השינוי שהמשחק מביא כאן הוא מרענן ומבורך, אבל גם הנשמה שעומדת מאחורי המשחקים בסדרת Yakuza עדיין נמצאת במשחק המיוחד והמוזר הזה.
סדרת המשחקים של Yakuza היא סדרה לא קטנה בכלל, אישית אני עדיין עובד על להשלים אותה כשנכון לעכשיו סיימתי רק את 0 (משחק שהוא prequel לכלל הסדרה ולסיפור של קאזומה קיריו), אבל בכנות רבה אני אגיד את זה וחלקכם עלולים גם שלא להסכים איתי, אבל Yakuza הוא מה ש-GTA היה רוצה וצריך להיות לדעתי. היות ומדובר בסדרת משחקים ארוכה למדי (שנכון לעכשיו כוללת כ-8 משחקים בסדרה הראשית, בלי לכלול את הספין אופים), שחקנים חדשים אולי ימצאו את זה כסוג של איום לנסות ולהיכנס אלייה.
עושה רושם שהסטודיו שעומד מאחורי סדרת Yakuza מנסה קצת לעזוב את קו העלילה המרכזי שלה, כאשר ב-2018 ראינו שני משחקי ספין אוף לסדרה הראשית (3 אם נספור את Fist of the North Star שפותח על בסיס המכניקה של הסדרה), בין היתר ראינו את Judgement, משחק ספין אוף שהתמקד בכלל בבלש שנלחם בין היתר ביאקוזה. ופה Yakuza: Like a Dragon נכנס לתמונה, המשחק אומנם ביפן מופץ כמשחק השביעי בסדרה (Ryu Ga Gotoku 7), אבל המשחק מתמקד בכלל בדמות חדשה עם קו עלילה ומכניקות חדשות לחלוטין. אז מה חשבתי על המשחק החדש בסדרת משחקי Yakuza?
ברחובות יוקוהמה יש קסם מיוחד
כמו שכבר הזכרתי קודם, הפעם הסיפור עוקב אחר דמות חדשה העונה לשם קאסוגה איצ'יבן, ואומנם דמויות כמו קיריו וגורו מופיעות לאורך המשחק, הן אינן דמויות ראשיות. קאסוגה, שאוהב את Dragon Quest ודואג להזכיר את זה בכל הזדמנות אפשרית, הוא איש יאקוזה מהדרגים הנמוכים ברחובות קאמורוצ'ו, הוא עוסק באיסוף כספים, בעיקר מאנשים אשר חייבים כסף ליאקוזה, הבעיה? קאסוגה לא באמת יודע לעשות זאת כמו שצריך. כאשר ג'ו סאוושירו, הקפטן והגזבר של משפחת אראקווה (המשפחה שבה משרת קאסוגה), מבצע רצח של איש ממשפחה אחרת, קאסוגה נקרא להגיע למשרד של הפטריארך של המשפחה שם מתבקש לשאת במעשים של הקפטן שלו וללכת לכלא במקומו של ג'ו, קאסוגה שנאמן לפטריארך ללא גבול, מסכים לשאת את ההשלכות למעשה של הקפטן שלו.
19 שנים לאחר שנכנס לכלא, השנה היא 2019, קאסוגה יוצא לחופשי, אבל בזמן שהיה כלוא במקומו של ג'ו, הרבה דברים השתנו ועולמו של קאסוגה התהפך. כעת משפחת אראקווה שייכת לשבט אחר בתוך היאקוזה, קאסוגה גורש מהיאקוזה ובניסיון להיכנס לפגישה של ראשי משפחות השבט, קאסוגה נורה על ידי מאסאטו אראקווה, פטריארך המשפחה שאליה השתייך. כאשר קאסוגה מתעורר הוא מוצא את עצמו בכלל הרחק מקאמורוצ'ו, בערימת זבל ביוקוהמה, כעת עליו לבנות את עצמו מ-0 ברחובות יוקוהמה עם שאר ההומלסים ולגלות למה בעצם גורש מהיאקוזה.
