מאת: אליאב סולומון
Astronut
מפתחת: The Iconfactory
ז'אנר: ארקייד
מספר שחקנים: 1
מחיר: 2$ (זמינה בחינם גרסת Trial)
לפעמים, בדמי הליל, מתגנבים למוחי הרהורים אפלים. אני מסתכל על הכוכבים, והמרווח שביני לבינם גורם לי לתהות. אני חושב על הזמן שעובר, על אפסותי מול מיליוני שנות האור שמפרידות בינינו לבין גלקסיות שכנות, ועל כך שהאור שאני רואה יצא לדרכו לפני שדרכה רגל אדם על כדור הארץ. חיי אנוש קצרים כל-כך. כל רגע יקר מפז. חייבים לנצל את הזמן עד הגרגר הקטן ביותר. אם רק היה מקום ביקום הזה בו אני יכול לשחק ככל שאחפוץ באייפון, והזמן לא יחלוף, או לפחות יחלוף יותר לאט...
"רגע, מקום ביקום בו הזמן עובר יותר לאט?!" שאלתי את עצמי במלו-דרמטיות–פיצול-אישיותית- מופתעת, "מה הבעיה?!" עניתי לעצמי בתיאטרליות זולה, "הטמפרטורה בחלל קרובה לאפס המוחלט. תהליכים כימו-אורגניים מתרחשים שם הרבה יותר לאט, אם בכלל. מהיום אשחק משחקים המתרחשים בחלל בלבד, וכך לא אבזבז את זמני ואוכל לשחק משחקים כאוות נפשי!" סיכמתי בגאון, שליתי את האייפון מכיסי ונכנסתי ל-App Store כשבאמתחתי המענה לבעיית הזמן האוזל.
מהר מאוד מצאתי את שביקשה נפשי – שם הוא עמד, מקום שביעי ברשימת רבי המכר, עם שם מעט מחשיד, אך אייקון מבטיח בדמות אסטרונאוט המביט עלי בחצי חיוך מסתורי. רכשתי את האפליקציה וכמה שניות לאחר מכן התחלתי את מסעי בחלל.
המראתי. לאחר פחות מרגע (ומה זה משנה כמה זמן בדיוק? הרי הזמן עובר באופן שונה לחלוטין כאן!) הגעתי לירח, שהחל מסתובב. תזמון נכון והופס! קופצים הלאה, לירח הבא. כבר בשלב הזה קלטתי כי החיים בחלל של Astronut דומים באופן מחשיד לחיים במחברת של Doodle Jump, כולל מעבר מצד אחד של המסך והופעה בצד השני שלו בעזרת ה-Tilt. אחח... פלאי הפיזיקה של יקום האייפון...
המשכתי במסעי, ולאחר כמה פלנטות מסתובבות שכאלה, הדורשות תזמון קפיצות מהנה וארקיידי, נתקלתי לראשונה בחייזר. חיכיתי במיומנות לתזמון הנכון וקפצתי לעברו בזרועות פתוחות. ובכן, נראה כי החייזר החביב לא נהנה מהרעיון שגוש לבן וגדול מזנק לעברו בהפתעה כך סתם, וברוב חוצפתו הוא סוג-של הכה אותי והצליח להוריד לי שליש מהלב המופיע בפינה הימנית העליונה של המסך, ואחרי זה עוד היבהבתי כמו מסך של חדר מחשבים בבית ספר יסודי. אפילו המושגים Life Bar ו-Invulnerable נראים כאן טיפה שונה. אין לי מושג איך החייזר גרם לזה לקרות, אבל הרי זה כל היופי בצורת חיים זרה ובלתי מוכרת – הבלתי מובן.
במבט לאחור אני חייב לציין שהפרצוף של האסטרונאוט כל כך דורש סנוקרת, שהוא בטח חוטף מכות גם אם הוא סתם יורד לקנות פיצוחים בקיוסק של החללית.
קצרה היריעה מלהכיל את שלל ההרפתקאות שחוויתי. התמודדות מול חייזרים שונים ומשונים, כוכבים עם כוח משיכה משתנה, חורים שחורים, נהגי 'אגד' עצבניים במיוחד, הברון מינכהאוזן, אצ'יוומנטס לרוב ואינספור נופים חלליים חביבים, עם תושבים חביבים הרבה פחות. ולמרות שהמסע היה קצר מדי (24 רמות שמסיימים בשעתיים), היה כל כך כיף, שהחלטתי לשתף אתכם. נסו בעצמכם – זה כמעט חינם. תאהבו – לכו על זה. לא תאהבו – לא צריך, תחזרו להירקב בעוד Deathmatch נדוש ב-CS:S. כך או כך, אין לכם מה להפסיד. זה הקטע האדיר עם משחקים שמתרחשים בחלל – הם לא מבזבזים את הזמן. להיפך, אני בטוח שחזרתי לכדור הארץ צעיר בכמה חודשים ויותר בכושר!
תגובות
1
14:58 10.12.2010 |
W00T (אורח)
WTF?
2
14:59 10.12.2010 |
DP (אורח)
אני מוריד משחקים לא קונה אותם..
אחלה סיקור אני ינסה את המשחק 3:
3
15:29 10.12.2010 |
Idankri
לא יודע לכמה זמן אבל המשחק כרגע בחינם באפסטור.. הורדתי נשמע אחלה משחק!
4
16:31 10.12.2010 |
Silent Dawn
מר בן, היני חולק על דעתך. מה עניין שמיטה להר סיני? הרי הנה מונחת לפנינו דוגמה נשגבת של תוכן וירטואלי בעל אופי בידורי אשר מציג את דמותו של הגיבור, אותו איש חלל, הנקרא בלעז אסטרונאוט, המנסה לבצע את עבודתו. בעוד אתה, מכובדי, מתמקד (שלא לומר "חופר") בשיר שלא קשור ואילו במקצת אל הנושא המוזכר בכתבה רשתית זו.
5
17:21 10.12.2010 |
סמואל סמי
תעשו פינה על osmos,זה פשוט משחק מעולה :)
6
18:37 10.12.2010 |
Silent Dawn
היי, למה מחקתם למנחם את ההודעה? עכשיו התגובה שלי איבדה מהמשמעות שלה :(
7
02:13 11.12.2010 |
* (אורח)
רק אל תבכה...
8
| פורסם ע"י