מה אם DOOM ו-Gears of War עשו ילד?
עותק לסיקור סופק לנו ע"י Focus Entertainment, תודה רבה!
האינטרקציה היחידה שהייתה לי עם המותג העצום הזה שנקרא Warhammer 40K הייתה ב-Space Marine הראשון, משחק אקשן מגוף שלישי בן 13 שהציג אותי לעולם של חיילים ענקיים עם שריונות מוגזמים בעודם קורעים וכותשים צבאות שלמים של אורקים במגוון סוגים עם נשקים מגניבים. לקראת ההשקה של משחק ההמשך, מצאתי את עצמי חוזר למשחק הראשון כדי להתחמם, ותגידו מה שתרצו, אבל יחסית למשחק שהושק ב-2011 הוא התיישן טוב, טוב מאוד אפילו, וברמת ההנאה בקלות אפשר לשים אותו כמתמודד מול משחקי יריות מגוף שלישי שיצאו לשוק בשנים האחרונות. ואז הגיע אליי Space Marine 2, משחק שכל התשתית שלו בנויה על אקשן, דם, טסטוסטרון ובכללי כל מה שהפך את המשחק הראשון לכל כך טוב. האם יש לו את מה שדרוש כדי להצדיק את הזמן שלכם איתו? בואו נגלה.
למען הקיסר
כ-100 שנים לאחר אירועי המשחק הראשון, גיבור המשחק טייטוס חוזר לשורותיהם של צבא ה-Ultramarines לאחר ששירת עם כוחות ה-Deathwatch כעונש על כפירה וסטייה מדרכיהם. לאחר שצבא של Tyranids פולש למערכת כוכבים שבתוכה מתנהל מחקר סודי בשם Aurora, טייטוס מתבקש לחזור מהגלות ע"י מפקדיו ומוביל צוות משלו של חיילים במגוון משימות כדי למנוע מהחייזרים הפולשים להתקדם במשימתם.
אציין מעכשיו - לא מדובר בסיפור הכי עמוק בעולם. בשונה ממשחקים אחרים ששמים אתכם בנעליהם של מפקדים צבאיים שמובילים צוות משלהם כמו Gears of War למשל, Space Marine 2 לא ממש עוצר ולוקח את הזמן כדי לתת לכם להכיר את החיילים שאתם נלחמים לצידם. מה שתקבלו במקום זה הם סצינות מעבר בין כל האקשן שמציגות את המתח שעולה בין חברי הצוות וחוסר האמון במפקדם החדש, ואיך טייטוס מתמודד עם זה כדי לוודא שהצוות שלו משלים את המשימות המוטלות עליו. האם זה משהו שהפריע לי ממש? לא, הייתי עסוק מדי בלתלוש לחייזרים את היד ולהכות אותם איתה. האם זה משהו שהייתי שמח שהמשחק היה עושה? חד משמעית, כי הדמויות שמלוות אותנו מספיק מעניינות כדי להצדיק קצת סיפור רקע או כל דבר אחר שיבדיל אותן יותר משאר החיילים שמקיפים אותנו בכל רגע נתון.
מאותו רגע, זה אתם ועוד שני מרינים מול צבא של חייזרי Tyranids, כאשר תשלימו משימות בכוכבי לכת שונים ותתמודדו עם גלים (מילולית, גלים) של אויבים שינסו לעצור אתכם. בין כל משימה תחזרו ל-Battle Barge, מעין בסיס פעילויות שלכם שם תוכלו לעבור בין חדרים שונים כמו הנשקייה שתאפשר לכם לשנות את הציוד שלכם לפני כל משימה וחדר מידע שמכיל בתוכו הקלטות וקטעי טקסט על העולם של Warhammer 40K, לצד חדר הפיקוד ששם רוב סצינות המעבר וקטעים שיקדמו את העלילה יתרחשו. בנוסף, הבסיס הזה יהיה גם המוקד שלכם למעבר בין מצב הקמפיין, ה-Co-Op והמולטיפלייר התחרותי של המשחק.
