הסדרה סוף סוף עולה על דרך המלך ואם ככה נפתחת חצי העונה הנותרת, אני לא יכולה לחכות למה שממתין לנו בהמשך
הפרק הרביעי של מארבל "כל העולם צופה" שפותח את החצי האחרון של העונה מצליח להשכיח את החולשה של קודמיו ולהכניס רוח חיה ובועטת לסדרה. עם מטרת חדשות ויותר מפוקסות, תרשו לי לצטט את אופירה אסייג ולהגיד "בוקר טוב לך הפלקון וחייל החורף". הפעם בכדי לשפר את מצב הרוח שלכם ולחצוץ בין החלק מלא הספוילרים לפתיח המלבלב אני אשתף אתכן באחד מנקודות האור האישיות שלי בחצי העונה הראשונה של הסדרה. Marvel נענו לבקשת המעריצים ושיחררו את הגרסה המלאה של הריקוד מהפרק הקודם בלופ של שעה. אז להנאתכם קבלו את הברון מסוקוביה עם הגרוב:
הביקורת תכיל ספוילרים לפרק הרביעי, לשאר הסדרה עד כה וליקום הקולנועי של מארבל. רוצו לצפות בפרק ותחזרו לכאן לקרוא מה אני חשבתי ולשתף אותי במה אתם חשבתם על הפרק החדש.
אני חייבת לציין שעל אף הרמיזות לקשר של באקי ומדינת ווקנדה בפרקים הקודמים של הפלקון וחייל החורף (הרפרנס לזאב הלבן והשיחה של סאם על ההשלכות של שחרור זימו בפרק הקודם) לא תיארתי שקו עלילה שכזה ייפתח עד ההגעה של איו בסוף הפרק השלישי. הפרק נפתח בסצנה בווקנדה, אותה לא ראינו מאז "הנוקמים: מלחמת האינסוף" וכבר חשבנו שלא נראה בעתיד הקרוב לאחר האובדן הכבד של צ'דוויק בוסמן (Chadwick Boseman) והחור שהוא השאיר אחריו. הסצנה הזו היא סוג של סיכום אירועי העבר של חייל החורף ומסמנת את ההשתחררות שלו מהטריגרים שהופכים אותו למכונת הרג. הסצנה גם מדגישה את הבגידה בהווה שאיו וווקנדה מרגישים לאחר שהוא שיחרר את הרוצח של המלך טצ'אקה אחרי כל העזרה שהוא קיבל מהם. אחרי משפט בווקנדית על מטרה שמקדשת את האמצעים איו מקציבה לו שמונה שעות חסד לפני שהיא מגיעה לרדוף את זימו.
הדרך הטובה ביותר והמהירה ביותר להשיג מידע היא באמצעות שוחד. במקרה הזה - רחת לקום. היי, אם זה עבד על אדמונד בנרניה, כמובן שזה יעבוד על ילדים פליטים מזרח אירופאיים. זימו מצליח איפה שבאקי וסאם נכשלים ומצליח להשיג מידע על ההלוויה של דוניה מדאני, אליה הם משערים שקארלי מורגנטאו, מנהיגת מרסקי הדגלים, תגיע. למרות שהוא משיג את המידע הוא ממדר את הגיבורים ממנה, כי זימו מבין את כללי המשחק ויודע שהוא תמיד צריך להיות בעל הכוח בשביל להצליח לבצע מניפולציות. בינינו, לא ברור לי איך ממתקים שנשארו בארון במשך כל הזמן שזימו היה בכלא יכולים לפתות מישהו לגילוי מידע, אבל מי יודע אולי הוא ביקש מאחד המשרתים הזקנים להחריד שלו למלא את הבית בממתקים טרם ההגעה של הצוות ללטביה.
סאם מגלה הבנה למניעים של קארלי, לבעיות שצצו לאנשים שחזרו להיות שקופים לאחר חמש שנים שבהם התייחסו אליהם כשווים ברגע שהסדר העולמי הישן חזר. במקביל, קארלי מזדהה עם המניעים של סאם להפרשת המגן ולעובדה שצריך לפתוח דף חדש ולא להיאחז בהיסטוריה. צריך גיבורים חדשים, גיבורים שלא מפחדים ללכלך את הידיים שלהם בשביל להשיג את המטרות שלהם, היזהרו ממה שאתם מבקשים.
