האם ההמתנה למשחק החדש הייתה שווה את זה?
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י Koei Tecmo, תודה רבה!
יש לא מעט משחקים שאני רושם לעצמי כמשחקים שנראים לי מעניינים במהלך תצוגות משחקים של Nintendo, הבעיה עם רובם? אני כנראה עלול לשכוח מלא מעט מהם, אבל את אותו הדבר אני לא יכול להגיד על דיירקט שהתרחש לפני כחצי שנה ובו הוצגו כמה משחקים שתפסו את תשומת הלב שלי, אחד מהם היה Atelier Yumia: The Alchemist of Memories & the Envisioned Land. סדרת Atelier היא אמנם לא סדרה חדשה בכלל ומכילה לא מעט משחקים בסדרה שמקשים לעיתים להבין מאיפה צריך להתחיל אותה, אבל למזלנו הסדרה מחולקת ללא מעט טרילוגיות שונות וייחודיות ו-Yumia הוא משחק חדש לחלוטין, מה שמאפשר לי לקפוץ לתוך הסירה הזאת ולהתחיל להבין מה יש למשחק הזה להראות לי. אז הנה מה שיש לי להגיד עליו.
לבד בטבע
יש לא מעט דברים בעולם שנחשבים לטאבו, ואחרי אסון גדול שגרם למותם של לא מעט אנשים, אלכימיה הוא בהחלט אחד מהם. יומיה (Yumia) היא אלכימאית שהחליטה ללכת בדרכה של אימה כאשר היא מגלה כי היא שייכת לשושלת אלכימאיים ארוכה, ואחרי שאיבדה את אימה בתאונה, 3 שנים לאחר מכן היא מחליטה לצאת למסע על מנת להבין מה גרם למות אימה. במהלך המסע הזה, יומיה מצטרפת לצוות מחקר שבו היא מכירה את איילה (Isla) ואת ויקטור (Viktor), השניים בתחילה משגיחים על יומיה כשהיא מבצעת את העבודה שלה אבל מהר מאוד לומדים להתחבר אל יומיה ובאותה המהריות המסע מתחיל להיות אישי עבור כולם.
העלילה של Atelier Yumia היא, במלוא מובן המילה, החשוכה ביותר שיש לסדרה והרבה מזה נובע מהעובדה שהעבר של הארץ שבה הקבוצה שלנו חיה הוא עבר שכולל בתוכו לא מעט טרגדיות, בשונה מהאווירה היחסית שמחה וחיובית של המשחקים האחרים. העולם של המשחק גם כן טורח לא מעט להזכיר ליומיה שהיא לא רצויה, העובדה שהיא אלכימאית מרתיעה לא מעט אנשים כשכולם מתייחסים לאלכימיה כאומנות אסורה ורעה.
למשחק יש קאסט דמויות שהוא עולם ומלואו, כל דמות היא ייחודית בפני עצמה וליומיה יש לא מעט הזדמנויות להתחבר לכל אחת מהן באופן אישי בעזרת משימות צדדיות שנפתחות לאורך המשחק. חברי הצוות הראשונים של יומיה הם כמובן ויקטור ואיילה, אבל אחרי כמה שעות נוספות, כבר נקבל חבר צוות נוסף בשם רוטגר ובהמשך גם נינה (Nina) ולניה (Lenja) יצטרפו לחבורה. מעבר לכך שהדמויות נהדרות, משחק הקול של המשחק (לפחות ביפנית, קיים גם דיבוב באנגלית) הוא נהדר, לעיתים יש ליינים שלאורך המשחק יתחילו לחזור על עצמן לא מעט, במיוחד לאורך הסיור בעולם הפתוח, אבל יש משהו בקול של יומיה שאני פשוט נהנה לשמוע.
אציין גם לחיוב רב מאוד את עיצובי הדמויות של המשחק הזה, הסדרה הזאת תמיד הצטיינה בעיצובים מדהימים במיוחד, אבל יומיה בהחלט הייתה הדבר הראשון שתפס את תשומת הלב שלי והיא מהממת. לצידה יש גם קאסט דמויות שהעיצובים שלהם באמת נראים נהדר, כל דמות, גם המשניות בסיפור, לא נראות כמו סתם עוד NPC ולכל אחת יש עיצוב ייחודי ובעל אישיות. כיאה ל-Koei Tecmo בכל אופן, אנחנו לצד זה מקבלים לא מעט DLC קומסטי שניתן לרכוש, נכון לעכשיו אין הרבה מהן כמו משחקים אחרים של המפיצה (אהמ Dead or Alive 6), המחירים שלהם גם לא מוגזמים בצורה יוצאת דופן, אבל כדאי לשים לזה לב, במיוחד כשאנחנו יודעים על שיתופי פעולה נוספים שכבר הוכרזו למשחק הזה וכנראה יצאו בעתיד הלא רחוק.
