אחרי שש שנים, L.A Noire מבקש להצהיר שהוא עדיין כאן ושלא כדאי להספיד אותו כל כך מהר. אז מה השתנה בעולם הפשע של לוס אנג'לס?
שש שנים עברו מאז הושק לראשונה המשחק L.A Noire של Rockstar למחשב ולקונסולות הדור הקודם. באותן שנים, מדובר היה במשחק כל כך מהפכני עד שמאז ההשקה הראשונה ועד היום, לא נראה שום כותר כמותו. הסיבה לכך היא מכיוון שמדובר בז'אנר ייחודי מאוד שמוגדר איפשהו בין פעולה-הרפתקה-בלשי בעולם פתוח ובנוסף לכך, הוא נעטף היטב באווירת הז'אנר הקולנועי המיוחד "פילם-נואר" (Film Noir). אחרי שש שנים, L.A Noire מבקש להצהיר שהוא עדיין כאן ושלא כדאי להספיד אותו כל כך מהר. אז מה השתנה בעולם הפשע של לוס אנג'לס מ-2011?
תיפרדו מהסמארטפון ותגידו שלום לפנקס
עבור מי שלא מכיר, ב-L.A Noire תיכנסו לנעליו של קול פלפס, קצין מארינס שלחם באוקינאווה שביפן במלחמת העולם השנייה ועם שובו, הצטרף למשטרת לוס אנג'לס. עם הזמן, מתקדם פלפס בסולם הדרגות, הופך לבלש ומתחיל לחקור תיקים ממקרים "קלים" יחסית ועד לפרשיות ענק של פשע ושחיתות, תוך התמודדות עם עברו הלא פשוט.
כאמור, עם השקתו הראשונית, הציג L.A Noire משחקיות ייחודית שכללה חקר זירות פשע המלוות במוזיקה מותחת, ניתוח רמזים ותשאול חשודים. החלק המעניין ביותר מביניהם הוא התשאול, זאת בזכות מערכת לכידת הבעות הפנים הייחודית, שצילמה את השחקנים בעשרות מצלמות בזוויות רחבות במיוחד. התוצאה הייתה יצירה של מערך כמעט אינסופי של הבעות פנים, כאשר השחקן צריך לשים לב היטב מתי החשוד פוזל, משפיל מבט, בולע רוק וכו' כדי לשפוט האם מדובר באמת או שקר. לצד אלה, קיימים גם אלמנטים חדשים פחות כגון מרדפי מכוניות וקרבות ירי. יחסית לאותן שנים, היה מדובר במהפכה של ממש, אך גם היום, כל אותם אלמנטים מרגישים נכונים, מדויקים וכיפיים מאוד.
עובדה נוספת שתורמת רבות להצלחתו של המשחק היא האווירה המצוינת של סרטי הפילם נואר של שנות ה-40. אותם סרטים מאופיינים בהתמקדות בסיפור ארוך ופתלתל שחושף בכל פעם חלק קטן מפרשיית שחיתות גדולה, רצח, שוד, בגידה ושימוש בפלאשבקים. L.A Noire עושה שימוש מעולה באלמנטים הללו ולמעשה, מחייה את הז'אנר הקולנועי המיוחד ששלט אי שם לפני 70 שנים ומעבד אותו למשחק.
לצד ההיצמדות לז'אנר הנואר, מצליח המשחק לצייר בפנינו תמונת מצב מדויקת של האווירה הכללית בארצות הברית והחברה האמריקאית בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. תמונת המצב הזו מתאפיינת במוזיקה (בעיקר ג'אז), פרסומות המעודדות השקעה וקנייה של נדל"ן ומכוניות כסמל סטטוס. לצד אלה, תיתקלו בגילויים רבים של גזענות, אנטישמיות, שוביניזם וחשדנות אינסופית כלפי "אויבי הקפיטליזם" כדוגמת גולים מגרמניה, יפן וברית המועצות.
לוויסקי טוב אין תאריך תפוגה
אחרי שמתענגים על הנוסטלגיה עם חליפת 5 חלקים, כובע תואם, וויסקי מיושן ואולי גם סיגר טוב, מגיע הזמן לשאול מה מחדש לנו L.A Noire בגרסת ה-Remastered שלו. Rockstar הצהירה שהמשחק המחודש יציג גרפיקה משופרת והציגה את טריילר ההשקה באיכות של 4K. עם זאת, המשחק לא מציג גרפיקה עוצרת נשימה. היא אומנם טובה, אך הרמה הויזואלית כלל לא מתקרבת לרמה של 4K. בסופו של דבר, חייבים לזכור שמדובר במשחק מחודש מלפני 6 שנים, כך שקשה מאוד לקחת את הגרפיקה צעד גדול קדימה.
