל-PS5, רבים - ואני ביניהם - היו מאוד מסוקרנים ואפילו אפשר לומר שהתרגשו מההכרזה הזו. המשחק היה נראה מרהיב עם גרפיקה נהדרת ומשחקיות זורמת ומהירה וכש-Forspoken הוכרז הוא היה נראה מאוד מגניב. אבל בניגוד להמון משחקים אחרים עם פוטנציאל, במקרה של Forspoken, כל טריילר היה נראה מאוד מוזר כשהשיא היה עם הטריילר המביך שהביא איתו את המם של "אז תנו לי להבין שנייה" ועם הדמו הבאמת גרוע של המשחק ל-PS5. המפתחים הבטיחו שהם יתקנו את המשחק, אז האם יש עוד תקווה למשחק האקשן של Square Enix?
נימוס והתנהגות נאותה אלו לא מילים גסות...
ב-Forspoken אנחנו נשחק את פריי במה שיהיה עבור רבים מכם, ההצצה הראשונה לסיפור Isekai: פריי הצעירה נלקחת ביום הולדתה ה-21 מניו-יורק לעולם אחר בשם Athia, זאת לאחר הסתבכות עם כמה אנשים מאוד רעים ומציאה של צמיד שמעניק לה כוחות קסם. אחרי שהיא נוחתת ב-Athia, פריי מגלה שיש לה איזושהי חסינות לתופעה מיוחדת שנקראת "השבירה" (The Break, בלעז), שהופכת יצורים חיים (בני אנוש וחיות כאחד) ליצורים פראיים ובלתי ניתנים לשליטה. בגלל שזה סיפור Isekai, פריי מגלה שתושבי העיר הגדולה והמוגנת מפני השבירה לא סומכים עליה וחושבים שהיא מכשפה.
מפה לשם, פריי מצליחה לשכנע כמה מהתושבים שהיא דווקא סבבה והכל ועכשיו עליה לצאת ולהילחם בטנטות: השליטות של Athia על שלל אזוריה ואלו שמחזיקות בידיהן את הקסם הגדול של עולם הפנטזיה של המשחק. בסך הכל זה סיפור חמוד מאוד, אבל יש לי רק בעיה אחת איתו: הדיאלוגים פשוט בלתי נסבלים. זה אפילו לא הקטע של הקרינג' (זה שראינו בטריילרים), הוא עוד נסבל באיזשהו מקום. לא לא, הצמד הזוכה בתואר הצמד הכי בלתי-נסבל בגיימינג לשנת 2023 הם פריי והצמיד שלה, ואמברייס (או קאף, כמו שהיא קוראת לו).
בחיי שאני פשוט לא מצליח להתחבר לכמה שהצמד הזה הוא פשוט בלתי חביב או Unlikeable. פריי פשוט מתנהגת כמו בחורה צינית להחריד ולא ציני מצחיק, אלא ציני מגעיל עם הערות עוקצניות כמעט לכל מי שעוזר לה וגם לצמיד שלה, שבואו נגיד את האמת, מציל אותה עם הכוחות האלה. זה לא שהצמיד הזה יותר טוב: עם עקיצות בלתי פוסקות וחוסר רצון להיות נחמד לבחורה שהוא תקוע איתה למשך כל המשחק - לא יכלתי לסבול את ההערות החוזרות והנשנות של השניים האלה לפני, במהלך ואחרי כל קרב.
כל זה ממש מבאס, כי הסיפור של פריי הוא באמת ובתמים סיפור מאוד מרגש: בחורה צעירה שעברה ממקום למקום בלי למצוא בית שיהיה מוכן להכיל אותה ואת המוזרות שלה, עם אהבה לבעלי חיים, הייתה כפסע מבריחה מהעולם הנורא שהיא חיה בו כשלפתע הכל נלקח ממנה בשנייה אחת. זה סיפור שלולא ההערות המעצבנות שלה, האדישות המוגזמת שלה והיחס הבאמת לא כיפי שלה לבני אדם אחרים, הייתי יכול להתרגש ממנו ואפילו לשמוח בשמחתה של פריי כשהיא עושה את דרכה בעולם החדש ומקבלת עליה בעל כורחה את תפקיד המושיעה של הארץ הזרה הזו.
אני זוכר שבאזור פרק 9 או 10 פשוט תפסתי את הראש ואמרתי לעצמי: "אלוהים ישמור, כמה פוטנציאל מבוזבז יש לסיפור של המשחק הזה". היו כל-כך הרבה רגעים אדירים, בוסים כיפיים וסצנות שבפועל ממש הייתי אמור להתרגש מהם אבל בסופו של דבר אמרתי לעצמי שאני לא מצליח להתחבר לדמויות הראשיות במשחק הזה - וזה כל-כך ביאס אותי, במיוחד כשממש ניסיתי למצוא בהן חן.
