לבד או עם חברים, ברשת או במצב שחקן יחיד, נינטנדו דאגה שפשוט יהיה לכם כיף, ובכך יצרה בעיניי את המשחק השלישי שחייב להיות לכל מי שיש לו את הסוויץ'
אם יש משהו שנינטנדו ממש ידועה בו, זאת היכולת שלה לקחת ז'אנר מסוים ולעשות לו סוג של "נינטנדוזציה" שכזו: כשנינטנדו נכנסה לז'אנר של המירוצים, קיבלנו את סדרת Mario Kart. כשנינטנדו החליטה לעשות משחק יריות מגוף ראשון, התוצאה הייתה Metroid Prime המצוין ולאחרונה גם ז'אנר משחקי הלחימה עבר את זה כשקיבלנו את ARMS לקונסולת הסוויץ'.
בשנת 2015, נינטנדו עשתה את אותו הדבר לז'אנר משחקי היריות גוף שלישי וגם בעצם למשחקי היריות התחרותיים עם המשחק Splatoon שיצא ל-Wii-U. המשחק תפס את כולם בהפתעה כשאנשים לא ציפו מנינטנדו ליצור משחק יריות כל כך כיפי ועם כמות מסחרית של סטייל וגם לבדל אותו משאר המשחקים בשוק. כל אלו הובילו בסופו של דבר למכירה של למעלה מ-4.5 מיליון עותקים (שזה בערך שליש מאלו שקנו את הקונסולה) ולזכייה מפתיעה בתארים של משחק המולטיפלייר ומשחק היריות של השנה בטקס פרסי הגיימינג לשנת 2015, כשהוא מנצח כותרים כמו Battlefield ו-Rocket League בדרך אל הניצחון. וכמובן, לכל משחק מוצלח סביר מאוד שיהיה משחק המשך, וכך גם קרה כאן: Splatoon 2 הוכרז לקונסולת הנינטנדו סוויץ' כבר בכנס ההכרזה הגדול של הקונסולה בינואר כשהובטחו לנו שינויים חדשים ושיפורים מהמשחק הקודם שיגרמו למשחק הקודם להיראות מיושן ולצבוע את המשחק בצבעים חדשים.
אז האם הם הצליחו במשימה שלהם או שהמשחק השני יוכיח לנו שהאח הבכור יותר טוב?
ילדון או דיונון?
אז מבחינת ציר הזמן של העולם של Splatoon, המשחק השני מתנהל שנתיים אחרי אירועי המשחק הראשון ובזמן הזה נכנסו לעולם של המשחק סגנונות לבוש ומוזיקה שונים וחדשים, אבל לא רק זה השתנה: נוספו גם נשקים חדשים ומיוחדים ועוד כל מיני פעילויות חדשות עבור הדיונונים (או שמא ילדים?) החביבים. בתחילת המשחק אתם יכולים לבחור את האינקלינג (Inkling) שתהיו, לתת לו צבע עור ועיניים ומכאן אתם יוצאים ל-Tutorial קצר ומשם ללובי החדש של המשחק.
המשחק מאפשר לשחקנים לשחק במצב שחקן יחיד או במולטיפלייר, כשמצב השחקן היחיד הוא סיפור שעוקב אחרי ההיעלמות של דגי ה-Zapfish ובנוסף ההיעלמות של החצי השני של צמד ה-Squid Sisters מהמשחק הראשון, Callie. מוד השחקן היחיד מתפקד בעיניי גם כסוג של Tutorial מתקדם שמאפשר לך להתמקצע ולהתאמן על כל מיני סוגים שונים של נשקים ועל הנשקים החדשים בלי להיכנס לקרבות ולנסות אותם בפעם הראשונה בשטח. הסינגלפלייר נחמד סך הכל, הוא לא מתעלה לרמות גבוהות אבל הוא בהחלט כיפי ועושה את העבודה שלו כמו שצריך. איפה שהמשחק באמת זורח הוא במולטיפלייר שלו. המצב הבסיסי של ה-Turf War, מוד המשחק בו שתי קבוצות של 4 אנשים נלחמות על צביעת כמה שיותר שטח מהזירה, חזר והזירות החדשות הופכות אותו ליותר קרבי מאי פעם עם זירות יותר קטנות וממוקדות על מפגשים עם היריבים בנוסף לצביעת השטח בצבעי הקבוצה שלכם. בנוסף, למי שרוצה להפוך את המשחק ליותר תחרותי יש גם שני מודים מיוחדים של Ranked ו-League.
