אני חושב ש-Dragon's Dogma 2 הוא משחק טוב שחובבי פנטזיה אפלה יעופו עליו, אבל קיימים בו דברים מתסכלים באותה המידה.
עותק סיקור סופק לנו על ידי ישפאר, תודה רבה!
אין המון אנשים שאני מכיר ששיחקו ב-Dragon's Dogma המקורי. זה אחד המשחקים האהובים עליי מהדור השביעי של הקונסולות כששיחקתי ב-Dark Arisen, הגרסה המשופרת שלו, יותר מדי פעמים. השילוב בין פנטזיה אפלה, משחקיות מהממת ואלמנט מהנה ויצירתי למדי של Pawns, לוחמים שיכולים להצטרף למסע שלכם ממשחקים של אנשים אחרים יצר משחק שפשוט נהניתי לשחק שוב ושוב. מצד שני - היו לו את הבעיות שלו והוא היה לפעמים מתסכל מאוד, מה שאולי הסביר למה אנשים התעלמו ממנו בזמנו. זה ממש לא המצב עם המשחק השני.
Dragon's Dogma 2 הגיע עם הרים על גבי הרים של הייפ ומהטריילרים, נראה שההייפ גם היה מוצדק: הטריילרים הציגו עולם ענק, מרהיב, עם מפלצות אדירות ומטורפות וסיפור גדול מהחיים. האם Dragon's Dogma 2 באמת עומד בכל הציפיות האלה, או שכמו עם העולם של המשחק, יש כאן משהו נסתר שאנחנו צריכים לדבר עליו ולחשוף אותו.
פנטזיה אפלה במלוא מובן המילה
הסיפור של Dragon's Dogma 2 עוקב אחרי, איך לא, ה-Arisen: גיבור או גיבורה שנבחרו על ידי דרקון ועכשיו נקשרו אליו בקשר מיסטי הגוזר עליהם לצאת למסע לחסל את אותו הדרקון (המייצג את הכאוס השרוי בעולם של המשחק). הפעם ה-Arisen הוא גם המלך המיועד של הממלכה, כשבנוסף לסיפור ששולח אותנו למסע להילחם בדרקון הנורא, אנחנו צריכים גם להבין את הפוליטיקה של הממלכה, או במקרה הזה, הממלכות השונות שמרכיבות את היבשת. הסיפור של המשחק השני טוב משל הראשון בכמה מובנים: הדבר הראשון הוא שהוא מעניין הרבה יותר - המשחק הראשון הרגיש לי כמו סיפור פנטזיה דיי גנרי, והסיפור של המשחק השני, בעודו נופל לפעמים לפורמט של ״מלכה מרושעת ומתחזה לכתר״, מצליח להיות מעניין ולתת טוויסטים יפים.
הדבר השני קשור במשימות השונות ובניית העולם של המשחק. יש ב-Dragon's Dogma המקורי המון משימות שמתנהלות באותו הפורמט: לך לאזור X, דבר עם בן אדם Y, הנה בחירה קטנה לגבי איך ממשיכה המשימה ואז סיום עם השלכה של הבחירה הזאת. המשחק השני לוקח את המשימות האלה ופותח אותם עוד יותר עם יותר בחירות מעניינות, כשהמשחק אקטיבית מתגמל שחקנים ששמו לב לפרטים הקטנים במשימות מסוימות. זכורה לי במיוחד משימה בה יכלתי להביא חפץ כלשהו לאדם מסוים, או לחילופין - לזייף את אותו החפץ ולהביא לו את הזיוף שלו במה שמוביל לתוצאה שונה לחלוטין של המשימה. אני אפילו לא אתחיל לדבר על המשימה של הספינקס שהיא ללא ספק אחד הדברים הכי משעשעים ומעניינים שיצא לי לעשות בגיימינג השנה.
