מפתח בודד עבד למעלה משנה על משחק אימה, והמשחק שיצא הפתיע את כולם - כולל אותי
בעולם שבו חברות ענק קונות חברות אחרות, עולם שבו משחקים מפותחים במאות מיליוני דולרים, מפתח אינדי אחד בבית הצליח לעשות מה שמחלקות שיווק שלמות עובדות עליו וחולמות עליו במשך שנים: הוא יצר משחק אימה שהפך להצלחה אדירה מיד כשיצא לחנויות. את כל זאת הוא עשה ללא צוותי פיתוח, ללא תקציבי שיווק, ובשורה התחתונה - ללא כסף. משחקי אימה הם ז'אנר מאוד נישתי וקשה להצליח בו. אז מה מייחד את Choo Choo Charles - איפה הוא מצליח במקום בו רבים נופלים לאפלה?
הרכבת מתקרבת הרכבת מגיעה
הסיפור מתחיל כאשר יוג'ין מתקשר לגיבור המשחק ומבקש ממנו לבוא לעזור לו עם מפלצת שהוא ראה במכרות, "זה יהיה מדהים למוזיאון שלך" אומר יוג'ין לטלפון. המפלצת נקראת Choo Choo Charles והיא נראית כמו קטר עם פנים של מפלצת ורגליים של עכביש, משהו כמו הילד של תומס הקטר ו-Shelob משר הטבעות. הסיפור עצמו נסוב סביב המצוד אחר Choo Choo Charles. אנחנו לא יודעים מאין הוא בא, ומה המטרה שלו. הגיבור עצמו משוחק ממבט ראשון ואין לנו מושג איך הוא נראה או מה מטרותיו. בעוד שלמשחק יש Voice acting, את הגיבור עצמו אנחנו לא שומעים ולא יודעים עליו כלום מעבר למה שנרמז בפתיחת המשחק: הוא צייד מפלצות ויש לו מוזיאון למפלצות.
המשחק עצמו לא מספר לנו על המקור של Choo Choo Charles, כיצד הוא נוצר, מה המטובציות שלו ולמה הוא פה. אנחנו לא יודעים איך הוא הגיע לאי ולמה, אנחנו רק יודעים שהוא קשור למכרות שיש באי, אבל לא ברור איך. העלילה משאירה המון קרסי עלילה על מנת לספר סיפור גדול יותר, אך נראה כאילו הסיפור עצמו נכתב כדי להתאים למשחק. באחד הראיונות שלו, מספר המפתח כי כאשר בחן את המשחק לקראת ההשקה הוא קיבל פידבק שהעלילה לא מובנת ולא קשורה למשחק וחלק מההחלטה שלו היתה לכתוב את כל הסיפור והרקע העלילתי מחדש. זה בהחלט מובא לידי ביטוי כאן, וניתן לראות שהעלילה והרקע נעשו כלאחר יד. אך יש כאן המון מקום לצמוח ואני אשמח לראות את המשחק הזה הופך ליקום משחקי משל עצמו.
הקטר צופר בקצב ושרים הגלגלים
המשחק עצמו מתרחש באי שהוא עולם פתוח ומאפשר לשחק לטייל ברוב האי. כלי התחבורה שלנו הוא קטר ישן שניתן ואף כדאי לשדרג לקראת הקרבות עם Choo Choo Charles. הקטר נע על פסי רכבת הפזורים לאורך המסילה ויש לו נשק גדול בצד האחורי שלו שניתן לשדרג ולהחליף בהתאם לצרכים. את הרכבת עצמה ניתן לשדרג באמצעות איסוף scraps שניתן למצוא על המפה או לקבל בפרס על השלמת משימות. יש משימות ראשיות שהכרחיות לסיום המשחק, משימות צד שעוזרות לקבל scraps, ומשימות נשק שמעניקות סוגי נשקים שונים שניתן להרכיב על הקטר. רק למקרה שלא הבנתם, בניגוד לרוב משחקי האינדי אימה, הגיבור שלנו נלחם במפלצת ולא בורח ממנה. Choo Choo Charles מסתובב בחופשיות לאורך האי וההתקלויות איתו הן רנדומליות לחלוטין.
בעוד שעיקר הקרבות נעשות על הרכבת, רוב המשימות נעשות ברגל. כל משימה מורכבת משיחה קצרה עם נותן המשימות וביצוע פעולות ברגל. הבעיה היא שברגל אין לגיבור שלנו שום אמצעי הגנה. באי מסתובבים אנשים במסיכות השומרים על Choo Choo Charles ולהם יש נשק. בעוד שלגיבור שלנו אין שום נשק או יכולת להתגונן מהשומרים, אין לו גם את היכולת לקחת נשק ממישהו שמת. וכך הגיבור שלנו נמצא חסר הגנה בעודו מחוץ לרכבת. המשימות מחוץ לרכבת מכילות מגוון של מכניקות כמו התגנבות, פריצת מנעולים, וקפיצות בין הגגות. זה נחמד בחלק מהזמן אבל מרגיש לפעמים כאילו המפתח ממש התאמץ לשלב מכניקות ולא כולן מתאימות למשחק עצמו.
