200 קמ"ש קדימה ואז 100 ברוורס
אין לי מושג מה משך אותי לקנות את Laika: Aged Through Blood. על האהבה שלי למשחקי אינדי סימנתי וי גדול בתקופה האחרונה עם GYLT, על הדחף למשחק Metroidvania עניתי בקיץ עם ריצה נוספת של Bloodstained: Ritual of The Night החביב ועם כמות המשחקים הענקיים הבלתי נגמרת של 2023 בוודות יכולתי למצוא משהו. ובכל זאת, הטריילר של המשחק דיבר אליי. אולי הארט סטייל, או הקצב של האופנוע, אולי הסאונדטארק ואולי הדמות של המרכזית של הזאבה - הייתה לי תחושה שזה לא סתם עוד משחק. משער שאם אתם בביקורת הזאת הרגשתם את אותה התחושה, ואתם רק רוצים לוודא שאתם עושים את ההחלטה הנכונה לפני שאתם משקיעים את הכסף והזמן שלכם במשחק אינדי קטן לכאורה במקום אחד ממשחקי הענק שיצאו בשנה האחרונה שעכשיו בהנחה לחג המולד. הביקורת שלי על המשחק היא מורכבת, יש לי המון דברים חיוביים להגיד וגם כמה רעים, אבל בדבר אחד אני בטוח - אם משהו ב-Laika: Aged Through Blood קרץ לכם, אתם לא עומדים להתאכזב ממנו בכלל.
אופנוע, זאבה, ועיר עם בעיה
Laika: Aged Through Blood נפתח במסך שחור שמבשר לכם שלמרות הארט סטייל המצוייר והדמויות החמודות, הוא עוסק במוות, אלימות קיצונית ומכיל כמות אין סופית של מקרים גרפים קשים. הוא מקיים את ההבטחה הזאת ממש בהתחלה ובאופן שבהשוואה לכמה משחקי אימה שיצאו השנה היה ממקם אותם בקטגוריית משחקים לכל המשפחה. אני עוד ארחיב על העלילה הקיצונית והעולם הדכאוני - אך בפסקה הזאת אתעסק בדמות המרכזית של המשחק והיא המשחקיות שלו. הקטעים בהם לייקה, זאבת הערבות בה משחקים, הולכת ברגל זניחים לחלוטין כך שכל החוויה שלכם תהיה על האופנוע עצמו ועם ארסנל הנשקים שתרחיבו במהלך המשחק. העולם הפתוח הוא בעצם אוסף של כבישים ואתגרי פלטפורמה לאופנוע, שמתפתח עם שדרוגים שתשיגו במהלך המשחק שיאפשרו לכם להגיע למקומות רחוקים יותר או גבוהים יותר. למרות שאין כמעט גיוון במכשולים או באויבים, כל האזורים מרגישים ייחודיים בזכות העיצוב המושקע של הרקע והמסלולים היצירתיים שכמעט ולא מרגישים זהים.
מה גם שסידור האויבים משחק כאן פקטור רציני, והופך כל קרב למעין פאזל של ממש שרק הגעה בזווית מושלמת, כמות תחמושת נכונה ותיעדוף נכון של האויבים יוביל לניצחון. זאת אימרה קצת מוזרה, כי במידה וראיתם את הטריילר בטח שמתם לב שקצב הקרבות כמו הנסיעה על האופנוע מהיר ואנרגטי, אך לאחר 20 שעות שלמות עם המשחק אני מרגיש שהדרך הכי נכונה לתאר את מערכת הקרבות שלו היא כפאזלים. כדי לחסל אויבים תצטרכו לפגוע בהם עם אחד מהנשקים, וברגע שתתחילו לכוון עם נשק מסויים המשחק יכנס למהירות נמוכה כדי לעזור לכם לכוון ולמקסם את התחמושת הזמינה לכם. כל נשק מגיע עם כמות תחמושת קטנה במיוחד, כך שלא תוכלו לסיים קרבות מבלי להחליף נשק או לטעון. כדי לטעון תצטרכו לעשות סיבוב שלם לאחור עם האופנוע, אך הדבר יסכן אתכם לירי של אויבים. את הירי תוכלו להחזיר על ידי תזמון מושלם של לחיצה על כפתור מתקפת נגד, או לסובב את תחתי האופנוע כלפי הירי ובכך להשתמש בו כמגן.
בכל זמן נתון יש לכם אפשרות רק למתקפת נגד אחת, שאותה אפשר לטעון על ידי סיבוב מלא קדימה. אם כבר שמתם לב, היציאה לסיבוב טעינה תחשוף את לייקה לירי של אוייבים מכל הצדדים במקום להשתמש בתחתית האופנוע כמגן לכיוון מסויים, ובלקיחה של כל מה שרשמתי כאן בחשבון, בתוספת סוגי אויבים בהם אפשר לפגוע רק מאחורה לדוגמא, אפשר להבין כמה מחשבה מפעילים בכל קרב. למרות שבהתחלה כמעט בלתי אפשרי לנצח קרבות בפעם הראשונה, לאט לאט תכנסו כבר לקצב ובסופו של דבר תגיעו לרמת סיפוק גבוהה מאוד בכל פעם שתצליחו לתזמן קרב נכון תוך כדי יציאה לסיבוב טעינה, החלפת נשקים והמון דם של אוייבים מסביבכם.