כל העולם הזה של Dragon's Dogma 2 מפוצץ בסודות ובדברים שאפשר לחקור, כשהעולם הפתוח של המשחק ממש מעודד אותך לבוא ולחפש דברים בו. בין אם מדובר במציאה של שלל שיעזור לכם לשדרג את הציוד שלכם, מציאה של הרים של זהב שיעזרו לכם לקנות בית באחת מהערים הגדולות או אפילו משימה חדשה, כשאדם רנדומלי ייגש אליכם וייתן לכם פרטים לגבי משימה מעניינת שתוכלו לבצע. ככה בדיוק צריך להרגיש עולם בז׳אנר פנטזיה אפלה: מפחיד וקריפי, עם סכנה בכל פינה, אבל גם מזמין בצורה כמעט מיסטית - מושכת את השחקן כמו סירנה אל עבר הסלעים עליהם הוא יתנפץ.
כל האלמנט של הפנטזיה האפלה ממשיך לקומבט של Dragon's Dogma 2 שכמו הרבה סדרות ומשחקים אחרים, גם הוא שם דגש אדיר על אקשן. כמו עם המשחק הראשון, כך גם המשחק השני מביא לנו את מכניקת ה-Vocations - הקלאסים השונים של Dragon's Dogma 2 - ובדיוק כמו המשחק הראשון, גם כאן ניתן לשנות את ה-Vocations האלה כאוות נפשנו. אני בחרתי ללכת בדרך הקשת וה-Magick Archer, אבל במהלך שמזכיר את משחקי Final Fantasy Tactics, לכל קלאס שכזה יש גם יכולות משניות שניתן להציב בכל Vocations שלא נבחר. זה יכול להוביא למצבים בהם תבחרו ללכת עם קלאס של גנב כדי לקבל יכולת שתגרום לכך שאויבים פחות יגשו אליכם - מושלם עבור קשתים. המשחק מלא בשילובים נהדרים כאלה, כשגם הקלאסים החדשים נראים מהמם.
גם הקומבט עצמו נהדר - יודעים מה? הוא אפילו פנטסטי. כל קלאס מכיל יכולות סופר מגניבות וסופר יעילות כשברמות הגבוהות ועם הקלאסים המתקדמים, המשחק זורק את כל הפנטזיה ומפציץ עם משחקיות Character Action מהממת. אני ממש אוהב את העובדה שה-Pawns שתוכלו לזמן קיבלו AI טוב יותר מהמשחק הראשון והם זורמים הרבה יותר עם קומבואים שעובדים יותר בקלות והקשבה יותר טובה (מה שעובד אפילו יותר טוב עם כל נושא ה-Dragonsplague כי עכשיו זה ממש ניכר ונראה לעין). כל קרב שהיה לי במשחק הרגיש קשה ומתגמל, כשהחזרה למכניקה של מד סיבולת הביאה איתה גם ניהול חכם של היכולת של הדמות שלי שכבר לא יכלה פשוט להספים מתקפות סופר חזקות ולנצח בקלות.
אני יכול להמשיך לדבר על המשחקיות מבחינת הקומבט ומבחינת בניית העולם והמשימות ב-Dragon's Dogma 2 או אפילו לזרוק מילה טובה על הפסקול הכיפי של המשחק, אבל אני אעצור, כי אני באמת חייב לומר כל הכבוד למפתחים של המשחק על עבודה פשוט יוצאת מן הכלל. המשחק המקורי גם הוא היה משחק אקשן נהדר ופורץ דרך בזמנו, אבל המשחק השני לקח את מנגנון ה-Pawns, המשימות השונות, העולם הפתוח והקומבט כדי ליצור חוויית משחק פנומנלית ועולם פנטזיה שיש משחקים שיכולים רק לקנא בו.
