חג המולד הגיע, והוא הביא איתו מתנות בצורת סדרת מארוול חדשה
וואו איזו שנה זו הייתה עבור מעריצי Marvel. אחרי שאת כל שנת 2020 העברנו בלי שום תוכן חדש, מארוול נכנסה ל-Phase 4 בכל הכוח עם ארבעה סרטים וחמש סדרות חדשות. כעת הסתיימה לה השנה, ואיתה נגמרה גם הסדרה האחרונה של Marvel לשנת 2021. אחרי שהתרגשנו עם WandaVision, נכנסנו למאבקי הכוח הפוליטיים של The Falcon and the Winter Soldier, נחשפנו לקונספט של המולטיוורס עם Loki וחקרנו אותו עמוק יותר עם ?...What If, הגיע הזמן לדבר על Hawkeye. עם שילוב של נושאים כמו חקירת תעלומת רצח, אקשן MCU קלאסי, ואווירת חג מולד, רואים שהיא לא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות, ואיכשהו עדיין מצליחה להציג קווי עלילה אפלים ומשמעותיים לדמויות. כל זה הופך אותה לסדרה המקורקעת וכנראה המרעננת ביותר של מארוול, והנה כל מה שיש לי להגיד עליה.
עולם תחתון, פיצה, וחג המולד
אז מה בעצם יש לנו בסדרה שקוראים לה Hawkeye? מן הסתם, את הדמות הוקאיי, קלינט בארטון (Clint Barton), אחד מהנוקמים המקוריים שבסך הכל רוצה לחגוג את חג המולד עם המשפחה שלו. התוכנית הזו כמובן משתבשת כשנערה צעירה בשם קייט בישופ (Kate Bishop), אשר מעריצה את הוקאיי מגיל צעיר, מסתבכת עם העולם התחתון של ניו יורק לאחר שהיא מוצאת את חליפת הרונין, אותה קלינט לבש ב-Avengers: Endgame. כעת, אימפריית פשע שלמה רודפת אחר קייט במחשבה שהיא הרונין, מה שמחייב את קלינט לחזור לפעולה בזמן שקייט לא יכולה להיות נרגשת יותר לשתף פעולה עם הגיבור שלה.
קייט היא לא סתם מעריצה, היא קשתית מצויינת, ולמשך כל הסדרה היא רואה בסיטואציה הזו הזדמנות להראות לקלינט בדיוק מה היא מסוגלת לעשות, ומה שמתחיל כמו שותפות שהוא כלל לא מעוניין בה מתפתח להיות מסע "העברת המקל" של שתי הדמויות. את אימפריית הפשע הזו מובילה דמות בשם מאיה לופז (Maya Lopez), לוחמת קשוחה שאביה נרצח ע"י הרונין, וכיום היא ממשיכה את דרכו. כשהיא מגלה שהרונין מסתובב בעיר, היא משתמשת בכל משאב שברשותה כדי לתפוס אותו ולנקום את מות אביה.
החוזקה העיקרית של הסדרה הזו היא הדרך שבה קלינט וקייט מוצגים בצורה כל כך מנוגדת אחד לשני. קייט היא הצעירה האנרגטית והמקסימה שלא מפסיקה לדבר, מה שלפעמים עובד לטובתה ולפעמים לא, וקלינט - המנטור הרגזני עם שנים של ניסיון. השניים מתחילים לחקור תעלומת רצח שמערבת את ארגון הפשע שרודף אחרי קייט, והאינטרקציות ביניהם מובילות לסיטואציות מאוד משעשעות, כמו ההתפעלות של קייט מהחצים המיוחדים של קלינט או פאשלות שגורמות להם להסתבך עוד יותר. הכל פה מרגיש מאוד "חג מולדי" במעטפת MCU וזה מאוד כיף לראות.
