אנימות מופרעות, דרקונים וגם כמה פנינות חבויות - הנה הסדרות שכל כך אהבנו בשנה שחלפה
כאן ב-Vgames אנחנו כבר מזמן לא מדברים רק על משחקים, ובשנים האחרונות התחלנו לסקר מגוון די רחב של סדרות וסרטים, חלקן קשורות למשחקים באופן ישיר, וחלקן, אנחנו מודים - לא כל כך. אבל זה לא עצר אותנו מעולם, ואחד הדברים שהכתבים שלנו אוהבים לעשות הוא לספר לכם על סדרות וסרטים שהם נהנו מהם או לחילופין - די סבלו מהם. בשנת 2022 גם התחלנו שיתוף פעולה צמוד עם חברות כמו Netflix ו-Disney Plus כדי להביא לכם ביקורות נרחבות על התכנים שמושקים בשירותי הסטרימינג שלהן, ואנחנו כבר לא יכולים לחכות ולראות אילו סדרות יגיעו למסך הטלוויזיה בביתנו בשנת 2023.
אבל רגע לפני שאנחנו נכנסים אל השנה החדשה, ביקשנו מחברי הצוות באתר לסכם את הסדרות הטובות ביותר שיצאו בשנת 2022 לדעתם, בין אם זו סדרה שהצליחה לרגש, להצחיק, להלהיב מעבר לכל דמיון או שפשוט הצליחה לגרום להם להתמכר בלי לנסות בכלל. הרשימה אינה מדורגת, ותוכלו למצוא בה אך ורק סדרות שיצאו או קיבלו עונה חדשה במהלך השנה שחלפה, ואנחנו מקווים שבסופה תוכלו לצאת אל השנה החדשה עם כמה סדרות חדשות לרשימת הצפייה שלכם.
אור סגל
Cyberpunk: Edgerunners
מאיפה אני מתחיל? אז על המשחק Cyberpunk 2077 אפשר להדיין עוד הרבה מאוד זמן, על האיכות שלו ועל מצב היציאה שלו, זאת יחד עם העובדה שמתחת לכל הבעיות האלה - הסתתרה עלילה לא רעה בכלל. אבל כאשר הוכרז שסטודיו Trigger לוקח את המושכות לידיים בשביל להפיק סדרת אנימה ? איך אפשר שלא לשבת ולחכות לה בחוסר סבלנות? ובכנות רבה? לא רק שמדובר באחת האדפטציות הכי טובות שהגיעו ל-Netflix ממשחק, אני באמת חושב שמדובר באחת האנימות הכי טובות שיצאו מהסטודיו כנראה אי פעם (אתם מוזמנים להתווכח איתי על הטענה הזאת).
מי שקרא את הביקורת שכתבתי על האנימה לא זקוק ממני להסבר על למה מדובר באחת האדפטציות הטובות ביותר שיצאו בשנה האחרונה, אבל למי שלא קרא: האנימה עוקבת אחרי נער בשם דיויד שאחרי המוות של אימו, מוצא את עצמו בסיטואציה לא פשוטה כאשר הוא צריך להתחיל לדאוג לעצמו. מחוויה אחת לאחרת הוא מוצא את עצמו בחברת אדג'ראנרים מנוסה והוא מחליט שהוא מעוניין להפוך לאחד מהם. העולם של Night City מעולם לא היה נראה צבעוני יותר מאי שהוא נראה באנימה, הוא מלא חיים והדמויות כתובות ומשוחקות נהדר - באמת שמדובר באנימה מדהימה.
Chainsaw Man
אני לא יודע מי מקוראי האתר כמוני, אבל ברגע שהתחילו לדבר על אדפטציית אנימה ל-Chainsaw Man וראיתי את כמות ההתלהבות הענקית שקיימת ברשת לקראת האנימה הזאת, הייתי סקרן במיוחד. ישבתי וקראתי את המנגה שעליה האנימה מבוססת והתחלתי להתלהב יחד עם כולם בחוסר סבלנות (שבכנות נמשכה משהו כמו שנה) ומדובר באחת האנימות המיוחדות והטובות ביותר של השנה האחרונה (ולא היו חסרות השנה אנימות מרשימות במיוחד, רק מספיק להזכיר את Spy X Family).
