בעוד שלא מדובר במשחק השקה חובה כמו Demon's Souls, זהו משחק פלטפורמה חמוד, צבעוני ומלא בחן ובתוכן לכל המשפחה
עותק סיקור סופק לנו על ידי ישפאר ישראל
זהו, למעט The Pathless ו-Bugsnax, מדובר במשחק ההשקה ה-High Profile האחרון שנשאר לי לסקר על ה-PS5! נכון, הקונסולה כבר יצאה וחלקכם כבר הספקתם לפרסם תמונות שלכם עם הקונסולה ברשתות החברתיות (מזל טוב לכל מי שהצליח להשיג קונסולה בהשקה), אבל זה לא אומר שאני לא יכול לספק לכם ביקורת על משחק הפלטפורמה החדש לקונסולה, Sackboy: A Big Adventure. מדובר באחד המשחקים הראשונים שידענו שמגיעים לקונסולה החדשה בהשקה, אבל מצד שני גם מדובר במשחק שהגיע ל-PS4. אז האם המשחק החדש שמגיע מהעולם של Little Big Planet שווה את הכסף שלכם כמו אחד ממשחקי ההשקה האחרים של הקונסולה?
משנה מקום משנה מימד
Sackboy: A Big Adventure עוקב אחרי תלאותיו של הגיבור הידוע והחמוד שלנו, Sackboy, כשהוא צריך להציל את היצירתיות של העולם ואת החברים שלו מפני Vex, היצור הנורא שחטף אותם כדי שיבנו את המכונה שתהפוך את Craftworld, העולם המקסים והצבעוני של אנשי השק החמודים, לשממה מסויטת. ההרפתקה של ילד השק שלנו תיקח אותנו בין חמשת העולמות השונים של Craftworld, כשכל עולם בנוי בצורה שונה. העולמות של המשחק נעים מעולם עם שלבי ג'ונגל, עולם שכולו מתחת למים, עולם עם אזורים הררים ומושלגים ועוד. כל עולם מגיע עם השלבים המיוחדים שלו, המוזיקה הייחודית לו והדמויות המשעשעות והמצחיקות שלו.
השלבים השונים מתפקדים כשלבי פלטפורמה 3D, כש-Sackboy יכול לרוץ, לקפוץ, להכות, לתפוס ולעשות שלל תרגילים אקרובטיים כדי לצלוח את כל האתגרים בשלבים השונים. השליטה בדמות שלכם נהדרת ומדויקת, למרות שהייתי שמח אם Sackboy היה מהיר יותר. שלבים מסוימים גם מנצלים יכולות שונות ומיוחדות כמו Grappling Hook כדי להציג לנו כמה אתגרים חדשים ולשמור על המשחק קצת יותר מגוון מסתם משחק פלטפורמה תלת מימדי טיפוסי בסגנון של Super Mario 3D World.
קצת משעשע לראות את העולם של Sackboy עובר מדו-מימד (או 2.5D לדייקנים שביניכם), לתלת-מימד לטובת המשחק החדש הזה. סדרת Little Big Planet תמיד הייתה ידועה ביצירתיות הרבה שהיא נתנה לשחקן בכך שהיא איפשרה לו ליצור שלבים משלו ולחלוק אותם עם העולם. בגלל העובדה שהמשחקיות הייתה דו-מימדית לשחקנים היה יותר פשוט לבטא את היצירתיות שלהם ולבנות שלבים משלהם. נכון, לא כל השלבים היו מצוינים, אבל חלקם היו ממש יצירתיים ונחמדים. עכשיו, כשהמשחק עבר לפורמט תלת-מימדי, ומצב סיפור גדול ורחב, אין באמת מקום למוד בניית השלבים מהמשחקים המקוריים. כששמעתי על כך הייתי בטוח שהמשחק ייפגע מההשמטה של הפיצ'ר ההיסטורי הזה.
אבל את מה שהמשחק איבד עם המוד הזה, הוא מחזיר עם העיצוב האמנותי של השלבים ובעיקר שלבי המוזיקה של המשחק שמזכירים לי את שלבי המוזיקה מ-Rayman Legends (גם אם הם לא טובים כמו במשחק הזה). השימוש בכלי יצירה כמו נייר, קרטון, חוטים, דבק ועוד, כדי לבנות את העולם של המשחק, היה רעיון נהדר מצד המפתחים של המשחק. מה שכן, הגרפיקה של המשחק לא סופר מטורפת - זה לא Demon's Souls או Miles Morales כאן - אבל מצד שני המשחק כן נראה נהדר והביצועים שלו מצוינים על ה-PS5 ולא יורדים מ-60 פריימים לשנייה בשום שלב.