הסאונד והארט של המשחק מגיעים ברגעים האלה לשיא של ממש, וגרמו לי להעריך אותם מאוד אפילו כמה פעמים שמתתי אחרי קרבות אדירים רק כדי שאוכל לחוות אותם שוב. לצערי - זה ממש לא המקרה עם רוב המשחק. כבר ציינתי שהכל נעשה על האופנוע, ואין דרך קלה להגיד את זה, השליטה בו לא מספיק נוחה. בניגוד למשחקים אחרים שרק צריכים לגרום לדמות לזוז בצורה נוחה כדי לתת לכם חוויה הוגנת, לייקה לוקח סיכון עצום עם האופנוע שלו, ומצליח רק בצורה חלקית. כמות הפעמים שהאופנוע פשוט התהפך לי או שאיבדתי עליו שליטה ממש לא באה בקורולציה עם היכולת שלי, והובילה לכמות בלתי נסבלת של פסילות שפשוט הרגישו לא הוגנות בכלל מכמה סיבות. רק לאחר 15 שעות על המשחק הבנתי שגלגל הנשקים בצד מואר באור אדום כאשר אתם עומדים לנחות בצורה שתהרוג אתכם, אך מבט קצר אפילו על הטריילרים של המחשק יגרום לכם להבין שאין סיכוי שתוכלו לשים לב לצבע של הגלגל תוך כדי קרב. עוד סיבה שרוב הפסילות הרגישו לא הוגנות היא העובדה שלייקה קטנה מאוד, ושבכל פעם שכולה מתכסה דם מהקרבות כמעט ובלתי אפשרי להגיד מה התחתית של האופנוע כך שסיכוי לא רע שתיפגעו מכדור או תיפלו על הראש מה שיוביל לפסילה. הסיבה האחרונה היא הדרך המוזרה שבה המשחק משתמש לשינוי כיוון התנועה של האופנוע, שהיא על ידי לחיצה ממושכת על כפתור מבלי לציין כמה זמן צריך להחזיק אותו.
בנימה אישית, אחרי 20 שעות על המשחק אני יכול להגיד שהמכניקה הזאת פשוט לא עובדת טוב, ואין שום סיבה נראת לעין למה החלפת הכיוון לא מתקיימת בלחיצה אחת על כפתור. מה גם שמשום מה לא הצלחתי להרגיש מתי ההחלפה מתקיימת, דבר שבדרך כלל מגיע בטבעיות אחרי כל כך הרבה זמן עם המשחק, ולכן הרבה פעמים נפסלתי או הקצב שלי נפגע רק בגלל שהכיוון לא הוחלף. אפשר להמשיך עוד הרבה, לצורך העיניין באיזשהו שלב המשחק מבקש מכם להשתמש בשוטגאן שקיבלתם כדרך לקפץ למקומות גבוהים בעזרת ההדף שלו ואתם כבר יכולים להבין שלמרות שהרעיון יצירתי, הוא יוצר בעיות, אך אני חושב שהבנתם את הנקודה. אני מברך על אתגרים במשחקים, אני חושב שזה רצוי וחיוני, אך כשהדרך בה הדמות מתקדמת הופכת לאתגר עצמו במשחק שזאת לא הכוונה בו (עיניים עליך Octodad) מדובר בבעיה. ושוב, ברוב המקרים לא הצטערתי יותר מדי שנפסלתי לפני הנקודת שמירה הבאה. הקרבות באמת כיפיים ועיצוב השלבים פשוט נהדר ב-90% מהזמן, אך ב-10% שהוא לא - הוא נוראי. למשחק יש מכניקה אחת באזור מסויים שפשוט לא עובדת - וגורמת לו להיות בלתי נסבלת בצורה קיצונית. צילמתי כמה תמונות להמחשה, ומי שלא אכפת לו מספויילרים מינוריים שיחסכו לו שעות של לנסות להבין מה רוצים ממנו מוזמן להכנס לפסקה על לוחיות הרדיו כדי להסתכל. זה מתסכל לא רק כי האזורים האלה יגרמו לכם לרצות לעזוב את השלט, אלא בעיקר כי השאר עשוי בצורה כל כך טובה ומבאס שאי אפשר להחמיא למשחק הזה בלי סוף.