דבר נוסף שהרשים אותי בסדרה הוא הייצוג של אנשים חירשים וכבדי שמיעה, משהו שממש לא ציפיתי לראות מסדרה של Marvel. הוקאיי הופך לחירש בשלב מסויים בקומיקסים, ולראות את הדמות בסדרה עוברת את אותו הדבר היה מפתיע לטובה. לא מדובר בנושא שמעלים פעם אחת ואז מתעלמים ממנו לחלוטין, במהלך כל הסדרה אנחנו נחשפים לצורה שבה כבדות השמיעה של קלינט משפיעה על המשך הקריירה שלו בתור הוקאיי ובתור הורה. לצד הוקאיי, גם מאיה היא כבדת שמיעה, והיא מתקשרת עם כל שאר הדמויות בסדרה בעזרת שפת סימנים וקריאת שפתיים, וזה רק מוסיף לאותנטיות של הסדרה כשהשחקנית אלקוה קוקס (Alaqua Cox) אכן חירשת.
איך הסדרה בעצם קשורה ליקום הגדול יותר של מארוול? את זה אני לא אהרוס לכם, לחזות בחשיפות המצויינות של הסדרה הזו זה חצי מהכיף, אבל כן אגיד שהדמויות שיצוצו כאן יגרמו לכם לשמוח מאוד. הסדרה הו שונה מאוד משאר הסדרות שיצאו השנה לא רק בגלל כמה שהיא מקורקעת, אלא בגלל ש-Hawkeye עושה עבודה טובה מאוד בלגרום לכם להרגיש בסדר גמור עם זה שלא ראיתם כל פיסת תוכן של מארוול שיצאה ב-20 השנים האחרונות. הדמויות הנוספות שמופיעות אמנם יגרמו להרבה התלהבות מהמעריצים המושבעים, אבל גם צופים חדשים לא ירגישו לגמרי אבודים הודות לדרך שבה הסדרה מציגה ומשתמשת בהן.
הוא אף פעם לא מפספס, חוץ מהפעמים שהוא כן
מה פחות עובד פה? לפחות לי זה מרגיש שהסדרות של מארוול, עם כל הדברים הנהדרים שהן עושות, נפלו לתוך שבלונה שהולכת להישאר איתנו גם לסדרות של 2022. בדומה ל-The Falcon and the Winter Soldier ו-Loki, גם כאן יש צמד דמויות שצריכות לשתף פעולה בעל כורחן. בהתחלה הן לא מסתדרות, ולאט לאט הן נפתחות ומתחילות להיקשר אחת לשנייה ואפילו נהיות חברות. לא קניתי את זה כשבאקי וסאם אמרו שהם לא שותפים יותר, גם לא כשסילבי ולוקי רבו מכות, וגם פה לא קניתי את זה כשקלינט וקייט נתקלו בקשיים במערכת היחסים שלהם. שלא תבינו לא נכון, הכימיה בין קייט לקלינט עשויה בצורה מושלמת, אבל הרגשתי שהחיבור בין השניים גם נפל לאותו מבנה שראינו בסדרות הקודמות וגם עבר מהר מאוד מ"לכי מפה ילדה את תיפצעי" ל"יאללה את השולייה שלי מעכשיו", וזה גרם להכל לזוז מהר מדי לפואנטה.
דבר נוסף ש-Hawkeye נתקל בו שכל סדרה אחרת של מארוול סבלה ממנו היא בעיית הנבלים שלו. באחד מפרקי הפתיחה של כל סדרה אנחנו נחשפים לדמות שתהיה "הנבל" של הסדרה. ב-WandaVision זה היה הייוורד, ב-TFATWS זה היה קארלי, ב-Loki זו הייתה סילבי וכאן זו מאיה, אבל ככל שהסדרה מתקדמת אנחנו מגלים שיש דמות מסתורית שמתמרנת את הכל מאחורי הקלעים. גם כאן זה קורה, וזה קצת הפך את חווית הצפייה שלי לצפויה מדי. אנחנו מתחילים לראות בסדרות של מארוול מוטיבים חוזרים שאני לא כל כך בטוח שאני רוצה להמשיך לראות. לא כל נבל שמוצג בתחילת הסדרה חייב להיות מוחלף בנבל גדול יותר שתכנן את הכל מההתחלה, לפעמים הנבלים שמוצגים בתחילת הסדרה יכולים להישאר כך לכל האורך שלה.