דנג'י הוא נער יתום (מסתבר שיש לי קטע איתם, לכו תבינו) שנאלץ לשלם את החובות של אביו המת כצייד שדים עבור היאקוזה בעזרת פוצ'יטה, שד מסור בגוף של כלב. כאשר היאקוזה בוגדת בדנג'י והורגת אותו, הוא נכנס להסכם עם פוצ'יטה והופך את דנג'י לחצי שד, מה שמביא לגיוס שלו ל"יחידת הביטחון הציבורי" שתפקידה לצוד שדים שמפריעים לסדר היום של הציבור. התיאור הזה אומנם נשמע גנרי לחלוטין, אבל מדובר באחת העלילות המטלטלות ביותר ובאנימציה מושקעת ועטורת תקציב שלא נראתה כבר זמן מה, היא שווה כל דקה.
טל דותן
The Peripheral
עוד לפני שג'ונתן נולאן קיבל הודעה על כך שווסטרוורלד לא תמשיך לעונה נוספת, הוא כבר שקד על סדרת מד"ב מתוחכמת אחרת עבור Amazon Prime Video. אם תרצו בקצרה להבין במה הסדרה עוסקת, אז דמיינו את הדבר הבא: חברה פרטית בשנת 2022 מפתחת אפשרות להתחבר לאינטרנט הטרי בנקודת זמן בשנת 2000 ולשלוח הודעות והוראות למדפסת תלת מימד להדפיס משקפי VR מיוחדות. עם משקפי ה-VR האלו, האדם שאיתו אתם בקשר בשנת 2000 יכול להתחבר לרובוט שנראה בדיוק כמוהו ולשלוט בו בשנת 2022 ובעצם להתנהל בשתי נקודות זמן שונות. מכיוון ואנו בשנת 2022 ותקשרנו עם אדם בשנת 2000, יצרנו ציר זמן חדש ובעצם מימד בו העולם יתקדם אחרת מזה שהוביל לשנת 2022 שלנו. נשמע מבלבל? כן, קצת, אך עם זאת התוצאה של הסדרה לטעמי היא מרתקת, מלאה באקשן, פילוסופיה ומדע פופולרי ושמועות על עונה שנייה כבר דיי ודאיות. אני ממליץ.
Slow Horses - עונה 2
יחידת הלא יוצלחים של ה-MI5 הבריטי חוזרת לפשל כל הדרך אל הגאולה והעונה השנייה של Slow Horses נהדרת ברמת המשחק, עלילה, אקשן וקונספירציה על סוכני ברה"מ ישנים ברחבי אנגליה. גארי אולדמן שב להשפיל את הקולגות שלו תוך כדי דאגה אדירה לשלומם וגורלם והתוצאה נהדרת ומהנה מאוד. הפרק האחרון לעונה (שישי במספר) עתיד לצאת בשישי הקרוב ומבטיח בינג' מוצלח לסופ"ש. הודעה על חידוש הסדרה לעונות 3 ו-4 כבר אושרה ע"י Apple TV.
Peacemaker
הסדרה הכי כיפית של השנה לדעתי ובפער גדול. היא אולי לא הכי מתוחכמת, בטוח לא דרמטית כמו 'בית הדרקון' והעלילה שלה מופרכת בחלקים נרחבים בעונה אבל היא כיפית בטירוף, עם אקשן מצחיק וברוטלי במיוחד, דמויות סיידקיק שמוסיפות המון, דיאלוגים קורעים מצחוק שאפשר לראות שוב ושוב רק כדי להצליח לעקוב אחרי כמות הבדיחות וג'ון סינה מעל כולם עם דמות בעלת מנעד רגשות והבעות נרחבת במיוחד.
