עם הסיפור הכי טוב בסדרה, משחקיות נהדרת וסטייל בשפע, Persona 5 הוא אחד ממשחקי ה-JRPG הטובים בכל הזמנים.
בקיץ של שנת 2008, חברת Atlus שחררה לקונסולת PlayStation 2 את המשחק הרביעי בסדרת משחקי Persona - סדרת משחקים שהתחילה כספין אוף של סדרת משחקים אחרת, Shin Megami Tensei. בערך באותה התקופה התחיל כבר הפיתוח של המשחק הבא בסדרה, Persona 5 שבסופו של דבר הוכרז ב-2013 ויצא ממש בתחילת חודש אפריל השנה (2017) לכל העולם אחרי שהוא כבר יצא ביפן מוקדם יותר. אחרי כ"כ הרבה זמן בפיתוח, סיקור נרחב והעובדה שהמשחק הקודם בסדרה, Persona 4, נחשב לאחד ממשחקי ה-JRPG הטובים בכל הזמנים, העובדה שיש הרבה ציפיות מהמשחק הזה לא מפתיעה אף אחד, רק צריך לראות שהוא אכן עומד בהם ובסטנדרטים של משחקי Persona. אז כשהמשחק נפתח בבריחה נועזת של הדמות הראשית מקזינו על גבי נברשות מהתקרה אתה כבר מתחיל להבין שכן ואפילו יותר מזה.
דרמת בית ספר עם סטייל
כמו משחקים קודמים בסדרה, יצא לנו לשחק עם הגיבור האילם שלנו, תלמיד תיכון ביפן של שנת 20XX, שבמקרה שלנו עובר לבית ספר בטוקיו לאחר שהוא הואשם בתקיפה כשניסה להגן על בחורה מפני הטרדה מינית והושם במעצר על תנאי. הגיבור שלנו מנסה להתחיל את החיים מחדש כשמפגש עם חבר חדש ומורה מושחת בנוסף להופעת אפליקציית ניווט מוזרה בצורה של עין על הטלפון של הגיבור שלנו מתניעה את העלילה של המשחק. המטרה של הגיבור שלנו ושאר החברים שהוא צובר בהמשך הדרך היא לגרום לאנשים מושחתים לשנות את ההתנהגות שלהם להכות על חטאיהם ולהתוודות על כל הדברים הרעים שגרמו. הדרך לעשות את זה היא כניסה ל"ארמון" של אותו האדם וגניבת הלב השלו (או בעצם האוצר של אותו הארמון). ה"ארמון" משחק תפקיד דומה לערוץ אמצע הלילה (Midnight Channel) מהמשחק הקודם, והוא מייצג את הדרך שבה אותו האדם רואה את העולם שלו. הארמונות מתפקדים כמבוכים העיקריים והמרכזיים שקשורים לסיפור כשבמהלך המשחק יהיו לא מעט ארמונות של אנשים וכל ארמון מרגיש ענק, מרהיב, צבעוני ומיוחד. כשאני אומר ענק ומיוחד אני בהחלט מתכוון לזה: המבוכים גדולים בהרבה מאלו של המשחק הקודם ואת המשחק הזה ייקח לכם הרבה יותר זמן להשלים.
בנוסף כל ארמון שייך לאדם אחר עם חטא אחר וצורת הסתכלות שונה על העולם ולכן כל ארמון עוצב במיוחד כדי להתאים לאותו האדם, והעיצובים לא הפסיקו להרשים אותי כל פעם מחדש. בדומה למשחק הקודם, גם כאן לכל משימה מרכזית יש איזשהו דדליין כשהפעם הוא מוגדר בצורה מאוד נוחה ע"י תאריך. בכל יום אתה יכול לבחור להיכנס לארמון ולהמשיך את המשימה, אך אם דווקא לא בא לכם להיכנס לארמון או שיש לכם זמן ואתם רוצים להתאמן בשביל Exp או להשיג עוד כסף כדי לקנות נשקים חדשים יש לכם את האזור שנקרא Mementos.