מה גם, שלפחות הדמויות שהוצגו בתור נבלים היו יחסית מעניינות (לא את קארלי), אבל כאן זה בכלל לא המקרה. סביב מאיה יש סיפור שלם על משפחה ובגידה, אבל אני לא יכול להגיד שהייתי יותר מדי מעוניין במה שהלך שם. לא קיבלנו מספיק רקע עליה, והדמויות שמעורבות בחיים שלה בכלל לא מעניינות לרמה שהתחננתי שכבר יחליפו לסצינה אחרת עם קלינט או קייט. כבר הוכרז שמאיה תקבל סדרת ספין-אוף משלה בשם Echo, ועד כמה שאני חושב שהשחקנית שלה עושה עבודה באמת מצויינת, זה מרגיש שהיא מופיעה ב-Hawkeye רק כדי להגיד "רוצים לדעת יותר עליי? חכו לסדרה שלי!".
אם הסדרה הזו הייתה מקבלת יותר מ-6 פרקים, היא בקלות הייתה הופכת לסדרה הטובה ביותר שמארוול השיקו. זה היה מאפשר לקבל יותר רקע על מאיה, יותר סצינות התחברות בין קייט לקלינט שהיו עוזרות לבסס את הקשר שלהם בצורה שלא מרגישה יותר מדי חפוזה, ויאפשר יותר אוויר לנשימה. בפרק האחרון של הסדרה יש שלושה קרבות שמתרחשים במקביל ולא מאפשרים לרגעים היותר משמעותיים של הסדרה לחלחל פנימה, וזה די גורע ממה שהם באמת אמורים לסמן. מארוול לא פחדו לקחת את הזמן עם עשרה פרקים של WandaVision, למה למהר עכשיו?
אם חששתם שזה אומר שהדמויות הראשיות משעממות, אז טעיתם. ג'רמי רנר (Jeremy Rener) חוזר לגלם את הוקאיי בהופעה הכי מעמיקה שלו עד היום שעוזרת להפוך אותו לגיבור שבאמת אכפת לנו ממנו. אחרי יותר מעשר שנים כהוקאיי הייתם מצפים שלא יהיו לו יותר מדי דברים חדשים להביא לשולחן, אבל בדיוק כמו שאר הדמויות שקיבלו סדרה משלהן, אנחנו זוכים להיחשף להמון רבדים חדשים שעוזרים לנו ללמוד עוד על הדמויות ולהתחבר אליהן, ורנר מביא את כל כולו לתפקיד הזה. אליו מצטרפת האחת והיחידה היילי סטיינפלד (Hailee Steinfeld) בתור קייט בישופ, והיא פשוט כל כך טובה פה שזה לא יאמן. לפני שיצאה הסדרה הייתי בטוח שהיא הולכת להתמקד בעיקר בקייט עם נגיעות קטנות של קלינט, ולמרות שכאן זה לא המצב, אני יכול להגיד בלב שלם שסטיינפלד מסוגלת להחזיק סדרה ואפילו סרט משלה. היא מגלמת בצורה מעולה את הבחורה השנונה והאינטיליגנטית עם נגיעות של ילדותיות שמוכנה להיכנס לעולם של גיבורי העל עם הבנה מלאה במה זה כרוך. אני אשמח לראות יותר ממנה בעתיד.
השורה התחתונה
Hawkeye היא אחת מהסדרות היותר טובות של מארוול. היא לא מכילה עלילה מסובכת שמצריכה 20 שנות ידע מקדים ולא תיקח אתכם לקצוות הכי רחוקים של המולטיורס - היא תספק לכם סיפור מקורקע על מורה ותלמידה שמתמודדים עם אימפריית פשע מסוכנת בתקופת חג המולד. הקשרים שלה ל-MCU בהחלט שם, אבל הם מיועדים יותר למעריצים שאוהבים לשתות כל טיפת מידע חדש. אתם לא תרגישו אבודים אם לא נחשפתם לתוכן של מארוול בעבר, ותוכלו ליהנות ממה שיש לו להציע בלי בעיות. הבעיות שכן יכולות לצוץ באות לידי ביטוי בקצב מהיר מדי במערכת היחסים של קייט וקלינט, נבל לא כל כך מעניין ונפילה לשבלונות שראינו כבר בכל סדרה שיצאה השנה. ההחלטה להרחיב את היקום של מארוול גם לפורמט של סדרות היא אחת שאני אעריך לנצח נצחים, ועד כמה שנעשתה פה עבודה מדהימה השנה, עדיין יש לאן להשתפר. קדימה Moon Knight, אני ושיר מחכים לך.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י