לאורך המשחק, קאסוגה שהפך להומלס עם המעבר ליוקוהמה (כפוי ככל שיהיה), יצטרך לשקם את עצמו כאשר הוא מתחיל מהרחובות. היות והפעם מדובר במשחק תפקידים ופחות במשחק אקשן, קאסוגה יכיר לא מעט דמויות לאורך המשחק, את חלקן יוכל גם לגייס לצוות שלו. חלק מהדמויות גם הכרחיות בצוות להתקדמות הסיפור, הדמות הראשונה למשל שאיתה קאסוגה מצתוות הוא אדאצ'י, שוטר תנועה ביוקוהמה שהתלווה לקאסוגה באירועים בקאמורוצ'ו ומשמש כדמות התקפית. ננבה, הדמות השניה שנכיר, הצילה את קאסוגה מהכדור שהיה בחזה שלו אחרי האירועים באקמורוצ'ו, משמת כדמות הריפוי בחבורה.
העלילה של המשחק מועברת בעיקר על ידי סצינות שונות לאורך המשחק, כשהכתיבה שאומנם עוסקת בנושאים יחסית קשים בכל הקשור ליאקוזה, עדיין כתובה בצורה הומוריסטית במיוחד, בדומה לשאר המשחקים בסדרה. הדבר מתבטא בהרבה מהדיאלוגים של המשחק וקורן מהדמות של קאסוגה, העובדה שהוא לא מפחד להביע את דעתו והמטרה שלו בחיים היא להפוך לגיבור בהשפעת המשחק האהוב עליו, Dragon Quest, הופכת את האווירה שאומנם צריכה על הנייר להיות כבדה, לקלילה ואישית במיוחד. כמו שכבר הזכרתי, יש לא מעט דמויות במשחק, אבל לכל אחת יש אישיות כל כך מיוחדת שקל להבדיל אותן אחת מהשניה ולא רק במראה.
דור חדש, יאקוזה חדשה
ככמות האזכורים של Dragon Quest, כך גם משחקי התפקידים שעליהם Yakuza: Like a Dragon מבוסס, ספציפית משחקי תפקידים יפניים בסגנון Dragon Quest, Final Fantasy, Persona ועוד. העובדה הזאת משנה לא מעט ממה שהכרנו על הסדרה עד היום, המשחק אומנם עדיין מכיל את הכתיבה, מערכת הסיור, ה-encounters וה-mini games המוכרים של הסדרה, אבל הצורה שבה משדרגים את קאסוגה וחברי הצוות שלו היא חדשה לחלוטין, עצם העובדה שיש לדמות הראשית של המשחק חברי צוות היא חדשה לחלוטין בפני עצמה.
מערכת הקרבות בפעם הראשונה של הסדרה מבוססת תורות, כל דמות בתור שלה יכולה לבחור או לתקוף התקפה פיזית רגילה, להשתמש ביכולות שלה שכוללות מכות חזקות יותר (שדורשות ללחוץ על כפתורים לפי סדר וקצב מסויים), ריפוי או השפעה על המצב של חברי הצוות שלך או האויב. הדמות יכולה בנוסף לבחור להשתמש בפריט מהתיק הכללי של הצוות או לבחור להגן על עצמו. מערכת הקרב עצמה גם מבוססת על מיקום הדמות שמשחקת לעומת דמויות אחרות בקרב שמשתנה בכל שניה במהלך הקרב בתזוזות יחסית רנדומליות של דמויות לאורך ה'מגרש', לדוגמא, אם אנסה לתקוף אויב כאשר בינינו יש עוד דמות אויב, הדמות באמצע יכולה לחסום אותי. או אם למשל האויב עומד על הכביש, רכב פשוט יכול לעבור באופן שרירותי ולדרוס אותו.
לכל דמות הפעם גם יש מקצוע, בדומה למשחקי תפקידים אחרים, לכל מקצוע יש את סט היכולות שלו, אז במקום שהמקצוע של כל דמות כבר יהיה קבוע ומקבוע מראש, עכשיו ניתן לבחור לכל דמות את המקצוע שלה. בנוסף, מעבר לרמות של הדמות שמשפרות דברים כמו HP או MP, גם למקצוע יש מערכת רמות משלה, אז כאשר דמות מחליפה מקצוע, היא צריכה להעלות גם את המקצוע רמות (אבל בדומה למקצועות בחיים האמיתיים, הדמות שומרת את הניסיון שצברה בהם). את המקצוע ניתן להחליף באופן חופשי בלשכת התעסוקה (אני אפילו לא צוחק), דבר שבפני עצמו מעט מציק מאחר והיה ניתן לתת לשחקן להחליף את המקצוע בכל מקום על מנת באמת לבחון מה מתאים לדמות יותר מבלי לעשות סיבוב חזרה לאיזור ספציפי במפה.