ה-Mementos הן כמו ארמון גדול ורחב שאפשר להיכנס אליו מתי שרק רוצים ולרוב לא קשורים לסיפור. הMementos מכילים בתוכם בין היתר גם את הבוסים של כל מיני צדדיות שאפשר לעשות במהלך המשחק. חלק מהמשימות הצדדיות האלו סתמיות לחלוטין וחלק מכילות סיפורים ממש משעשעים, כמו למשל אדם שמרמה במשחק אונליין או אדם אחר שמתעלל בבעלי חיים וצריך לעצור אותו. אם נמאס לכם להילחם בייצורים מוזרים אז אתם יכולים בזמן הפנוי שלכם אחרי הלימודים לחיות חיים רגילים כתלמיד תיכון. לגיבור של המשחק בנוסף לרמות רגילות יש גם חמש יכולות חברתיות שאפשר לשפר. בין אם שיפור של הידע שלכם ע"י השתתפות בשיעורים בכיתה וקריאת ספרים או שיפור הקסם האישי בכך שתלכו לספא. כל שיפור של היכולות האלו יגדילו את כמות הדברים שאתם יכולים לעשות עם הזמן הפנוי שלכם ויותר חשוב, יוכלו לעזור לכם לבנות קשרים עם דמויות סביבכם. במשחק הזה הקשרים האלו נקראים Confidants ומה שיפה בהם הוא העובדה שויזואלית ניתן לראות איך הקשר הזה עוזר לך. אם אתה מפתח קשר עם דמות שיכולה להילחם אתה תקבל ממנה יכולות שימושיות לקרבות, אם אתה מפתח קשר עם NPC שמפעיל חנות לקבל Items שנותנים לך עוד HP בקרב, אתה תקבל הנחות ועוד מוצרים ככל שהקשר יגדל ויתפתח. הקשרים האלה גם יכולים לעזור לחלק מהיכולות החברתיות להתפתח כך שזה באמת מצב של win-win.
העובדה שהדמויות האלה בנויות היטב כשלכל אחת יש כמה רבדים שמתגלים ככל שהקשר מתפתח ממש תורמת לרצון להשקיע בקשר של כל אחד מהם. אני יכול למלא את כל הביקורת הזו רק בכל הדברים השונים שניתן לעשות בתוך העולם האחר שבתוך הלבבות של אנשים ומחוצה לו, אבל אני אתן לכם ולכן להכיר את זה בעצמכם, אני רק אגיד שכל המכלול הזה תורם ליצירת עולם וסיפור מושקעים ברמה שהיא מעל משחקי הפרסונה הקודמים וכמה רמות מעל חלק ממשחקי הJRPG שיצאו בשנים האחרונות. אלו הם סוג הדברים שגורמים לשחקן להתחיל את המשחק שוב כדי לנסות להשיג את כל הקשרים הכי גבוהים עם אנשים שונים או למקסם את היכולות החברתיות שלך.
אם זה עובד - תשפר את זה
מערכת הקרבות של המשחק בבסיסה מאוד דומה לזו של המשחקים הקודמים: אתה מסתובב במבוך בחבורה של ארבעה שחקנים שהשחקן יכול לבחור ולשנות כרצונו כשבדרך במפה יש את האויבים במשחק שנקראים ה-Shadows. אתה יכול להפתיע את אותם ה-Shadows מאחור בשביל יתרון בקרב אך אם הם מגלים אותך ומצליחים להכות אותך הם מקבלים יתרון בקרב. הקרבות הן מבוססים על תורות כשכאמור ההבדל היחיד בסדר הוא אם הצלחת להפתיע את האויבים שלך או לא. במהלך התור של אחד מחברי הקבוצה יש אופציה בין מכה ישירה, לירות ביריב (יכולת חדשה, אפרט בהמשך), או לעשות שימוש בפרסונה שלך בשביל להטיל קסם על היריב בתמורה לנקודות SP (מתפקד כ-Magic Points במשחק הזה). למי שלא מכיר את המושג, פרסונה הוא סוג של שד שחתם חוזה בינו ובין השחקן ונותן לו יכולות מיוחדות. הפעם אותם הפרסונות מיוצגים ע"י מסכות של הדמויות שזה מגניב. השחקן הראשי יכול לעשות שימוש בהרבה סוגים של פרסונות שהוא יכול להשיג במהלך הקרב. בערך כאן נגמרת ההשוואה בין המשחק הזה לקודמים כי יש המון תוספות למשחק ורובן מעולות: נתחיל מהבסיס – מכיוון שבתכל'ס החבורה שלנו היא חבורה של גנבים, כל התקלות חזיתית עם ה-Shadows תגביר את רמת הכוננות בארמון כשרמת כוננות גבוהה אומרת יותר אויבים ברמה יותר גבוהה. לכן המשחק הוסיף את המכניקה של תפיסת מחסה והתחבאות מאחורי קירות במטרה להפתיע את היריבים או פשוט לחכות שיעברו ואז לברוח מהם. עוד משהו שהמשחק הוסיף והזכרתי קודם הוא היריות.
