סדרת המד"ב של Netfilx חוזרת בעונה רביעית אחרונה כדי להוכיח שיש סדרת מדע בדיוני אחת שנמצאת מעל כולן
ל-Netflix יש כל כך הרבה רישיונות מקוריים, חלקם טובים יותר וחלקם פחות, אבל אחד מהם באופן ספציפי הוא פופולרי במיוחד וזה Stranger Things. את הסדרה גיליתי לפני קצת פחות משנה (למרות שנאמר לי לצפות בה פעם אחר פעם במשך שנים, אני מתנצל על האיחור האופנתי) ומיותר לציין שהתאהבתי במה שראיתי: החלון זמן של שנות ה-70' וה-80' הוא נהדר, העלילה מרתקת באופן פסיכי (אחד הבינג'ים היותר כיפיים שעשיתי), אימה (כמובן), אפקטים ויזואליים יפים, דמויות מעניינות ותצוגת משחק מרשימה במיוחד. ברגע שסיימתי עם העונה השלישית מצאתי את עצמי פשוט יושב ומחכה רק שתהיה הכרזה על העונה הרביעית. ההכרזה הגיעה יחד עם טריילר, ועם הרבה חוסר סבלנות ישבתי וחיכיתי עד ליום שישי האחרון וסוף כל סוף, הווליום הראשון של העונה הרביעית הגיעה. אחרי יומיים של צפיה רצופה, הנה מה שחשבתי עליה.
דבר ראשון שאני אציין, העונה הזאת היא לא לבעלי לב חלש, בשום צורה, העונה הרביעית מלאה בדם, אם אתם לא מסתדרים טוב עם Body Horror לדוגמא, שמוצג לפחות פעם או פעמיים בפרק, אציע לראות את הפרקים לאט לאט כי חלק מהמראות אינם קלים. דבר שני, אולי זה לטובה ואולי לא (בוודאות תלוי את מי אני שואל), אבל הפרקים בעונה הזאת הם ארוכים. אם הפרקים היו מחזיקים בערך 50 דקות כל העונות הקודמות, בעונה הנוכחית בם נמשכים בין 60 דקות לשעה ו-40 דקות, אז לפני שאתם מתיישבים באמת לצפות בתוכנית פרק פרק, אני מקווה שאתם מוודאים שיש לכם מספיק זמן. יחד עם ההערה הזאת, כדאי שכבר עכשיו אגיד את זה, הביקורת תהיה מלאה בספוילרים לעונה הרביעית של Stranger Things, אתם מוזמנים לקפוץ ישר לשורה התחתונה, או לחזור אחרי שראיתם את כל העונה הרביעית!
העונה הרביעית מתרחשת 185 ימים מאז סוף העונה הקודמת (או לחילופין, חצי שנה, 9 חודשים אחרי האירועים ב-Starcourt), אל (El, קיצור של Eleven) עברה עם משפחת ביירס (וויל, ג'ונת'ן וג'ויס) לקליפורניה, שם היא סובלת מהאובדן של הכוחות שלה ומהתעללות חוזרת מצד חבריה לספסל הלימודים. באותו הזמן בהוקינס (Hawkins) החיים השתנו אחרי אירועי העונה השלישית: לוקאס מצטרף לקבוצת הכדורסל הבית ספרית בזמן שמייק ודסטין הצטרפו למועדון ה-D&D שמונהג על ידי אדי מונסון, תלמיד תיכון שחזר על השנה האחרונה שלו מספר פעמים. אבל האימה מסרבת לעזוב את העיירה אפילו אחרי שהשער האחרון ל-Upside Down נסגר, כשיצור מסתורי עדיין רודף את בני הנוער של הוקינס.
אני אתחיל ואתמקד בחלק שהפריע לי בעלילה של העונה הזאת. עד כמה שאני אהבתי אותה ונהניתי מכל רגע מהצפייה (והציפיה לכל פרק ופרק), הנה קונספט טיפה לעוס כבר בעולם סרטי האימה: "אימה באמטוויל", המקרה של רונלד דפאו שירה והרג את ששת בני משפחתו במיטותיהם, השפיע על כתיבת ספר שהפך לפרנצ'ייז ומספר על משפחה שעברה לבית שבו התרחש הרצח כשנה מאוחר יותר, אבל בבית מתגורר שד שהשפיע על החיים בבית ומנסה להניע את הבעל לרצוח את המשפחה שלו. הפרנצ'ייז הזה יותר מאוחר השפיע על לא מעט סרטים כאשר האחרון הוא ככל הנראה The Conjuring 2 ולפתע הקונספט הזה מופיע בעונה הרביעית של Stranger Things כאשר Vecna, האויב הראשי של העונה הזאת, הוא בעצם השד מהבית באמטוויל (או במקרה הזה, בהוקינס).