לאחר שמבצעים משימות ואוספים את ה-scraps ניתן להשתמש בהם לשדרוג הרכב: ניתן לשפר את ההגנות, המהירות והעוצמה של הנשק. החלקים הללו גם משמשים לתיקון הרכבת מההתקפות של Choo Choo Charles, וכדאי ללמוד להשתמש בהם גם בזמן אמת בקרבות עצמם. המעבר בין תיקון, החלפת נשקים וירי תוך כדי בקרבות עם Choo Choo Charles ממש מרגישים מעולה. Choo Choo Charles תוקף את הרכבת רנדומלית אך לא ניתן להרוג אותו אלא רק להוריד לו מספיק נזק כדי להבריח אותו. מכניקת הקרב איתו דיי פשוטה. מכוונים את הנשק ויורים. למערכת יש מעט יותר עומק וניתן להחליף נשקים תוך כדי הקרב ואף לתקן את הקטר בזמן הקרב עם Choo Choo Charles. אני חייב להודות שלא מצאתי בזה צורך. כל הקרבות שלי הסתיימו בנצחון על אף שלרוב לא השתמשתי בכל המכניקות הללו. הדבר היחיד שחשוב לקחת בחשבון הוא התחממות של הנשק והצורך ב-cool down. מעבר לכך, רק לכוון ולירות.
ל-Choo Choo Charles יש רגלי עכביש והוא יכול לנוע על כל המפה בחופשיות, ובהחלט לא כדאי להתקל בו מחוץ לקטר. אך הקטר שלנו נע על פסי רכבת הפזורים לאורך האי ומאפשרים לנו לנוע בחופשיות. השליטה בקטר די פשוטה ואינטואיטיבית והשליטה בנשק מעט יותר מתוחכמת כיוון שאין כוונות וצריך לנחש לאן לכוון. בעוד שאנחנו נעים בקו ישר, Choo Choo Charles נע בחופשיות בזמן קרבות ומצריך להתמקד בפגיעות בזמן הנכון ובמקום הנכון. זו מכניקה מעניינת ושונה ממה שאנחנו מכירים לרוב. אחת ההצלחות הגדולות המשחק הזה היתה שהמפתח הצליח להפוך משחק אימה אינדי למוצלח באמצעות שימוש בכלי נשק ומכניקת ירי. ברוב משחקי האינדי זה לא עובד, אבל כאן זה הצליח ובגדול.
אין להם כרטיסים רק ריקוד ומנגינה
המשחק עצמו פותח במנוע Unreal והוא נראה יחסית לא רע. אין באגים והכל זורם דיי חלק. אין מסכי טעינה ואין שיהוקים בדרך. המפה עצמה לא גדולה, הדמויות נראות לא מלוטשות, והאנימציות לא מושקעות בכלל. הטקסטורות הן ברמה הבסיסית אבל בהינתן שמדובר במשחק שמתרחש כולו בלילה אחד של ירח מלא זה מסתדר עם התאורה ומה שצפוי לראות בלילה כזה. אחרי שאמרנו את זה, בואו נודה שמדובר בעבודה ממש מושקעת של המפתח. דבר ראשון, הסאונד מדהים, האווירה מחשמלת והירח הענק שמאיר את הלילה עושה עבודה מעולה.
כל פעם שמתקרבים להתקלות עם Choo Choo Charles הסאונד משתנה וצפירת אימה נשמעת במרחק. מצד אחד זה מכניס את השחקן לאווירה מצוינת, אבל מצד שני זה נותן מספיק זמן להתארגן על הקרב ובפועל מעלים את הדבר הגרוע ביותר שמשחקי אימה יכולים לעשות כדי ליצור מתח ופחד: Jumpscares. האווירה במשחק יודעת להכין את השחקן לכל התקלות כך שאין הפתעות מבהילות. תשומת הלב לזה היא גם בפרטים הקטנים כמו השריקות של השומרים שמתחזקות ונחלשות בהתאם למרחק מהם. זה מכין את השחקןף ומשפר את ההתגנבות. אך יותר מהכל זה מונע הפתעות מבהילות, שזה מנת חלקם של רוב משחקי האינדי. הקטר עצמו נותן תחושה של בית וביטחון וזה דבר נהדר להרגיש במשחק איה. לא משנה מי רודף אחריך, החל משומר עם נשק וכלה ב-Choo Choo Charles עצמו. כשאתה בקטר אתה מרגיש בטוח, וזה דבר נהדר במשחק אימה.
השורה התחתונה
המשחק Choo Choo Charles התחיל בתור בדיחה ברשת והפך למשחק תוך שנה. אין ספק שהמשחק עדיין זקוק לשיוף אבל אפשר לומר שהשלוש שעות ששיחקתי אותו היו מהנות לחלוטין. הדבר היחיד שהייתי משתדל להוסיף לו אלה מכניקות של שיתוף פעולה. המשחק הזה זועק Co-op ובהחלט אפשר לחשוב על כיוונים מעניינים למשחק שיתופי כשאחד נוהג והשני יורה או כל רעיון אחר. העלילה מאפשרת למפתח לקחת את המשחקים הבאים לכיוונים מאוד מעניינים, ולמרות שרב הנסתר על הגלוי יש כאן המון כיוונים להמשיך את המשחק. המכניקות מעניינות ומקוריות והכי מדהים זה שהכל נסמך על שיווק ויראלי. לא היו כאן תקציבי פרסום ולא היתה השקעה בשיווק. בסופו של יום בשבוע הראשון נמכרו למעלה ממאה אלף עותקים, הישג מרשים לכל הדיעות. כל הבוד לחברת Two Star Games שזה בעצם מפתח יחיד בשם Gavin Eisenbeisz שעשה את רוב העבודה לבדו.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י