יש לנו Elder scrolls בבית, והוא שווה מאוד
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י Xbox ישראל, תודה רבה!
גילוי נאות, אני מאוד אוהב משחקים של Obsidian. עוד גילוי נאות, גם אתם כנראה אוהבים. בין אם זה משחקי RPG אגדיים כמו The Outer Worlds, יצירות אומנות מגוונות כמו Pentiment וכמובן יצירות מופת בלתי מעורערות כמו Fallout: New vegas - הסטודיו הקטן הזה ממש לא קטן. אחרי שלקחו קצת הפסקה מג'אנר ה-RPG שכל כך הגדיר אותם, הסטודיו חוזר אליו עם Avowed, משחק פנטזיה בעולם של Pillars of Eternity. למרות שלא ידעתי למה לצפות כבר אחרי כמה דחיות והחלפת מנוע, כן הגעתי אליו בציפיות גבוהות במיוחד כי את המשחק האחרון של הסטודיו (ואני אדבר עליו הרבה בביקורת) Grounded אהבתי ברמות שבאמת לא אהבתי הרבה משחקים בעשור האחרון. תנו לי להוריד לכם את ה-"Pillar" מהלב כבר עכשיו, לא רק ש-Avowed עומד בציפיות, הוא מרקיע שחקים להיות חוויה שבאמת אסור לפספס בזכות מערכת קרבות פשוט אדירה ואפילו סיפור נהדר, דבר לא מובן מאליו בכלל בשנת 2025. אז קחו נשימה עמוקה ותתכוננו כי גילוי נאות, אתם עומדים לצלול עמוק לעולם המדהים של Avowed.
גיוון חיובי
המושג גיוון נאמר לאחרונה הרבה בהקשר של משחקי RPG, ולא בהקשר חיובי בכלל. Avowed לוקח את כל מה ששמענו בשנה האחרונה ויותר ומשתמש בו לדבר הכי טוב שאפשר לגוון בו - והוא המשחקיות. כמה טוב המשחק עושה את זה? לרמה שהחלטתי לשנות את הסדר של הביקורת ולדבר על המשחקיות לפני הסיפור. בבסיס שלה המשחקיות מזכירה את כל משחקי הפנטזיה הגדולים. נשקים, מגנים, יכולות קסם מוגבלות בזמן ובקסם שתצטרכו שיקויים כדי לחדש יחד עם חברי צוות שיצטרפו אליכם למסע ותוכלו להפעיל אותם בלחיצה על אחד מארבעת החצים. את הנשקים תסדרו באחת משתי הידיים שלכם, כך שתוכלו נגיד להשתמש בגרזן ומגן, גרזן וספר קסמים, שני שרבטים או חרבות גדולות שיתפסו מקום של שתי הידיים. יש לכם אפשרות לעצב שני זוגות של נשקים ולהחליף ביניהם בכפתור אחד באמצע הקרב, מה שכבר הופך את המערכת למגוונת קצת.
מכאן - המשחק מסלים. עם שילוב של גיוון בסוגי האוייבים, גיוון בסביבות הלחימה, גיוון באפקטים שישפיעו יותר ופחות על האוייבים וגיוון בלתי נגמר בנשקים עצמם אתם תמצאו את עצמכם כמעט אף פעם לא מסיימים שעת משחק עם אותו שילוב נשקים שהתחלתם איתו. הבסיס של הקרבות גם ככה נהדר (למי ששיחק, מדובר כמעט באותן תזוזות של Grounded רק הרבה יותר מהיר), ומשם הגיוון הזה מטיס אותו לשחקים. כמות האוייבים המגוונת גם עוזרת כאן, בין דובים, לצבר שלדים מגניב ומאובזר ואפילו כמה יצורי קסם כמו אבנים שמתפזרות ונאספות עם זמני עדיפויות לתקיפה ברורים. אין לי ספק שהדבר הראשון שתשמעו על המשחק זה על מערכת הקרבות הזאת, שפשוט עובדת מדהים, והחזיקה אותי נעול לשלט בצורה שאני לא זוכר את עצמי נהנה מקרבות ככה הרבה זמן.
כיאה למשחק של Obsidian, הקרבות הן רק חצי מהחבילה, וכאן נכנסים הדיאלוגים. נקודה רותחת כרגע בתחום ה-RPG שכמו שהזכרתי בתחילת הביקורת הוחתם לרעה על ידי שימוש בתירוץ של גיוון לכתיבה גרועה. הו בוי, זה ממש לא המקרה של Avowed. המשחק כתוב בצורה חדה, גאונית לפעמים, עם פאנצ'ים באמת מצחיקים ובלי הרבה מגבלות מעצבנות שמשחקים אחרים שמו על עצמם כי השנה היא 2025. הדיאלוגים עובדים כמו כל שאר המשחקים בסגנון, כך שחלק מהאופציות סגורות במידה ולא שידרגתם את הדמות שלכם לרמה מסויימת בתחום אישיות מסויים. על מערכת השדרוגים ארחיב אחר כך, כי יש הרבה מה להחמיא על הדיאלוגים. למרות שעיצוב הדמויות עצמן לא וואו, והפנים שתפגשו בדרך כלל לא מרגישים מתאימים לדור הנוכחי בכלל, האבק של החסרונות הגרפיים מתפזר מהר ונשארים עם הכתיבה הגאונית של המשחק שתגרום לכם לצחוק לא פעם.
