בסך הכל זה יופי של פורט לאחד המשחקים האהובים עליי מהדור הקודם, גם אם היו צריכים לוותר על חלק מהפיצ'רים הגרפיים ולחתוך את הביצועים
עותק סיקור סופק לנו על ידי עדלי יונייטד, תודה רבה!
חברים וחברות אני מתרגש לבשר לכם שאני פותח כאן בטרילוגיה חדשה שנבעה מהחודש המטורף הזה בו אנחנו נמצאים: במהלך השבוע וחצי הקרובים אתם עומדים לקבל שלוש ביקורות לפורטים של משחקים מוכרים לקונסולת ה-Nintendo Switch! אני אתן לכם לנחש מי הם שני המשחקים האחרים שיקבלו את טיפול העשרת אלפים שלי בכל הנוגע לפורטים של משחקים גדולים לקונסולת ה-Nintendo Switch ובינתיים בואו לקרוא מה חשבתי על הפורט של משחק האקשן/תפקידים הייחודי של Platinum Games ו-Square Enix לקונסולה ההיברידית של נינטנדו!
לתהילת בני האנוש (שמשחקים ב-Switch)
את הביקורת שלי ל-Nier Automata כתבתי לפני יותר מ-5 שנים, אבל אני עדיין לא אתחיל לפרט על המשחק ואספר על הסיפור שלו ועל המשחקיות. אני לא עושה את זה בין היתר כי המשחק כבר הספיק לצבור לעצמו עדת מעריצים ענקית שלא מפסיקה להלל את המשחק ואת הסיפור המוזר והמרתק שלו. מצד שני קיימת גם עדת שונאים לא קטנה שלא מבינה מה יוקו טארו, היוצר המשוגע של המשחק, ניסה לעשות עם המשחק הזה והייתה מעדיפה אם הלחימה במשחק הייתה מקבלת ליטוש יותר רציני על גבי הסיפור המשוגע של Nier Automata.
בכל אופן, מי שמכיר אותי או שקרא את הביקורת שלי למשחק המקורי יודע שאני שייך לאסכולה הראשונה, כשהסיפור של המשחק הוא, לפחות בעיניי, ניצול מופתי של המדיה של משחקי וידאו כדי לספר סיפור שמשאיר את השחקן בתוכו מההתחלה ועד הסוף. בדיוק כמו משחקים כמו Undertale ו-Spec Ops: The Line, הדרך בה המשחק בחר להעביר את הסיפור משתלב בצורה מהממת עם הנקודה החזקה ביותר של המדיה הזו: אינטראקטיביות. מעולם לא הרגשתי כאילו המשחק מספר לי סיפור: הרגשתי כאילו אני חווה אותו.
זה גם אומר שאם גרסת ה-Switch החדשה שהגיעה אלינו בתחילת החודש ופותחה על ידי Platinum Games ו-Virtuos הייתה מחרבת את המשחק הזה באיזושהי צורה, הייתי מאוד כועס, אבל אני שמח מאוד שזה לא המצב... ברוב המקרים. נתחיל עם שני האזורים הכי כואבים בכל פורט של משחק ל-Switch: הביצועים של המשחק והגרפיקה שלו. בואו נתחיל רגע עם הגרפיקה כי כאן יש (טיפה) פחות על מה לדבר.
המשחק עצמו נראה באופן מפתיע דיי טוב. כמו ברוב המקרים של פורטים ל-Switch, המשחק היה צריך לוותר על הרבה מאוד דברים כדי לרוץ בצורה יחסית יציבה על הקונסולה של נינטנדו: אתם תוכלו לראות טקסטורות על בניינים ועל הקרקע באיכות פחות טובה, המשחק משתמש ב-AA במידה מועטה ממש אם בכלל ובכל הקשור לצמחיה, גם אם היא סבוכה יחסית, יש לא מעט Pop-in שרואים בכל מקום. אבל אם להיות סופר כן איתכם, גם עם כל הדברים שהזכרתי קודם, המשחק מצליח להיראות טוב: המודלים עצמם נראים מעולה, אפקטים כמו מים וניצוצות בזמן הקרבות עובדים בצורה מהממת והמשחק, בגדול, נראה בסדר גמור.
בגזרת הביצועים יש כמובן את הוויתור שכמעט כל משחק עושה בהגיעו ל-Switch: ירידה מ-60 פריימים לשנייה ל-30 פריימים לשנייה. פה דווקא יש לי שני דברים לומר, אחד חיובי ואחד שלילי: בצד החיובי אני חייב לומר שהנעילה של המשחק ל-30 פריימים לשנייה מאפשר למשחק להרגיש יותר חלק מאשר גרסת ה-Xbox One לדוגמא שנעה בין 30 ל-60 פריימים לשנייה באופן לא יציב. העובדה שהמפתחים של הפורט גם עשו עבודה מעולה עם ה-Frame Pacing של המשחק גורם למשחק הזה לעבוד בצורה נהדרת כשהשליטה מרגישה רספונסיבית וטובה מאוד (אלמנט סופר חשוב למשחק אקשן).