כמה מרשים - ככה מתסכל
אבל כאן אני חייב לעצור את הפאן הגדול ולהתחיל לדבר על האלמנטים המתסכלים של המשחק, כי לצערי יש המון מהן. לפעמים זה מרגיש כאילו על כל דבר טוב שהמשחק הזה מביא לשחקן, הוא גם דואג שיהיה בו משהו מתסכל. יש כאן כל כך הרבה מכניקות שעובדות אקטיבית נגד השחקן בצורה שאני פשוט לא מצליח להבין למה זה ככה. בעבר יכלנו להאשים את המגבלות של קונסולות הדור השביעי ואפילו לשבח את היצירתיות של המפתחים על כך, אבל ב-2024? בדור התשיעי של הקונסולות? עם כמה מהקונסולות החזקות ביותר שראינו? זה פשוט לא הגיוני.
קחו לדוגמא את מנגנון הסיבולת שהזכרתי קודם. בזמן קרבות זה מנגנון נהדר שמונע מהשחקן לעשות ספאם למתקפות חזקות וגורם לו לשחק בצורה חכמה יותר. אבל למה לכל השדים והרוחות מד הסטאמינה שלי צונח בזמן ריצה מהירה מחוץ לעיר? אתם צריכים להבין רגע משהו: אין מנגנון של סוסים, או רכיבה על חיות מסוימות במשחק ולמעט מנגנון ה-Oxcart שיכול לקחת אתכם ממקום למקום (שגם איתו יש לי בעיות משלי), רוב ההתניידות שלכם תהייה ברגל. אז אם דאגתם שהשחקן יצטרך לרוץ 80 אחוז מהזמן, והמרחק בין ערים או בין כפרים גדול מאוד - תנו לי לרוץ בצורה חופשית בין הערים וכשאני אגיע לקרב אני אנהל את מד הסיבולת שלי.
הנ״ל גם ממשיך לעוד מכניקה מטומטמת שאני באמת לא מסוגל לקבל: מנגנון ה-Fast Travel במשחק הזה הוא פשוט זוועתי. המנגנון עובד בצורה של Portcrystals אליהם ניתן להגיע בעזרת שימוש באביזר מתכלה שנקרא Ferrystone. דבר ראשון - זה חפץ שנמכר בין היתר בחנות המיקרו-רכישות של המשחק - משהו שאין לי שום רצון או עניין להצדיק. דבר שני, אין בכל עיר גדולה Portcrystal, כך שיש ערים שתצטרכו להציב בהם Portcrystal נייד - עוד אביזר שעולה המון ומאוד נדיר - וזה לא משנה, כי אם אין לכם Ferrystones אתם לא תוכלו לחזור לערים כדי להמשיך משימה או כדי לחזור ולהיפטר מחלק מהציוד שלכם. אה ואם כבר הזכרתי את זה, בואו נדבר על כל נושא הציוד: שאלוהים ישמור ויעזור, המשחק הזה הזכיר לי למה אני שונא מערכות משקל במשחקים שכאלה. למה זה טוב חוץ מלהציק לשחקן ולגרום לו להזיז דברים בין הדמויות השונות בפארטי.
יש לי עוד המון דוגמאות שכאלה על עיצוב משחק שהולך נגד השחקן אבל אני אעצור אתכם כאן - אני יודע מה אתם הולכים לומר: ״שמואל, אתה פשוט לא הבנת את המשחק״. לא לדאוג, אני מבין את הרעיון של המשחק והזכרתי את זה קודם: לכל פעולה שהשחקן עושה יש השלכה - בין אם מדובר ב-Fast Travel, ריצה מטורפת בעולם או אגירה פסיכית של חפצים ב-Inventory. אחלה, הבנתי וגם על הדרך אני מבין את אלו שנהנים מהגישה הזאת של המעצבים של המשחק ב-Capcom. מצד שני, אף אחד לא יכול לשכנע אותי שלא מדובר במכניקות שהן פשוט מתסכלות וזה משהו שחשוב לומר ולציין - בעיקר שחלקן מגובות בחנות Microtransactions במשחק סינגל פלייר.