בדומה למשחקי תפקידים אחרים, לקאסוגה ישנם רמות שונות של קשר עם הדמויות האחרות בצוות שלו, רמת הקשר של הדמויות עם קאסוגה משתנה כאשר הם נלחמים ביחד או כאשר הם מנהלים שיחה (דבר שקורה באופן רנדומלי בזמן סיור) וניתן לבלות איתן בבר ביוקוהמה על מנת להעלות אותם רמה. הבר גם מכיל את אחד מה-mini games הכי מוכרים בסדרת המשחקים של Yakuza, קריוקי (מישהו כבר אמר Bakamitai?), המפה מכילה עוד מספר משחקים שונים שחלקם קשורים לסייד קווסטים שנקראים sub stories, אלו נותנים גישה לעוד פיצ'רים שונים של המשחק כמו קריאה לעזרה לדמויות אחרות.
Dame da ne dame yo
אומנם המשחק (באופן קצת מפתיע יש לציין) קודם בעיקר באירועים של Xbox בקיץ האחרון, וזה אחרי שהמשחק היה אקסלוסיבי לקונסולות סוני במשך שנים (לפחות מחוץ ליפן שמה יצא גם ל-Wii U), אבל המשחק גם יוצא למחשב. המשחק מציג הודעה יפה ש"יאקוזה אמיתי משחק עם קונטרולר", והוא מתכוון לכך, כשהמיפוי של חלק מהדברים על המקלדת פשוט מוזר. למשל: כפתור ההגנה במהלך הקרב ממופה ללחצן ה-Esc, החלטה שהיא באמת לא ברורה לחלוטין (והזכיר לי ימים קצת משונים יותר כאשר Devil May Cry 3 יצא בפעם הראשונה למחשב).
עוד תלונה שאשמח להשמיע כבר עכשיו, היא אחת ההחלטות שהצוות המפתח עשה שעדיין לא ברורות לי באופן מוחלט: אחת הדמויות שניתן להביא לצוות משוייכת ל-Mini game שאומנם אינו חובה לביצוע כדי להתקדם במשחק, אבל אם לא מסיימים בו תנאי מסויים עד סוף הפרק החמישי, לא ניתן להביא יותר את הדמות שקשורה אליו לצוות. המשחק הוא סוג של ניהול עסק ויכול להיות לא ברור במיוחד בהתחלה (במיוחד כי הוא יכול להיות משחק בודד בלי להיות ביאקוזה). ניתן להשתלט על המכניקה יחסית מהר, אבל ההסברים ההתחלתיים שלו לא מובנים במיוחד, דבר שגורר טיפה תסכול, במיוחד כשצריך לטעון מחדש שמירה קודמת על מנת לבצע שינויים מסויימים פעם נוספת.
אבל פה אני אדבר על עוד כמה דברים חיוביים, אם כבר נכנסתי לטעינת שמירה, מסכי הטעינה כמעט ולא קיימים, דבר שאינו מובן מעליו כשמדובר במשחק של הדור הבא. אני לא יודע אם מדובר בעובדה שהמשחק רץ על SSD על המחשב שלי, אבל גם אם כן, זה לא משהו שהוא מובן מאליו. אומנם יש מספר טקסטורות מאוד מאוד לא ברורות בכל מיני מקומות במפה של יוקוהמה, אבל הדמויות מפורטות לפרטי פרטים, כש- Yakuza: Like a Dragon הוא גרפית המשחק הכי יפה בסדרה והעובדה שהוא נטען כל כך מהר רק מוסיפה לכך.
