המשחק ייקח אתכם לחוויה כיפית במיוחד לאורך 25 שעות של הקמפיין שלו (או 50 עם תחליטו לשחק את שתי הדמויות) ויציג בפניכם את אחד המשחקים שיהיה חבל לפספס משנת 2021.
מה אני יכול להגיד, הטעם שלי במשחקים הוא ככל הנראה בין הנישתיים פה בצוות, ככה יצא שבמאי שנה שעברה, כשישבנו לראות את אירוע Inside Xbox, הופיע Scarlet Nexus ישר אחרי ההכרזה על The Medium. כאשר שאר הצוות חשב שמדובר באחד המשחקים הכי גנרים שיכולים לצאת מיפן, החננה שאוהבת אנימה בי קפץ מהתרגשות, אהבתי את כל מה שראיתי. דבר ראשון מדובר במשחק של Bandai, אומנם לא מדובר בחברה מושלמת, אבל היא אחראית על כמה מהמשחקים האהובים עלי שיצאו מיפן ככל הנראה, היצורים המטרידים והלא ברורים על המסך סיקרנו אותי, הגיבורים שמופיעים במעילים מגניבים ועיצובים מרשימים קנו אותי מהר מאוד. הפסקול שהושמע עם הטריילר היה קצת גנרי לטעמי, אבל מעבר לכך? באמת שחיכיתי לראות מה עוד המשחק הזה עתיד להציג.
שנה קלה חלפה, בזמן הזה מספר הכרזות נוספות שקשורות למשחק הזה קנו אותי יותר ויותר לאט לאט, לפתע קיבלנו טריילר עם שיר של לא פחות מ-The Oral Cigarettes הנהדרים (שאם ראיתם את העונה השנייה של Noragami, לא יכולתם לפספס את השיר שלהם בפתיח, הוא היה עד כדי כך קליט), המשחק מקבל אנימה עוד לפני שהמשחק יוצא על מנת לקדם את המשחק עם פתיח של The Oral Cigarettes יחד עם שיר חדש לחלוטין וכל טריילר של המשחק היה נראה טוב יותר מהקודם. אחרי חוויה חיובית מהדמו של המשחק על ה-Xbox Series X, המשחק סוף כל סוף יצא ונחת אצלי ביוני (כן לקח לי הרבה זמן לשבת על הביקורת הזאת), אז מה חשבתי עליו?
על גלי מוח וחוצנים
המשחק שלנו מתרחש בעתיד מאוד לא רחוק ביקום אלטרנטיבי, בעולם שנראה כאילו יצא מסרט מדע בדיוני בשילוב קל עם השפעות סייברפאנק (במיוחד בכל מה שקשור ללבוש). כל העיצוב הכללי הזה תפס אותי עוד בטריילר הראשון והיה לי קשה להתעלם ממנו. בעולם הזה, בני אדם הצליחו לבצע שימוש בתדרים שיוצאים מהמוח כאשר חלק מבני האדם קיבלו את הכח להשתמש בטלקינסיס. אותם בני האדם המסוגלים לעשות שימוש בכח הטלקינסיס יכולים להיכנס לכח הצבאי של בני האדם שנקרא OSF (קיצור ל-Other Suppression Force). הצבא הזה אינו נלחם בבני אדם אחרים, הסיפור פה הוא אינו באמת פוליטי, אלא נלחמים ביצורים אשר נקראים בפשטות האחרים (Others), האחרים הם יצורים חוצנים, מוטנטים שמגיעים מחוץ לכדור הארץ (מה שנקרא במשחק Extinction Belt) ומאיימים על האנושות.
בתחילת המשחק, אנחנו מקבלים את האופציה לבחור בין שתי דמויות, יואיטו סומרגי (Yuito Sumeragi) או קסאנה רנדל (Kasane Randall), שניהם בעלי כח טלקינסיס אך הרקע והסיפור שלהם הוא שונה, גם עם הסיפור של השניים מצטלב. יואיטו הוא נער קצת יותר חברותי בזמן שקסאנה היא נערה מעט יותר קרת מזג. עצם הבחירה של דמות אחת בסיפור שלה, מראה צד אחד של העלילה, מעלה שאלות שונות בנוגע לאירועים מסוימים שמתרחשים לאורך המשחק, אך כאשר נגיע לדמות השנייה נקבל תשובות למספר דברים שקרו לאורך המשחק בצד של הדמות הראשונה (בדומה בצורה מסוימת לצורה שבה NieR Automata מספר את הסיפור שלו דרך שני הקמפיינים הראשונים שלו בהם ניתן לראות את הצד של 2B ואת הצד של 9S).