יחד עם מה שאמרתי לעיל, האחים דאפר מצליחים לשים את הטוויסט שלהם בכל הסיפור, במקום שהעלילה תתעסק אך ורק בבית שבו השד מתגורר, האויב הראשי Vecna הוא ישות שרודפת את כל בעלי הטראומה בהוקינס ומשתמש בהם לבנות את האימפריה שלו ב-Upside Down. העונה הזאת גם לוקחת אותנו אחורה בזמן ומציגה לנו את סיפור המקור של אל ומראה לנו את המעבדה שממנה היא באמת מגיעה, את החוויות שאותן עברה ויותר חשוב מכך, את 001, הילד הראשון עם הכוחות שהיה במעבדה, מערכת היחסים שלו עם אל ושלה עם שאר ילדי המעבדה. הטוויסט העלילתי שקשור בהם, הצורה שבה השער שאותו פתחה אל ל-Upside Down ואיך כל זה מתקשר עם Vecna הוא מרתק ומסופר לכל אורך הווליום הראשון של העונה החדשה.
בזמן שכל זה קורה, לגלות שג'ים עדיין בחיים היה כיף צרוף. אומנם האחים דאפר הבטיחו ש"העונה הזאת תהיה כמו משחקי הכס של Stranger Things", כרגע עושה רושם שהדמויות הראשיות נשארות בעיקר בחיים כנגד כל הסיכויים. המסע של ג'ויס ומורי להציל את ג'ים מידי הרוסים הוא מהנה במיוחד, העובדה שג'ים נמצא בכלל בידי הרוסים היא הגיונית אבל העובדה שהוא הצליח לשרוד את הפיצוץ במעבדה שלהם בעונה הקודמת לא מתיישבת בצורה טובה. איך הוא הצליח לשרוד את הפיצוץ זה מעבר למה שאני מסוגל להבין, אבל היקום הזה מלא בדברים מוזרים (נכון?).
תצוגת המשחק של הקאסט של Stranger Things היא, כרגיל בעיני, יוצאת מן הכלל. בעונה הזאת יש לא מעט שחקנים חדשים והדמויות של כולן מעניינות, הן לא מרגישות שטחיות מדי, לכולן יש אישיות ייחודית ומעניינת. כרגיל, הדמות האהובה עלי בעונה הזאת היא סטיב, השחקן ג'ו קירי (Joe Keery) הוא לא פחות מנהדר והדמות שלו היא אותנטית במלוא מובן המילה. אבל השיא בלי שום ויכוח הוא ככל הנראה תצוגת המשחק של סיידי סינק (Sadie Sink) שמשחקת את מקס, שבמהלך הפרק הרביעי היא נותנת את אחד המונולוגים הכי מרגשים שנתקלתי בהם בסדרת טלוויזיה.
לסיום, כמו שאמרתי בהתחלה, העונה הזאת היא באופן הכי חד משמעי שאפשר: לא לבעלי לב חלש. האפקטים שמוצגים בעונה הזאת הם יותר מפנומנליים, ניתן לראות שהיא העונה האחרונה של הסדרה ושהושקעו כמויות כסף גבוהות במיוחד. לעיתים אני אתהה אם רמת המוות והדם שמוצגת בעונה הזאת בהשוואה לעונות הקודמות אולי מעט מוגזמת, אבל גם מרחץ הדמים הזה נראה מצוין מבלי לגרוע מהעלילה בשום צורה. עוד שורה שתיים על המוזיקה ועיצוב הסאונד הכללי של העונה - פשוט מצוין, המוזיקה היא כרגיל מותאמת לשנים שבהן העלילה מתרחשת (ככל הנראה אחד מהדברים שמגדירים את התקופה בצורה הכי טובה), עיצוב הסאונד מספק במיוחד יחד עם פס קול פשוט פנומנלי כרגיל.
השורה התחתונה
Stranger Things חוזרת בעונה רביעית אחרונה כדי להוכיח שיש סדרת מדע בדיוני אחת שנמצאת מעל כולן. Netflix הודיעו מוקדם יותר השנה על סדרות שמסתיימות ב-2022 וכנראה ש-Stranger Things היא ההפסד הכי גדול מבחינתי והעונה הרביעית היא ההוכחה הניצחת לכך. העונה הזאת נמצאת פה על מנת לא להותיר אף עין יבשה והיא גם פה על מנת לסגור כל מעגל אפשרי ככל הנראה. לסדרה בינתיים נותרו רק עוד שני פרקים שעתידים לצאת ביום הראשון של יולי ואני מפחד כל כך ממה שעוד יכול לקרות בשני פרקים של כמעט שעתיים כל אחד. עד כה קיבלנו עלילה מעניינת במיוחד, תצוגת משחק מהנה כרגיל ועכשיו הרבה ציפייה למה שרק עתיד להגיע עוד פחות מחודש ואולי יהפוך את העונה הזאת לעונה הכי טובה בסדרה ולקריאת ניצחון ענקית.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
18:38 08.06.2022 |
אני (אורח)
האחים הודיעו כבר שהסדרה תיהיה 5 עונות כאשר החמישית היא האחרונה
2
09:30 13.06.2022 |
אורח (אורח)
מלבד VOL 2 תהיה עונה 5 ואחרונה.
3
| פורסם ע"י