אשמח גם להוסיף על ההערה שלי בנוגע לעובדה שהדמויות הן כל כך ייחודיות: מעבר לעובדה שלכל אחת יש אישיות מיוחדת, שחקני הקול (לפחות היפנים) נהדרים, ובזמן שלטעמי הם לא טובים במיוחד במשחק מול המצלמה , למערב יש הרבה מה ללמוד מהם על עבודת דיבוב ומשחק קול. ארצה גם לציין את הסאונדטרק של המשחק לחיוב, נכון שהוא מכיל כמה מהרצועות שמוכרות כל כך לסדרת המשחקים, במיוחד אלו שנשמעות כאשר מגיעים ל-Sub stories, אבל יש בו הרבה רצועות שמתנגנות לאורך קרבות ועד עכשיו הן תקועות לי בראש בלופים, אבל עושה רושם שהפסקול מושפע הפעם ממוזיקה אלקטרונית מודרנית הרבה יותר מבמשחקים קודמים בסדרה, דבר שמכניס חיים נוספים למשחק ובאמת עשוי בצורה מצויינת.
השורה התחתונה
ממש כמו שהוא משחק השקה לדור החדש של הקונסולות, Yakuza: Like a Dragon הוא דור חדש של סדרת משחקים שמתחילה להזדקן. אינני חושב אומנם שהפלטפורמה ה"מתיישנת" היא רעה, אבל זה בהחלט שינוי מאוד מרענן והוא מתקבל בברכה. סגנון הכתיבה המוכר של המשחק עדיין קיים פה וכך גם הנשמה שעומדת מאחורי המשחקים בסדרת Yakuza. אני עומד להתגעגע לקיריו בתור דמות ראשית (או שלא, בזמן שאני משלים את שאר המשחקים), אבל קאסוגה איצ'יבן הוא פרוטגוניסט נהדר שקל מאוד להתחבר אליו, במיוחד כי הוא אינו מפחד להגיד את מה שהוא חושב וכך גם אני: המשחק נהדר ומקווה שגם אתם תתחברו אליו.
תגובות
1
17:15 25.12.2020 |
TobiasRieper47
בתור מישהו שסיים את כל המשחקים בסדרה (פלוס judgment) כולל כל הסאב סטוריס והבוסים הסודיים אני חייב לציין שזה משחק מצויין, לא מושלם אך מצויין.
ביקורת טובה שנוגעת בכל הדברים הנחוצים. אישית רק, אני לא מסכים ש"סיפורים צדדים מסוימים עדיין מתחילית באופן אוטומטי" זה חיסרון בגלל שזה חלק מהcharm של הסדרה שכל הזמן המשחק מפריע לך במה שאתה עושה.
מה שקצת היה חבל זה שלמרות הmini games החדשים שיש במשחק שהם לא רעים, אין אחד שבאמת מביא הרגשה שרוצים לחזור אליו כמו הקריוקי או הדיסקו שהיה בY0.
ולמרות שאפשר להחשיב אותו בתור נקודת כניסה לסדרה, הייתי ממליץ לשחק בקודמים כי זאת תהיה חוויה שונה לגמרי מבחינת עלילה.
2
17:04 28.12.2020 |
אור יהודה סגל - כתב תוכן
היי טוביאס!
דבר ראשון, תודה על המחמאה! שמח שהביקורת נראית לעיניך. היה לי חשוב לכתוב ביקורת בנוגע למשחק היות ונהניתי ממנו מאוד, הבעיה שלי עם ההתחלה האוטומטית של המשימות צד בעיקר נובעת מהעובדה ששחקן שיעדיף להתמקד בסיפור, נאלץ לשחק גם בעלילות צד גם אם לא רצה בכך, במיוחד כשזה יכול מדי פעם להוציא אותך מהרצף של הסיפור. עבורי אומנם זה לא דיל ברייקר אבל יש שחקנים שזה יכול להוציא אותם מהחוויה לחלוטין.
בנוגע ל-Mini games, יכול להבין את הטענה, אני מוכרח לציין שאומנם לא דיברתי עליהם הרבה, היה אחד שזכור לי היטב מאחר והוא היה רפרנס ישיר ל-Catherine, אבל הפאצ'ינקו לדוגמא, לא מובן וההסברים לא מספיקים בשום צורה, מאחר והדבר אינו הכרחי לשחקן אלא בגדר אפשרות, לא יכול באמת להלין עליו יותר מדי, לא מוסיף אך לא גורע. אבל הקריוקי עדיין שמה, זה אומנם לא קיריו, פשוט ננבה קצת גונב את ההצגה :)
3
| פורסם ע"י