Rip & Tear, עד שיגמר
לא באנו לדבר על הרגשות שלנו, באנו לקרוע חייזרים לגזרים במיליון ואחת דרכים שונות, ואני שמח לבשר לכם ש-Space Marine 2 יתן לכם כל דרך אפשרית לעשות מה שאתם רוצים לאויבים שלכם. טייטוס יכול לסחוב על עצמו שני נשקים בכל רגע נתון - הראשון הוא הנשק הראשי שיכול להיות בולטר אוטומטי, רובה פלזמה, רובה צלפים וכו', והשני הוא אקדח בסוגים שונים. אל שני הנשקים החמים מצטרף גם נשק קר, למרות שאני לא חושב שיש משהו קר בחרב או פטיש אנרגיה שתוכלו להשתמש בהם, ואתם תהיו שמחים שיש לכם אחד כזה כשתיגמר לכם התחמושת. אלמנט ה-Melee של המשחק הזה פשוט פנטסטי וכיף לא נורמלי להשתמש בו. אתגרתי את עצמי פה ושם לא להשתמש בנשקים החמים כדי לראות כמה רחוק אוכל להגיע עם חרב בלבד, וזה היה פשוט כיף עצום. לכל נשק יש רשימה לא רעה בכלל של קומבואים שונים שטייטוס יכול לבצע, ממתקפות קלות וכבדות ועד להחלפה בין עמידות שונות עם מתקפות שונות באופן חלק ונקי.
למשל, לחיצה ארוכה על כפתור ההתקפה בזמן שימוש בסכין יגרום לטייטוס לעבור ממתקפות מהירות שמותאמות להתמודדות עם אויבים בודדים אך חזקים למתקפות כבדות ורחבות יותר שמתאימות להתמודדות עם מספר רב של אויבים בו זמנית. לעומת זאת, לחיצה ארוכה על הכפתור בזמן שימוש במסור יפעיל מתקפה כבדה שתהמם אויבים ותשאיר אותם פתוחים למה שהמשחק קורא Gun Strike, מעין סימון שיודבק על אויב שלחיצה על כפתור הירי תפעיל מהלך בהילוך איטי שבו טייטוס שולף אקדח ויורה לו בראש תמורת כמות עצומה של נזק. את רוב האויבים החלשים יותר של המשחק זה יחסל בקלות, אבל כשתפעילו דבר כזה על האויבים החזקים יותר, תבינו כמה הוא שימושי וכמה כיפי זה לשלב את מערכת ה-Melee עם מערכת הירי הכוללת של המשחק.
את מערכת הקרב הכללית של המשחק אפשר להגדיר במשפט "מה אם DOOM ו-Gears of War עשו ילד?". כאמור באנו לקרוע חייזרים לגזרים, ובכל רגע נתון במשחק זה בדיוק מה שתעשו. בין אם זה בעזרת ריסוס בלתי פוסק של עופרת, רימונים ואש לכיוון האויבים או עם פטיש ה-Thunder Hammer האייקוני, אתם תצטרכו להתמודד עם גלים בלתי פוסקים של חייזרים צמאי דם, ואנצל את השלב הזה בביקורת כדי לציין את הדרך ש-Space Marine 2 משליך עליכם אותם. בהרבה רגעים במשימות, המשחק יפנה את תשומת ליבכם למקור הבא של האויבים שבאים לכיוונכם, ומה שתראו מולכם הוא לא פחות ממאות חייזרים שועטים אליכם במטרה להרוג. אני לא חושב שחוויתי השנה מחזה מרהיב יותר מהרגעים האלו, ובהחלט מדובר בהרבה מצבים בהם "או שיט" היה הדבר היחיד שיצא לי מהפה. אבל, עד כמה שהרגעים האלו מהממים ומראים כמה רחוק הגענו מבחינת טכנולוגיה, בפועל כמות האויבים שבאמת תתמודדו איתם ברגעים שלאחר מכן היא אולי עשירית ממה שיוצג לכם. זה לא כזה ביג דיל, כי אם חושבים על זה לעומק השחקן לא באמת יוכל להתמודד עם כמות כזאת גדולה של אויבים בבת אחת, אבל עדיין מדובר במשהו שעד כמה שהוא לא הפריע לי, עדיין ראוי לציין את זה.
כשלא תתמודדו עם עדרים ענקיים של חייזרים, המשחק יזרוק עליכם פה ושם אויבים מיוחדים שקצת יגוונו את החוויה. חלקם יתקפו אתכם מקרוב ויצריכו מכם להתחמק או לחסום בדיוק בזמן של מתקפה כדי לתת פתח למתקפת נגד, אחרים יהפכו לבלתי נראים ויתקפו מהצללים או יספקו חיזוק לאויבים שמסביבם בעודם מפגיזים אתכם מהאוויר. הגיוון של האויבים כאן קיים, ובכל משימה גם תמצאו קרב בוס מול מפלצת כשהמשחק יפזר לכם רמזים עליה לפני הקרב עצמו. בלי לתת יותר מדי ספוילרים, לקראת סוף הקמפיין הראשי סוג חדש של אויבים מוצג לשחקן אשר יופיע לצד חייזרי ה-Tyranids עד לסוף המשחק, ואציין כי מדובר בתוספת מבורכת לקמפיין ושינוי מרענן שבהחלט היה נחוץ ברגעי הסגירה של המשחק (כשאני אומר רגעים אני מתכוון ל-4 שעות האחרונות בערך).
