הרשמה

ביקורת: WandaVision - פרקים 1+2

Marvel חוזרת לעניינים עם WandaVision, בואו לקרוא מה חשבנו על הסדרה החדשה

"מי עושה לך את זה, וונדה?"

מוזר לחשוב שהדבר האחרון שראינו מ-Marvel היה Spiderman: Far From Home ב-2019. תקופת היובש הזו הגיעה כמו סטירה לפרצוף, בעיקר אחרי שהתרגלנו לערימות של תוכן עם סרט חדש כל כמה חודשים עוד משנת 2010, אם לא מחשיבים את ההפסקות בנות כמעט שנה בין כל Phase. הסרט האחרון של ספיידרמן סימל את סופו של ה-Phase השלישי ביקום הסינמטי של מארוול, ואחרי הפסקה של שנה וחצי, הגיע הזמן לחזור חזרה. איך הם החליטו לעשות את זה? עם סדרת סיטקום בשחור-לבן שנתלשה היישר מהשנים המוקדמות של הטלוויזיה האמריקאית. תכירו את WandaVision, הסדרה הכי מוזרה בטלוויזיה שעלתה לאוויר ב-Disney Plus ביום שישי שעבר בפרמיירה של 2 פרקים. מה חשבתי על יריית הפתיחה של מארוול עבור השלב הרביעי של היקום הקולנועי שלה? בואו נגלה.

ברוכים הבאים ל-Westview

הסדרה מתמקדת בשני הנוקמים וונדה מקסימוף (Wanda Maximoff), אותה מגלמת אליזבת' אולסן (Elizabeth Olsen), ו-ויז'ן (Vision), הרובוט האינטיליגנט בכיכובו של פול בטאני (Paul Bettany). הזוג הנשוי עובר לגור בפרברים בארה"ב ומנסה להשתלב בסביבה החדשה תוך כדי שמירה על זהותם והכוחות העל-טבעיים שלהם בסוד מהאזרחים החטטניים של העיירה.

הפרק הראשון מראה את ההסתגלות של הזוג לחייהם החדשים, כאשר וונדה מוצגת בתור עקרת בית מאושרת שמבצעת מטלות בעזרת כוחות הטלקינזיס שלה בעוד ויז'ן עובד בחברת מחשבים. הזוג מנסה להבין מה התאריך המסומן על לוח השנה שלהם אמור לסמל, תוך כדי שהם מתמודדים עם ארוחת ערב מפתיעה עם הבוס של ויז'ן. ישר מתחילת הפרק ניתן לראות שמארוול עושה כבוד לסדרות הסיטקום שהתחילו להציף את ערוצי הטלוויזיה בשנות ה-50 ששימשו כמפלט עבור אזרחי ארה"ב מזמנים קשים. זה מתקשר ישירות לעלילה של WandaVision, מכיוון שמהר מאוד קהל הצופים מתחיל להבין שלא הכל פשוט כמו שהוא נראה.

וונדה ו-ויז'ן יושבים על העץ, מ-ש-ת-ג-ע-י-ם...

ארענן את זכרונכם - באירועים של Avengers: Infinity War, וונדה נאלצה להרוג את ויז'ן כדי למנוע מת'אנוס מלהשיג את ה-Mind Stone שנמצאת בראשו. לצערנו, ת'אנוס החזיר את הזמן לאחור בעזרת שימוש ב-Time Stone, שלף את האבן מראשו של ויז'ן והרג אותו שוב, ישר מול עיניה של וונדה. זאת מצאה את מותה קצת לאחר מכן, כאשר ת'אנוס הקיש באצבעותיו וגרם לחצי מהיקום להפוך לאפר. היא חזרה ב-Avengers: Endgame, והיא הייתה מאוד עצבנית בעקבות הטראומה שהפילו עליה, מה שמוביל לאסקפיזם שדיברתי עליו מקודם. איך ויז'ן חי? איך הזוג מצא את עצמו בעולם שכולו שחור-לבן? הפרק מלא ברמזים שונים ו-"גליצ'ים" במציאות שגורמים לצופים לדעת בוודאות שמשהו כאן לא מסתדר.