לאורך המשחק אנחנו נזכה לתקשר עם מספר דמויות נוספות שנמצאות ב-OSF, חלקן יהיו חברי הצוות שלנו במשימות השונות של ה-OSF במלחמה נגד האחרים. עם הדמויות האלו ניתן לתקשר במחבוא (Hideout) על מנת להעמיק את הקשר איתן (בין אם במתן מתנות או ב-Bond episodes שיעמיקו את הקשר בין הדמויות). פה לאט לאט אתחיל לבצע מעט יותר השוואות למשחקי תפקידים יפנים אחרים דוגמאת Persona (ויש עוד כמה השוואות ל-Persona פה), מאחר וגם במשחקי Persona יש בילויים עם הדמויות המשניות שמחזקות את הקשר עם הדמות על מנת לחזק את הכח של הדמות הראשית. הדמויות עצמן נחמדות במיוחד, כל אחת מהן מיוחדת באישיות שלה, אך רובן נופלות תחת קלישאות אנימה מאוד מוכרות, מה שמוריד מעט מהייחוד שלהן, אך לא בהכרח מוריד מהקסם שלהן, כל זה יחד עם משחק קול יפני מצויין שהופך את כל העסק לכיף עוד יותר.
משחקי מחשבה
עכשיו שדיברתי על העלילה והדמויות שהן נחמדות מאוד, אפשר לדבר על המשחקיות. דבר אחד שאני חייב לומר, ההתחלה של המשחק היא איטית יחסית, מעבר לטוטוריאל קצרצר שנותן הסבר על מערכת הקרב של המשחק, ההתחלה עמוסה בעיקר בעלילה. אבל אחרי השעה הראשונה של המשחק בערך, מתחילים להיכנס טיפה יותר אל תוך האקשן. לא משנה איזו דמות השחקן יבחר, גם יואיטו וגם קסאנה מתמחים באותם הכוחות ואותו הנשק. כל חברי ה-OSF שולטים בכח טלקינסיס שונה, יואיטו וקסאנה משתמשים בכח פסיכו-קינסיס שמאפשר להם להרים אוביקטים ולהעיף אותם וכמעט כל דבר שנמצא בשדה הראייה שלנו, ניתן להרמה בעזרת הכח הזה, בין אם מדובר ברכבים הרוסים או חביות ועוד.
מעבר לכח הטלקינסיס של הפרוטגוניסטים שלנו, לכל אחד יש נשק קר נוסף, יואיטו עושה שימוש בחרב, יואיטו נלחם בעיקר בטווח קצר עם התקפות מהירות, בזמן שקסנה עושה שימוש בסכינים שהיא משתמשת בהם בעזרת הכח הטלקינטי שלה, מה שהופך אותה ללוחמת מטווח ארוך יותר. מערכת הקרב של המשחק היא מהכפיות שיצא לי לחוות, הדבר הזכיר לי מעט משחקים אחרים כמו Devil May Cry ודומיו, בנוסף למשחקיות חרב טובה, הן משתלבות היטב במיוחד עם הכוחות של הדמויות שלנו בצורה שפשוט מחמיאה אחד לשני בצורה מהנה.
בנוסף לכח הטלקינטי של הדמויות הראשיות, בצוות יחד איתן יהיו לפחות עוד שתי דמויות כל פעם כאשר לכל אחת יש כח טלקינטי אחר. בדומה למשחקי תפקידים אחרים, ניתן לתת לדמויות האחרות בקבוצה פקודות שונות או, לחילופין ובאופן ממש נוח, הדמות הראשית יכולה לבצע שימוש כסוג של "השאלה" בכוחות של הדמויות האחרות בצוות. הדבר מעט מזכיר את מערכת הקרב אפילו של משחקים כמו Mass Effect. בין הכוחות שניתן להשאיל מחברי הקבוצה קיימים כוחות טלקינסיס של היעלמות על מנת לבצע התקפת פתע, תפישה על חושית (Clairvoyance) על מנת למצוא אויבים נסתרים ונקודות חולשה ועוד.
בנוסף לכל זה, ככל שנתקדם במשחק יותר ונעלה יותר רמות, כך נוכל לפתוח עוד "צמתים" ב-Brain Map שדרכו נוכל לפתוח יכולות נוספות עבור השחקן שלנו.ֲ בין היכולות ניתן למצוא יכולות שונות כאשר המגניבה ביותר היא ה-Brain Drive, יכולת שעובדת עם מד שמתמלא לאורך הקרב וכאשר יתמלא, הוא יפעל ויחזק את הכוחות של השחקן, סוג של מצב אדרנלין גבוה שגורם לדמות להיות חזקה יותר ומהירה יותר. החלק שבו המשחק מעט נופל במערכת הקרב שלו הוא החוסר במגוון אויבים מעניין במיוחד, חוץ מקרבות בוסים ייחודים, אין מגוון באויבים שבהם נלחם במהלך הסיור, יכל להיות יותר מעניין אם היה מגוון קצת יותר רחב וחבל.