...זה דווקא כל הקסם
ומפוטנציאל מבוזבז אחד, לפוטנציאל מבוזבז אחר (רק טיפה פחות מבוזבז). העולם של המשחק מחולק לעולם הפתוח שפריי תסתובב בו והעיר הגדולה הראשית שמתפקדת כהאב מרכזי בו תוכלו לקנות חפצים, לשדרג את הציוד של פריי ולהשיג עוד משימות. אני חייב לומר שבעוד שהעיצוב של העיר הוא חצי כוח במקרה הטוב (גדול מאוד ובלי אפשרות תנועה טובה בו), העיצוב של העולם הפתוח של המשחק מאוד טוב בעיניי: הוא מלא בסודות, אויבים מיוחדים, הפתעות ונקודות צ'קפוינט במפה אליהן פריי תוכל לחזור ולהשתמש בהם כדי לשדרג את הציוד שלה.
הייתי שמח דווקא אם העיר הגדולה של המשחק הייתה לוקחת עמוד מהספר של Monster Hunter Rise, עם עיר קומפקטית בה הכל נמצא בקרבת מקום כך שגם אם אתם רוצים להשתמש ביכולות ה-Fast Travel שבמשחק, אתם לא צריכים באמת. משהו חיובי שאני יכול לתת למשחק הזה הוא המפה שלו. המפה והיכולת שלה להראות את הבניינים והשטח בתלת-מימד עושה משהו שהיה חסר לי במשחק עולם פתוח רבים: הבנה אמיתית של המיקום שלי על המפה ולאן אני יכול באמת להתקדם. הנקודה במשחק יכולה להראות לי שאני קרוב 180ֲ מטרים בקו אווירי מהאזור שאני צריך להגיע אליו אבל המפה מראה לי את הצוק הגדול שאני עוד לא רואה מעבר לגבעה, אז אני כבר יודע לעקוף אותה כדי שאני אוכל לעקוף את הצוק. נהדר.
מערכת המשימות של המשחק גם ראויה לשבח, בעיקר כי היא עושה משהו שכמעט ולא רואים בעידן של היום: קצב טוב. את המשחק המלא, קרי המשימות המרכזיות של המשחק, אפשר לסיים במתחת ל-20 שעות. כן, שמעתם נכון: משחק עולם פתוח שאפשר לסיים ב-20 שעות ולא להרגיש כאילו רצתם עליו כמו משוגעים. לא רק שזה לא עיצוב רע של המשחק, זה עיצוב פנומנלי. המשחק מאפשר לכם לשחק במשחק רזה, מהיר וקליל מצד אחד ומהצד השני מאפשר לשחקנים לעשות המון משימות צד בשם Detours, או סטייה מהדרך.
עכשיו שלא תטעו, חלק לא קטן מה-Detours האלה הם לא ממשימות הצד הטובות ביותר שתראו בחייכם, אבל יש משימות חמודות שם ב-Detours והן מספקות יופי של בונוסים כמו נקודות ניסיון וחפצים שיתגמלו אתכם על הזמן שתשקיעו בהם - בעיקר במבוכים השונים המפוזרים ברחבי המפה של המשחק ויציבו בפניכם בוסים ואויבים רבים. בעיניי, זה עיצוב עולם טוב מאוד.
הארדקור פארקור
גם מבחינת המשחקיות אנחנו במוד של צעד קדימה, צעד לאחור: כדי לנוע ברחבי העולם של המשחק, פריי יכולה להשתמש ביכולות תזוזה רבות הכוללות את הפארקור המדובר שראינו בכל טריילר של המשחק אי פעם וגם יכולות נוספות שנפתחות במשחק. אני מאוד אוהב את איך שהמשחק פותח את היכולות הללו ומראה לשחקן את מלוא יכולות התזוזה והתנועה של פריי במרחב, אבל גם כאן אני מרגיש כבדות מסוימת שאני באמת לא ציפיתי כשהתחלתי את המשחק. אני מרגיש שהתנועה נתקעת ביותר מדי רגעים במפה ובסביבות השונות וזה מבלי לציין את מכניקת הסיבולת שבתכל'ס תגביל את התנועה של פריי אחרי כמה זמן. אין שום סיבה למפתחים להגביל את התנועה של פריי. לא ברמת התנועה של הדמות שהמפתחים הכבידו משום מה במקום לתת לפריי לעוף ברחבי השלב, ולא ברמת מד הסיבולת המיותר.
