מנסים לשנות את חוקי המשחק
תנועה צרכנית הולכת וגדלה, הידועה בשם "Stop Killing Games" ("די להרוג משחקים"), קוראת תיגר על הנוהג ההולך והופך נפוץ של חברות משחקי וידאו להפוך משחקים לבלתי שמישים לאחר סיום חייהם המסחריים. יוזמה זו, שמובילים צרכנים, טוענת כי כאשר לקוח רוכש משחק, עליו לשמור על הזכות לשחק בו ללא הגבלת זמן, גם לאחר שהחברה המפתחת מפסיקה את התמיכה בו. הקמפיין הצית דיון סוער על בעלות דיגיטלית, שימור משחקים, ועל אחריותן של מפתחות ומוציאות לאור בעידן הדיגיטלי.
כמו תמיד, יוביסופט אשמה
בבסיסה, יוזמת "די להרוג משחקים" היא תנועה צרכנית הדוגלת בשינויים חוקיים שיאסרו על חברות להפוך משחקים שמכרו לבלתי שמישים. הטיעון המרכזי של התנועה הוא שמכירת משחק שנועד להפוך לבלתי ניתן למשחק לחלוטין ברגע שהתמיכה של החברה נפסקת, היא סוג של התיישנות מתוכננת הפוגעת בצרכנים. התומכים טוענים כי נוהג זה לא רק גוזל מהשחקנים משהו שהם שילמו עליו, אלא גם הופך את שימור משחקי הווידאו כאמנות לבלתי אפשרי למעשה. היוזמה אינה דורשת מחברות לתמוך במשחקיהן לנצח. במקום זאת, היא מציעה שכאשר חברה מחליטה להפסיק את התמיכה במשחק, עליה להבטיח שהוא יישאר במצב פעיל עבור הצרכן. פתרון אפשרי לכך יכול להיות הסרת הדרישה לחיבור לשרתי החברה, או אספקת כלים לשחקנים שיאפשרו להם לארח שרתים משלהם.
יוזמת "די להרוג משחקים" הושקה באפריל 2024 על ידי רוס סקוט, יוצר ערוץ היוטיוב "Accursed Farms", בעקבות ההכרזה על כיבוי השרתים של The Crew של חברת יוביסופט. התנועה מיקדה את מאמציה בעיקר באפיקים משפטיים ופוליטיים, והגישה תלונות לסוכנויות הגנת הצרכן במדינות כמו צרפת, גרמניה ואוסטרליה. סקוט היה הכוח המניע מאחורי היוזמה, יצר סרטונים, העלה את המודעות ותיאם את הפעולות המשפטיות והפוליטיות השונות. הוא הדגיש שהוא "יוטיובר עלוב" שלקח על עצמו את התפקיד הזה מתוך צורך, משום שאיש לא טיפל בנושא בקנה מידה רחב.
חלק משמעותי מהקמפיין היה קידום עצומות לחקיקת חוקים חדשים. הבולטות שבהן הן יוזמה אזרחית אירופית ועצומה לממשלת בריטניה. היוזמה האזרחית האירופית היא כלי רב עוצמה, שאם ייאספו עבורה מיליון חתימות משבע מדינות חברות באיחוד האירופי לפחות, היא תוכל לחייב את הנציבות האירופית לשקול חקיקה חדשה. המועד האחרון ליוזמה זו הוא ה-31 ביולי 2025. גם העצומה בבריטניה שואפת להביא את הנושא לדיון בפרלמנט. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, היוזמה האירופית כבר הספיקה לחצות את רף מיליון החתימות הדרוש. התנועה הגישה גם עצומות ותלונות במדינות אחרות, כולל קנדה וארצות הברית, עם דרגות הצלחה משתנות.
