אור מנטש התגבר על השנאה העזה שלו כלפי אדם סנדלר והלך לראות את "פיקסלים". כעת השנאה עזה מתמיד
לפני 5 שנים יצא לי להיתקל בסרטון יוטיוב מגניב ומקורי בשם "פיקסלים". הסרטון תיאר פלישה לכדור הארץ על ידי דמויות מפוקסלות ממשחקי הארקייד של פעם, עד שבסוף העולם כולו הופך לפיקסל אחד גדול. הסרטון ההוא לא קשור בשום צורה לסרט "פיקסלים" שיוצא היום לקולנוע, אבל הוא בוודאי היווה השראה ליוצרי הגרסה הקולנועית. זה עוד אחד מהסרטים שלא ממש הצליחו להרשים אותי בטריילרים שיצאו לאורך הזמן, אבל איכשהו בתקופה האחרונה נשאבתי להתלהבות והגעתי למצב שאני מצפה כל השבוע לסרט. הרי איך אפשר שלא? זה סרט שפונה ישירות לגיימרים ומתאר את החלום הרטוב של כולנו: לשחק במשחק שאנחנו הכי טובים בו ולהציל את העולם - במציאות. למרבה הצער, חוץ מהאפקטים המגניבים וקצת נוסטלגיה אין הרבה תוכן, ובשביל סרט קומי הוא גם לא כזה מצחיק. ל"פיקסלים" היה פוטנציאל עצום אבל הומור רדוד ודמויות משעממות מונעים ממנו להפוך ללהיט שהוא נועד להיות.
הצצה להיסטוריה של הגיימינג - והגיימרים
"פיקסלים" מתחיל עם תקופה היסטורית בתחום הגיימינג: שנת 1982. הגיבורים שלנו היו אז ילדים שנכנסו לראשונה לאולם ארקייד שכלל את כל המשחקים הכי חדישים של התקופה: פאק-מן, ספייס אינביידרס, סנטיפיד, טטריס וכמובן דונקי קונג. באותה שנה התקיימה אליפות משחקי וידאו ובהתאם לרוח התקופה, כל ההקלטות והמשחקים מאותו אירוע נשלחו לחלל במטרה למצוא צורות חיים זרות ולהציג להם את התרבות האנושית. גיבורי הארקייד שלטו במשחקים וזכו באליפויות, אבל כל אחד מהם לקח את העתיד שלו לכיוון שונה: סאם ברנר (אדם סנדלר) חסר השאיפות הפך לטכנאי שמתקין מערכות בידור, "ילד הפלא" לאדלו (ג'וש ג'אד) הפך לסטיגמה של חנון-מחשבים שגר עם הסבתא ומתמחה בתיאוריות קונספירציה, "המצית" אדי (פיטר דינקלג') הפך להאקר ונכנס לכלא, ואילו וויל קופר (קווין ג'יימס) הפך ללא אחר מאשר נשיא ארה"ב. הבעיה היא שאותן הקלטות מ-1982 כן הגיעו לחיים חוצניים ופורשו בתור הצהרת מלחמה. כך כדור הארץ מוצא את עצמו תחת מתקפה על ידי אותן דמויות ממשחקי הוידאו של פעם, ואף אחד לא יכול להציל אותו... חוץ מגיבורי הארקייד החנונים. עד כאן זה דווקא נשמע די מגניב, אז איפה הכל מתחיל להשתבש?
אדם סנדלר. שם זה מתחיל להשתבש.
