הרס ושיגעון הם לגמרי שם המשחק, אבל יש גם כמה דברים שפחות אהבנו
עותק סיקור סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל, תודה רבה!
בכל חודש שעובר אנחנו עדים לעוד ועוד כותרים שמגיעים לשורותיה של ה-Nintendo Switch 2, אבל האחד שנדבר עליו היום הוא ללא ספק מהמרגשים שבהם: Donkey Kong Bananza הוא ככל הנראה משחק ההשקה האמיתי של הקונסולה החדשה של נינטנדו, ובעוד שהוא לגמרי מצליח לספק את הסחורה הודות למכניקת הרס משובחת, אתגרי פלטפורמה וקרב רבים ולא מעט בננות לאסוף, בכל זאת היו דברים שמצאתי בו שהעיבו על החוויה. אז איך הכל נראה בפועל והאם מדובר כאן בפנינת פלטפורמה משובחת מבית היוצר של הגברת באדום? תחזיקו בבננה שלכם חזק, יוצאים לדרך!
שובו של הקונג
Donkey Kong Bananza הוא חגיגה של ממש למעריצי המותג, כשהוא למעשה מתפקד כמשחק התלת-ממד השני בסך הכל בסדרת משחקי Donkey Kong, כשהקודם שבהם הוא Donkey Kong 64 שהושק לו אי-שם בשנת 1999 ל-Nintendo 64. העובדה הזו בלבד מציבה את Bananza כמשחק בעל משקל של ממש לאיכות המותג של Donkey Kong, ולשמחתי הרבה אחרי קרוב ל-30 שעות של משחק, אני בהחלט יכול לאשר שהוא ברוב המוחלט של הזמן מספק את מה שרצינו לקבל ממשחק בסגנון באופן מרשים מאוד ומהנה מאוד.
נתחיל מהעלילה כי יש כזו והאמת שהיא מצליחה להפתיע לטובה - אנחנו נכנסים כמובן לנעליו של Donkey Kong היוצא למסע לחיפוש אחר ״Banandium Gems״, משאב לעיס ויקר ערך שבמקרה מדמה את הטעם והצורה של בננות באופן מושלם, הנגנב על-ידי חבורת VoidCo המרושעת, שמנסה בנוסף לכך להגיע למרכזו של העולם, שם על-פי האגדה ישנו כח מסתורי שיעניק לכל מי שמגיע אליו כל משאלה שיבקש. DK מבין שעליו לעצור את VoidCo, מה שמביא אותו לחקור בעצמו את העולם התת-קרקעי ולנסות להגיע גם כן למרכזו. אל המסע של DK חוברת ילדה בשם פאולין (Pauline) שמאוד אוהבת לשיר אבל סובלת מפחד במה שמונע ממנה להופיע בפני אחרים, שמצליחה לברוח מ-VoidCo אחרי שאלה שבו אותה. כעת מנסה פאולין להגיע גם-כן למרכזו של העולם במטרה לבקש משאלה והיא להצליח להגיע בחזרה לפני השטח.
העלילה של Bananza מקשטת את העולם של המשחק נהדר, ואפילו ישנן כמה הפתעות לאורך העלילה, המתגבשים יחדיו לכדי סיום מפתיע לטובה שבעיניי לפחות מהווה אחלה של תוספת לעולם התוכן של המותג של DK, בטח ובטח אם אתם מעריצים ותיקים של הקונג. הסוף כאמור נהדר והוא כבר גובש באינטרנט לכדי לא מעט תיאוריות סיפוריות מעניינות שמעשירות עוד כמה עולמות תוכן של Nintendo באופן משעשע ומגניב למדי. המשחק עצמו אגב לא ארוך במיוחד, וכל עוד לא תנסו לאסוף את כל אחת ממעל 700 הבננות שהמשחק הזה מחביא בתוכו תוכלו להגיע לסופה של העלילה תוך קצת יותר מ-20 שעות - אורך קלאסי למשחק פלטפורמה בסגנון.