מוד ה-Ranked נותן שלושה מצבי משחקים אחרים: Tower Control, שמצריך מהקבוצה שלכם לשמור על נקודה מסוימת ולהתקדם איתה למרחק מסוים, Rainmaker בו צריך לתפוס נשק מיוחד ולעשות איתו מספיק נזק, ו-Splat Zones שבו הקבוצה צריכה לשמור על אזורים מסוימים במפה. League הוא בדיוק כמו Ranked רק שהקבוצה כולה מקבלת ציון מיוחד ולא כל בן אדם באופן אישי, זה למי שרוצה לשחק עם חברים אבל לא לסכן את הרמה האישית שלו משום מה.
המוד החדש שמגיע בהפתעה גמורה הוא Salmon Run, והוא ממש טוב. זה בעיקרון מצב של לחימה בקבוצה עם חברים במטרה להילחם בגלים של דגי סלמון שונים ולאסוף כמה שיותר ביצי זהב של אותם הדגים (זה לא הגיוני גם במשחק עצמו, אבל לא הרבה הגיוני במשחק הזה, אז בסדר). מצב המשחק הזה הוא אינטנסיבי ברמה נהדרת ומצריך תיאום כדי לנצח חלק מהבוסים שקופצים עלייך במשחק, ככה שזה לא פשוט יריות בגל אחרי גל של אויבים. וזה בלי להתחיל לדבר על הביצועים של השרתים עצמם שעובדים נהדר וביותר מ-70 משחקים היו לי בסך הכל שתי התנתקויות ועוד לאג אחד בסך הכל, וזה בהתחלה כשכולם משחקים ביחד בבת אחת.
אבל לא הכל מעולה בכל מה שקשור לאונליין: חלק מהבחירות השונות שלהם לגבי הניהול של הלובי במשחק מאוד מוזרים לי, כמו החוסר באופציה לראות את החלוקה לקבוצות לפני הקרב, או יותר חשוב: אין את האופציה להחליף נשקים בזמן שאתה מחכה שמשחק יתחיל. אלה דברים שבאמת חבל שאין ואני מקווה שיגיעו בעדכונים הבאים. בנוסף, הצורך בשימוש באפליקציה חיצונית הוא פשוט מיותר. הרי נינטנדו כבר אישרו עוד לפני היציאה של הקונסולה שהיא תתמוך גם באוזניות עם מיקרופון, אז למה לא לתת את האופציה בתוך המשחק במקום לנסות לדחוף את האפליקציה שלהם בכל מקום? אני חושב שהמשחק עצמו יכול לתקן דברים קטנים בשביל חווית אונליין מושלמת אבל בסך הכל החוויה גם מהמצבים ברשת וגם ממצבי השחקן יחיד היא מאוד מאוד חיובית.
מכונה משומנת
שמתי לב לזה עוד בהכרזה בתערוכת E3 שמשחק המאריו החדש יהיה משחק המריו תלת מימדי (בסגנון של Super Mario 64) הראשון שירוץ ב-60 פריימים לשנייה, אבל אני חייב לציין את זה: נינטנדו שמה דגש מטורף על ביצועים ובפרט על שמירה על ביצועים אחידים של 60 פריימים לשנייה למעט במקרים מאוד מסוימים בהם המשחק יורד ל-30 (אבל גם אז, שומר על ביצועים אחידים). והגישה הזאת נשמרת גם במשחק הזה: המשחק רץ ב-60 פריימים לשנייה כל עוד לא נמצאים בלובי הגדול, שם המשחק יורד ל-30 פריימים לשנייה והביצועים של Splatoon 2 פשוט מדהימים, כשלא חוויתי אפילו נפילה אחת בביצועים בכל המשחקים שלי. המשחק מצליח לעשות זאת בעזרת טכניקה של רזולוציה דינאמית שהרבה משחקים ומפתחים עושים בה שימוש ובעוד שהאיכות נפגמת ממש טיפה, המשחק יותר ממפצה על כך בביצועים שלא היו מביישים אף אחד.
