מסתבר שגם בפנסיה אין מספיק זמן ל-RDR2
בשנת 2005 רץ לראשות עיריית ניו יורק אדם בשם ג'ימי מקמילן עם מפלגת "Rent Is Too Damn High" שכל מטרתה היא העיסוק בשכר הדירה המוגזם של העיר. אחד הנאומים שלו הפך לויראלי ואף זכה למערכון ב-SNL ולשיר. ולמה הזכרתי את מר מקמילן והמטרה הראויה שלו? כי אירוע דומה מתרחש בעולם המשחקים ממש עכשיו.
בראיון ל-Eurogamer כחלק מסדרת הכתבות של האתר לכבוד 30 שנה לפלייסטישן, העלה שון ליידן (Shawn Layden), לשעבר הנשיא והמנכ"ל של מחלקת הבידור האינטראקטיבי של סוני, או במילים אחרות, הבוס של הפלייסטיישן בין השנים 2007-2010, כמה טענות על עולם המשחקים. ליידן חושב שאין באמת גידול בכמות השחקנים, אלא שאותם אנשים משחקים יותר זמן ושהמתחרים של פלייסטיישן הם לא נינטנדו ומיקרוסופט, אלא טיקטוק ופעילויות אחרות שהן לא משחקים. לכן ליידן העלה טענה על עלות משחקי ה-AAA, שכמעט בכל דור מכפילים את מחיר ההפקה, ולטענתו עשויים להגיע ל-300-400 מיליון דולר למשחק, עוד לפני הוצאות שיווק ופרסום. הוא השווה את המחירים האסטרונומיים לבניית קתדרלות במאה ה-18: מבנים שנועדו למטרה מסוימת והצריכו בעיקר ארבעה קירות וגג הפכו ליצירות ארכיטקטוניות עצומות שלא הצדיקו את המחיר המוגזם ואת כמות המשאבים האדירה. לטענת ליידן יכול להיות שכבר עברנו את הנקודה הזו בעולם המשחקים.
עוד טענה שליידן העלה היא שככל הנראה הוא לא יזכה לראות בתקופת חייו קפיצה טכנולוגית כמו זו שהתרחשה בין PS ל-PS2, שעכשיו הקפיצות הולכות וקטנות ולדעתו, כמו עם ה-DVD, יגיע היום שבו החברות השונות ייצרו את אותו מכשיר עם שינויים קלים, ואת המשחקים ימכרו המפיצים ולא יצרני החומרה. אבל הטענה המרכזית של ליידן היא שמשחקים הפכו לארוכים מדי.
למרות שהוא בפנסיה, ליידן אומר שהוא לא פתח אפילו את Red Dead Redemption 2, כי אין לו 90 שעות פנויות. אם צעירים בני עשרה ו-20 פלוס עשירים מבחינת זמן אך עניים מבחינת כסף, ככל שמתבגרים המצב נהיה הפוך ואין לאנשים את הפנאי לסיים משחקים, ולכן המגמה של אורך המשחקים היא הפוכה מהמציאות לטענתו. בתור אחד מהאנשים שהיו אחראיים על הדחיפה של המשחקים לכיוון ה-100 שעות, ליידן אומר שהוא הראשון שיגיד שלא היה מדובר בשעות איכותיות, וכללו הרבה זמן של "הליכה בשדה" לדבריו. הוא אומר שהשאיפה לריאליזם באה על חשבון המשחקיות. הוא אומר שלא היה רוצה לראות גרסה ריאליסטית של מריו וציין את הגרסה המחרידה של סוניק עם השיניים שתודה לאל לא ראתה אור יום מעבר לטריילר.
ליידן מתגעגע לימים שבהם אפשר היה לסיים משחק תוך 18-23 שעות אבל להרגיש שלא רוצים להניח את השלט מהיד לרגע, שהיום אנשים לא רואים 50 אחוז מהמשחק ורבים לא מסיימים ושאל מה פרנסיס פורד קופולה היה אומר הם אנשים היו יוצאים באמצע הסרט שלו? (דבר שככל הנראה קרה במגלופוליס, אבל זה סיפור אחר). ליידן מסיים דווקא עם מילות שלום - הוא רואה את נינטנדו וסוני יושבות אחת ליד השניה על המדף בצורה אורגנית. למה מדובר בשלום? כי הפלייסטיישן בעצם התחיל את דרכו בתור כונן CD לנינטנדו ולאחר בגידה ברמת טל מוסרי מצא את עצמו לבד בעולם, ולכן בסופו של דבר יצא בתור קונסולה נפרדת, והשאר היסטוריה משמחת ביותר. הצלחה היא הנקמה הטובה ביותר, לדבריו.