מטה קסם? או רובה צייד?
יומיה מציג לא מעט שינויים לסדרה וחידושים די רציניים, הראשון קשור למערכת הקרב של המשחק כשהיא לא מערכת קרב בתורות יותר, בשונה מהמשחקים האחרים כמו Ryza או Marie בהם התרגלתם שהמשחק בתורות, הפעם אנחנו מקבלים מערכת קרב בזמן אמת. הקבוצה שלנו, כמו משחק JRPG טוב, יכולה להכיל עד 3 דמויות, המגרש שבו מתנהלים הקרבות מתחלק ל-2 עיגולים, חיצוני ופנימי כאשר הדמויות שלנו יכולות לעשות נזק פיזי או נזק מרחוק. לכל דמות יש עד 4 מהלכים שונים (עם כמויות שונות שניתן להשתמש בהן לפני שהן צריכות להטען מחדש) כשהדמות יכולה להשתמש בהן ועוד 4 אייטמים נוספים שעושים נזק עם אלמנט. בשלב מאוחר יותר של הסיפור גם יהיה אפשר להוסיף חבר קבוצה נוסף בעיגול החיצוני שיכול לספק עזרה גם כן.
רוב האויבים שנלחם בהם נמצאים פשוט בטבע, אין Wild Encounter במשחק (אבל הרושם שלי הוא שזה אף פעם לא היה קיים במשחק), במהלך הסיור יהיה ניתן ללכת אל האויב או לתת לו להתקרב אלינו ולפתוח בקרב, אבל אם אנחנו תוקפים את האויב ראשונים, אנחנו מקבלים חיזוקים לכמות המכות שניתן להשתמש בהם במהלך הקרב, ניתן גם לגרום לאויבים בטבע לסטאנים בעזרת המטה שלנו שיכול לשמש כסוג של רובה גם כן. אני חושב שהמטה של יומיה הוא אחד הדברים האהובים עלי במשחק מאחר והוא רב תכליתי ומאפשר לבצע לא מעט פעולות איתו, אבל עוד מעט על כך בהמשך.
מערכת הקרב עצמה יחסית פשוטה וזורמת עם כי מעט מרגישה קצת תקועה לפעמים. אבל פה מגיעה גם טענה שגקצת קשורה למערכת הסיור של המשחק, בפעם הראשונה אנחו משחקים עם עולם פתוח ודי גדול, הוא מלא בדברים לאסוף ומפלצות שמסתובבות בו כל הזמן ונמצאות כמעט בכל פינה אפשרית. יחד עם כמה שהוא יפה, הרבה פעמים אנחנו יכולים לטייל ולפעמים פשוט לראות איזשהו גליץ׳ במסך מתנועה לא חלקה של המודל שגורמת לתזוזה לא נוחה בעין של המצלמה. מדובר אומנם במשהו מעט זניח אבל גם הקרב מדי פעם מאלץ את השחקן לזוז למקומות פתוחים יותר בעולם שלפעמים התנועה בהם לא עד כדי כך חלקה, כשצריך לזוז במעגל והמעגל של השחקן לפעמים נתקע בקיר, זה יוצר מעט בעייתיות, במיוחד כשצריך להתחמק מהקתפה של האויב.
עוד דבר אחד שחייבים לדבר עליו הוא ללא ספק אלכימיה, כי איך לא, אנחנו משחקים אלכימאית וזה נמצא במרכז המשחק. אני אגיד שאין המון מה לכתוב על המערכת הזאת, עם כמה שהיא נחשבת למרכזית, אבל אגיד זאת כך, מערכת האלכימיה מתחלקת לשניים, אלכימיה שדורשת אטליה (סוג של סטודיו שמשמש אותנו עבור אלכימיה) ואלכימיה קטנה שיומיה מסוגלת לבצע בעולם הפתוח ודורשת מעט משאבים. האלכימיה הקטנה מסתפקת בתפריט יחסית צנוע של הדברים שניתן ליצור בה, בזמן שהאלכימיה באטליה מורכבת קצת יותר ודורשת מהמשתמש לבחור את המשאבים שהוא מבצע בהם שימוש ויכולים לקבוע את רמת הכלי הגמור, ככל שנתקדם במשחק, נמצא משאבים ברמות יותר גבוהות לאלכימיה.