קח לך בננה וצא לדרך
נמשיך מכאן לעיקר - מה בעצם עושים ב-Donkey Kong Bananza? ברמת העיקרון וכפי שתיארתי קודם עיקר העיסוק שלנו במהלך המשחק יהיה לאסוף כמה שיותר Banandium Gems תוך כדי שנתקדם לעומקו של העולם בשאיפה להגיע למרכזו. עולם המשחק מחולק לכמה ״שכבות״ שונות, כשכל שכבה מתפקדת למעשה כעולם תוכן משל עצמו, המחולק גם כן לתת-שכבות ולאזורים שונים ודי גדולים שאפשר לחקור. בכל אחת מהשכבות האלה יש כאמור לא מעט דברים לאסוף ולגלות, כשהן כוללות מעבר למטרה העיקרית של המשחק גם את האפשרות להשלים אתגרי קרב שונים לצד אתגרי פלטפורמה ייעודיים (משניהם יש לא מעט לאורך המשחק) שיאפשרו לנו לזכות בעוד Banandium Gems, איתן נעלה רמות ונפתח יכולות חדשות עבור DK באמצעות עץ יכולות ייעודי. עץ היכולות די ענף (בטח ביחס למשחקי פלטפורמה שלרוב נוטשים מכניקות בסגנון) והוא מאפשר לנו לפתוח לא מעט יכולות מגניבות, בהן יכולות שישפרו את התפקוד הכללי של הקונג, לצד יכולות מיוחדות וספציפיות יותר שמשפיעות בנוסף גם על התפקוד שלו בזמן שהוא עושה שימוש בצורת ״Bananza״ כלשהי - ישנן כמה צורות שבהן ניתן להשתמש, החל מ-״Kong Bananza״ דרך ״Zebra Bananza״ ועד ״Ostrich Bananza״, כשכל צורה כזו משפרת בצורה מסוימת את יכולותיו של DK לפרק זמן קצוב, אותו ניתן למלא באמצעות איסוף של זהב. ישנן עוד כמה צורות מיוחדות מלבד אלה שמניתי כאן, אבל מן הראוי שלא אחשוף אותן כדי שתוכלו לגלות אותן בעצמכם.
הזהב במשחק מתפקד למעשה כמטבע המרכזי איתו נוכל לפתוח שלל חפצים (בלונים שיצילו אותנו במקרה שניפול או משקאות מיוחדים שיאפשרו לנו לשרוד פסילה מבלי שנצטרך לשלם עליה בזהב ועוד), זאת לצד מאובנים שיאפשרו לנו לפתוח חלקי לבוש שונים ל-DK ופאולין שיעניקו להם בנוסף ללוק חדש ומגניב (ניתן לרכוש צבעים שונים לפרווה של DK) גם בונוסים חביבים (פחות נזק מסוג מסוים של משטח/אויב למשל). ישנם גם Banandium Chips, שהם סוג של מטבעות שיאפשרו לנו לקנות בננות נוספות בחנויות הייעודיות לכך המצויות בכל שכבה. הדרך המרכזית להשיג את כל אחד מהמשאבים האלה היא לשבור אותו מהסביבה עצמה, מה שמביא אותנו למכניקה המרכזית שהמשחק הזה כולל והיא היכולת להרוס כמעט כל דבר שעומד בדרכנו, מכניקה שאמנם עשויה להיראות כמו כאוס מוחלט עבור חלק מאיתנו, אבל בפועל היא חד משמעית הכוכב המרכזי של המשחק הזה כשזה מגיע לאיכות שלו.
