מאת: גיא שגיא
השבוע, הסיקור הכפול מכה שנית! על מלחמותיהן של אומות קדומות ב-RTS הדו-מימדי Swords & Soldiers, ועל הרפתקאות האימה של ילדה הכלואה בבית משוגעים בפרק הראשון בסדרת Lylian.
Swords & Soldiers
לפני שנתיים, Ronimo Games, אז Banana Games, הביאו לנו את De Blob, משחק הצבע-כפי-יכולתך המקורי. המשחק זכה לביקורות טובות, הכניס לחברה קצת כסף, והם החלו לעבוד על המשחק שאותו שחררו לאחרונה: Swords & Soldiers.
יוצרי המשחק בוחרים לכנות את המשחק "אסטרטגיה בזמן אמת", אך האמת היא שמקורותיו יותר במשחקי פלאש קז'ואליים מאשר בז'אנר האסטרטגיה כפי שגיימרים מכירים אותו. דבר זה ניכר בגיימפלי הפשוט והנוח לעיכול.
המשחק סובב שלוש אומות חובבות מדון: ויקינגים, אצטקים וסינים, ובכל אחד משלושת הקמפיינים הראשיים של המשחק תשלטו באומה אחרת.
בתחילת כל שלב תתחילו עם מפקדה, כמות קטנה של זהב, המשאב הבודד במשחק, ומד של כוח קסם. המפקדה תייצר לכם מגוון יחידות כמו כורי זהב, לוחמים או יחידות מיוחדות. כוח הקסם ישרת אתכם בקסמי תמיכה ותוכחה, כמו ריפוי, הגנה זמנית, ברקים, וכו'. מטרתכם בכל שלב היא, כמובן, למחות את אויבכם מעל פני האדמה, ובכדי לעשות זאת יהיה עליכם להפעיל "פס יצור" של יחידות לוחמות שבסופו של דבר ישמידו את בסיס היריב. ופס יצור הוא כנראה המונח המדוייק כשזה נוגע לגיימפלי של המשחק: יחידה נוצרת, יוצאת מהמפקדה, והולכת עד שהיא נתקלת ביריב או במבנה. אין לכם שום שליטה או פיקוד חוץ מיצור. זה פשוט וקליל, אך גם מהנה, בין השאר בזכות ההומור: הגרפיקה "Cartoon-ית מאוד, הדיאלוגים משעשעים, כל קמפיין בנוי על סיפור קטן ומטופש, ואפילו האלים מעוררי היראה, המשגיחים כל אחד על הצד החביב עליו, כמו ת'ור אל הרעם, מדברים כמו מיסטר טי.
אם אתם צריכים איזה שעשוע כמעט אסטרטגי חביב, אבל לא כזה שיאתגר אתכם, Swords & Soldiers יספק את הסחורה לכמה שעות. הוא נמכר בעשרה דולרים ב-Steam.
Lylian: Episode One - Paranoid Friendship
ליליאן אף פעם לא הייתה ילדה נורמלית, ומגיל צעיר הפגינה חריגות התנהגותית שפורשה ע"י הוריה כמחלה נפשית. הם עשו את הדבר הנוח מבחינתם, והשליכו אותה לבית המשוגעים.
עוד יום רגיל בבית המשוגעים, וליליאן יושבת בחדרה המרופד, עטופה בכותנת, ומשוחחת עם דוב הצעצוע שלה, שהוא גם חברה היחיד. לפתע, כוח מסתורי פותח לה את דלת התא ומזמין אותה לסייר בבית המשוגעים. האם זה אמיתי? או שמא הבדידות הארוכה גורמת לדמיונה לעבוד שעות נוספות? מי יודע. אבל גם למי אכפת.
ליליאן הוא משחק איום. הגיימפלי פשטני ולא מעניין, ומסתכם באויבים שיעמדו בתור כדי לחטוף הצלפות הגונות משרוולי כותונת המשוגעים של הגיבורה המטורללת. לליליאן גם יש כוחות מיוחדים שיערבבו את דמיונה של ליליאן עם המציאות(זה בעצם ה"טירוף" של ליליאן- היא יכולה לשנות את העולם בדמיונה), אבל הם כל כך סתומים ומיותרים שלא ברור למה הם שם ומה בדיוק הם עושים. בנוסף, תצטרכו מדי פעם, באופן מונוטוני למדי, לדחוף את הסייד קיק של ליליאן (הדובי המהלך) לפתחי אוורור כדי שיפתח לה דלתות, ובזאת מסתכם אלמנט ה"פאזל".
הפרזנטציה גם היא רחוקה מלהיות מוצלחת, וקטעי המעבר והגרפיקה נראים כמו משהו מהניינטיז. הדבר היחיד שאולי ניתן לזקוף לטובת המשחק זה האטמוספרה האימתית שהוא מנסה ליצור, אך ספק אם היא מסוגלת להחזיק משחק כל כך לא אפוי.
בסך הכל מדובר בחוויה קצרצרה (חצי שעת משחק בלבד, הקמצנים) שרצוי להימנע ממנה, אפילו בתג המחיר שעומד על 5 דולרים, או בחינם.
תגובות
1
19:06 16.12.2010 |
blisf
כתבה מצוינת כמו תמיד.
שבוע הבא תכתוב כתבה על ה humble indie bundle 2.
2
22:09 16.12.2010 |
גרב מעופפת (אורח)
חמישה דולרים בשביל חצי שעה?
זו חוצפה מצד המפתחים. מילא אם זה היה כותר פעולה AAA מודרני (אם נניח שקמפיין ממוצע הוא 6 שעות במחיר של 60 דולר, בלי להחשיב את הערך המוסף של מולטיפלייר) אבל בשביל משחק אינדי - ועוד אחד לא מושקע במיוחד כמו שזה נראה - המחיר מוגזם לגמרי.
3
| פורסם ע"י