עם משחקיות מעולה ואסתטיקה משובחת, זהו משחק בלעדי שיגרום להמון אנשים לקנא.
הביקורת התאפשרה בזכות עותק סיקור מנינטנדו ישראל, תודה רבה!
Astral Chain תמיד היה מסוג המשחקים האלה שכשאתה רואה אותם בפעם הראשונה באיזשהו טריילר, ישר עולות שתי שאלות לראש: "מה זה המשחק הזה?" ו-"איפה אני יכול לשחק אותו?". כל טריילר של המשחק, מהיום שהוא הוכרז לראשונה עד לתאריך היציאה שלו היה בדיוק מה שחובבי אקשן רצו לראות: התחמקויות מרהיבות, אקשן נהדר וסיפור מטורף. אבל השאלה שכל הזמן עלתה לי בראש הייתה: "האם המשחק עושה יותר מזה? או שמא יהיה מדובר במשחק אקשן טוב ותו לא?". בכל זאת, מדובר במשחק אקסקלוסיבי וככזה, אני מניח שנינטנדו תרצה שבנוסף להיותו משחק טוב שיימכור כמות נאה של יחידות, היא גם רוצה לראות שהוא יהיה מספיק טוב כדי למכור מכשירי Nintendo Switch.
הטריילרים לא עזרו לי לענות על השאלה הזו, אבל המשחק דווקא כן: אז, האם Astral Chain גדול מסך קדימוניו, או שבאמת מדובר במשחק אקשן חמוד שישכח עם הזמן? תאספו את הגורמטים שלכם חברים, כי אנחנו יוצאים לדרך!
העתיד לא מזהיר (גם אם הוא בוהק מאוד)
המשחק מתנהל כמה עשרות שנים קדימה מהיום (2078, לדייקנים מביניכם), כשהאנושות נמצאת על סף של הרס וכיליון מוחלט. אתם משחקים אחד/אחת מזוג תאומים שבדיוק הצטרפו לכוח השיטור "Neuron" שנועד להגן על תושבי התיבה (The Ark), מפני האסון שכמעט כילה את האנושות - התקפות של מפלצות בשם כימרות שמגיעות מייקום מקביל שנקרא Astral Plane. בנוסף לעובדה שהמפלצות הללו יכולות פשוט להרוג בני אדם, הן גם גורמות לזיהום והשחתה של העולם מסביבם בצורה של פיזור של חומר אדום הנקרא "חומר אדום" (כן, לא אני בחרתי את השמות). בתחילת הסיפור אנחנו גם מקבלים את הטעימה הראשונה שלנו לכוח הטמון בקבוצה של Neuron כשאנחנו מקבלים את ה-Legion שלנו: כימרה שניתנת לשליטה בעזרת אביזר הנקרא Astral Chain. מכאן, הסיפור לוקח אותנו סביב הנושא של מהו ה-Astral Plane, מיהם הכימרות ומה האינטרסים האמיתיים של המעורבים בנושא הזה.
אני חלוק בדעתי לגבי הסיפור: מצד אחד, שום טוויסט בעלילה לא הפתיע אותי. הסיפור עצמו מאוד גנרי ומאוד ברור מאליו: אתה יודע מי הטובים, מי הרעים, מי נראה טוב אבל הוא בעצם רע ומי נראה נורא אבל פועל ממניעים מוסריים כאלה ואחרים. מצד שני, באופן דיי משעשע זה דווקא מחמיא מאוד למשחק. האסתטיקה של המשחק היא של עיר עתידנית/סייברפאנקית שכזו יחד עם אזורי ה-Astral Plane המאוד רחבים ובסיסיים בצורה ובצבע באופן שמזכיר שילוב בין עיצוב מודרני לבין איך אנשים חשבו שהעתיד ייראה בשנות ה-80 של המאה הקודמת. אז בהתחשב בעיצוב הנהדר הזה, סיפור גרנדיוזי, מוגזם וטיפה צפוי דווקא מאוד קסם לי כששיחקתי במשחק. כן, הדיאלוגים לא היו ברמה הכי גבוהה כתוצאה מכך, ואתם לא תקבלו שום דבר שאפילו מזכיר חלק מהטקסטים ב-Nier: Automata נניח, אבל המשחק לא היה צריך את זה באמת.