אז מה רע? כמו שאלו מכם ששיחקו ב-NieR:Automata או בקודמו, NieR, בטח יודעים, מערכת הלחימה כאן היא שילוב בין משחק אקשן בסגנון Character Action (למי שלא מכיר, זה השם של משחקים בסגנון של God of War המקורי, Devil May Cry ו-Bayonetta), לבין משחק Bullet Hell בו נזרקים על השחקן המון יריות וכדורים מכל מיני צבעים שאת חלקם הוא יוכל להרוס ואת חלקם לא. בחלק הראשון של המשחק הביצועים מצליחים להישאר טובים מאוד. בחצי השני... פחות.
יש המון בוסים במשחק שהקטע שלהם הוא שהם מעיפים על 2B ו-9S הרים של כדורים, לייזרים ומתקפות שונות ומשונות. בנקודות האלו, כפי שציפיתי כשקיבלתי לידיי את הקוד, המשחק כבר מתקשה. זה לא אומר שהוא נופל ל-15 פריימים לשנייה, זה לא כזה גרוע, אבל כן שמים לב לנפילות לאזור ה-25 פריימים לשנייה כשהמסך מתמלא בהמון יריות והמון בלגן על המסך. כמובן זה גם אומר שהרגעים הללו יהיו היוצאים מן הכלל ולא הכלל: המשחק עצמו, כפי שאמרתי קודם לכן, מצליח לשמור על יציבות רבה מאוד ברוב אורכו.
עוד כמה דברים שחשוב לי לציין על הפורט הזה: יש אנשים שדואגים לדברים הללו אז חשוב לי לציין שהטקסטים שבמשחק ברורים וגדולים מספיק גם על המסך במצב נייד. יצא לי לבדוק רק על ה-OLED עם המסך הגדול יותר שלו אבל אני בטוח שגם על ה-Lite המשחק יהיה קריא וברור. אם אני זוכר נכון, NieR:Automata The End of YoRHa Edition היא הגרסה היחידה של המשחק שמכילה גם את ה-DLC בתוכה - המשחק המלא וה-DLC שהוא קיבל במחיר של 40 דולר זאת פשוט עסקה נהדרת וכזאת שהרבה מפתחות צריכות להציע במקום לתת את אותו המשחק בן 4 או 5 במחיר של 60 דולר עם גרפיקה נחותה יותר.
הדבר הנוסף שיש לי לציין קשור לעובדה שתחזור כמעט בכל אחת מהביקורות שעומדות לעלות בקרוב לאוויר על פורטים ל-Switch: המשחק הזה פשוט נולד להיות עליו. כן כן, אני יודע: משחק אקשן ב-60 פריימים לשנייה זו אובייסלי המטרה העליונה, אבל Ultra Age כבר הוכיח לנו שבידיים נכונות שאכפת להן מהמוצר משחקי אקשן ב-30 פריימים לשנייה יכולים לעבוד והדבר החשוב השני הוא שבגלל איך ש-NieR:Automata עובד, האפשרות לשחק, להניח את המשחק בצד ולחזור אליו מאותה הנקודה במצב נייד ובכל מקום היא פשוט נהדרת עבור משחק כמו זה.
השורה התחתונה
בתכל'ס, גם עם כל הדברים השליליים שהזכרתי קודם, זה עדיין פורט טוב מאוד של משחק מאוד קשוח לקונסולות הדור הקודם. נכון, זאת הגרסה של המשחק שנראית הכי פחות טוב וקיימות נפילות פריימים בחלקים מסוימים ומאוד הקטיים של המשחק, אבל בתכל'ס בואו נחשוב על זה רגע: המשחק רץ בצורה יחסית טובה, כשלעומת גרסאות אחרות כמו הגרסה ל-Xbox One, המשחק מרגיש אפילו יציב יותר. האקשן לא נפגע בזכות הרספונסיביות של השליטה בדמויות והמשחק עושה יופי של עבודה בתצוגה של הטקסט, היריות של האויבים והאויבים עצמם במסך הקטן של נינטנדו. בסך הכל זה יופי של פורט לאחד המשחקים האהובים עליי מהדור הקודם.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
15:53 23.10.2022 |
מחכה (אורח)
מחכה לביקורות שלכם על כלכך הרבה משחקים
2
23:19 23.10.2022 |
האדס (אורח)
ביקורת מעולה!
האם המסך הקטן מפריע לחוייה הסיפורית של המשחק?
משתמע מהביקורת שהעלילה מועברת גם באמצעות הסביבה, ומסך קטן עלול לפגוע באימרסיביות.
3
| פורסם ע"י