לא יכולנו לבקש אופציה יותר טובה לביקורת ראשונה על קומדיה רומנטית באתר
גישה מוקדמת לסדרה ניתנה לנו ע"י נטפליקס ישראל, תודה רבה!
"אמילי בפריז" (Emily in Paris) באופן די מוזר, הצליחה למקם את עצמה כאחת מסדרות הדגל של Netflix כבר מההתחלה. בתקופה בה הסדרות הגדולות הן דרמות עם דרקונים מעופפים, מימדים מקבילים או סוחרי סמים - הסדרה בלטה בפשטות שלה. עם לוקיישנים יפהפיים, סיפורים חמודים ולילי קולינס (Lily Collins) בתפקיד הראשי כאמילי קופר בהופעה חיננית במיוחד, קשה שלא לרצות להתאהב בסדרה גם אם שאר הפרמטרים שלה גרועים כמעט כמו מה שנותנים לאמילי ללבוש. העונה השלישית היא עוד מאותו דבר לטוב ולרע - ובעיקר מבטיחה שאם אהבתם את העונות הקודמות אתם תרצו לחזור עוד פעם לפריז. למי שעוד לא שוכנע ללמה כדאי לו להתחיל את אחד מהגילטי פלז'ר הכי טובים של השנים האחרונות, תכינו את הארנק שלכם, אתם עוד עומדים לקנות כרטיס טיסה לצרפת. הביקורת נטולת ספוילרים - קראו בחופשיות
מזל מאזניים
אמילי קופר היא קופירייטרית בת 29 משיקגו העוברת לפריז במסגרת עבודתה ומוצאת את עצמה מתאהבת בעיר ובכל גבר שני שמופיע על המסך. למרות שבסופו של דבר כן מדובר בקומדיה רומנטית, הסדרה לא מזניחה את קווי העלילה העוסקים בקריירה של אמילי ואפילו שמה אותו במרכז בסוף העונה השניה הנגמרת בסוף פתוח בו אמילי צריכה לקבל החלטה לגבי עתידה בעבודה ובעיר.
העונה השלישית של "אמילי בפריז" עסוקה, יותר מהכל, בבחירות. למרות שקשה להגיד שהכתיבה של הסדרה חכמה - גם קשה שלא להעריך את העובדה שהתסריטאים הצליחו למצוא דרך בה הנושא של קבלת החלטות יהיה האלמנט המרכזי בכל קווי העלילה של כל הדמויות. מי שלא ראה את הסדרה לבטח יחשוב שמדובר במשימה קלה כשרק אמילי עומדת במרכז - אך בפועל מדובר בסדרה עם הרבה מאוד דמויות משנה חשובות שמקבלות בעונה השלישית המון זמן מסך. העלילות של סילבי, אלפי, מינדי וכמובן גבריאל תופסות הרבה מאוד תשומת לב בעונה הנוכחית - וכולן שומרות על אותו קו מנחה בו הדמויות עומדות בסיטואציות לא פשוטות של קבלת החלטות בכל נושאי החיים.
הסדרה ממקבלת באופן די מבולגן למען האמת בין כל הדמויות, וגם בתוך העלילה של הדמויות בין מערכות יחסים לבין החלטות מקצועיות. זה אמנם מרענן את העלילה ושומר עליה רלוונטית גם למי שפחות מתעניין בדרמות הזוגיות, אך התוצר הסופי יותר מדי מבולגן כדי להביא את קווי העלילה למקסימום שלהם. דווקא בעונה שהדמויות כן מקבלות החלטות - הסדרה לא ממש החליטה לאיזה כיוון להתמסר.
באלי מקבגט
תראו, אפשר בקלות לקרוע את העונה השלישית של אמילי בפריז מבחינה מקצועית, אך אם אנחנו נהנים בסופו של דבר, כנראה שהנוסחה עובדת טוב - ולמה לשנות משהו שעובד? בסופו של דבר, לא משנה כמה מבולגנת העלילה או כמה הדיאלוגים בה צריכים עוד עבודה, מצאתי את עצמי נהנה כמעט בכל רגע. בין אם זה הכימיה המעולה של הקאסט, הרעיונות המעולים של אמילי כקופירייטרית או אפילו הנופים של פריז שמקבלת פה יח"צ פשוט מעולה אם כי קצת מעיק של אין ספור מונטאג'ים ממקומות שונים בעיר - החבילה השלמה כיפית וקלילה.
מילה טובה על הצילום חייבת להאמר פה - כי גם מעבר לשוטים הספק פרסומיים לפריז, מדובר פה בעבודה נהדרת שכמעט תמיד שומרת על זוויות צילום מרעננות. הקאסט שכבר הוזכר פה כמובן שתורם לאווירת הרענון, ומצליח להעביר דיאלוגים לא מוצלחים במיוחד בצורה מוצלחת למדי. למרות ששוב מתעללים בה בגזרת הבגדים, קולינס נותנת הופעה שגם מבקרי אופנה יוכלו להעריך. הטיימינג הקומי של קולינס משחק תפקיד מרכזי, והופך את הסדרה למצחיקה אפילו בכמה פעמים. לוסיאן לוויסקאונט (Lucien Laviscount) בתור אלפי כנראה יקטוף עוד הרבה תפקידים אחרי הופעה מצויינת בעונה הנוכחית, ולמרות שגם שאר הקאסט מעולה מגיע מקום של כבוד לפיליפין לירוי-בוליו (Philippine Leroy-Beaulieu) שקורנת בתור סילבי.
השורה התחתונה
העונה השלישית של אמילי בפריז לא תשכתב את דפי ההסטוריה. היא די צפויה, הדיאלוגים לא תמיד חדים והיא מבולגנת בהרבה חלקים, אך היא שומרת על האווירה הקלילה שהכתיבו העונות הקדומות ומצליחה להשאר מרעננת למרות הכל. החבילה השלמה כיפית מכדי לשים את הבעיות האלה במרכז, מה שמוביל לעוד עונה ששווה לחזור עליה גם מעבר לנופים של פריז.
העונה השלישית של Emily in Paris זמינה כעת לצפייה בשירות הסטרימינג של Netflix
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י