מבחינה גרפית המשחק הציג שיפורים מהמשחק הקודם, כולל דיו שנראה זוהר יותר, שיפור לאנימציות של הדמויות ולמודלים עצמם שלהן ונותן למשחק את המעטפת החדשה שגורמת לו להיראות כמו שיפור מהמשחק הקודם, גם אם זה ממש בהתחלה זה לא נראה ככה. הסאונדטרק שומר על הקצביות של המשחק ונותן תחושת הייפ, גם אם לא מבינים מילה ממה ששרים. חלק מהשירים חזרו למשחק הנוכחי חלקם כמו שהם וחלקם עם כלים חדשים וסגנון חדש שמתאים לתקופה החדשה בה המשחק נמצא. ובעוד שהמוזיקה נחמדה ותורמת לאווירה, אני לא יכול לציין מספיק עד כמה הביצועים החלקים נעימים לי כשחקן מחשב מובהק וכמה הם, בשיתוף עם מה שציינתי קודם על ביצועי האונליין, תורמים למשחקיות ולרצון לשוב ולחזור לעוד משחק אחד עד שזה כבר אמצע הלילה ואתה מבין שאם לא תפסיק עכשיו, אתה לא תלך לישון.
השורה התחתונה
אם הייתי צריך לסכם את Splatoon 2 במילה אחת היא הייתה "כיף". המשחק עושה המון כדי לתת לשחקנים את חווית המשחק הטובה ביותר: הגרפיקה השתפרה מאוד מהמשחק הראשון והמשחק נראה צבעוני ויפה והביצועים של המשחק פנומנלים בלי נפילה אחת מתחת לתחום ה-60 פריימים לשנייה בזמן משחק והמוזיקה של המשחק כיפית ותורמת לאינטנסיביות של המשחק. מצב השחקן היחיד, בעוד שהוא עדיין לא שום דבר מיוחד, עושה את העבודה כמו שצריך ומכין את השחקן למצב המולטיפלייר שהוא גם כיפי ומהנה גם אחרי 100+ משחקים כמעט רצופים בעיקר בגלל הדרך של השחקן להשיג נשקים חדשים והעובדה שיש הרבה סוגי משחק לבחור מהם בין אם תחרותי או סתם בשביל הכיף, כשניתן לומר בבירור שנינטנדו עשתה עבודת הכנה מאסיבית על השרתים שלה שהיו יציבים לכל אורך המשחקים שלי. בהמשך מתוכננים לנו עוד כל מיני אירועי Splatfest ועוד DLC וזה נראה שעשרים השעות שכבר ביליתי על המשחק היו רק ההתחלה מבחינתי. מי שאהב את הראשון יאהב את השני, מי שלא אהב את הראשון יכול לבדוק אם המשחק גיהץ את הקמט שהוא לא אהב, ולמי שלא שיחק במשחק הראשון, זוהי נקודת התחלה נהדרת. בעיניי, אם אתם בעלי קונסולת סוויץ' אתם לא יכולים לוותר על המשחק הזה.
אה ועוד דבר אחד אחרון: איך הם לא קראו למשחק הזה SPLATWON???
תגובות
1
06:45 26.07.2017 |
אלי (אורח)
ביקות מעולה, אני גם כן משחק במשחק ומסכים לכל מילה.
2
20:00 01.08.2017 |
לVgames (אורח)
נשבע ששמואל הוא אחד הכותבים האיכותיים שיש לכם פה אחלה ביקורת
3
18:35 23.08.2017 |
Danintendo (אורח)
תודה רבה ביקורת מצויינת!
שמח מאוד שיש אתר ישראלי שנותן ביקורות למשחקים לנינטנדו סוויץ'
4
01:18 03.08.2023 |
noa (אורח)
משחק טוב
5
| פורסם ע"י