המחשב של אסוס מגיע עם שני מסכים, זה באמת עושה הבדל?
אמרתי את זה כאן הרבה פעמים ואני כניראה עוד אמשיך להגיד את זה, אני אוהב מאוד את המחשבים של ASUS. אמנם באופן אישי אני חלק מהכת של אפל עם MacBook אבל אם הייתי צריך לקנות לפטופ PC זה כניראה היה אחד מבית אסוס. אחת הסיבות שאני אוהב את אסוס זאת בגלל שהם תמיד עושים דברים מטורפים לגמרי (שלרוב הם גם לא מאוד פרקטיים), כך קיבלנו את ה-Zenbook Pro Duo עם מסך נוסף וקטן (כולל גירסאת גיימינג) ולפני כמה שנים את ה-Zenbook Fold עם המסך המתקפל שהיה יקר בטירוף והוכתר כגימיק וכישלון. אבל שני המחשבים האלה היו למעשה אבני דרך חשובות שהובילו אותנו ל-Zenbook Duo שעליו אדבר היום.
בשונה מפעמים אחרות, הפעם אני לא אכתוב ביקורת מלאה על המחשב ואספר איך אני השתמשתי בו בחודשיים האחרונים לשגרת היום-יום שלי שלצערי התמלאה בפחות גיימינג ויותר עבודה כללית. למרות שפחות או יותר אי אפשר לשחק עליהם (מלבד כמה משחקים יוצאי דופן), הסיבה המרכזית שאני אוהב כל כך את המקבוקים של אפל היא שהם מצליחים לענות על שלושת הדרישות המרכזיות שלי מלפטופ לעבודה שהן דיל-ברייקר.
יכולות
הדבר הראשון שחשוב לי קשור ליכולות ועוצמה. בכל הקשור לעוצמה, אין מה לדאוג עם ה-Zenbook Duo שמגיע עם מעבד Core Ultra 9 285H, יחד עם 32GB של זיכרון LPDDR5X וכרטיס מסך מבוסס Intel ARC, אוסיף לזה את שני הטרה של איחסון שהוא מגיע איתו ומדובר על מחשב עם מסוגלות גבוהה מאוד. המעבד החדש עם ליבת ה-NPU מאפשרים למחשב להריץ את CoPilot המובנה וכל הפיצ׳רים שלו באופן טבעי וחלק, כך שאם אתם מאוהבי הבינה המלאכותית זה בדיוק בשבילכם. באופן אישי אני לא משתמש בתוכנות האלה במיוחד אבל כן אכפת לי מהעוצמה של המעבד ונפח הזיכרון שמאפשרים לי לטעון אקסלים ענקיים ולערוך סירטונים ברכבת. זה אולי נשמע נדוש, אבל לפתוח את היוניטי ולהמשיך לעבוד על הפרויקט תוך כדי נסיעה חוסך לי שעה וחצי של ישיבה מול המחשב ובקרים הרבה יותר רגועים בעבודה.
נכון שלא מדובר פה על מחשב גיימינג שיריץ לי את כל המשחקים על 4K בהגדרות מקסימאליות, אבל זה גם לא הייעוד שלו. למרות זאת, כרטיס המסך שלו הצליח להפתיע אותי עם הרצה טובה של משחקים יחסית פשוטים. העברתי כמה משחקים שלמים של Civilization VII עליו ברכבת. יצא לי לנסות גם כמה דמואים ומשחקי מציאות מדומה בזכות Steam VR על המחשב שלהפתעתי הרבה עבדו בצורה חלקה יותר משציפיתי. שוב אזכיר, זה לא מחשב גיימינג בשום צורה אבל צריך לתת קרדיט לאינטל עם הליבות הגרפיות החדשות שלהן שמצליחות לספק ביצועים לא רעים בכלל ללפטופים ויכולת גרפית מסוימת בדרכים.
נוחות עבודה
חלק גדול מהעבודה שלי כולל כתיבה של מסמכים רבים וארוכים וגם כאן באתר יוצא לי לכתוב כמה מילים פה ושם, לכן המקלדת והאיכות שלה הם אחד הדברים שאולי הכי משפיעים על נוחות וקצב העבודה שלי. המקלדת של ה-Zenbook Duo היא בסיסית מאוד, היא בעלת פרופיל נמוך מאוד והיא לא נכנסת לרשימת המקלדות הטובות ביותר שניסיתי, והיא גם לא מתבלטת לעומת מקלדות לפטופים אחרות. בהרבה מובנים היא הזכירה לי את המקלדת של ה-ROG Flow Z13 שניסיתי לא מזמן וגם זאת לא הייתה טובה במיוחד. בגלל הפרופיל הדק שלה, המקלדת של ה-Zenbook Duo רגישה מאוד וקרו לי המון מקרים שאותיות נלחצו רק בגלל שהאצבע שלי בטעות ליטפה את המקש והייתי צריך לחזור לתיקונים. מעבר לזה, המשטח מגע הוא סביר אבל כן אגיד שאהבתי מאוד את האפשרות לנתק את המקלדת מהמחשב ולהשתמש בה בתור מקלדת אלחוטית, כך יכולתי להציב את המחשב איפה שאני רוצה ולהשתמש בו גם אם הוא טיפה רחוק בלי לחבר מקלדת נוספת, הלוואי שלכל הלפטופים תיהיה את היכולת הזאת.