Bananza מאפשר לנו כאמור להרוס פחות או יותר את כל מה שעומד בדרכנו, מה שאומר שאין כאן יותר מידי חוקים כשזה מגיע לאיך אתם פועלים לטובת מטרה מסוימת. כל זה מעניק לנו חופש של ממש בביצוע המשימות השונות של המשחק, ומעבר לעובדה שזה פשוט כיף טהור לעשות את זה, העובדה שאין לנו כאן ברמת העיקרון כמעט שום רסן למעט קירות ספציפיים המשמשים כגבולות גזרה אם החלטתם שממש בא לכם להרוס את הכל, מה שמאפשר לנו להתוות את הדרך והמדיניות שבה דברים קורים במשחק היא תחושה ממכרת במלוא המובן החיובי של המילה. זוהי אחת הנקודות הכי חזקות שיש ל-Bananza להציע, והיא לבדה מציבה אותו במקום גבוה מאוד ברשימת משחקי הפלטפורמה הטובים שיצאו מ-Nintendo אי-פעם.
ארסנל היכולות של DK מגובה בהתאם לכל הכאוס הסביבתי הזה, כשהוא כולל אפשרות להניף אגרופים לכל כיוון אפשרי בערך, אפשרות לשלוף היישר מהקרקע חלקי סלעים איתם DK יכול בין היתר לגלוש ממקום למקום כשהוא רוכב עליהם כמו סקייטבורד, אפשרות לטפס כמעט על כל דבר ואולי הכי חשוב - אפשרות למחוא כפיים בעוצמה שתאפשר לנו לגלות בננות, מאובנים ותיבות נסתרות מבעד לקירות שטרם הרסנו. כל אלה הופכים את DK למכונת מלחמה חזקה ומשומנת במיוחד, והעובדה שאפשר לשלב את כל מכניקות התזוזה האלה ביחד הופכות את חווית המשחק והחקר של Bananza למהנה ומאוד מדויקת גם לנוכח כל ההרס והבלאגן, משהו שמשחק פלטפורמה בסגנון מאוד צריך כדי לספק חווית משחק טובה באמת.
ועדיין, לא כל הדבר הזה ורוד, כשבתוך כל זה יש לי תלונה מרכזית אחת - Donkey Kong Bananza פשוט לא מאתגר מספיק. בתור חובב משחקי פלטפורמה מושבע שמעריך מאוד את הקושי שהמשחקים האלה יכולים לספק לנו מצאתי את עצמי כמעט לאורך כל שעות המשחק מחפש את הרגע הזה שבו אתקל באתגר פלטפורמה שיהיה מספיק קשה עד לרמה שארצה לתלוש לעצמי שיערות מהראש, אבל להפתעתי ואכזבתי הרבה הרגע הזה פשוט לא הגיע - הרוב המוחלט של אתגרי הפלטפורמה והקרב של המשחק לא באמת קשים במיוחד (משהו שלדעתי מושפע ישירות בין היתר מהעובדה ש-DK הוא קוף חזק להחריד במשחק הזה), משהו שאישית ביאס אותי מאוד בטח לנוכח העובדה שמי שפיתח את המשחק הזה הוא אותו הצוות שאחראי על Super Mario Odyssey ומתוך כך גם על כמה מאתגרי הפלופורמה הקשים ביותר שיצא לי לחוות במשחק פלטפורמה של Nintendo (היי Dark Side Kingdom, אני מדבר עלייך). היו כמה מקרים כמובן שבהם כן הרגשתי שרמת הקושי עולה ביחס ליתר המשחק, אבל אותם רגעים נדירים למדי, ורוב הזמן גם כשהם שם אפשר להתמודד איתם אחרי מספר יחסית מצומצם של ניסיונות. גם בזמן קרבות אין כאן יותר מידי אתגר, ואפילו שיש לא מעט קרבות בוס ואתגרי קרב ייעודיים לאורך המשחק, בפועל רובם כוללים מכניקה מרכזית אחת שמאוד קל להבין אחרי כמה רגעים ומשם הדרך לניצחון סלולה וברורה מאוד.