ואם כבר הזכרתי את אורך המשחק, את הקמפיין תוכלו לסיים ב-10 שעות בערך, כשהוא מורכב כולו משש משימות. עכשיו אני יודע מה אתם אומרים, "רק שש? זה כלום!", אבל כן חשוב לציין שכל משימה יכולה להגיע לאורך של חצי שעה, 40 דקות גג, כשהמשימה האחרונה היא ארוכה במיוחד. מי שישחק את הקמפיין לבד יוכל בקלות לחזור על משימות קודמות ברמות קושי גבוהות יותר כדי לקבל חוויה שונה, וזה עוד בלי שהתחלתי לדבר בכלל על האפשרות לצרף אליכם עוד שני חברים. בגדול, אתם יכולים לצפות להוציא מהקמפיין של Space Marine 2 הרבה שעות הנאה, אבל מה מחכה לכם במצבי המולטיפלייר שלו?
מרינס, ביחד, חזקים
כפי שכבר ציינתי, בזמן שתהיו במפקדת ה-Battle Barge, המשחק יאפשר לכם לעבור בין מצבי הקמפיין, הקו-אופ והמולטיפלייר שלו. מצב הקו-אופ, שנקרא Operations, מורכב משש משימות שבעצם מתרחשות במקביל לשש המשימות של הקמפיין הראשי. מה שקורה הוא שבקמפיין אנחנו מגלמים את צוות א', ובמצב הקו-אופ אנחנו נחשפים לאותה המשימה מנקודת מבט של צוות ב'. כאן אנחנו יכולים לבחור בין שש קלאסים כשלכל אחד מהם ציוד שונה שהוא יכול לקחת איתו ויכולות מיוחדות שמותאמות לסגנון הקרב שלו. לדוגמה, בעוד שתפקיד ה-Tactical מאפשר לכם גישה למגוון רחב יותר של נשקים ויכולת מיוחדת לחשוף אויבים דרך קירות, תפקיד ה-Assault מוגבל לאקדח ונשק קר בלבד, ללא נשק ראשי, אך מפצה על כך בעזרת יכולת מיוחדת שנותנת לו גישה ל-Jump Pack איתו יכול לקפוץ לאוויר במהירות, לירות על האויבים מהשמיים ולנחות עליהם עם מכה מיוחדת. כל תפקיד מביא את הייחודיות שלו למשימה, ובהחלט שווה לכם להשקיע את הזמן ולהתנסות עם כל אחד מהם.
המשימות עצמן בנויות בדומה לקמפיין, אתם עוברים מנקודה לנקודה, נלחמים באויבים ומשלימים משימות, אין יותר מדי הבדל חוץ מהעובדה שאתם לא מגלמים את טייטוס ויש לכם יכולות מיוחדות עכשיו. זה לא דבר רע, כי הן כיפיות בדיוק באותה המידה, מעודדות שיתוף פעולה ומספקות הצצה רחבה יותר לדברים שקרו במהלך הקמפיין. לחלוטין מדובר במצב שיהיה שווה את הזמן שלכם. המולטיפלייר לעומת זאת...
תראו, זה ברור ש-Space Marine 2 לא בא בשביל הכתר כשזה מגיע למשחקי יריות תחרותיים, אבל ציפיתי למשהו טיפה יותר עמוק ממה שאנחנו מקבלים עם Eternal War. שתי קבוצות של שש שחקנים נלחמות אחת בשנייה כדי לחסל כמה שיותר מהקבוצה היריבה ולהגיע לכמות נקודות הנדרשת, או נלחמים על שליטה באזור מסויים במפה כדי להגיע לכמות נקודות הנדרשת. לא משהו שלא ראינו בשום מקום, והוא גם לא עשוי רע,ֲֲֲֲֲֲֲ אבל הקיום של המצב הזה, ועד כמה שהוא מצדיק את עצמו מבחינה עלילתית, פשוט לא מסתדר לי. כן, זה כיף להפעיל את מה שלמדתם עד עכשיו נגד שחקנים אחרים, אבל אחרי כמה משחקים באמת שלא הרגשתי שום חשק לחזור לעוד סיבוב. הכל מרגיש מאוד בסיס וחסר מחשבה, בניגוד מוחלט לכל דבר אחר במשחק הזה, ומרגיש שהמולטיפלייר התחרותי פשוט נמצא שם כדי להאריך את תוחלת החיים שלו. הייתי לגמרי מעדיף שהוא היה נשכח ובמקומו היינו מקבלים עוד כמה משימות לקמפיין ולקו-אופ, כי שם הלב האמיתי של Space Marine 2.