בזכות כל אלו מתקבלת Peacemaker, הסדרה שנהניתי ממנה הכי הרבה השנה והבונוס: קטע הפתיחה עם כלל הדמויות, הריקוד השיר הבועט ואיגלי הבלתי נגמר הוא פשוט אדיר לצפייה כל פעם מחדש והמלצה אישית, תורידו את השיר ותקבלו יופי של מוטיבציה בזמן אימון.
שיר כהן
Moon Knight
יש הרבה מה להגיד על Phase 4 של ה-MCU. על זה שהוא איטי, מסורבל, מנותק מהחיים. אבל יש משהו אחד שאי אפשר לקחת ממנו: טראומה לכל עבר. Moon Knight יונקת מהטראומה סדרת דרמה מצוינת שמדברת על נפש האדם ועל התמודדות עם טראומה בדרכים שונות.
אחת החוזקות העיקריות שלה היא שהיא מספיק מנותקת מהיקום הסינמטי בשביל להוות נקודת פתיחה למצטרפים חדשים אבל גם משמשת כמשב רוח רענן למתייאשים שאיבדו את הכיוון אי שם אחרי Endgame. עם קאסט מצוין, בימוי וצילום פנומנלים וסאונדטרק מזרח תיכוני מקפיץ, היא מצליחה לבלוט גם בתוכן "גיבורי על" גנרי ולספק סיפור מקור ייחודי ביקום סינמטי שכבר ראינו בו הכל.
The Boys - עונה 3
בז'אנר שנלעס בעשור האחרון ומופיע בכמעט כל תוכן אפשרי, קשה מאוד להצליח לחדש ולגוון. תוסיפו לזה דירוג 16+ שחותך את קהל היעד שלכם בחצי, ושתי עונות קודמות מצוינות שהעלו בי ספקות כיצד The Boys תצליח להתעלות על המכשולים. אבל העונה השלישית של הסדרה הצליחה להתעלות על כל הציפיות שלי.
ג'נסן אקלס מצליח להוכיח שהוא לא שחקן של דמות אחת ומרענן את הקאסט עם סולג'ר בוי. אנטוני סטאר ממשיך להבריק (ואפשר שמישהו ייתן לו כבר אמי?) והעלילה ממשיכה לנוע חלק בין ריאליזם כואב לסצנות ביזאריות שספק שמישהו ב-Amazon קרא לפני שהוא אישר אותן.
גיא דהן
House of the Dragon
כמות המעריצים שיצאו מאוכזבים מהסיום של Game of Thrones הוא גדול מדי כדי לספור, ומיותר לציין שאותם המעריצים הגיעו עם חששות וסקפטיות כדי גדולים לסדרת הספין-אוף של סדרת האם - House of the Dragon. אני אחד מהמעריצים האלו, ולא ייחסתי לסדרה הזו יותר מדי חשיבות עד שיותר ויותר אנשים לא הפסיקו להגיד לי כמה אני צריך לראות אותה. הדבר הבא שאני זוכר היא זעקת הכאב שיצאה ממני בפרק האחרון של העונה יחד עם ההבנה שהעונה השנייה נמצאת כל כך רחוק ממני.
'בית הדרקון' בנויה מעשרה פרקים שעשויים בצורה מושלמת ומכילים כל מה שמעריצי 'משחקי הכס' למדו לאהוב במהלך השנים - פוליטיקה, בגידות, שיחות מתלחששות מול כסא מלכות שבנוי מחרבות, קרבות אפיים ודרקונים. היא לא מבזבזת זמן, וכל סצינה עוזרת להוסיף עוד רבדים לדמויות שמובילות אותנו לאורך כל העונה, כל אחת זכורה בדרכה שלה בין אם אתם אוהבים אותה או שונאים אותה שנאת מוות. עם קאסט שחקנים מעולה, קו עלילה מותח עם לא מעט הפתעות ואפקטים מצויינים - מדובר באחת מהסדרות היותר טובות שהופיעו על המסך הקטן בשנה האחרונה.