אין לי ספק שהסיבה שזה ככה היא עקב העובדה שהמשחק מנסה בסופו של דבר לשים את מכניקת ההרס שלו בפרונט, אבל העובדה שזה בא על חשבון רמת הקושי הכללית של המשחק די ביאסה אותי. כך או כך, עיצוב השלבים והשכבות של המשחק כן מצליח לספק את הסחורה ברוב הזמן, כשלכל שכבה יש את המכניקה המרכזית שלה המגובה בעיצוב עולם שמאפשר לנו לחוות את אותה מכניקה באופן המדויק והענף ביותר - שכבת הקרח למשל כוללת גשרים העשויים מחומר דק ש-DK לא יכול ללכת עליו מבלי לשבור אותו, דבר שנוכל להתמודד איתו באמצעות צורת ה-Zebra Bananza שנפתחת במסגרת החקר של אותה שכבה - זה חמוד, מהנה ומספק, אבל רחוק שנות אור מלהיות אתגר פלטפורמה משמעותי שיאתגר את החושים שלכם באופן חסר תקדים.
בננה אחת יותר מידי
אם הגעתם עד לכאן כנראה שכבר הבנתם ש-Donkey Kong Bananza הוא פשוט כיף טהור, ואפילו שהוא בהחלט כזה כן חשוב לציין שהעובדה שאפשר להרוס כל דבר בערך גם מביאה לזה שהיו לא מעט פעמים בהם נתקלתי בבעיות מצלמה מעיקות להחריד בחלקים מסוימים (משהו שקשה לסלוח עליו במשחק פלטפורמה), זאת לצד בעיות ביצועים מורגשות המתבטאות בנפילות פריימים ברגעים בהם קורים המון דברים בו-זמנית על המסך - אמנם מדובר בנפילות רגעיות, אבל הן עדיין שם וזה בכנות מאוד מבאס, בטח כשאותן נפילות מסוגלות לעיתים לחתוך את כמות הפריימים של המשחק בחצי. כל זה גם מביא לידי ביטוי דאגה מהותית לעתידה של הפלטפורמה שכאמור החלה את דרכה רק לפני חודש בסך הכל - אם הגענו למצב שאחרי חודש אחד בלבד קיבלנו משחק שכבר מצליח לגרום ל-Switch 2 להתאמץ, מה זה אומר על העתיד של הפלטפורמה ברגעים בהם יגיעו לשורותיה משחקים מתקדמים יותר מ-Donkey Kong Bananza? אני מקווה שנגלה שהתשובה לזה תהיה הרבה יותר חיובית מאיך שהיא נראית עכשיו, אבל זה משהו שנדע רק בעתיד ובהמשך הדרך. כך או כך, אם אתם אוהבים משחקים בסגנון ומעריכים את קו האיכות ש-Nintendo שואפת אליו במשחקים הרשמיים שלה, כל זה כמובן לא אומר שזה מה שאמור להניע אתכם הרחק מהמשחק הזה - המשחק עדיין נראה נהדר כשהוא מציע גרפיקה צבעונית במיוחד שמשתלבת עם הנראות והסטייל החדש של Donkey Kong פשוט מעולה, והביצועים שלו, גם לנוכח נפילות הפריימים הרגעיות, עדיין טובים הן במצב נייד והן במצב נייח (שמחתי מאוד לגלות שבמצב נייד אין ירידה של הרזולוציה והמשחק רץ ב-FHD מלא).
השורה התחתונה
Donkey Kong Bananza הוא ללא צל של ספק משחק ההשקה האמיתי של ה-Nintendo Switch 2 (סליחה Mario Kart World, זה לא אישי). מדובר במשחק מהנה מאוד ומספק להחריד שיעניק לכם לא מעט שעות של הנאה בלתי נגמרת הכוללות מכניקת הרס משובחת, קו עלילה חמוד וכמויות אדירות של דברים לאסוף. יחד עם זאת, לא מדובר בביצוע מושלם, כשהוא נפגע בעיקר מחוסר ליטוש כשזה נוגע לביצועים ובעיות מצלמה מעיקות לצד תחושת חוסר אתגר מובהקת, כשאסופת התכונות השליליות האלה מצליחה להעיב במקצת על החוויה הכוללת.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י