העובדה שהמשחק מכוון לילדים מורגשת גם בכמה שהמשחק צבעוני ונעים לעין, כשהעולמות השונים של המשחק מלאים בצבעים זוהרים ומנצנצים, בין אם מדובר בשלבי הפלטפורמה השונים או הסצנות הסינמטיות. הבעיה היא שהמשחק גם יכול להיות קל מאוד בגלל שהוא באמת מכוון לדור הצעיר יותר: מצאתי את עצמי רץ על השלבים השונים במשחק כמעט ללא מאמץ מיוחד, כשרק חלק מהבוסים לקראת סוף המשחק היו מאתגרים באיזושהי צורה. בנוסף, קל מאוד להשיג חיים במשחק הזה ולא ראיתי את מסך ה-Game over אפילו לא פעם אחת לאורך המשחק. חלק יאהבו את זה, אבל זה לא בשבילי - אני מאוד אוהב אתגר במשחקים שלי.
רצים ביחד
בכלל, בעוד שחלק מהשלבים השונים היו מאוד טובים, חלקם דווקא היו קצרים מדי או טיפה משעממים. למזלי, הרוב המוחלט של השלבים היו דווקא סבבה לגמרי, כשהם מלאים בתוכן ובדברים שאפשר לאסוף כדי למלא את ספר הסטיקרים שלכם או להשיג תלבושות חדשות, אבל אם השיא של המשחק הוא שלבי המוזיקה הנהדרים שלו שכוללים טראקים מוכרים מאמנים כמו ברונו מארס נניח, יש למשחק הזה גם כמה רגעי שפל עם שלבים שכל מה שרציתי הוא לסיים איתם כבר ולהתקדם לשלב הבא. אם כבר הזכרתי את התלבושות קודם, אז המשחק מאפשר לנו להלביש את הדמות שלנו בתלבושות שנשיג בשלבים השונים או שנקנה בחנות של Zom Zom המעצבן. זה לא באמת מחליף את היצירתיות של המשחק המקורי, אבל זה נחמד לראות את הדמות שלי מתלבשת בצורה מצחיקה ומופיעה עם הביגוד הזה בסצנות סינמטיות.
אחד הדברים שהכי דיברו עליהם והזכירו אותם בטריילרים היא האפשרות לשחק את המשחק עם חברים ואני חייב לומר שהמשחק עשה עבודה בכלל לא רעה עם הנגשת המשחק והשלבים השונים למשחק יחד עם עוד חברים. חלק גדול מהשלבים בנויים בצורה שמעודדת משחק עם חברים ומאפשרת לכם לשחק ביחד עם עוד חבר אחד לפחות. יש גם שלבים מיוחדים למשחק עם עוד חבר בכל עולם של המשחק, כך שאתם חייבים לשחק עם עוד בן אדם כדי לסיים את המשחק ב-100 אחוז. זאת פרקטיקה מאוד נוקשה, כן, אבל המשחק מאוד רוצה שתחקרו את האופציות השונות למשחק ביחד עם עוד חבר או שניים (או שלושה).
המשחק מכיל לא רק שלבי פלטפורמה רגילים אלא גם שלבי ריצה ו-Speedrun שכאלה, שאפשר להשיג במשחק. השלבים הללו מביאים סוג של הפוגה נחמדה משלבי הפלטפורמה בהם אתם צריכים לחפש ולבדוק כל פינה בשלב. השלבים המיוחדים הללו שומרים על הקצב של המשחק וגם מגדילים את כמות התוכן של המשחק הזה ומעלים אותו ליותר מ-15 שעות משחק לפחות (לי לקחו כ-12 שעות לסיים את הסיפור, מבלי שהתעכבתי על כל שלב מרכזי ושלבים מיוחדים). בסך הכל זה משחק לא קצר ויספק לכם שעות רבות של תוכן.
השורה התחתונה
אם חשבתי בתחילת המסע שלי שהיצירתיות של העולם של Little Big Planet נעלמה יחד המעבר למצב משחק של פלטפורמר תלת מימדי, אז קיבלתי אותה בשלבי המוזיקה הנהדרים והעיצוב האמנותי המקסים של המשחק. בעוד שלא מדובר במשחק השקה חובה כמו Demon's Souls או Spider-Man: Miles Morales וכן, יש לו לא מעט בעיות בעיקר בגזרת רמת הקושי הקלה מאוד והעובדה שקיימים שלבים פחות טובים במשחק. אבל זהו משחק פלטפורמה חמוד, צבעוני ומלא בחן ובתוכן לכל המשפחה. זהו המשחק הראשון שאני יכול להמליץ עליו גם לילדים צעירים שרוצים גם לחוות את העולם החדש שסוני מציעה לנו עם ה-PS5. חוץ מזה, כשבהשקה של קונסולה אתם מקבלים משחק Co-op חדש, זה בעיניי אירוע סופר חיובי.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י