Andor
מאז The Mandalorian, לדיסני היה קצת קשה לשחזר את ההצלחה עם שאר הסדרות שהושקו עבור יקום מלחמת הכוכבים. שנת 2022 הביאה איתה סדרות כמו The Book of Boba Fett שלא ממש הצליחה במשימתה להחזיר את צייד הראשים לאור הזרקורים, ואפילו Obi-Wan Kenobi, אחת הסדרות היותר מצופות בפרנצ'ייז האהוב, נתקלה במשוב שלילי למדי מקהל המעריצים. למרות שבעיניי שתי הסדרות רחוקות מלהיות גרועות, הן לא נחשבות מספיק טובות כדי להיכנס לרשימה - פרט לסדרה אחת שהצליחה לשבות את ליבי מהרגע הראשון - Andor.
Andor הוא מה שאתם מקבלים אם אתם לוקחים דמויות אם מעט מאוד רקע ומספקים להם סיפור לטווח ארוך שמצריך סבלנות אבל מתגמל אתכם על כך ובגדול. כל שלושה פרקים בסדרה הזו מסתכמים באירוע מפוצץ שנבנה לאורך זמן, ושלושת הפרקים שאחריו בונים עליו, מציגים את התוצאה שלו ומספקים אירוע עוד יותר מפוצץ שכבר לא ברור לכם לאן זה עוד יכול להגיע. מדובר בסדרה שלא הפסיקה להפתיע אותי מבחינת תצוגת המשחק של השחקנים שלה, הסינמטוגרפיה המעולה שמופיעה בכל פרק ומציגה את היקום הענק של מלחמת הכוכבים במלוא תפארתו, הבנייה של העולמות החדשים והישנים שקיימים בה והאיכות שלה שלא יורדת לשנייה לאורך כל 12 הפרקים שלה.
אור ארז
The Bastard Son & The Devil Himself
"הבן הממזר והשטן בעצמו" היא אחת ההפתעות הגדולות שלי השנה. הסדרה שמבוססת באופן חופשי על הנובלה Half Bad של סאלי גרין מספרת על מכשף צעיר בשם ניית׳ן שנולד כבן למכשף הדם ורוצח ההמונים הידוע לשמצה מרקוס בירן, ומאומץ ע״י קלאן המכשפים היריב, ״The Fair Witches” לאחר שאימו נרצחת באכזריות. כשמתגלה נבואה לפיה הוא יהיה זה שישים קץ לשלטון הטרור של מרקוס, הוא הופך לכלי במשחק שגדול על מידותיו בכמה מידות.
הדבר שמייחד את הסדרה ומונע ממנה ליפול לקלישאתיות המצופה ממנה היא הקצב המהיר שבו היא עשויה והעובדה שהיא לא עושה לעצמה שום הנחות. משחק מצוין, תסריט שיודע בדיוק מתי לחשוף עוד פרטים חשובים על כל אחת מדמויות המפתח ותעלומה גדולה - כל אלה עוזרים להציג בפני הצופה שיקוף מורבידי של העולם שלנו, שבו אין טוב או רע מוחלטים, רק אנשים עם אג׳נדה שמנסים לעשות את הטוב ביותר עבור עצמם והאנשים שלהם, לא משנה מה המחיר. הפנינה החבויה הזו אולי לא תזכה בפרס צפיית השנה, אבל היא ללא ספק תשאיר אתכם לחוצים לכיסא לכל אורכה.