הפרק השני עובר, בלי שום התראה מוקדמת, הישר לשנות ה-60. אפשר לראות את זה דרך התלבושות המעודכנות והעובדה שהפרק מצולם מזוויות חדשות שלא היו כלל בפרק הראשון, לצד צילומי חוץ שלוקחים את הדמויות שלנו ללוקיישנים חדשים. הזוג מתנדב להרים מופע קסמים עבור הקהילה כדי לגייס כספים עבור הילדים, אבל באופן מחשיד אנחנו לא רואים שום ילדים בעיירה בה הזוג מתגורר. זה גם הפרק בו אנחנו פוגשים את מוניקה ראמביאו(Monica Rambeau), אשר נראית כמו עוד אחת מהאזרחים המוזרים של העיירה הזו, אבל בעצם, מדובר בדמות מפתח להמשך הסדרה וכנראה להמשך היקום של מארוול.

בפעם האחרונה שראינו אותה, היא הייתה בסרט Captain Marvel, שם גילמה את ביתה הקטנה של חברתה הטובה ביותר של קרול דנוורס(Carol Danvers). בקומיקסים, מוניקה הופכת להיות קפטן מארוול בעצמה, ומובילה את הנוקמים למשימות רבות במהלך השנים. זו בעצם הדרך של הסדרה להגיד שצמד הגיבורים שלנו הם לא החבר'ה היחידים עם כוחות על במקום הזה, אבל לאן הם חותרים עם הרמיזה הזו, כנראה נגלה בהמשך.

Teyonah Parris as Monica Rambeau in Marvel's WandaVision

לאט לאט האשליה של המציאות הזו מתחילה להתפרק עוד יותר, בין אם זה דרך סימנים וויזואלים או שינויים דרסטיים בהתנהגות של האזרחים הסובבים את השניים. ההפסקות הפתאומיות האלו והרגעים המוזרים שקורים משתלבים אל תוך הנרטיב שהפרק מספר וממשיכים לשמור על רציפות, והם גם בין הדברים שהשאירו אותי מרותק למסך.

הסיבה השנייה היא הקאסט המעולה של השחקנים - אליזבת' אולסן כבר הוכיחה שהיא יודעת לגלם את המכשפה המעונה שעברה כל כך הרבה טראומות בחייה, והיא עשתה זאת באופן מצוין לאורך השנים. אותו דבר לגבי ויז'ן, פול בטאני יודע לשחק את הרובוט היודע-כל שלומד מה זה אומר להיות בן אנוש תוך כדי שמירה על רצינות וחוסר רגש מוחלט, וב-WandaVision, שני השחקנים מצליחים להוציא גם את הצד ההומוריסטי והחייכן שלהם. זה משהו שעדיין לא נחשפנו אליו במהלך כל התקופה שלנו איתם בסרטי מארוול השונים, וזה מעניין מאוד לראות איך השחקנים מצליחים בהצטיינות להציג את המעבר בין האופי אליו התרגלנו למאפייני הדמות החדשים שהציבו להם.

השורה התחתונה

הצופה מבין בשלב מסוים שהסדרה מתקרבת לחשיפה גדולה שתסביר את הכל, ובאותו זמן היא נשארת מעניינת באופן עצמאי. ההומור עובד טוב מאוד כך שאפילו בדיחות קרש והפניות למצלמה שמשוחקות בהגזמה הופכות למצחיקות כשמוסיפים להם טוויסט של גיבורי על. דבר נוסף הוא שאתם בכלל לא חייבים לעקוב אחר עשרות הסרטים שהובילו ל-WandaVision, או הקומיקסים שעליהם הסדרה מבוססת, בשביל להפיק ממנה הנאה. נכון, אתם תיהנו יותר אם תצליחו לזהות את הקריצות השונות למעריצים או ידע קודם על הרקע של הדמויות, אבל הסדרה מצליחה להשאיר אתכם מעוניינים בזכות עצמה, וזו כבר סיבה מעולה ללכת לראות אותה.

גיא דהן - כתב תוכן

גיא דהן - כתב תוכן

משחק על: PC בעיקר, על העצבים בשאר הזמן

בחיים לא תנצחו אותי במשחקי: Point& Click

המשחק שהגדיר לי את הילדות: Jazz Jackrabbit ו-Star Wars: Racer

כשאני לא משחק אני: ישן

מסר לעולם: זה בסדר גמור לא לאהוב משחק מסוים, אבל זה לא בסדר לשנוא את מי שאוהב אותו

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להתחיל דיון