במובן הזה, מערכת הקרב של המשחק עושה עבודה הרבה יותר טובה מהתנועה של המשחק: מערכת הקרב שכוללת את הקסמים השונים של פריי זורמת בהרבה ממה שציפיתי ממנה. אני נהנה מהסוגים השונים של היכולות של פריי, בין אם אלו שהיא מתחילה איתם, כמו מתקפות האדמה שלה ובהמשך גם מתקפות האש והמים (כן, יחד עם התנועה היא האווטאר, אפשר להתקדם). בניגוד להרבה שחקנים אחרים, דווקא התמצאתי במנגנון החלפת המתקפות ושני סוגי המתקפות (ה-"התקפיות" וה-"תומכות"). נכון, שימוש בכפתורי ה-D-Pad היה יכול להיות נוח יותר, אבל עם כל השימושים השונים באביזרים וחצפים של פריי, אני חושב שזה הכי טוב שהם יכלו לעשות מבלי לסבך את השחקן יותר ממה שצריך.
הקרבות במשחק כיפיים ממש: הזכרתי בקטנה את קרבות הבוסים השונים וחשוב לי לציין עד כמה הם ורוב הקרבות במשחק כיפיים. אני חושב שזאת הפעם הראשונה בה הכבדות של ההתחמקות עושה את העבודה שלה נאמנה, כשלחיצה על מקש הפארקור בזמן הקרב תשגר את פריי לכיוון אליו אתם זזים ולחיצה על לחצן ה-R2 תשלב אותה עם מתקפה של פריי. תוסיפו לכך אזורי לחימה פתוחים וכיפיים, מיני בוסים נהדרים במפה עם אתגר אמיתי ומנגנון מיוחד שמאפשר לכם לחזק את היכולות שלכם על ידי ביצוע משימות הקשורות אליהן (לדוגמא, הבסת אויבים מעופפים בעזרת מתקפה שתוקפת אותם מהקרקע), ואתם מקבלים מערכת קרבות שמעודדת התנסות עם כל ארסנל המתקפות שיש לשחקן.
אחד הדברים שהכי נהניתי מהם במשחק קשור ליכולות הקאסטומיזציה של פריי במשחק. בנוסף לתלבושות שיחזקו לה את מד החיים והיכולות שלה (כולל שדרוגים לתלבושות הללו), למשחק יש מנגנון בו איסוף של לק לציפוניים ישפר את יכולות הקסם השונות של פריי. אפשרויות הקאסטומיזציה פה רבות, טובות והאמת מתקשרות גם להסתובבות בעולם של המשחק, כשהדרך לקנות קסמים חדשים היא על ידי Mana, אותה תוכלו להשיג בעליית רמות או באיסוף שלה ברחבי העולם של המשחק.
דבר אחרון שרציתי לדבר עליו הוא אפשרויות הנגישות הרבות: אם יש משהו אחד שאני יכול לומר שהמשחק מצוין בו בצורה חריגה הוא האלמנט הזה. מדברים שיעזרו לשחקנים עם מוגבלות מסוימת כמו עיוורון צבעים וראייה לקויה ועד דברים שאני לא רואה סיבה לא להדליק כמו האפשרות לאסוף חפצים בצורה אוטומטית מהרצפה ובכך למנוע עצירות נוספות בזמן ריצה בעולם של המשחק או הגדלה של הטקסט וה-UI של המשחק (משהו שמשפר קצת את ה-HUD הפחות טוב).
"אתה בא לאחד על אחד, רק צלפים, במפה של Forspoken?"
את הגרפיקה השארתי לסוף (למרות שיכלתי לדבר עליה בחלק של הסיפור), בעיקר כי היא דורשת התייחסות מיוחדת מאוד והשוואה למשחק אחר שיצא קרוב מאוד ל-Forspoken. בעוד שהמודלים של הדמויות השונות (בעיקר של פריי ושל החתולים במשחק), פיזיקת השיער והביגוד והאפקטים של היכולות של פריי נראים פשוט פנומנליים עם המון השקעה והמון ירידה לפרטים, דווקא המאקרו - אולי החלק הכי חשוב במשחק עולם פתוח - דווקא הוא נראה פשוט... לא טוב.
העולם נראה אפרורי וקודר, עם הרבה שימוש בצבעים חומים, אפורים וירוקים, מה שגורם לטקסטורות להיראות פשוט מכוערות לעיתים. התאורה מאפקטים נהדרת, אבל לעומתה, התאורה שהמפתחים של המשחק בחרו להשתמש בה בשביל להעיר את העולם של המשחק היא כל-כך מוזרה וכל-כך סטטית שזה מרגיש כמו בחירה עיצובית של משחק מהדור של ה-PS3 וה-Xbox 360 ולא משחק דור תשיעי בלבד. כל הבעיות הללו מציגות את עצמן בצורה אפילו יותר ברורה לעין בעיר הראשית של המשחק.
