בשנים האחרונות אנו עדים לפופולאריות ההולכת וגדלה של משחקי מוזיקה (למרות שנראה שהז'אנר הגיע לשיאו ב-2009 ומאז נחלש מעט). מה שצריך לעשות ברוב המשחקים האלה הוא ללחוץ על כפתורי בקר מוגזם בגודלו כזה או אחר בתזמון מושלם עם התוים שרצים על המסך.
משחקים אלו נעזרים בעובדה שכיום אין בעיה לדחוף לדיסק מספר עצום של שירים באיכות דגימה גבוהה. בשנות התשעים המצב היה מעט שונה מכיוון שהמשחק הממוצע (על גבי דיסקטים, או CD אם היה לו מזל) הוגבל לכמויות ואיכויות שמע צנועות יותר. משחקים שכן ניסו לקשור את עצמם לתרבות המוזיקה הפופולרית עשו זאת בלי להסתמך יותר מדי על שחזור ב-Fidelity גבוה של המוזיקה עצמה. לפעמים זה עבד, לרוב קצת פחות, ולפעמים זה היה זוועה של ממש. הנה כמה ממשחקי ה"מוזיקה" של אותם ימים קרובים-רחוקים.
האחים בלוז
משחק פלטפורמה דו מימדי חביב למדי ל-PC (ואחרים) שיצא ב-91', ובו השחקן גילם את אחד מצמד האחים המוזיקאים אשר הופיעו במקור ב – Saturday Night Live וכמובן בסרט הידוע (דן אקרויד וג'ון בלושי). מרבית השלבים דרשו מהשחקן להגיע מנקודה אחת לשנייה תוך כדי איסוף תקליטים ישנים ושימוש בהם כנשק. שום דבר יוצא דופן, אבל הפורמט הקלאסי בעיצוב ג'אזי עבד - למרות שפס הקול של המשחק היה רחוק ממבריק. בהמשך יצא משחק אחד נוסף למחשב ומשחק תלת ממדי שהתבסס על סרט ההמשך (האחים בלוז 2000) לנינטנדו 64, שניהם ידועים פחות וטובים פחות.
מייקל ג'קסון – Moonwalker
בשיא תהילתו של מלך הפופ, כשהוא עדיין נחשב מוזיקאי ופרפורמר מוכשר יותר מאשר עוד פריט ביזארי למדורי הצהובונים, הוא הפיק וכיכב בסרט Moonwalker, ובמספר משחקים מ-1989 ו-1990 המבוססים עליו, שגם בזמנם לא נחשבו לאיכותיים במיוחד.
גרסת מכונות המשחק של Moonwalker הייתה משחק יריות פשוט ממבט צד, בו מייקל היה צריך לירות פחות או יותר בכל מה שזז על המסך. זה לא היה מרשים במיוחד, אבל פס הקול, שהתבסס על שירים כמו Beat It, היה אמור להספיק כדי להפוך את המשחק לאטרקטיבי.
גרסת המגה דרייב, לעומת זאת, הייתה מעין חיקוי של שינובי בו מייקל צריך להציל ילדות קטנות תוך כדי ביצוע צעדי ריקוד ולחימה בכל מיני גנגסטרים.
הרבה אנשים לא יודעים ששיתוף הפעולה בין סגה למייקל לא נעצר לאחר המשחקים האלו. מייקל היה מעורב גם בכתיבת המוזיקה לסוניק 3, אך לאחר הפרשיות בהן התחיל להיות מעורב, מרבית עבודתו נגנזה והוא מעולם לא הוזכר בקרדיטים עד שאחד מאנשי ההפקה סיפר על כך לאחרונה.
גרסת המחשב האישי (לא רק פי.סי, אלא גם פלטפורמות 8-ביט נשכחות היום כמו הקומודור 64, ספקטרום ואמסטרד) הורכבה ממספר משחקונים קטנים בהם היה צריך למצוא חפצים, לירות בסוחרי סמים או להתחמק מגדודים של מעריצים. היא לא הייתה מלהיבה במיוחד ונוצרה על ידי סטודיו אלמוני בשם Emerald Software. איזה מזל ש-Ubisoft יוצרת לנו משחק מייקל ג'קסון חדש, אחרת מה היינו עושים עם הזכרונות.
Revolution X
לאחר ההצלחה של משחק המכונות שהתבסס על שליחות קטלנית 2, Midway החליטו לבסס משחק דומה שלם על להקת הרוק הידועה אירסומית'.
הסיפור האינפנטילי סיפר על ארגון ממשלתי אפוקליפטי בשם NON, אשר חטף את חברי הלהקה והכריז חרם על טלוויזיה, מוזיקה ומשחקי וידאו (איך לא). כנהוג בז'אנר, השחקן היה צריך להשתמש באקדח אור על מנת לירות בנחילי האויבים שהופיעו על המסך מכל מיני פינות וזוויות. בעוד גרסת הארקייד כללה גראפיקה וצליל מושקעים באיכות לייזר דיסק (הdvd של אז), בליווי חמישה משירי הלהקה, הגרסאות הביתיות נודעו באיכות הנמוכה שלהן ורוככו על מנת להתאים לקהל צעיר (פחות דם, פחות עור).