עוד ייתרון עצום של הדיאלוגים, הוא שהם מתקשרים ישירות לסיפור וההחלטות שלכם. לצורך העניין, רוב ההתפתחויות שקיבלתי לסיפור קרו בגלל שבחרתי להתעמק בשיחות במקום לתקוף, ועצם הבחירה בלהשאיר דמויות מסוימות בחיים שידרגה לי את הסיפור משמעותית והסבירה לי יותר על העולם של המשחק. לצערי לא כל הדיאלוגים כאלה חדים, ולא כל הדיאלוגים אפילו כאלה נחוצים. כמה פעמים המשחק ישלח אתכם לשיחות שלא ניתן להעביר והן לא ממש מצחיקות או חיוניות, מה שממש פגע לי באווירה בתחילת המשחק שם היחס בין כמות הדיאלוגים למשחקיות לא טוב בכלל. זה לחלוטין משתנה, ומוקדם יותר ממאוחר תמצאו את עצמכם כבר שוחים בעולם של המשחק ונהנים בטירוף ממערכת הקרבות שלו, אבל זה כן פוגע בהתחלה ובקצב בכמה פעמים.
ארץ, מחלה ונוסטלגיה עם (קצת) בעיה
הסיפור של המשחק מתחיל, ובכן, בכם. אתם מעצבים את הדמות שלכם די מ-0 מלבד דבר אחד שחשוב לעלילה. על הדמות שלכם גדלות מעין אצות, שבאימפריית Adyra בה גדלתם נחשבות לסממן שאתם סוג של אלים. כאדם המיוחד שאתם התקדמתם בחיים עד ללהיות קרובים לקיסר בעצמו. אתם נשלחים מטעם האימפרייה ל-Living Land, ארץ ש-Adyra כבשה וחווה כבר מספר שנים התקפה של מגיפה קטלנית בשם ה-Dreamscourge, שגורמת לאנשים ובעלי חיים להשתגע, להפוך למעין גרסת זומבים קטלנית יותר שלהם ולגדל מעצמם את אותם סימנים שלכם גדלים על הראש. אחרי שהופצצתם בפתאומיות על ידי חיילים של האימפריה, אתם מגלים שהם חלו באותה המחלה, שאיכשהו קשורה לאבנים הגדולות (ה-Pillars of Eternity בעצמן, אבל באמת אין טעם לדעת מראש כלום, הכל מובן תוך כדי הסיפור) ואתם מגיעים לארץ החדשה בלי המשלחת שלכם.
מכאן למעשה אתם תצברו לאט לאט חברים, אויבים ומה שביניהם בדרך להרפתקה שתמיד תענה לכם על תשובה אחת ותשאל עוד שתי שאלות. הכתיבה הטובה מהדיאלוגים לחלוטין עוברת לעלילה, ומצאתי את עצמי מכור לדעת מה יקרה בהמשך. האם אני חולה ב-Dreamscourge בעצמי? האם האימפריה נגדי? האם המורדים לאימפרייה הצליחו לחדור לשורות ההנהגה בארץ החדשה ומה לעזעזל המדען הזה רוצה מצואה של סנאים? כן, אם היה לכם ספקות, משימות הצד של המשחק מעניינות לא פחות מהעלילה עצמה. הן לא רק מספקות את רוב הקטעים המצחיקים ביותר שלו, הן גם פותחות אזורי צד חדשים מהממים ונותנות כמה מאופציות הבחירה הכי מגניבות שחוויתי בהרפתקה. כמובן שלכל משימת צד יש מוצאי משימת צד, והפרסים שתקבלו שווים במיוחד.
זוכרים שהזכרתי את הגיוון בנשקים? חכו שאחרי שכבר התקבעתם על גרזן קרח ורובה מכושף תקבלו חרב ענקית מדממת שרק מאיך שהיא נראית בידיים של השחקן חווית המשחק שלכם תשתפר. למרות שכל המשחק צועק Skyrim, העולם שלו לא ממש פתוח ויותר קרוב ל- The Outer Worlds בעיצוב שלו מבחינת הכמה אזורים שאפשר לעבור ביניהם עם מסך טעינה. זה יותר מוזר שזה לא מעבר בין כוכבים אלא מעבר בין אזורים באותה הארץ, אבל אני חייב להגיד שלמרות שזה לחלוטין מינוס לחלק מהאנשים, דווקא אהבתי את ההחלטה. האזורים של המשחק גדולים מאוד, ובגלל שהם מוגבלים, כל פינה בהם מלאה בסודות לחקור. ניסתי לבדוק מה הקצב בו תראו מקום אליו תרצו להגיע או תתקלו באוייבים או משימת צד, והגעתי לאותו קו של 20 שניות שטוד הווארד דיבר עליו בעיצוב משחק. ההשפעה של בת'סדה כאן ברורה לחלוטין, וכרגיל, הטייק של אובסידיאן על משחקים של החברה האגדית טוב לא פחות מהמשחקים של בת'סדה בעצמה.