אתם מבינים, יש לי בעיה קטנה עם אדם סנדלר. טוב, בעיה גדולה עם אדם סנדלר: זה לא שהוא שחקן גרוע במיוחד ודווקא יש לו פוטנציאל להצחיק, אבל אם תסתכלו על כל הסרטים שלו - תראו פחות או יותר את אותה הדמות בדיוק: חנון עם ביטחון מופרז שתמיד הולך על בחורה מעל הליגה שלו ותמיד כנגד כל הסיכויים - הוא תופס אותה בעזרת האישיות הכובשת והשנונה שלו (שהיא בעצם לא כובשת ובטח שלא שנונה אבל עדיין עובדת על הבחורה). נחשו איזו דמות הוא משחק ב-"פיקסלים"? יאפ, ניחשתם נכון. היה כל כך כואב להפוך את סנדלר לחנון אמיתי? כזה שלא משיג את הבחורה בסוף? מישהו חסר ביטחון שלא לגמרי יודע איך להתבטא? כל זה כמובן לא קורה והתוצאה היא אדם סנדלר צפוי ומשעמם שאיכשהו מצליח להרוס כמעט כל פאנץ' שלו. אני יודע שהבעיה כאן היא יותר בתסריט מאשר באדם סנדלר עצמו (תלוי כמה הוא היה מעורב בכתיבת הפאנצ'ים שלו) אבל לעזאזל, הייתי מעדיף את בן אפלק בתפקיד סם ברנר! בן פאקינג אפלק!
אבל אם אדם סנדלר היה הבעיה היחידה של הסרט, הוא עדיין היה לא רע בכלל. הבעיות העוד-יותר גדולות שלו הן מבנה רעוע והומור רדוד. נתחיל עם המבנה: במהלך כל הסרט יש המון קטעים שלא קשורים לעלילה בשום צורה, כאילו התסריטאים הבינו שאין מספיק תוכן אז הם מילאו את החורים עם קטעים מיותרים לחלוטין כמו זה שבו הנשיא (קווין ג'יימס) רוצה לשמר על הקשר עם אישתו אז הוא מבלה איתה ביחידים גם לאור מתקפה של חייזרים על כדור הארץ. איפהשהו בדרך זה אפילו נהיה עוד יותר מפוזר כשהגיבורים מקבלים את Qbert - אולי הגיבור הכי חמוד מתקופת הקלאסיקות... אבל זה ממש מרגיש כאילו מישהו בהפקה עצר רגע וחשב לעצמו "היי חבר'ה, שמתם לב שאין לנו יצור חמוד בסרט? שמישהו יכניס יצור חמוד לסרט!! ושהוא יהיה ממש חמוד, ויעשה דברים חמודים כמו לקפוץ על טרמפולינה ולהתרסק על הרצפה!!!" הגישה הזאת מזכירה מאוד אבומינציה אחרת של אדם סנדלר - "מגודלים", סרט שהוא בעצם אוסף של קטעים שאמורים להצחיק ולרגש בלי שום דבר שקושר אותם ובלי שום סיבה אמיתית לצחוק או להתרגש.
אנחנו עדיין בחסרונות של הסרט?
ואז הגענו להומור... אחרי כל השנים בתיכון שהמורות שלי אמרו לי "יש לך פוטנציאל אבל אתה לא מממש אותו", סוף סוף הבנתי למה כולן התכוונו! מה שהסרט היה צריך זה לכלול רפרנסים שנונים לעולם משחקי הוידאו, להתקדם מעבר לסטיגמות על גיימרים ולצאת מהקופסא, אבל במקום זה התסריטאים בחרו ללכת על הצורות כמעט הכי נמוכות של הומור (זה אומר שאין בדיחות שירותים אבל יש בדיחות "תראו את החנון הזה שהתאהב בדמות ממשחק מחשב"), והקטע הוא שהומור נמוך דווקא יכול לעבוד מצוין אבל אפילו את זה הם לא עשו כמו שצריך! להגנת הסרט כן היה רפרנס אחד מגניב שהביא את היוצר המיתולוגי של פאקמן, אבל זאת היתה בדיחה מאוד בולטת ומוגדרת - לא שנונה ומרומזת.