עולם גדול ואיטי
אני כעת אעלה טענה שאני מקווה שהצוות ב-Gust יצליח להפנים אותה, אבל המנוע של המשחק לעיתים נראה ומרגיש מיושן, גם מעט איטי לעיתים. בפעם הראשונה שיומיה יוצאת לעולם הפתוח, מאוד ברור שלמערכות הפעלה חלשות יותר, קשה יותר להריץ את המשחק, ולעיתים אני לא באמת בטוח למה, הביצועים של המשחק לא מאוד מרשימים. על מערכות חזקות יהיה אפשר להוציא מהמשחק 60 פריימים, אבל על מכשירים כמו מחשב נייד והסטים דק שלי, המשחק לא רץ על יותר מ-30 פריימים בשניה באזורים הפתוחים שלו, גם כשההגדרות הגרפיות מוגדרות נמוך, כשרק במקומות סגורים ניתן להוציא יותר פריימים מהמשחק.
עוד הבדל יחסית גדול בין יומיה למשחקים הקודמים בסדרה, בפעם הראשונה הדמות שלנו לא עוקבת אחרי לוח שנה, לרוב משימות שהיינו לוקחים במשחקים קודמים, היו מוגבלות בזמן של ימים שבהם אנחנו יכולים להשלים את המשימות, לפעמים זה גם היה משפיע על תוצאות שונות של המשחק. הפעם, המשחק מבצע שימוש רק במערכת של ימים, ככל שנסייר בעולם, הזמן ביום יעבור, מבוקר, לצהריים ועד לערב והלילה, לכל אחד כמובן יש השפעות משלו, בעיקר על העולם הפתוח כאשר מפלצות שונות יהיו זמינות בזמנים שונים של היום. חלק מהמשימות בעולם הפתוח של יומיה לפעמים ידרשו להרוג מפלצות מסויימות בשעות מסויימות של היום ומכל המשימות הצדדיות שלקחת עד כה, אף לא אחת מהן היתה מוגבלת בזמן.
לסיום כמובן צריך לדבר על המוזיקה, ואיך אפשר שלא לציין שמדובר בפס קול שהוא באמת נהדר, האווירה שלו מזכירה לא מעט את Final Fantasy ומשחקיו Hoyoverse, סוג של הכלאה בין השניים, המוזיקה מעניקה אווירה נעימה במהלך הסיור בעולם הפתוח ולפעמים המוזיקה, במיוחד בקרבות, פשוט נכנסת בקצב לא צפוי עם כמה מהקטעי מוזיקה היותר מהנים במשחקי תפקידים שיצא לי לשמוע כבר תקופה. יחד עם הפס קול, במשחק קיימים כמה שירים באמת מדהימים (ואני מתכוון לשירים!), סרט הפתיחה של המשחק לבדו מכיל מוזיקה קצבית ומהנה, אבל לצידו יש כמה בלדות ממש יפות כמו Remember שאפשר לשמוע בלופ ופשוט להנות בלי קשר למשחק.
השורה התחתונה
Atelier Yumia & The Alchemist of Memories & The Envisioned Land הוא שם מאוד ארוך, אבל שום דבר פה לא חדש עבור הסדרה, יחד עם זאת, מדובר במשחק הכי שאפתני של Gust עד כה, סדרת המשחקים הזאת בהחלט התפתחה ועכשיו כשהיא בעולם הפתוח, היא קיבלה כמה חידושים עבור הסדרה, מבחינת מכניקות ובצורה שבה זמן במשחק עובד, מדובר בהנאה צרופה למדי. יחד עם זאת, ההתרשמות מהמשחק מבחינת הביצועים שלו, המנוע דורש שיפור או לכל הפחות, Gust זקוקים למנוע חדש או לדאוג לאופטימיזציה טובה יותר על המחשב, זאת יחד עם זה שהמשחק רץ גם על ה-Nintendo Switch, אני לא מצליח להבין את זה.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י