אנחנו סוף סוף מקבלים סצנה בה (כמעט) כל העלילות של הסדרה נפגשות, עם ההתחברות מחדש של ג'ון ווקר ולאמר הוסקינס לסאם, באקי וזימו בדרך לתפוס את קרלי בהלוויה. סאם משאיר את החבורה בכניסה לבניין בשביל להתעמת עם קארלי לבדו באמצעות הידברות. בזמן השיחה שלהם, בה סאם מתחבר לשורשיו בתור מדריך של חיילים עם PTSD, ג'ון ווקר ממשיך במסע הירידה שלו מהפסים שמתבטא בחוסר סבלנות שמשולב בתסכול שלו מול באקי, חייל-על שיכול לעצור אותו בהינף יד. מה שסאם שכח בזמן שהוא הלך לעשות שיחת נפש עם קארלי הוא שאסור לשקר, והוא עושה מהלך נטשה רומנוף ומודיע לה שהוא הגיע לבד למרות שיש חבורה של חיילים שנמצאים במרחק תגובה מהם. קארלי, שלא מנוסה בשמירה על קור רוח כמו ברוס באנר, מאבדת את האמון המועט שהצליח להיבנות בשיחת הנפש שלהם ובורחת.
המרדף היה חסר אקשן לעומת הפרק הקודם רווי סצנות הפעולה, וגם כמעט ולא הייתה אינטראקציה פיזית. החלק המפתיע ביותר בכל סיקוונס הפעולה הזה הוא שאף אחד מחיילי העל של מרסקי הדגלים לא נחלץ לעזרתה בהתמודדות מול הרודפים ואלו היו הפליטים שעזרו לה בהתחמקות גרילה קלאסית. עם זאת המרדף מוביל לתוצאה הגרועה ביותר שהייתה יכולה לקרות- זימו בורח מהמעצר הזמני של קפטן אמריקה, מצליח לפצוע את קארלי ולהשמיד את כל מבחנות סרום חיילי העל שהיא החזיקה איתה. כולם חוץ מאחת כמובן, שנפלה לידיים הלא נכונות של ג'ון ווקר. אז אם האקשן היה רדום עד הרגע הזה בפרק, אנחנו מקבלים אותו ובגדול עם קרב אגו בין ווקר לסאם שמתפתח לקרב רב משתתפים בכיכובן של הדורה מילג'ה שמכסחות לכולם את הצורה ומוכיחות את כוחה העצום של ווקנדה. מכסחות לכולם את הצורה חוץ מלזימו כמובן, הנבל המנוול שבשבילו התכנסנו, שמצליח לברוח דרך האמבטיה. ככה זה שיש יתרון ביתי.
מרסקי הדגלים סוף סוף מצדיקים את השם שלהם עם הרצון לרסק את הדגל על החזה של קפטן אמריקה שמסמן עבורם את כל מה שרע ומרושע במשטר שמנסה לדכא את החלשים במקום לעזור להם. הם מצליחים לאתר את ג'ון ווקר שמנסה לאתר אותם ומצליחים לתפוס את הוסקינס בדרך. מה שהם לא יודעים זה שהשיחה של לאמר וג'ון לאחר המשבר המנטלי מההפסד לדורה מילג'ה, וקודם לכן לקארלי מורגנטאו ובאקי הוביל אותו לקחת את הסרום ולהפוף את הקרב לשווה כוחות. סאם ובאקי מנסים למנוע את השתלשלות האירועים אבל לא מצליחים למנוע את מותו בטרם עת של הוסקינס ולנעוץ את המסמר האחרון בשפיות הנפשית של ווקר. כך אנחנו מקבלים סצנה שהייתה נגמרת בעריפת ראש אם הסדרה הייתה מקבלת דירוג R ולנפילתו של קפטן אמריקה שעומד מול קהל המום עם מגן מלא דם.
הסדרה סוף סוף עולה על דרך המלך ואם ככה נפתחת חצי העונה הנותרת, אני לא יכולה לחכות למה שממתין לנו בהמשך. אם בסיכום הפרק הקודם לא הצלחתי להצדיק לשם מה נוצרה הסדרה, הפרק הרביעי צועק זאת ובענק- כיצד לבנות נבל, שלב אחרי שלב. ההתדרדרות הנפשית והמוסרית של ג'ון ווקר התחילה לחלחל עוד מהפרק השני ולהצמיח שורשים שהתפרצו מבעד לקרקע בסוף הפרק הנוכחי. גם השיחות האחרונות של באקי סאם וזימו על העליונות של חיילי העל ועל הפחד מהשחתה סוף סוף מקבלות קונטקסט מלבד להצדיק את החשש של סאם מהמשך המורשת של המגן. התוכן שהתרגלנו לראות ממארבל, בין אם בסרטי המקור ובין אם בסדרות של Netflix (ושמישהו יחיה אותם כבר!) זה סיפור עלייתו של גיבור. הפלקון וחייל החורף מחליטה לשבור את החוקים ולהראות לנו עלייתו של נבל. יקום ויעלה U.S. AGENT.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י