אבל היי, משהו אחד כן עבד בצורה די טובה וזה האפקטים: הדמויות המפוקסלות נראו מצוין בסרט אם כי גם הפעם אין שום הצדקה לראות אותו בתלת מימד) והיו כמה קטעי אקשן לא רעים בכלל. ואם אני כבר בקטע של לחפש יתרונות, אני מניח שזה עדיין מגניב לראות את פיטר דינקלג' משחק דמות שהיתה יכולה ללכת בקלות לאדם בגובה... רגיל? אני לא בטוח כמה פוליטיקלי קורקט אני אמור להיות כרגע אז סלחו לי. בין לבין היתה גם תובנה מעניינת על ההתפתחות של עולם המשחקים: אם פעם הדרך היחידה לנצח היתה להבין את התבניות ו"ללמוד את המשחק בעל פה", המשחקים של היום שמים יותר דגש על מאורעות אקראיים שאי אפשר ללמוד או לחזות - וזה מה שהופך אותם לכל כך טובים.
השורה התחתונה
"פיקסלים" הוא סרט מגניב ומהנה... אם אתם באים עם ציפיות נמוכות. יש לו קונספט נחמד מאוד, שחקנים איכותיים (למעט אדם סנדלר), רגעים מצחיקים וקטעי אקשן מרשימים. יש לסרט המון פוטנציאל אבל הוא פשוט לא ממומש: ההומור נמוך מדי, הדמויות משעממות ושטוחות מדי, יש יותר מדי קטעים שהיו צריכים להיחתך בעריכה ופחות מדי התפתחויות בעלילה. עבורי, החטא הכי גרוע של הסרט הוא ייצוג מיושן מאוד של הגיימר הממוצע והתעלמות מהקהל הפוטנציאלי הזה עם מחסור בבדיחות ורפרנסים ("ראלף ההורס" למשל כלל המון בדיחות ורפרנסים למשחקי וידאו מכל הזמנים ועשה את זה כמו בוס). זה כנראה לא סרט שתסבלו בו, אבל זה כן סרט שאחרי שתראו אותו לא תצליחו לחשוב אפילו על חלק אחד שממש אהבתם.
"פיקסלים" עולה לאקרנים היום (23.7) בהפצת פורום פילם.
עושה חשק לשחק ב: The Binding of Isaac / Rogue Legacy וכל משחק Roguelike אחר
רגע, מה? אבל הרגע ראינו סרט שלם על משחקים של הדור הישן! איפה פאק מן וספייס אינביידרס? לגבי ספייס אינביידרס אני לא בטוח אבל אם אתם כבר בויגיימס, תרגישו חופשי ללכת לאיבוד ולהגיע לעמוד 404 - פאק מן כבר מחכה לכם שם. אבל אם אתם רוצים לזרום עם הבחירה שלי, יש לכך סיבה מאוד פשוטה: כמו שהזכרתי מקודם, אחת התובנות היחידות על גיימינג בכל הסרט היא שפעם הכל היה כבול לתבניות קבועות, והיום יש למפתחים אפשרות ליצור מצבים יותר רנדומליים ופחות צפויים. זאת בדיוק המטרה של משחקי רוגלייק: כל משחק מתחיל ונגמר בצורה שונה, ובכל פעם אנחנו לא יכולים להסתמך על תבניות מוכרות אלא לעבוד עם מה שנותנים לנו. אם אתם חדשים בז'אנר עדיף להתחיל עם Rogue Legacy שדווקא יש לו התחלה וסוף מוגדרים (עם מלא משתנים רנדומליים בין לבין), ואם אתם שחקנים מושחזים לכו על The Binding of Isaac או Risk of Rain.
תגובות
1
08:49 24.07.2015 |
אבינר
יפה
2
19:31 24.07.2015 |
עמית (אורח)
נורא משמח לראות את הקו החיובי שהאתר עובר בחודשים האחרונים המשיכו כך!!!
3
12:02 03.08.2015 |
ZIV (אורח)
אחלה ביקורת תמשיכו עם המגמה החיובית !!!
4
| פורסם ע"י