בגדול אני חייב להגיד שאני תומך גדול בכמעט כל מילה. בתור בן אדם בן 44 שחווה את הגיימבוי והפלייסטיישן הראשון יוצאים לאור, ושיחק בקווסטים של סיירה ולוקאספילם בזמן אמת, קצת קשה לי עם האורך של המשחקים בשנים האחרונות. כששאלתי חבר טוב איך המשחק של מיילס מוראלס, הוא ענה לי שהמשחק קצר. מבחינתו זו הייתה תעודת עניות, מבחינתי זו הייתה מעלה מטורפת. אני מאוד רוצה לשחק כמו ליידן ב-RDR2, ב-Baldur's Gate 3 ולנסות להבין עד כמה אני גרוע ב-Elden Ring, אבל פשוט אין לי את הזמן לזה. כששחיקתי עם הילד שלי ב-Breath Of The Wild ו-Tears Of The Kingdom נאלצתי לתת לו לשחק לבד אחרי כמה שעות, כי פשוט לא יכולתי פיזית לשבת את כל השעות הללו ולחקור עוד מקדש ועוד משימה. בזלדה האחרון לעומת זאת שיחקתי איתו כמעט לאורך כל המשחק. אמנם את המאסטרפיס שהוא Astro Bot הוא סיים כמעט לבד, אבל זה נבע מהלתהבות שלו ולא מעודף שעות. כשנגמר המשחק, הרגשתי שהוא היה קצר, אבל הבנתי גם שלעומת משחקים אחרים הוא לא Overstayed Its Welcome, כמו שאומרים. כך גם אני מרגיש עם The Plucky Squire שאנחנו עומדים לסיים. בעיני לא חובה לתת לנו ערימה לא הגיונית של משימות צד, אפשרויות לחקור איזורים רבים מדי שכוללים את אותה גברת בשינוי אדרת, ושעות ארוכות של דיאלוגים שלא בהכרח מוסיפים לסיפור.
אולי אלו מניעים אגואיסטיים של בומר עייף, אבל באמת שאני חושב שיש כל כך הרבה תוכן בעולם, שאפשר ורצוי לעשות לנו הצרכנים חיים קלים ולא להעמיס בלי סיבה. מה אתם חושבים על הנושא? ספרו לנו בתגובות!
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
רועי ברגר - כתב תוכן
משחק על: PC, PS5, Switch, Mobile
בחיים לא תנצחו אותי ב: King's Quest 1 :-)
המשחקים שהגדירו לי את הילדות: כל מה ש-Sierra ו-LucasArts הוציאו בעבר, וטטריס על הגיימבוי
כשאני לא משחק אני: כותב, יוצר, מפיק, מתרגל ומלמד יוגה ומגדל שני יצורי אנוש
מסר לעולם: פראפרזה על דברי המורה שלי ליוגה: אף פעם אל תנסו להוכיח כלום
תגובות
1
16:46 08.12.2024 |
יואב (אורח)
מעניין!
2
21:44 08.12.2024 |
האזרח ה1 (אורח)
מסכים לגמרי!
זו גם הייתה ההרגשה שלי עם RDR2 שהפסקתי אחרי 10 שעות שהבנתי שלא הולך לקרות שום דבר דרמטי בקרוב, וככה גם בכל פעם שאני חושב להתחיל משחק חדש אני מברר מה כמות השעות שצריך בשביל לסיים אותו, ונמנע הרבה פעמים ממשימות צד.
המשחקים הפכו להיות יותר מדי גדולים עבור השחקנים, ויותר מדי יקרים עבור המפתחים, וזה רע ל-2 הצדדים (למרות ההיגיון העסקי הקלוש, זה מוביל לפחות מותגים, אבל עם מאמץ שיווקי יותר ממוקד).
3
22:00 08.12.2024 |
nakiii
rdr2 הוא יצירת מופת שכל פריים שלו במקומו. גם ויצ'ר 3 דומה, אבל הם משחקים נדירים שאחרי שסיימת מת לך משהו בחיים ואתה מחפש משהו ברמה הזאת ולא כל משחק צריך להיות כזה
4
| פורסם ע"י