בנוסף לכלי הנשק הקרים שיש לגיבורים של המשחק כל אחד מהם מחזיק גם בנשק חם עם כמות יריות מוגבלת שהרבה יותר יעילה מפשוט להתקיף ישירות. זה נותן עוד אופציה לאנשים שאין להם מספיק SP והיריבים חזקים מול מתקפות ישירות. כל פרסונה (רובם לפחות) חזק או חלש אל מול מתקפות מסוג מסוים, בין אם רוח, אש, קרח וכו'. ברגע שאתה תוקף פרסונה אחרת עם מתקפה מסוג שהיא חלשה אליו היא נכנסת למצב של Knocked Out וברגע שכל המפלצות היריבות בקרב נופלות הקרב נכנס למצב של Hold Out בו אתה יכול לעשות נזק לכל היצורים בבת אחת או לחילופין לנהל משא ומתן איתם בו אתה יכול לבקש Items, עוד כסף או שיצטרפו אלייך כאחד מהפרסונות שלך. כל מיני דברים שקורים בעולם החיצון גם ישפיעו על מה שקורה בעולם האחר. אם בחוץ יש גל חום, יש סיכוי שחלק מהמפלצות ייכנסו לקרב כשיש עליהן אפקט שריפה, אם זאת תקופת האלרגיות חלק מהמפלצות יהיו עייפות וכו'.
התוספות האלו לא גורעות מהמשחקיות ורק מוסיפות אליו. זה באמת מרגיש כאילו לקחו משהו ממש טוב כבסיס של המשחק וחיפשו כל מיני דברים שרק יחמיאו וישפרו את המשחקיות בצורה שלא תשעמם את השחקן בבית אף פעם.
אמרתי כבר סטייל?
מבחינת המוזיקה והעיצוב האמנותי של המשחק, הצוות המפתח בAtlus יחד עם המעצבים של המשחק עשו עבודה מצוינת. העיר טוקיו מרגישה חיה, צבעונית ומוארת, גם ביום וגם בלילה, העיצוב של הדמויות במשחק מגניב וכל דמות מרגישה מיוחדת ונראית מגניבה ומדליקה. את הארמונות כבר הזכרתי קודם אז אני לא אהלל שוב את הייחוד שלהן אבל גם האזור של ה-Mementos נראה נהדר ונהייה קריפי ככל שיורדים לעומק שלו. המשחק שם המון דגש על סטייל, כנראה בזכות העובדה שהמשחק מתנהל כשהחבורה שלך הם בעצם גנבי לבבות כשכל משימה היא בעצם שוד. ניתן לחוש בסטייל הזה גם במוזיקה שמתאימה בול לאווירה הכללית של המשחק והיא נהדרת בפני עצמה. אפשר לקחת את הסאונדטרק כפי שהוא ופשוט לשים אותו כסאונדטרק של סרט כמו אושנ'ז 11 והוא יתאים בצורה מושלמת.