העובדה שהסיפור לא ברמה שמפוצצת לכם את המוח גם משאיר את אור הזרקורים למשחקיות עצמה ובואו נגיד שמגיע לה את כל אור הזרקורים שהיא רק יכולה לקבל.
הפעלת את קלף המלכודת שלי - קונאי עם שרשרת!
נתחיל בדברים הרעים כדי שאני אוכל להלל את הדברים הטובים במשחק באופן יחסית חופשי:
המשחק רץ על 30 פריימים לשנייה, וכן - היו לפעמים נפילות בביצועים. לשמחתי בכל השעות ששיחקתי במשחק הנפילות לא הורגשו בקרבות עצמם, אבל אני רגיל למשחקיות של 60 פריימים לשנייה במשחקי אקשן שמבוססים על קומבואים, מיקום השחקן והתחמקות ממכות של האויבים שלכם. משחקים כמו Bayonetta 2, סדרת Devil May Cry, המשחק Vanquish למי שמכיר - כולם דואגים ל-60 פריימים לשנייה כדי לשמור על המשחקיות חלקה. המפתחים ב-Platinum Games שמו דגש על איך שהמשחק נראה יותר מעל הביצועים שלו וזה טיפה חבל בעיניי. בנוסף, המצלמה לפעמים יכולה להתנהג מוזר יחד עם השליטה במשחק והיא גרמה לי לנפילות לא נעימות בחלקים מסוימים במשחק שזה לא היה נחמד.
שני הדברים שכתבתי קודם מתגמדים לעומת העובדה הבסיסית והפשוטה ביותר: המשחקיות פשוט כיפית, מהנה ומתגמלת.
אפשר לחלק את המשחקיות של Astral Chain לשניים: החלק הראשון הוא המשחקיות שאתם רגילים אליה ממשחקי Platinum Games: לדמות שלכם יש שלושה סוגים של נשקים שהם יכולים להשתמש בהם: נשק ארוך טווח, נשק קצר ומהיר ונשק גדול וחזק. עם כל אחד מהם אפשר לעשות קומבואים ולהשתמש בהם כאוות נפשיכם ובנוסף, המשחק נותן לכם את האופציה להתחמק מהאויבים שלכם במטרה להגיע מאחוריהם למכה חזקה יותר. בנוסף, אם אתם עולים מהרמה הקלה של המשחק (שהיא מאוד נגישה לשחקנים שחדשים לכל הז'אנר של משחקי אקשן שכאלה) לרמת ה- Pt Standard, אז בנוסף לעובדה שהמשחק נהייה מאתגר הרבה יותר, הוא גם נותן לכם ציון לפי הביצועים שלכם בכל קרב.
החלק השני, ומה שמייחד את המשחק הזה, היא העבודה עם ה-Legion שלכם. המשחק מאפשר לכם לבחור אחד מחמישה סוגים שונים של Legions, כשלכל אחד יש את המתקפות שלו והיכולות המיוחדות שלו. המשחק מעוצב כך שתוכלו להילחם נגד כל אויב איך שתרצו, אבל גם ש-Legion-ים שונים יהיו מתאימים לסיטואציות שונות: האויב חזק במיוחד וגדול במיוחד? אולי כדאי לכם לעשות שימוש ב-Legion החץ כדי לעשות נזק מרחוק. הכימרה שאתם נלחמים מולה גורמת להרבה רוח שמעיפה אתכם? תעברו ל-Legion החיה, תעלו על הגב שלה ותתחילו לדהור אל עבר היריבים שלכם. זה מאוד עוזר שאתם יכולים להחליף בין כל Legion בלחיצת כפתור, ואפילו לסדר לכם את הסדר שאתם רוצים שהם יופיעו בו לנוחיותכם.
בנוסף, כל הקומבואים שציינתי קודם? תוכלו לעשות אותם גם עם ה-Legion שיהיה איתכם, למתקפה מיוחדת משלו. בהמשך המשחק, תוכלו גם לחזק כל Legion שיתוף הפעולה עם ה-Legion לא נגמר כאן, כשהמשחק מאפשר לכם לעשות שימוש בשרשרת שלכם כדי לתפוס את הכימרות ולתקוע אותן במקום, או כדי להתקרב לכימרה שנמצאת באוויר למכות זריזות.