אפי עטיה
The White Lotus - עונה 2
במהלך שנת 2020 הזכורה לשמצה, ישב מייק ווייט אל מול הקברניטים של רשת HBO והציג להם, סביר להניח, דראפט ראשוני של התסריט של 'הלוטוס הלבן'. בתיאור של הסדרה נכתב "דרמה קומית שחורה שעלילתה מתמקדת בחופשות של מבקרי הריזורט היוקרתי "הלוטוס הלבן" שבהוואי. הדמויות יתמקדו באורחי הריזורט המבוססים וכמובן בעובדי הריזורט". בשלב מסוים אחד ממנהליה הבכירים של רשת HBO הרים גבה, "סירייסלי? סדרה על עשירים שמבלים בריזורט יוקרתי?". ווייט היישיר מבט למנהל ואמר "בוא תקרא את התסריט שכתבתי ואחר כך תחליט".
הסיטואציה שתיארתי למעלה היא פרי דמיוני הקודח אבל בכנות, אני חושב שיש סיכוי מאוד סביר שמשהו בסגנון התרחש בשעה שווייט, היוצר של סדרת הלוטוס הלבן, הציג את הסדרה לראשונה. אם מזקקים את העלילה של הסדרה על פניו זה נשמע רעיון לא מאוד מסעיר, שלא לומר משמים ומשעמם. ואז מגיע התסריט ולוקח את כל התזה הזו וזורק אותה לפח. כי כשאתה כותב ברמתו של מייק ווייט אתה יכול לעשות סדרה על יצור של צינורות מים וביוב והרכבה שלהם באוסטין טקסס ועדיין יצא לך מאסטר פיס.
זו היא גדולתו של כותב. לקחת נושא שעל פניו לא מאוד מעניין ולהפוך אותו לדרמה קומית עם רבדים אפלים ודמויות יוצאות דופן. אומר את זה בזהירות אבל כל אחד יכול לקחת חבורה של גיבורי על/ זומבים/משפחות מלוכה ולכתוב סדרה שתרתק את צופיה. אבל לכתוב תסריט על מיליונרים פלצנים ועובדי מלון הזויים ולהפוך אותה לזהב זה דבר ששמור רק לכותבים ברמתו של ווייט. מכל הסיבות האלו, כשפנה אליי העורך ושאל אותי מהי סדרת השנה שלי ידעתי שאני הולך לכתוב על העונה השניה של 'הלוטוס הלבן'. גם בעונה הזו הסיפור הוא על חבורה של נופשים אמידים שמבקרים בסניף הסיציליאני של הלוטוס הלבן. למעט שתי דמויות, כל הקאסט של העונה הראשונה התחלף ומהוואיי, כאמור, אנחנו נמצאים כעת בנופיה עוצרי הנשימה של סיציליה.
אומר כבר עתה, העונה הזו מתעלה בהרבה על העונה הראשונה. זה לא שהעונה הראשונה לא הייתה מעולה, אבל העונה השנייה לתחושתי לקחה את הרובד האפל של הסדרה לאקסטרים. על הקליימקס של העונה השניה אני לא אפרט רק בשביל לא להרוס לקוראים שעדיין לא ראו אותה אבל אני חייב לציין שבעיניי הדקות הקליימקטיות של העונה הזו נכנסות בקלות לפנתיאון של הרגעים הטלוויזיונים הגדולים ביותר שאני באופן אישי ראיתי. ומעבר לזה, כמות ה"וואט דה פאק" שסיננתי מהפה, כמות הרגעים שהנשימה שלי האטה ממתח ומהתפעלות הייתה פשוט מטורפת, בטח כשמדובר כזכור על סדרה על פאקינג נופשון של האלפיון העליון.