טעם של פעם וניסיון שכבר נלמד
תחושת נוסטלגיה אפילו תמלא אתכם בהרבה מאוד מקומות, והרבה מאוד אוייבים שלחו אותי לזכורנות ממשחקי Elder scrolls בצורה הטובה ביותר שיש. האווירה המיושנת שהמשחק שואף אליה לא תמיד משחקת לטובתו, ואני בטוח שלשחקנים מודרניים תיהיה ביקורת על הקצב שלו, עיצוב העולם וכמובן הגרפיקה. תראו, זה לא אסון, הוא לא משחק מכוער בשום צורה, אבל הוא גם לא הכי יפה שיש וגם לא מעוצב באופן שבו משחקי עולם פתוח מעוצבים בעולם פוסט Breath of the wild. זה גם ייתרון מסויים, ומה שמבדיל אותו משאר במשחקים בג'אנר שיצאו לאחרונה, אבל במקומות כמו זום לפנים של דמויות שנראה אובייקטיבית פחות טוב משאר המשחקים בשוק אני לא יכול שלא לציין את זה כמבקר. בעיניים של שחקן לגמרי - זה לא הפריע לי בכלל.
יש עוד שלושה דברים שאני רוצה להזכיר לפני שאני מגיע לסיום ואתחיל עם מערכת השדרוגים של המשחק. המערכת בנויה על הבסיס המדהים של Grounded, כשלכל נשק כמה דרגות להשתדרג כך שהמעבר בין הדרגות קורה עם אבן מיוחדת (בשם Adra) ובתוך הדרגות כל נשק צריך לעבור שלוש רמות שהמעבר ביניהן קורה עם צמחים ואובייקטים שתאספו במשחק. במשחק גם תוכלו לבשל ולהכין שדרוגים מדברים שמצאתם, אבל הם הרבה פחות משמעותיים ממה שהם היו ב-Grounded גם אם המערכות שלהן מלוטשות כמוהו. במשחק יש גם אפשרות לשים יכולות קסם על נשקים בדרגות גבוהות, ששקולות לשדרוגים הגבוהים של Grounded. במקום הסוכריות שהיו למשחק ההישרדות בגינה כאן השדרוגים נעשים עם חלקי מפלצות שיספקו לנשקים שלכם אחלה של תוספות שיגרמו לכם לחזור להשתמש בהם עד המשימת צד הבאה שתזרוק עליכם נשק מגניב בהרבה. את הדמות שלכם תוכלו לעצב עם שריונות שתקבלו או תקנו, ו-Totem אותם תמצאו בכל אחד מהאזורים במשחק ועליהם תוכלו לשים Fregments - שדרוגים קטנים לדמות שלכם שתוכלו לשנות בכל פעם שתקימו מחנה.
שני הדברים האחרונים הם המצב גוף שלישי והפסקול. למשחק אפשרות לשחק במצב גוף שלישי, והיא עובדת בידיוק כמו ב-Grounded. היא לא רעה ואין בה שום בעיות, אבל היא גם לא מרגישה ממש טבעית. המעבר בין שני סוגי המשחק על ידי לחיצת כפתור (פחות מ-10 שניות למעבר) הוא מרשים, ולראוי לציון לשבח. הפסקול, למקרה שתהיתם, הוא גם מרשים וראוי לציון לשבח. כן, בניגוד למשחק, אני קצת פחות מגוון.
השורה התחתונה
אחרי שתי יצירות מגוונות מאוד Obsidian חוזרים ל"לחם והחמאה" שלהם עם Avowed, משחק RPG בטעם של פעם. למרות שבכמה תחומים המשחק מרגיש יותר מידי מיושן, במיוחד לסטנדרטים של היום, הסטודיו מביא את הגיוון הזה למערכת קרבות פשוט יוצאת מן הכלל ובשילוב של כתיבה מבריקה ועיצוב עולם מלא בסודות Avowed הופך לחוויה אדירה לכל חובבי הג'אנר שאני לא יכול להמליץ עליה פחות.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
12:05 16.02.2025 |
מסע נוסטלגי (אורח)
מדהים שבשבוע אחד קיבלנו שני משחקים שבטוח מועמדים למשחק השנה
2
| פורסם ע"י