אני חושב שהמילה שאני מחפש כאן כדי לתאר את המשחקיות של Astral Chain היא "זרימה": כשנכנסים לקרב - בעיקר לאחר שמבינים מה כל דבר עושה - המשחק זורם בצורה בלתי רגילה והתחושה שאני כשחקן קיבלתי מלהצליח לחסל את כל האויבים שלי על המסך בקלות יתרה, ולשנות את ה-Legion-ים שלי במקום הייתה פנומנלית. קיבלתי את אותן התחושות ואותו ה-"היי" שהיו לי מלהשיג ציון SSS ב-Devil May Cry V, או להצליח איזו משימה צדדית מטורפת ב-Bayonetta 2. זה משחק Platinum Games עם טוויסט נהדר שבסופו של דבר, רק תורם לו.
שירות לציבור
המשחק עצמו מחולק לפרקים ואני שמח מאוד לבשר שתמצאו בפרקים השונים יותר מאשר רק קרבות עם כימרות. כל פרק מפוצץ בחקירות שאפשר לעשות, משימות צדדיות כיפיות ועוד כל מיני דברים קטנים שיגרמו לכם להרגיש כמו... טוב, כמו שוטרים. הייתה משימה אחת בה עזרתי לילדים לקבל את הכדור שלהם חזרה אחרי שהם איבדו אותו במקום אחר במפה; הייתה משימה אחרת בה ילדה הפילה את גביע הגלידה שלה, אז התנדבתי לקנות לה אחד; הייתה עוד משימה שבה עזרתי לילדה אחרת למצוא את אמא שלה לפי זיכרון של איך שהיא הלכה לאיבוד ועוד המון משימות מהסוג הזה. הזכרתי גם קודם את החקירות שניתן לעשות, כשהמשימות לפעמים נפתחות בכך שהשחקן צריך למצוא עוד מידע לגבי האירוע שאליו נשלחנו, וכבונוס נוסף, הוא אפילו בוחן אותך ונותן לך ציון בדומה לקרבות השונים במשחק.
יש עוד המון סיטואציות שכאלה בדמות משימות קטנות שאפשר לעשות כמו למשל לשמח אנשים מצוברחים בתחנת המשטרה, כל נושא מנגנון ה-Achievements של המשחק (או Orders כמו שהם קוראים לו) שנותן אקסטרה מוטיבציה לעשות משימות שוב, ועוד כל-כך הרבה דברים יחסית קטנים שאפשר לעשות, אבל בואו נודה באמת: אלו הדברים הקטנים שהופכים משחק טוב למצוין, וזה בהחלט נראה שגם המפתחים ב-Platinum Games ידעו את זה.
השורה התחתונה
המילים הראשונות שרואים כשהמשחק נפתח הן Nintendo ו-Platinum Games, כך ששני אלו ידעו שהם צריכים להיות גאים במשחק הזה. עם Astral Chain, המפתחים ב-Platinum Games מבססים עוד יותר את השם המטורף שכבר יש להם בתחום משחקי האקשן ומוכיחים לכולנו שגם לקחת וליצור IP חדש לגמרי זה משהו שקטן עליהם בשלב הזה. נכון - לא הכל מושלם במשחק הזה, והעובדה שהחברה נפלה בכל מיני מקומות שהייתי בטוח שהם כבר ילמדו מטעויות העבר שלהם (המצלמה לדוגמא) כן מציקה לי באיזשהו מקום.
אבל המשחקיות המטורפת והנהדרת, בשילוב עם האסתטיקה העתידנית של המשחק, הפסקול המצוין והקצבי והעובדה שיש בו כל כך הרבה מה לעשות חוץ מלהילחם נגד כימרות ויצורים מוזרים אחרים מעלות את המשחק הזה לסטטוס של "משחק חובה" לבעלי קונסולת Nintendo Switch. מדובר בקלות באחד ממשחקי השנה לקונסולה ואולי גם בכלל, במה שממשיך את החצי השני המופלא של ה-Switch.
Astral Chain זמין לקנייה לקונסולת ה-Nintendo Switch ברשתות והמשווקים המורשים, בנוסף לחנות הרשמית של נינטנדו ישראל.
תגובות
1
02:00 08.09.2019 |
maor5565
ביקורת מצוינת, תודה רבה על הפרסום!
2
| פורסם ע"י