למרות הכל, אי אפשר שלא להבחין אפילו במקצת בעובדה שאכן נעשתה כאן עבודה מקצועית בכל הקשור לחידוש המשחק. הדמויות והבעות הפנים שלהן נראות אמיתיות יותר, הדיבוב שלהן אותנטי, ספקטרום הצבעים רחב יותר, ובכלל, לוס אנג'לס נראית יותר מציאותית וצבעונית בהשוואה לכותר הראשוני. אבל, כפי שכבר נאמר בפסקה הקודמת, לא מדובר בקפיצה יותר מדי משמעותית. מה שבטוח הוא שהמשחק היה ונשאר טוב, מהנה וכזה שאף פעם לא נמאס לצלול אליו מחדש, במיוחד כשהגרסה המחודשת כוללת את כל החקירות מחבילות ההרחבה.
עולם-פתוח סגור
הבעיה הגדולה ביותר של המשחק מלפני 6 שנים הייתה שמצד אחד, הוא התנהל בעולם פתוח וניתן היה להסתובב בלוס אנג'לס באופן חופשי. לוס אנג'לס היא עיר ענקית וכך גם מפת המשחק שכוללת מקומות ומבנים איקוניים שנמצאים בעיר. מצד שני, אין בעיר שום משימה או פעילות צדדית כמצופה משאר משחקי העולם הפתוח, במיוחד אלה של Rockstar. אחרי תקופה ארוכה מאז ההשקה הראשונית, השחקן הסביר היה מצפה לעדכון כלשהו בגזרת העולם הפתוח, אך לרוע המזל, לא זכינו לכך. נכון שאפשר לענות לקריאות ברשת הקשר המשטרתי שיובילו לפעילויות כמו מרדף אחרי חשוד, קרב יריות מול שודדי בנק וכו', אך החוויה הזו ממצה את עצמה יחסית מהר.
מן העבר השני, ישנו הסיפור. העלילה במשחק היא אומנם ליניארית וקבועה, אך בהחלט מצוינת ומהווה יצירה נהדרת של מותחן בלשי סוחף. אחד החלקים היפים בסיפור הוא שימוש במקרי פשיעה ורצח אמיתיים כבסיס לכמה מחקירות המשחק, למשל "רצח הדליה השחורה" שאירע בשנת 1947. נקודה נוספת שהסיפור מצטיין בה הוא השימוש בפלאשבקים, שיספרו לכם בכל פעם חלק קטן על האירועים שקדמו לעלילה ועל עברו של קול. עם הזמן, הם נהיים פחות ופחות מעורפלים עד שבסופו של דבר, הם מתחברים לתמונה אחת מרשימה וסוחפת, אשר מהווה בסיס נפלא לעלילה העיקרית.
השורה התחתונה
L.A Noire היה ונשאר משחק פעולה-הרפתקה נפלא בכלל, ומותחן בלשי עמוק עם סיפור מהוקצע בפרט. כל חקירה תאתגר אתכם מחשבתית ותדרוש מכם לחבר היטב את פיסות המידע שלכם כדי להאשים את החשודים, מאיסוף רמזים ועד לניתוח הבעות פנים ושפת גוף. בנוסף, לוס אנג'לס נראית מצוין, למרות שעדיין לא מדובר בגרפיקה עוצרת נשימה. העיר חיה ותוססת מצד אחד, אך אין בה יותר מדי מה לעשות מעבר לעלילת המשחק, מצד שני. אם שיחקתם בעבר במשחק בפעמים בודדות, בוודאי שתשמחו לקחת אותו לסיבוב נוסף (במיוחד אם יש לכם Switch). אם עדיין לא יצא לכם לשחק ב-L.A Noire מעולם, את החוויה הזו אסור לכם להחמיץ.
תגובות
1
11:10 29.11.2017 |
Orchetrit
תוכלו לעשות ביקורת על הגרסא של המשחק על הנינטנדו סוויץ׳
2
| פורסם ע"י