אבל לא רק רגעים מותחים וביזריים יש בסדרה הזו ובעונה הזו ספציפית. הגדולה של הסדרה הזו היא בטקסטים. בדיאולוגים של הדמויות ובדמויות עצמן כמובן. ג'ניפר קולידג' או לילדי האייטיז - אמא של סטיפלר, נותנת גם בעונה הזו תצוגת משחק מצוינת, טובה יותר בעיניי מהעונה הראשונה. הדמות שלה מתעגלת יותר, מתפתחת יותר ונעשית עמוקה הרבה יותר. בעונה הראשונה לא היה לי גרם של אמפתיה אליה אבל בעונה הזו הלב נחמץ ממנה פעמים רבות. אגב, בעונה הזו אני לא יכול לחשוב על שחקן אחד מכל הקאסט שלא עשה עבודה מצוינת. ובכל זאת חשוב לי לציין לטובה ולהדגיש את וויל שארפ ואת ליאו וודול שהם והדמויות שלהם הוסיפו המון לסדרה. וכמובן את צמד השחקניות האיטלקיות סימונה טבסקו ובאטריצ'ה גראנו כפרה עליהן. העונה השלישית אגב, כבר אושרה ולפי שמועות היא תתרחש ככל הנראה ביפן. לנו נותר רק להמתין כדי לחזות שוב בכתיבה יוצאת הדופן של ווייט, הפעם עם זוויות צילום ממקום קצת אחר.
דור קציר
Wednesday
תראו, היו הרבה מאוד סדרות טובות השנה, אבל רק אחת מהן גרמה לי לרצות לעשות עליה מימז ולהתעסק בה בלי הפסקה. Wednesday אמנם לא מגיעה לגבהים שסדרות אחרות הגיעו אליהן, אך דווקא מפני שהיא מבינה את סדר הגודל שלה – היא מצליחה לקלוע בול בכל מה שהיא מנסה להשיג. בין אם זה הקצב הנהדר בו מתפתחת העלילה המעניינת שלה ובין אם זה ההופעות המדהימות של הקאסט, מדובר בסדרה כל כך כיפית שלא תרצו לעזוב לשניה. טים ברטון (Tim Burton) נתן עבודה יוצאת מן הכלל בבימוי כשזה נוגע לסדרות, וכך גם ג'נה אורטגה (Jenna Ortega) שהכניסה הרים של אישיות והשקעה בתפקיד הראשי מה שגורם לרוב הסדרה להיות קרובה באיכות שלה לסרטים הגדולים שאנחנו רגילים להכיר.
גם החסרונות שלה לא מורידים מכמה שהיא מהנה - אלא רק מוסיפים לדעתי לאישיות המיוחדת שפיתחה הסדרה. מעין הכלאה מוזרה אך מהנה בין סדרת נוער עם דיאלוגים צ'יזיים לעלילת מיסתורין מעניינת והכל בהקפדה על איכות הפקה, בימוי, הופעות וסאונדטראק מעולה. עם נתוני צפייה מרשימים, והרבה אהבה מוצדקת, אין לי ספק שנחזור לנברמור לעוד ריצה כיפית עם העולם המקסים שבנו כאן. רק נקווה שזה יהיה בקרוב, למרות שגם ככה נדמה שכל שנה עוברת בנקישת אצבעות...
כמו שראיתם, יש פה מגוון לא קטן בכלל של סדרות מכל הסוגים שבהחלט הפכו את 2022 לקצת יותר מעניינת. ספרו לנו, האם פספסנו סדרה שלדעתכם צריכה להופיע ברשימה? מאיזו סדרה אתם הכי נהניתם השנה? מוזמנים לשתף אותנו בתגובות!
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
23:00 02.01.2023 |
DamWithYouMe2 (אורח)
רק חבל שבית הדרקון הייתה קצת נגועה בPC, מעבר לזה סדרה מצויינת
2
10:33 09.01.2023 |
Thunder Cats
אף אחד לא התרגש מהחזרה של שר הטבעות למסך? :)
3
13:42 09.01.2023 |
ב (אורח)
לא. יש בזה אינסוף מסרים לא קשורים ואג׳נדות מודרניות. זה שר הטבעות בשם בלבד ולא ראוי למאכל אדם.
4
21:09 09.01.2023 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
אני אוסיף על מה שב אמר: אם המטרה שלך היא לצפות בסדרת פנטסיה נחמדה, טבעות הכוח לא רעה במיוחד. היא לא משהו מיוחד, אבל באמת לא נוראית. מבחינת סדרה של שר הטבעות היא לא עשתה לי *שום* דבר.
5
| פורסם ע"י