סרטם החדש של צמד הבמאים הצעירים הנרי ג'וסט ואריאל שולמן, יכל להפוך להפתעה הגדולה של הקיץ. במקום, הוא סובל מביצוע רדוד של קונספט מעניין - ונותר בינוני.
יש סרטים שמהרגע הראשון שלהם מצליחים לשאוב פנימה. אם זה בגלל הצילום, האווירה או הקצב - מדקותיהם הראשונות, כבר ניתן להבין כי יתכן ומדובר במשהו מיוחד. חוויה שונה ממה שבדרך כלל מוצג בקולנוע. כשסרט מוכיח עצמו ככזה לכל אורכו, הוא לפעמים עשוי להפוך לקלאסיקה או קאלט. יצירה שתיזכר לזמן רב. כשלא - וכשרק הרושם הראשוני הוא כזה, התוצאה היא "משחקי חובה". סרטם החדש של הנרי ג'וסט ואריאל שולמן, האחראיים בין היתר ל"פעילות על-טבעית 3" ולהמשכו - שניים מהסרטים החלשים בסדרת סרטי האימה הגרועה גם כך.
במרכז הסרט ניצבת ונוס - המכונה "וי" בפי חבריה - נערה מופנמת וביישנית, שזה עתה סיימה בית ספר תיכון. וי חיה את חייה מבלי לקחת סיכונים מיותרים ונמנעת מעשיית דברים שעלולים להביך אותה. כמו להתחיל עם אחד הבחורים בשכבה, אותו היא מחבבת בסתר. לאחר תקרית עם חברתה הטובה והמקובלת ממנה, וי מחליטה שנמאס לה והגיע זמן לשינוי בחייה. כך, היא מגיעה אל "משחקי חובה" - משחק רשת ויראלי בו יש צופים ושחקנים. הצופים, יכולים לצלם, לעקוב ולתת משימות עבור המשתתפים ועל השחקנים - לבצע אותן בתמורה לסכום כספי מסוים. כשבוחרת וי להיות שחקנית ולבצע את המשימות שיוטלו עליה, היא מכירה את איאן (דייב פרנקו) - שחקן פופולרי ומסתורי. איתו, היא נסחפת במהרה לחוויה, שעם התקדמותה חושפת בהדרגה את צדדיו המכוערים והאפלים של המשחק.
כבר מצפייה בטריילר (הגדוש ספוילרים) או בסצנות הראשונות של הסרט, ניתן להבחין כי קיים כאן קונספט מעניין. לקיחת משחק חברתי קיים: "אמת או חובה", "מה הסיכוי / אחת לכמה", הוספת אלמנטים של ריאליטי מציצני ועליהם גם אפיוניים ויראליים עדכניים - זה נשמע כמו מתכון מנצח. הקרם דה לה קרם של תרבות האינסטנט. אולם, רעיון חדשני במיוחד, זה לא. כבר ראינו סרטים עם רעיונות דומים: סדרת "משחקי הרעב", מציגה קונספט דומה מאוד, רק בעולם דיסטופי. לכן, על סרט כזה להוכיח עצמו גם ובעיקר מבחינת הביצוע. אם יקח את הרעיון ויעניק לו גוון ייחודי משלו, ירד לעומקו ויציג היבט מחוכם ומיוחד על התופעה שהוא מציג - הוא יוכל להפוך להיסטרי.
ובפן הטכני והיזואלי, "משחקי חובה" אכן לגמרי כזה. בדומה לסרט "ספרינג ברייקרס" מ-2013, הוא מצולם יפיפה וערוך נפלא. הקאטים בו צבעוניים, מהירים ונעים בקצב כיפי ומזרים אדרנלין. ובתחילה, עקב השימוש החוזר במוזיקה עדכנית - המשלבת פופ, טכנו והאוס - גם הוא מרגיש כמו מסיבה אחת גדולה. בהיבט זה, עשו הבמאים עבודה נהדרת. אי-אפשר לומר שהסרט הזה לא כיף. לכך גם תורמים צוות השחקנים, בהובלתם של אמה רוברטס שמגלמת את וי וזכורה בעיקר מ"אנחנו המילרים" ודייב פרנקו (איאן), המוכר מ"האשליה" ומסרטי "שכנים". למרות שהתסריט מחופף וגורם לחיבור ביניהם להרגיש קצת מלאכותי ומהיר מדי, מהנה לראות אותם יחד. אופן המשחק הקצבי שלהם, שנראה כמעט מאולתר ולעיתים תורם רבות לאווירת הסרט. גם הופעותיהן של שתיים מכוכבות "כתום זה השחור החדש", סמירה וויילי וקימיקו גלן - המגלמות בדרמה הקומית המוצלחת את פוסיי וסוסו - תורמות לקצב ולאווירה הכיפית.