תסתכלו על התמונות כאן למעלה ולמטה. ניסיתי למצוא אזורים יפים מהעיר בשביל לצלם לכם, אבל באמת שהתקשיתי. העיר מוארת מדי ובכלל שהמשחק לא מכיל מחזור יום/לילה דינאמי, אלא משנה את שעת היום לפי הפרק/הקטע הסינמטי בו אתם נמצאים, אתם מקבלים משחק סופר מואר מאזור אחד בלבד במהלך היום, ואור ירח בוהק ואפילו מסנוור בלילה. תוסיפו לכך טקסטורות שכנראה לא שמעו על Anisotropic filtering ואתם מקבלים עיר שכמו שכבר אמרתי בכמה מקומות, מרגישה כמו מפה ב-Unreal Tournament או ב-Halo 2.
אגב, כל מה שהזכרתי קודם - והביצועים אפילו לא יציבים: אני שיחקתי את המשחק במצב הביצועים שלו ובמצב ה-Ray Tracing שלו ובסוף התפשרתי על מצב ה-Ray Tracing כי המשחק היה פשוט מכוער מדי במצב הביצועים (חלק מהסצנות נראו כאילו הן רצות ב-800p ומטה) ואני מעדיף לשחק במשחק יפה שאני גם יכול להציג לכם הקוראים ב-40 פריימים לשנייה עם נפילות מאשר עם משהו שלא מצליח להתקרב ל-120 עם נפילות אל 50 ו-40 פריימים לשנייה.
שוב, לא הכל גרוע, יש כאן הרבה עבודה טובה של המפתחים בתחומים שונים בגרפיקה וכמובן גם במוזיקה שם המשחק מצטיין באמת. הפסקול של המשחק נהדר עם רצועות מקסימות בזמן המעבר בעולם, מוזיקת קרבות נהדרת, מוזיקת בוסים טובה וגם אם הדיאלוגים כתובים בצורה מעצבנת, עבודת הדיבוב של כל הדמויות השונות נפלאה. המשחק הזה, מהבחינה הגרפית שלו, מרגיש חצי אפוי והיה שווה לתת לו עוד זמן בתנור לפני היציאה שלו.
השורה התחתונה
אני יוצא מהביקורת ל-Forspoken ברגשות מעורבים. מצד אחד הגעתי עם ציפיות ברצפה: אחרי הטריילרים וכמובן, הדמו המזעזע של המשחק, לא ציפיתי לגדולות ונצורות מהמשחק הזה והוא הצליח להפתיע אותי עם משחקיות כיפית, סיפור שהצליח להתחבב עליי ועולם עם עיצוב מעניין ומשימות כיפיות שגורמים לי להיות מסוגל להמליץ על המשחק לחובבי משחקי עולם פתוח. אבל יחד עם כל זה, Forspoken הוא עדיין, לצערי המאוד רב, משחק ממוצע ביותר. המשחקיות לא מצליחה להתרומם (למרות שהיא מנסה ממש בשלבים המאוחרים של המשחק), הדמות הראשית והצמיד שלה פשוט מציקים והגרפיקה של המשחק מרגישה כמו משחק לא אפוי. אז נכון, Forspoken לא היה רע כמו שציפיתי, אבל הוא עושה את הדרך ההפוכה מ-The Calisto Protocol ומגיע לאותו המקום: במקום להתחיל עם ציפיות גבוהות ומסיים בינוני, הוא התחיל עם ציפיות נמוכות וסיים בינוני. לא בטוח שזה שיפור.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
13:01 02.02.2023 |
DrizziTx
שמואל, לא יודע איך לפנות אליך אז כותב את זה כאן (כמוש הבנת לא קשור לביקורת).
עלה בדעתי איזה רעיון מעניין לכתבה מעמיקה על הטרנד בעולם, מסוג הכתבות שניראה לי שאתה מתחבר אליהן.
פעם היו כל הזמן כתבות / מאמרים איך עולם המשחקים פוגע בצעירי, משחית אותם וכו'
לא ראיתי כאלה הרבה זמן, חושב שהעולם השתנה? שלהיות שחקן כבר לא הופך אותך למצורע, מדוכא, מסוכן וכו'?
ממש מעניין לראות מה השתנה בעולם ברמה הזו (אם זה אפשרי כי צריך למצור מקורות וזה לא קל), אז זורק לך הכפפה פה, ומשאיר לשיקולך :)
מה שלא יהיה עם הרעיון הזה, תמיד כיף לראות את התשוקה שלך בוקעת דרך המילים בביקורות השונות, זה חשוב, תמשיך ככה.
2
| פורסם ע"י