הדבר הכי חשוב לי במשחק וידאו הוא לא הסיפור, לא כמות הפוליגונים שהוא מריץ, לא הטקסטורות וכן כן, גם לא הפסקול: חשוב לי שהמשחק יהיה קודם כל כיף. ב-Dragon's Dogma 2 יש דואליות שאני לא מסוגל להבין אותה: מצד אחד המשחק הזה סופר כיף, כשכמו שציינתי קודם הקומבט של המשחק משופר, ה-AI של ה-Pawns הרבה יותר יעיל ועיצוב המשימות מרתק ולעיתים מסתורי ובלשי ממש. מצד שני, מצאתי את עצמי מתעצבן ממש ממכניקות פשוט לא כיפיות שהרגשתי שרק באו כדי להפריע לי לשחק וליהנות מהעולם של המשחק כמו שרציתי. בעיה.
יפה מאוד, אבל באיזה מחיר?
כל הדואליות הזאת נכנסת גם לחלק של הגרפיקה של המשחק. מצד אחד, השימוש במנוע RE Engine עבור המשחק הזה יוצר את אחד מהעולמות היפים ביותר ש-Capcom יצרו אי פעם. כל העולם של המשחק משחק בצורה נפלאה עם אור וחושך, כשאור שמש עובר בין העלים של העצים, מערות מוארות בצורה ריאליסטית למדי וכל האפקטים במשחק פשוט נראים מדהים. אגב, כל מה שתיארתי כאן נכון עם ובלי מוד ה-Ray Tracing שהמפתחים הוסיפו לאחר שגילינו שהמשחק פשוט הפעיל RT מבלי לשאול את השחקן. הורדתי את ה-RT ברוב המשחק לטובת הביקורת והוא עדיין אחד המשחקים היפים על הקונסולה.
בגזרת האנימציות של הפנים והמודלים של הדמויות השונות הוא לא מגיע לאותה רמה, אבל הוא באמת משחק יפהפה עם עולמות מרהיבים שהופכים אותו לאחד המשחקים המרשימים ביותר ש-Capcom יצרה. אבל שוב, בדיוק כמו קודם, גם כאן - כל הטוב הזה מגיע עם בעיה רצינית ביותר: הביצועים של המשחק. עוד משהו שאני מתקשה להבין ממבקרים אחרים ואנשים ששיחקו במשחק ומהללים אותו: איך שאני רואה משחק ששם דגש חזק ביותר על אקשן, הוא צריך לרוץ על קצב פריימים יציב כשבקונסולות הדור התשיעי אני אפילו מצפה למצב גרפיקה של 60 פריימים לשנייה או לפחות למוד VRR ייעודי שיחפש לתת את הביצועים הטובים ביותר. Dragon's Dogma 2 לא מתקרב לא לזה ולא לזה.
הביצועים של המשחק על ה-PS5 פשוט לא יציבים ולא טובים מספיק, כשמנוע ה-RE Engine שלרוב עובד בצורה מהממת, מתקשה בז׳אנר העולם הפתוח. כבר נוצרו המון סרטונים שמציגים את הבעיה ומדברים עליה לעומק - יש את כל נושא ההישענות הכבדה מדי על CPU מה שגורם למשחק הזה לעבוד בצורה נוראית על מכשירי PC ניידים, כשעל ה-Steam Deck המשחק עובד בצורה מזעזעת ולא שחיקה וב-ROG Ally הבחירה שלכם היא בין משחק ב-30W בצורה נורמלית או להשתמש ב-FSR אגרסיבי במיוחד שגורם לכל היופי להיות לא קיים. המשחק פשוט לא עובד בצורה מספיק טובה יחסית למשחק אקשן וזה חבל כי הוא בהחלט מהנה מאוד.