Kiss Psycho Circus: The Nightmare Child
משחק FPS המבוסס על סדרת קומיקס המבוססת בעצמה על להקת רוק כבד? ביזארי. המשחק, שפותח על ידי Third Law, חבורת פורשי Ion Storm שמאוחר יותר גם יצרה את חבילת ההרחבה Primal Hunt ל-Aliens vs Predator 2, בלט בצבעוניות המרובה שלו ובאויבים הלא רגילים - כמו ליצנים מרושעים וגמדים ערופי ראש.
השחקן שלט בחברי להקת KISS ויכול היה לבחור את מי לגלם (לכל אחד נשק ייחודי), והמשחק, שילוב לא כשר של משחקיות שגרתית ועיצוב מטורף, אפילו זכה לציונים כמעט סבירים (הי, יותר טובים משהבוס לשעבר שלהם קיבל על Daikatana).
Queen: The eYe
שוב המוזיקה מייצגת את כוחות היצירה והביטוי העצמי הספונטני הפועמים בלב האינדיבידואל, הפעם בשילוב בין הלהקה המפורסמת קווין ועולם עתידני בו "העין" הרואה הכול מונעת כל ביטוי של חשיבה יצירתית או עצמאית.
גיבור המשחק, לשעבר סוכן של "העין", מגלה מחדש את הלהקה, שזכרה נאסר, מואשם בבגידה ונאלץ להשתתף במשחק טלוויזיוני לחיים ולמוות.
על איכות הרמיקסים שמרכיבים את פסקול המשחק, ונפרשים על פני חמישה דיסקים, אולי עוד אפשר להתווכח (רובם אינסטרומנטליים בלבד). המשחקיות לעומת זאת הייתה מורכבת בעיקר מקרבות רחוב פשטניים עם ממשק מסורבל וטכנולוגיה שעדיין רצה משום מה על גבי דוס, למרות שהמשחק יצא ב-98'. מסע הפרסום הצנוע של המשחק לא ממש עזר למכירות והוא נשכח לאחר זמן קצר, וכיום משמש בעיקר כפריט אספנים לחובבי Queen.
תגובות
1
15:13 24.08.2010 |
BB Queen
אני זוכר שהיה revolution x בקניון הזהב בייחד עם שליחות קטלנית 2. איזה קטלני זה היה
2
16:20 24.08.2010 |
veet
אני זוכר ששיחקתי באחים בלוז ובטרמיניטור כשהייתי קטן
איזו נוסטלגיה!
3
16:56 24.08.2010 |
PL0X
וואו האחים בולז היה אחד המשחקים הראשנים ששיחקתי בהם
4
17:10 24.08.2010 |
shay_gman
איזה חור בהשכלה. איך אתה מתחיל כתבה על משחקי מוזיקה בליLooms (האורגים) משחק המוזיקה הראשון. שאשכרה למדתי תווים כדי לסיים אותו. בזמנו הוא אפילו היה מתורגם/מדובב לעיברית. היו זמנים.
5
17:17 24.08.2010 |
ET2k
הכתבה לא נגעה בכל המשחקים שיש בהם אלמנטים מוזיקלים, אלא במשחקים שניסו לרכוב על גל של זמרים או להקות מפורסמות. בלום יש אמנם כמה קטעים של מוזיקה קלאסית, אבל קשה להגיד שהוא עונה להגדרה. אם הייתי צריך לסכם את כל המשחקים האלו, הייתי מגיע גם ל - music construction set.
6
18:05 24.08.2010 |
MisterFF
האחים בלוז - איך אהבתי את משחק הNES הזה!!!
7
18:28 24.08.2010 |
בלרג (אורח)
מה הם עשו לqueen?!
8
18:59 24.08.2010 |
איתמר (אורח)
בבקשה תכתבו על the neverhood מדובר באחד המשחקים המקוריים והשנונים שנוצרו אי פעם והוא מהווה עבורי נוסטלגיה אמיתית, אז אנא כתבו עליו...
9
19:02 24.08.2010 |
ududy
אם אתה כל-כך מעריץ את Neverhood - שדרך אגב, כתבו עליו פה באתר פעמים רבות בעשור האחרון - למה שלא תכתוב עליו בעצמך? אם זה יהיה שווה משהו אני מבטיח לקשר לזה.
10
19:41 25.08.2010 |
סנטה (אורח)
הוו הוו הוו חג מולד שמח!
11
16:32 26.08.2010 |
Talool1
ישש לי ארקייד(מכונה) עם MJM אך במכונה יש רק 2 גויסטיקים וסטים של כפתורים כך שאי אפשר לשחק 3 שחקנים(שבהם המשחק תומך) אז אצלי המשחק מכוון(דרך כפתורי DIP) לעד שני שחקנים :)))))
12
15:02 30.08.2010 |
כינוי מקורי (אורח)
שכחתם את "ed hunter" של IRON MAIDEN, שאם אני לא טועה גם הוא לא היה כל כך פופולארי
13
| פורסם ע"י