אולי אחד האלמנטים החשובים ביותר בלפטופ ומה שהופך לפטופ עבודה טוב ללפטופ עבודה מדהים קשור בחיי הסוללה. קשה לקרוא למחשב נייד ״נייד״ אם יש לו חיי סוללה שמסתכמים באיזור השעה כמו במקרה של ה-Scar 18. עם ה-Zenbook Duo קיבלתי חיי סוללה שנעו סביב ה-7 שעת לשימוש משרדי קלאסי שכלל צפיה בסירטונים וגלישה בדפדפן. כן זה היה לי קצת מעט מידי, במיוחד שיום העבודה שלי נמתח ליותר מ-9 שעות בדרך כלל והמחשב דורש מטען יחסית חזק כדי להיטען בקצב נורמלי אבל 7 שעות זה עדיין בתחום הטוב שנותן ל-Zenbook Duo יכולת עבודה יחסית ארוכה ורציפה גם במקרים של עבודה ברכבת, בין פגישות או אפילו במהלך טיסות בלי להיות מחובר לשקע כמו מכונת הנשמה למחשב.
המסך (או המסכים)
אבל כל אלה הם שבריר לעומת הבשורה הגדולה של ה-Zenbook Duo. אם עד עכשיו הבעיה הגדולה ביותר של לפטופים מבחינת פרודקטיביות הייתה ההגבלה למסך אחד, פה זה לא הסיפור. כמו שאפשר להבין מהשם, ל-Zenbook Duo יש שני מסכים, כן לפטופ עם שני מסכים וזה מפוצץ את המוח כמו שאתם חושבים. כשנפתח את המחשב נראה את המסך הרגיל ואם נפריד את המקלדת נגלה מתחתיה מסך נוסף, קשה לתאר במילים כמה הדבר הזה מרשים. בהתחלה אני חשבתי שמדובר רק על גימיק אבל עם הזמן שימוש שלי התחלתי להבין שזה באמת גיים-צ'יינגר לפרודקטיביות שלי ואני אתן כמה דוגמאות. על מסך אחד ערכתי טקסט של כתבה בעוד במסך השני יכולתי לראות תצוגה מוקדמת שלה, על מסך אחד ראיתי הרצאת #C ועל המסך השני כתבתי את הקוד, על מסך אחד פתחתי את ה-WhatsApp ועל המסך השני ראיתי סירטונים וגם יצא לי לשחק על אחד עם Wiki פתוח במסך השני. אה, וכל זה קרה ברכבת. זה היה מרשים בפעם הראשונה וממשיך להרשים אותי בכל פעם שאני מבין שזה לפטופ עם שני מסכים. ומספיק לראות את המבטים של אנשים כדי להבין שמדובר על דבר מיוחד.
אסוס יודעים איך להצטיין במסכים, אנחנו רואים את זה עם המסכים הנייחים שלהם וגם בסדרות הלפטופים השונות. אני לא עורך וידאו או עוסק בשום דבר שקשור לדיוק צבעים, אז אין לי אמירה מקצועית מאוד בנושא. אבל אני כן יכול להגיד ששימוש בשני המסכים עם הצבעים הטובים שלהם כדי להשוואת תמונות או תיקוני צבעים קלילים בעריכה היה ניראה טוב. אבל שוב אני חייב לציין את היכולת הגדולה ביותר ומשפר הפרודקטיביות הגדול ביותר של המחשב וזאת האפשרות לקחת איתי שני מסכים לכל מקום. ברגע שהתרגלתי לסביבת העבודה הזאת, היה לי קשה מאוד לחזור ל-MacBook Pro עם המסך הבודד שלו. וזאת אולי הדרך הטובה ביותר לסכם את החודשיים האחרונים עם המחשב עבודה הנפלא הזה.
*הכתבה בשיתוף Nvidia, כתבות ממומנות כאלו עוזרות לנו להמשיך להפעיל את האתר, ולספק לכם את כל התוכן שלנו בחינם לגמרי כל הזמן.*
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י