השורה התחתונה
תראו, אני ממש לא הולך להיות מאלה שיורדים על משחק סתם - אני חושב שאחרי כמה מאות ביקורות משחקים אפשר לומר עליי שאני מנסה להיות אובייקטיבי ואופטימי ככל הניתן - אבל עם Dragon's Dogma 2 יש לנו מקרה של משחק שאני פשוט לא מבין מה הולך איתו. לא איתו ספציפית - אני ממש מבין את הגישה של המפתחים של המשחק: הוא מנסה ליצור אצל השחקן הבנה שלכל פעולה שהוא עושה יש השלכות ושהוא צריך להיות זהיר, אבל כמה שהוא יוצר עולם פנטזיה חי, נושם והאמת דיי מדהים ומהמם, כך הוא גם מצליח לתסכל אותי.
מכניקות הגיימפליי, אלו שאמורות לספק לשחקן את האלמנט הכיפי והממכר שאמור להחזיר אותו למשחק שוב ושוב, נלחמות בצורה ישירה בשחקן וזה כמעט כמו קטע של "לעשות דווקא" לשחקן. בין אם מדובר במכניקת ה-Stamina הקשוחה והמאטה מדי, מנגנון ה-Fast Travel שעובד בצורה הכי מתסכלת שאני זוכר בשנים האחרונות, מכניקת הכובד של החפצים ועוד. כל אלה מרגישים לי כמו מכניקות שהיו מתאימות כמגבלות שנבעו מהמכשירים שעליהם המשחק רץ - קרי, מכשירי דור 7 עליהן המשחק המקורי יצא.
וכאן גם מגיעה הבעיה הגדולה שלי עם Dragon's Dogma 2: הוא פשוט מרגיש כמו Dragon's Dogma 1.5. שלא תבינו אותי לא נכון: ה-AI של ה-Pawns משופר מאוד ועובד בצורה נהדרת, הסיפור החדש חמוד מאוד וממש מעניין לקראת הסיום שלו והקרבות יותר מהירים וכיפיים, אבל כל המגבלות הללו שלא מוסיפות שום דבר למשחק למעט תסכול גורמות להחסרה של הספרה "2" מהלוגו של המשחק בתפריט הראשי להרגיש כאילו זו הייתה הכוונה הראשית של המפתחים מההתחלה.
אני רוצה לחדד פעם שלישית בסיכום עצמו: אני חושב ש-Dragon's Dogma 2 הוא משחק טוב וחובבי פנטזיה אפלה יעופו על המשחק הזה בקטע אחר: מבחינת בניית עולם ובניית קווסטים במשימות זאת עבודה מדהימה של הצוות ב-Capcom. מצד שני, כמבקר משחקים, יש ל-Dragon's Dogma 2 כמות דברים מתסכלים רבה באותה המידה. קחו את הביקורת הזאת, כמו הרבה דברים אחרים שקשורים במשחק הזה: תקראו הכל, תהיו זהירים ושימו לב להשלכות של המעשים שלכם.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
14:25 09.04.2024 |
קונסטנטין (אורח)
לפי איך שאתה מתאר לא שווה לקנות אותו.
הורדת אותי טוטלית מהמשחק , אולי ביום בו הוא יעלה חצי מחיר אקנה אותו
2
01:08 11.04.2024 |
Thunder Cats
אתה לא צריך להתנצל :)
ביקורת בסוף זו גם דעה אישית.
אני זוכר שסיקרו את OUTRIDERS משחק עם ממוצע ביקורות של 6 בערך ועפתי עליו ונהניתי מכל רגע..
בכל מקרה תודה על הביקורת המעולה, אני יכול לדמיין איך אותם דברים שתסכלו אותך יתסכלו גם אותי אבל נשמע שיש הרבה דברים טובים ומשחקיות מעולה אז מאוד בא לי לשחק בו.. הבעיה שיש לי בבקלוג את בלדרס גייט 3 הוגוורטס לגסי
3
| פורסם ע"י