עם זאת, אני לא יכול שלא לציין לשבח את רמת הקוסטומיזציה הגבוהה שזמינה כאן, כי היא פשוט מצויינת. לכל קלאס יש סגנונות שונים של שריונות שהוא יכול ללבוש, ולכל שריון כזה תוכלו להשיג ואריאציות מתקדמות יותר, צבעים ותוספות כאלה ואחרות שהופכות אותו לייחודי. אני לא צוחק, יש כאן כמות מדהימה של אפשרויות, אתם אפילו יכולים לקחת שריון מסויים ולפרק אותו לגורמים ולשנות באופן נקודתי כל פיסה בו, כמו למשל לעשות את כל השריון כחול ורק את הקסדה ירוקה, או אם אתם מרגישים משוגעים, לעשות כל פיסה בשריון בצבע אחר. זה פותח המון אפשרויות לעיצוב ויצריך מכם להשקיע לא מעט שעות כדי להשיג את המשאבים לפתוח את כולם, אבל מי שירצה להפוך את המארין שלו לכמה שיותר מיוחד ישמח לגלות שהוא יכול לעשות את זה ואפילו מעבר, וכל זה מבלי להוציא שקל אחד יותר ממה ששילמתם על המשחק עצמו.
המרינס ביצועיסטים, אבל הביצועים...
את המשחק קיבלתי לביקורת בגרסת המחשב שלו, וחווית ההרצה שלי איתו הייתה די מעורבת. אני משתמש בכרטיס RTX 3060 של NVIDIA וברגעים הראשונים שלי איתו, כשמצבי הגרפיקה הוגדרו למקסימום בשילוב DLSS למצב Performance, לא הצלחתי לגרד את ה-40 פריימים לשנייה. אז כמו כל בנאדם שפוי, התפשרתי והורדתי את ההגדרות ל-Medium, אבל למרבה ההפתעה זה לא עשה יותר מדי שינוי. אז המשכתי לשחק, וככל שהזמן עבר הביצועים התחילו להשתפר. בערך ביום השני או השלישי שלי עם המשחק הצלחתי להגיע ל-60 פריימים ברמה די עקבית, אבל באופן מוזר, אחרי כמה שעות משחק רצופות, המשחק פתאום לא הצליח להתמודד עם מה שקורה (הייתי ב-Battle Barge, לא בקרב נגד מאות חייזרים) ונפל ל-30 פריימים שנשארו איתי עד שיצאתי מהמשחק. אני לא היחיד שהתמודד עם הבעיות האלה, וזה היה די מבאס לקבל משחק כל כך מהנה בחבילה אחת עם אופטימיזציה בעייתית.
אז ניסיתי את המשחק גם על ה-Steam Deck שלי, ושם החוויה היא פחות או יותר מה שאתם מצפים לה. מדובר במשחק כבד מאוד מבחינה גרפית, וגם אם אין לכם עדר של חייזרים על המסך, הוא עדיין מאוד מרשים מבחינה ויזואלית וכל דבר בו עשוי ברמה גבוהה מאוד. כשכל ההגדרות על Low, ו-FSR מופעל, המשחק נע בין 20 ל-30 פריימים בתדירות גבוהה כשהוא מפוצץ בארטיפקטים וטשטוש קיצוני שלא באמת מאפשרים ליהנות מהמשחק הזה כמו שצריך.
השורה התחתונה
Warhammer 40,000: Space Marine 2 לוקח את כל מה שהפך את המשחק הראשון למיוחד ומהנה ומכפיל אותו פי ארבע. מצבי הקמפיין והקו-אופ יבטיחו לכם הרבה שעות של הנאה ואפשרויות לחזרתיות עם אינספור דרכים להתמודד עם אתגרים ועם כמויות לא נורמליות של אויבים. כל זה מתאפשר הודות למערכת הקרב שהיא גולת הכותר במשחק הזה, לצד גרפיקה עוצרת נשימה ששמה את הכל בחבילה אחת ויפהפייה. הדברים היחידים שמונעים ממנו מלהיות מושלם הם אופטימיזציה לא טובה ומצב מולטיפלייר תחרותי שהיה יכול להיות הרבה יותר ממה שקיבלנו בפועל. עדיין, מדובר במשחק שלחלוטין מצדיק את ההשקעה והזמן שלכם, אתם לא תתאכזבו.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
12:39 11.09.2024 |
404notfound
אני מקווה שאתם הולכים לעשות סוף סוף ביקורת עלsatisfactory עכשיו שהוא יצא מearly access אתמול.
2
17:05 11.09.2024 |
אל (אורח)
מה זה המרינס?
זה כאב לי בעין בכל פעם שראיתי את השימוש במושג הזה
3
| פורסם ע"י