דכאוני מידי, נקודה
טוב ובכל זאת - סיפור. המשחק עוקב אחריי לייקה וביתה פאפי בעולם של חיות שמזכיר קצת את "מקס הזועם" מלא בכאב וחסר תקווה בגלל אימפריית ציפורים המקבילה לגרמניה הנאצית. לאחר שאימפריית הציפורים תוקפת את הכפר של לייקה ורוצחת את אחד הילדים, לייקה נגררת בעקבות רצון לנקמה וניסונות של ראשי הכפר שלה לפגוע בציפורים למסע מלא באלימות קיצונית. כמות משימות הצד הטרגיות במשחק לא נגמרת, ונדמה שסוף רע מגיע לכל אחת מהדמויות הצבעוניות שתפגשו בדרך, אך התקווה שלייקה מנסה לייצר לביתה כדי שתוכל לחיות בעולם טוב יותר נותנת להכל טעם.
הרגעים הקטנים בהם לייקה מתקשרת לפאפי לבדוק האם היא אכלה ארוחת צהריים, השיחות המצחיקות עם הסבתא הלוחמת שרק רוצה לשלוח את הבת עם רובה להלחם בציפורים, המסע אחר משחקים לילדה כדי להסיח את דעתה והרצון לספק את כל תושבי הכפר במשימות המשונות שלהם יגרמו לכם להכנס לנעליים של לייקה בצורה בה תרגישו מחוייבות לסיים את כל משימות הצד. כבר הרבה זמן שלא הרגשתי כל כך מחובר לסיפור מסויים, וגם אם רוב המשימות כללו חזרה לאזורים בהם הייתי ביצעתי אותן בסקרנות כדי לדעת כיצד המשחק ינסה לרסק לי את הלב פעם נוספת. הכמות לא רק של סיפורי הצד היצרתיים, שמכילים כמה קונספטים מגניבים כמו החזרה של להקה מסויימת או הפלה של פסלי ענק בדמוי מנהיגי ציפורים, אלא גם האורך של הסיפור והמקומות המשונים שתבקרו בהם מטורפת בעיניי, במיוחד ביחס למחיר של המשחק. האיכות של התוכן מתפשטת גם לפריטי האספנות של המשחק, שנעים בין מצרכים מדוייקים למכניקת בישול חמודה לבין קסטות של שירים שבונות את הפלייליסט שלכם. אני צריך לציין כאן שהאישיות של השירים מפוצצת בהשקעה במיוחד, וזאת כי לסטודיו יש זמרת בית שבנתה ביחד איתם את הפסקול. לצערי, אם חשבתי שלפחות בגזרת הסיפור המשחק יביא הום ראן, גם כאן חלק מרגעי השיא של הסיפור נהרסים מנטייה שלו לכתיבת תגובות מלאות באדג'יות ילדותית. המשחק זורק סתם קללות שמרגישות לא מתאימות בקונטקסט של הסיפור המרגש וחוסמות אותו בעצם מלהגיע ללב הקהל בצורה מלאה.
If you are a developer please read this
Without spoiling, I encountered a weird bug. Near "The hangar" I closed the game after reaching a save point, and when i Ioaded it again it opend in "Where all was lost" right before you find a certain hat. Played the game on Xbox Series X.
ובקיצור, נתקלתי בבאג סופר קיצוני שלא קרה לי משהו דומה לסוגו בשום משחק אחר. שאר המשחק עבר חלק, ולא נתקלתי בטענות על באגים במשחק. ולכן אני חושב שמדובר במקרה ספציפי מאוד ולא ראוי שיפגע בציון שהוא יקבל.
הפסקה על הלוחיות הרדיו
באזור עם הים המשחק יבקש מכם להשתמש בצלצל של הספינה כדי לעגון באזורים בהן קיימות לוחיות רדיו להשמדה. לא רק שהצלצל עובד בצורה מזעזעת, ושהבנה בסיסית האם תצליחו לפגוע במקום בו אפשר להאחז ואם תצליחו לעלות ליבשה בו היא אך ורק ניסוי וטעייה, אף אחד לא מספר לכם איך לוחיות הרדיו נראות ובטח לא שהם בכלל חלק מהרקע בו תצטרכו לירות.
מכיוון שהמשחק מאוד ברור במה אפשר לירות ומה לא, לקח לי המון זמן להבין מה הלוחיות האלה ולכן גם צילמתי למי שיבחר לשחק במשחק הסבר. אדגיש שוב - מדובר באזור אחד מיני רבים, שרובם עשויים בצורה פשוט אדירה, והלוואי והייתי מרגיש שנכון יותר להרחיב על הרוב מאשר על הביזיון שהלך כאן.
השורה התחתונה
על כל שני דברים ש-Laika: Aged Through Blood עושה באופן כמעט מושלם, הוא יעשה אחד באופן לא טוב בכלל ולפעמים גרוע. גם אם ממש תתאמצו, אי אפשר להתעלם מהדברים הרעים, ויש תחושה שהחוויה לא לגמרי מלוטשת, אבל גם בשנה שהיא מכרה זהב למשחקים מדובר ביהלום שאסור לפספס.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י