השורה התחתונה
שיחקתי כמעט בכל משחק פרסונה שיצא אי פעם ואני יכול לומר בלי צל של ספק שזה המשחק הכי טוב ששיחקתי בסדרה. אני אלך צעד קדימה ואגיד שזה אולי הJRPG הטוב ביותר בעשור האחרון של משחקי הוידאו ולהזכירכם, זה עשור שכלל בתוכו את Ni No Kuni המצוין. יש רק דבר אחד ספציפי שהפריע לי וזו העובדה שלא מעט פעמים אין שליטה, גם אם חלקית, ביום שלך והוא פשוט מסתיים בלי יכולת לעשות שום דבר אחר אחרי כמה Cutscenes. אבל חוץ מזה אין לי מילה רעה על המשחק הזה. הגרפיקה נהדרת ויושבת נהדר על הPS4, הסיפור נפלא, הדמויות נהדרות, המקומות שמבקרים בהם משחק מלאי חיים, הקרבות נהדרים (לקראת הסוף נהייה טיפה קשה אבל מסתדרים בסוף) המוזיקה כיפית וקצבית והתוספות השונות למשחק נותנות חוויה יוצאת דופן שכל חובב RPG עם PS4 חייב שיהיה לו בספריית המשחקים. אם בתחילת הביקורת כתבתי שהמשחק צריך לעמוד בציפיות שיש ממנו, אז אחרי שהוא יצא, משחקים אחרים יצטרכו לעמוד בציפיות שהמשחק הזה יצר. לא יכול לחכות כבר לPersona 6.
תגובות
1
16:51 16.04.2017 |
worms (אורח)
ממש חבל לי שהחזירו את הציונים המספריים לביקורות באתר. הכתבה שאור מנטש כתב לפני שנתיים (https://www.vgames.co.il/article/19418.html) שכנעה אותי לגמרי שלא צריך לתת ציונים כאלה למשחקים.
חוץ מזה יופי של ביקורת. נראה כמו משחק מעניין ודי מוזר.
2
02:50 17.04.2017 |
Akira Kurusu (אורח)
סוף סוף כתבה על המשחק, רציתי לדעת כמה זמן זה יקח מסתבר שלא הרבה זמן, פלוס עוד משהו מעניין ה פרסונה של הגיבור הראשי: ארסן הוא למעשה מבוסס על דמות בנובל: ארסן לופין שהוא גנב ג'נטלמן, לא רק זה גם הקפה שבו הגיבור נמצא נקרא לבלאנק על שם כותב הסיפור מוריס לבלאנק, את קטע היריות הם החזירו מפרסונה 1 שיצא ב96, עם השנים הם ממש השקיעו בסיפור והעלילה והפעם אפשר גם לראות שהם עשו שיעורי בית טובים מאוד, ושכל הדברים האלה באמת יכולים לקרות והם יצרו את הגיבור (עוד קטע, הגיבור כמו ארסן בנובל בפרק הראשון שאנו רואים נעצר נחשו מי אמר את שמו למשטרה... זה העל כתוב בנובל כל הכבוד לאטלוס על העבודה הטובה ושיעורי הבית...)
מה רק רציתי שתדעו וכן לפי דעתי זה גם משחק טוב וגם טוב בו זה שהדמויות הן ממש מרגישות כאילו הם אמיתיים... מבינים אותי?
3
11:38 17.04.2017 |
גל (אורח)
הוא מתאים לאנשים שלא שיחקו במשחקים קודמים בסדרה?
4
20:27 17.04.2017 |
Akira Kurusu (אורח)
גל
כן המשחק לפי דעתי מתאים גם לאלה שלא שיחקו במשחקים קודמים, מבחינת סיפור הוא סיפור שונה כך שלא תצטרך לשחק במשחקים קודמים...
5
20:51 17.04.2017 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
היי גל,
מסכים עם Akira - המשחק, כמו גם חלק מקודמיו, מאוד נגיש לאנשים שחדשים לסדרה. כמובן שאנשים ששיחקו במשחקים הקודמים ירגישו בבית, אבל גם אלו שלא יתרגלו מהר מאוד להכל ויהנו באותה המידה
6
09:45 18.05.2017 |
ל-worms (אורח)
בתור מי שגם קרא את הכתבה של אור לפני שנתיים, אני מסכים שהיא הייתה משכנעת ועם נקודות טובות, אבל בסופו של דבר אין הציון בכלל לא מזיק. מי שרוצה לקבל תמונה מלאה על המשחק יקרא את כל הביקורת, ומי שממהר ורוצה לקבל תמונה כללית יסתכל על הציון ויבין פחות או יותר מה הכותב חשב על המשחק
7
18:44 13.08.2017 |
MaorAsOne
המשחק הזה נראה כמו אחד המגניבים
חבל שהוא עולה 335 שקל
אני אולי אבקש אותו בתור מתנה ליום הולדת
חבל שהוא עולה 335
8
| פורסם ע"י