אך עם קצב טוב ואווירה כיפית לא הולכים למכולת. לעיתים תכופות, נדמה כי לא היה ליוצרים מושג מה הם ניסו להעביר או על איזה מסר רצו יותר לשים את הדגש. לעיתים, הסרט נראה כיצירה שמטרתה לשים מראה לפני החברה, דבר ש"ספרינג ברייקרס" עשה ובאמצעות שמירה על טון אחיד גם הצטיין בו. בשונה ממנו, "משחקי חובה", פשוט בורח לפתרונות הקלים והפשוטים. הדמויות לא מאופיינות כמעט בכלל, אלא משמשות יותר ככלים להעברת רעיון. אך גם הרעיון עצמו לא מועבר היטב. טון הסרט משתנה פעם אחר פעם מכיפי ומטופש, לביקורתי ומטיף ואז למטריד וחוזר חלילה. ניתן בהחלט להבין מה היצירה מנסה להגיד באופן כללי, אבל המסר כל-כך שחוק, פשטני וצפוי, עד שלא ניתן באמת להזדעזע או לחשוב יותר מדי על הסרט אחרי שנגמר.
נקודה זו וסופו המטופש והמרושל של הסרט, מורידים המון מערכו. למרות אווירתו הכיפית והקצב המהיר, חלקים רבים בחוקי המשחק ובאופן הזריז בו מתרחשים האירועים, מרגישים מחופפים מאוד וחסרי ביסוס. קונספט טוב שאבד לו אי-שם בשטויות של ביצוע בינוני. כתוצאה מכך, "משחקי חובה" לא מצליח לפרוץ מעבר לגבולות הכיף הסביר ונשאר, בדיוק כמו תרבות האינסטנט המציצנית והריקנית אותה הוא כביכול מבקר - ריקני וסתמי. מעניין לתהות ואולי וגם שווה לבדוק, את איכותו של ספר המתח עם אותו השם, עליו מבוסס הסרט. הספר לא זכה לתרגום בעברית וכתבה אותו סופרת אלמונית יחסית בשם ג'ין ריאן. ובכל זאת, יתכן שהוא יתגלה כחריף ונוקב הרבה יותר מהיצירה הקולנועית.
תגובות
1
20:27 28.07.2016 |
אלי (אורח)
אחלה של ביקורת, תודה. מניח שבכל זאת אלך לראות את הסרט כי הוא מסקרן אותי כבר כמה זמן.
2
12:30 29.07.2016 |
frosteflake270
נראה סרט טוב
3
17:44 29.07.2016 |
לירון (אורח)
מסכים עם הביקורת בהכל חוץ מבזה שלפי דעתי האווירה הקלילה וכיפית של הסרט גברה על החוסר של העלילה והמסר ולא גרמה לי להצטער על זה שהלכתי אליו, אלה להתלהב ממנו למרות כל הבעיות שלו
4
22:29 29.07.2016 |
ברק (אורח)
לא מבין מה אתה רוצה...
סרט מעולה, ניהנתי מכל רגע!
ישבתי מרותק והיה כיף, מעניין ומשחק מצויין של כל השחקנים!
דווקא הסוף לא צפוי ומהנה!
המסר של הסרט דווקא חד, ברור ומועבר בצורה מצויינת!
בניגוד למה שאתה חושב, בשביל שסרט יהיה טוב הוא לא חייב להסתיים בצורה טרגית.
גם סרט עם סוף טוב וכיפי, יכול להיות טוב, מעניין ומעביר מסר.
רוצו לראות!
5
03:19 30.07.2016 |
לירון (אורח)
חזרתי עכשיו מהסרט. מסכים עם הביקורת ללא ספק ועדיין נהניתי מאוד. דייב פרנקו צריך לקבל יותר תפקידים
6
18:42 30.07.2016 |
משחקי חובה (אורח)
לא יודעת אני ממש נהנתי מהסרט נכון הסוך היה עם הרבה הטפות מוזר שלא ממש נרמזו אבח בכל זאת היה ממש כיף מותח בחלקים שצריך וממש כיפי לא מסכימה עם הביקורת
7
04:22 31.07.2016 |
לא אהבתי (אורח)
לא אהבתי את הסרט האמת. הפואנטה שלו כבר מיצתה את עצמה בהרבה סרטים ישנים
8
18:19 31.07.2016 |
*** (אורח)
אני חושב שהסרט הזה טוב יותר מכל סרט שראיתי אי פעם כי הוא גרם לי להרגיש שאני ממש בתוך המשחק וכן הרבה אנשים דיברו על מה שקרה בסרט כשהוא נגמר הם דיברו הרבה מאוד לדעתי היוצרים גאונים ויש מסר פשוט לא כל אחד מבין אותו
9
18:26 31.07.2016 |
*** (אורח)
10
19:16 31.07.2016 |
אני (אורח)
ביקורת מעולה! באמת שכיף לקרוא! בכיף שהחזרתם לחיים את מדור הקולנוע באתר :)
11
11:56 01.08.2016 |
אלון (אורח)
מאיזה גיל כדאי לראות את הסרט? האם מתאים גם לגילאי 12?
12
00:50 04.09.2016 |
מאי (אורח)
הסרט הכי מושלם שראיתי עד עכשיו
13
| פורסם ע"י