זו לא יוזמה בלי דרמה
התנועה גם הייתה עדה לעימות משמעותי בין סקוט לבין יוטיובר ומפתח אינדי בולט אחר, "Pirate Software" (הידוע גם בשם ת'ור). עימות זה הוביל לדיון ציבורי וטעון לעיתים קרובות על ישימותן והשלכותיהן האפשריות של הצעות היוזמה. אחת מנקודות המחלוקת העיקריות הייתה ישימות דרישותיה. מבקרים, ובראשם "Pirate Software", טענו שהיוזמה אינה מציאותית ואינה לוקחת בחשבון את הנטל הטכני והכלכלי שהיא עלולה להטיל על מפתחים, במיוחד על אולפנים קטנים ועצמאיים. הועלו חששות כי הכרחת מפתחים להפוך את משחקיהם לזמינים במצב לא מקוון או לשחרר את קוד השרת עלולה להיות תהליך מורכב ויקר, שעלול לחנוק חדשנות ולהפוך את פיתוח משחקי רשת מרובי משתתפים למסוכן יותר.
מידע שגוי היווה גם הוא מכשול משמעותי. סקוט ציין כי אתגר מרכזי היה תיקון אי-הבנות לגבי מטרות היוזמה, כאשר חלק מהאנשים האמינו שהיא דורשת תמיכה נצחית בשרתים מצד החברות. הוא הבהיר שוב ושוב שההתמקדות היא בתוכניות לסוף חיי המשחק, ולא בתמיכה בלתי מוגבלת.
הסכסוך הפומבי עם "Pirate Software" היה גם הוא אירוע משמעותי, ויש שטענו שהוא פילג את קהילת הגיימרים והסיח את הדעת מהנושאים המרכזיים. ה"דרמה" המקוונת שנוצרה האפילה לעיתים על הטיעונים המהותיים של שני הצדדים. יתר על כן, סקוט עצמו הודה שהוא "האדם הלא נכון לתפקיד" במובנים מסוימים, וציין את עומס העבודה העצום ואת חוסר ניסיונו בקמפיינים פוליטיים ובגיוס כספים. היוזמה נתקלה גם במכשולים בהגעה לקהל רחב יותר בשל הגבלות על פרסום פוליטי בפלטפורמות כמו יוטיוב וטוויץ' במדינות רבות באיחוד האירופי.
למרות אתגרים אלה, יוזמת "די להרוג משחקים" הצליחה להביא נושא קריטי לקדמת הבמה בקהילת הגיימרים ומעבר לה. היא כפתה שיח על משמעות ה"בעלות" על מוצר דיגיטלי בעולם שהופך יותר ויותר מבוסס-שירותים, וגייסה מספר משמעותי של צרכנים לדרוש זכויות והגנות רבות יותר. תוצאות העצומות וההשפעה ארוכת הטווח על התעשייה עדיין אינן ידועות, אך אין ספק שהתנועה הותירה את חותמה על נוף זכויות הצרכן הדיגיטליות.
אל תחככו כפיים עדיין
על אף שהרעיון מאחורי יוזמת "די להרוג משחקים" הוא חיובי בעיקרו, הסיכויים שלו להצליח נמוכים מאוד בשל המורכבות של החוק הבינלאומי והבירוקרטיה של האיחוד האירופי. האיחוד האירופי, הוא גוף עוין לעסקים שמתמחה בעיקר בהברחת עסקים אל מחוץ לאירופה. החשש הוא שעוד רגולציה תבריח מפתחים ותקשה על שחרור משחקים באיחוד האירופאי. בנוסף, האיחוד האירופאי הוא גוף עתיר בירוקרטיה שצריך להעביר כל חקיקה שבעת מדורי גיהנום וייקח שנים עד שחקיקה כלשהי תעבור, אם בכלל. עד אז, הנוף הפוליטי עשוי להשתנות לחלוטין. בנוסף, מפתחי משחקים אסייתיים רבים כבר נמנעים מלהוציא את משחקיהם באיחוד האירופי בגלל קשיים אלו. לדעתי, היוזמה היא בזבוז זמן, ועדיף לגיימרים להתמקד ב"הצבעה בארנק" - כלומר, להימנע מרכישת משחקים שאינם מכבדים את זכויות הצרכן שלהם מאשר לחתום על עצומות ולקדם חקיקה.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י