סייברפאנק יצא השנה
יש דבר אחד שאני אשמח לגעת בו כבר עכשיו: אחד הדברים שהיו נראים לי מאוד תמוהים היה המבט החטוף שנתתי בדרישות המערכת היחסית מינימליות של המשחק. עבור משחק שיוצא ב-2021, החומרה המומלצת נראית מיושנת בצורה כמעט הזויה, אבל אני לא בן אדם סקפטי (אוקי, אולי רק קצת). את המשחק אומנם שיחקתי על ה-Xbox Series X, אבל החלטתי לקנות עותק נוסף ולבדוק את המשחק על המחשב הנייד המיושן שלי, שבמקרה נופל בדיוק בדרישות המערכת המקסימליות של המשחק. גם אחרי כל זה אני הייתי מופתע לגלות שהמשחק רץ בצורה כל כך חלקה על מחשב בן כמעט 6 בלי שום בעיה בכלל, באמת שאם יש משהו שאני מעריך במיוחד במשחקים היום, זאת האפשרות שלהם לרוץ כל כך טוב על חומרה מיושנת ובאותו הזמן להראות כל כך טוב.
מעט על העיצוב של המשחק: כבר הזכרתי קודם שהמשחק נראה כמו הכלאה של עולם עתידני מסרט מדע בדיוני בשילוב קל עם סייברפאנק. העיצוב של העולם הוא מרשים, הוא מעניין והוא מוסיף המון לסיפור הכולל של המשחק - עולם מתקדם שנמצא תחת איום - למרות העיצוב של האויבים יכל להיות טיפה יותר מעניין. באותה הנשימה, העיצוב של חיילי ה-OSF הוא בלי שום צל של ספק אחד הדברים שאני הכי אוהב במשחק, המעילים שלהם מגניבים, העיצוב הכללי של הדמויות גם הוא יפהפה, בעיקר יכולת ה-Brain Drive שמסתירה את הפנים של השחקן עם מסיכת RGB. ללא ספק מדובר באחד המשחקים הכי יפים שכנראה יצא לי לשחק בשנה האחרונה, מספק מאוד לעין.
כמו כל משחק שאני מבקר באתר, אשמח גם לגעת בפסקול שלו. הדבר הראשון שקנה אותי, אם לא הזכרתי את הנושא מספיק בפיסקת הפתיחה של הביקורת, היא המעורבות של The Oral Cigarettes, עוד לפני שידעתי שהמשחק ינחת אצלי, קניתם אותי עם Dream in Drive הנהדר מהאלבום האחרון של The Oral Cigarettes. יחד עם זאת למשחק יש גם סאונדטרק משלו שהוא מאוד מהנה להאזנה, אך יש בו וייבים מעט מיושנים לדעתי ועל חלק מההשפעות שלו קל לי לשים מאוד את האצבע. אומנם יש קטעים מתוזמרים נהדר דומגת שיר הנושא, בלדות פסנתר כמו Eternal Tension או Despite the Pain, ישנם קטעים שמרגישים כאילו הושפעו ישירות מהפסקול של Persona 3 דוגמת Easy Breezy הנהדר והקליט, או קטעים שנשמעים כמו קטע יחסית גנרי ממשחקים יפנים אחרים שפשוט שכיחים מדי וזה מעט חבל.
כמה מילים על האנימה
האמת היא שהאנימה הייתה ככל הנראה תירוץ מאוד גרוע לגרום לעצמי לחכות עוד עם הביקורת הזאת שרק חיכתה לצאת, אבל הנה כמה מילים עליה. המהלך הזה של קידום משחק בעזרת סדרת אנימה (או לחילופין, בעזרת מרצ'נדייז שונים כמו קלפים וכדומה) הוא אינו חדש, אבל עצם העובדה ש-Bandai ראו במשחק הזה את הפוטנציאל שראו, הביאה אותם ליצור אנימה על מנת לקדם את המשחק. אם אתם רוצים ליהנות מהמשחק יותר, אני ממליץ באמת להתרחק מהאנימה ופשוט לשחק במשחק. הביצוע הוא אומנם לא מזעזע כמו האנימה שיצאה למשחקים כמו Devil Survivor 2 (עצם האזכור מזעזע אותי), העלילה עוקבת אחרי האירועים של המשחק, אך הביצוע הוא חלש למדי, השימוש החוזר ב-CGI נראה רע, הדמויות מוצגות בצורה רעה יותר מאשר במשחק. הדבר היחיד שבאמת טוב באנימה, פעם נוספת, הוא Red Criminal של The Oral Cigarettes.
השורה התחתונה
Scarlet Nexus הוא משחק אקשן תפקידים יפני נהדר, בהתחלה עלול לתת תחושה קלה של עוד משחק אנימה גנרי שיצא מיפן, אבל העיצוב הנהדר יושב על משחק עם אקשן מצויין בשילוב אלמנטים של משחק תפקידים. על כל אלו יושבים עלילה מעניינת, עיצובים מגניבים עם דמויות מגניבות, מערכת הקרב שהיאֲ החלק הכי חזק של המשחק ואיכשהו עם קצת מזל, החוסר במגוון באויבים אינו מוריד מההנאה ממנה. המשחק ייקח אתכם לחוויה כיפית במיוחד לאורך 25 שעות הקמפיין שלו (או 50 עם תחליטו לשחק את שתי הדמויות) ויציג בפניכם את אחד המשחקים שיהיה חבל לפספס בשנת 2021.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י