פק-מן חוזר אלינו עם טוויסט חשוך ולא צפוי, אבל האם הוא עשוי מספיק טוב?
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י Bandai Namco, תודה רבה!
יש משחקים שהם באמת על-זמניים, ואחד מהם הוא ללא ספק פק-מן, המותג האגדי של של Namco שכעת חוגג 45 שנים, כמעט יובל! החגיגות של המותג מגיעות עם כל מיני שיתופי פעולה שונים עם מותגים אחרים, כשהאחרון הגיע עם העדכון האחרון של Tekken 8 שבו קיבלנו את Fahkumram, שם קיבלנו גם מפה די חביבה שחוגגת את Pac-Man. אבל לא פה נגמרת החגיגה, כי המשחק החדש של Pac-Man הוכרז במרץ האחרון, וכבר אז היה נראה מאוד מסקרן כשהבנו שמדובר בטוויסט מאוד חשוך על הראש הצהוב המוכר. הדעות לקראת השחרור של המשחק היו מעט חלוקות, אבל הנה מה שלי יש להגיד על Shadow Labyrinth, רגע לפני שהוא יוצא לקהל הרחב!
אבוד במבוך
אנחנו תופסים את מקומו של יצור לא ברור במיוחד בשם "מס' 8", כשאנחנו קמים לתחיה בכוכב לא מוכר וידוע שעליו אנחנו צריכים להתחיל לבנות את עצמנו. אפילו יד אין לנו, אבל אנחנו חיים ופק-מן כאן כדי לעזור לנו! נכון? ובכן, הסיפור לא כזה פשוט. אנחנו מהר מאוד לומדים שהכדור הצהוב שמלווה אותנו ועונה לשם פאק (Puck), תקוע על הכוכב שבו הוא העיר אותנו לחיים, ויותר משאנחנו זקוקים לו, הוא זקוק לנו על מנת לברוח ממנו. בתור הניסוי השמיני של פאק ליצור יצור דמוי אדם שיעזור לו לברוח, הצלחנו לעלות על הציפיות של פאק וכעת הוא ומס' 8 יוצאים למסע להחזיר לפאק את הכוחות האבודים שלו ולנסות לברוח מהכוכב שעליהם הם נמצאים.
המשחק כמו שאמרתי, מתרחש בכוכב לא ידוע, אין כמות עלילה שפשוט נזרקת על השחקן, לעיתים פאק ידבר עם הדמות שלנו ויסביר מה צריך לעשות (על סף דרישה) והשחקן? פשוט מבצע, אנחנו לא באמת יודעים מה אנחנו בפועל, פאק הביא אותנו לחיים בתור יצור לא ברור,ונתן לנו יד כדי שנוכל להילחם באיומים השונים שנמצאים על הכוכב באזורים שונים מסוגים שונים. יחד עם זאת, לעיתים גם נתקל בדמויות שונות שכן ידברו איתנו, בין אם מדובר במטייל שפשוט נותן לנו כח חדש, מוכרת שמסתובבת על הכוכב ומספקת לנו שדרוגים שונים או אפילו רובוט נוסף כמו פאק שתנסה לנצל אותנו למטרות שלה. האויבים השונים שנפגוש במשחק הן לא ממש דמויות שמתקשרות עם השחקן להבדיל מדמות אחת שמנסה לשכנע אותנו לפעמים להמרות את פיו של פאק ולהגיד לנו שאנחנו צריכים להתרחק ממנו ולא לעזור לו.
העלילה עצמה היא יחסית מינימלית, אומנם יש לה עומק קצת יותר מעניין בחלקים יותר מאוחרים של המשחק, ברובו אנחנו בעיקר בקרבות מול העולם שבו אנחנו תקועים. יחד עם זאת גם כדאי לציין שמדובר במשחק מדע בדיוני עבור דמות שלא באמת היתה בעולם הזה לפני כן, ויחד עם זאת, מסתתרים בעולם של המשחק לא מעט קישורים שונים לפק-מן ולמשחקים הישנים של Namco בפרט (עוד לפני ש-Bandai ו-Namco התאחדו) , מה שרשמית מכניס את פק-מן ליקום של ה-UGSF, שבו נמצאים משחקים שונים כמו Ace Combat 3, משחקי Galaga ועוד משחקים שכיום קצת פחות מוכרים לקהל הרחב, אך היו בעיקר במכונות ארקייד לאורך השנים.
מסע דו מימד
Shadow Labyrinth הוא משחק פלטפורמה סייד-סקרולינג דו מימדי, מה שקצת פחות נראה בנוף של מפיצות AAA, אבל בהחלט קיים עדיין בנוף המודרני ברמה כזאת או אחרת להבדיל ממשחקי 2.5D. יחד עם זאת, כדאי לדבר על המשחקיות של Shadow Labyrinth ובחיי שיש לא מעט אקשן במשחק הזה. את המשחק אנחנו מתחילים מאוד בפשטות כאשר היכולות שלנו מסתכמות בשליטה על חרב והאפשרות לבצע התחמקות שמעניקה לדמות שלנו iframes (פריימים שבהם המודל שלנו לא יכול להיפגע). ההתחלה של המשחק מאוד לינארית כמובן, נועדה בעיקר בשביל הטוטוריאל שלו, אבל אחרי שנעזוב את החלק הראשון והקצרצר, המשחק מהר מאוד זורק אותנו לאקשן חסר מעצורים בשלבים שונים.
המשחק מאפשר לשחקן לרוץ (אין באמת הליכה במשחק הזה), לקפוץ ולגלוש מתחת לפלטפורמות נמוכות ומכשולים שונים, וככל שנתקדם במשחק כמובן שנפתח יכולות שונות מבוסים שונים שפאק פשוט אוכל אחרי שאנחנו מביסים אותם. בין היכולות השונות שאנחנו מסוגלים לפתוח לאורך המשחק הן האפשרות להשתנות לסוג של רובוט ענק בשם Panzer G.A.I.A, לבצע התחמקויות באוויר, קפיצה כפולה, Parry ועוד. בנוסף, מהמוכרת שאנחנו פוגשים במשחק אפשר לקנות גם שיפורים שונים כמו תוספת לחיים ועוד. לאורך המשחק גם נוכל לשפר את עצמינו בעזרת תחנות המנוחה השונות שבהן גם המשחק ישמר, שיאפשרו לנו לשפר את הנזק של החרב וגם לשנות את היכולות שאנחנו מסיירים איתן ועוד.
מערכת הקרב של Shadow Labyrinth מבוססת קצת על איך שמשחקי Run and Gun עובדים כאשר אנחנו מסתובבים בעולם, נלחמים באויבים וממשיכים הלאה. היכולות שעומדות לרשות הדמות שלנו מבצעות שימוש בסוג של מד שדומה לסטמינה, אבל הוא לא בדיוק סטמינה והוא זה שפחות או יותר מראה לנו אם אנחנו יכולים להשתמש ביכולות שלנו כמו התחמקות או שימוש במתקפה מיוחדת. בנוסף לכך כמו שהזכרתי קודם, מוקדם מאוד במשחק אנחנו מקבלים את היכולת להפוך לרובוט גדול יותר שעונה לשם Panzer G.A.I.A. אנחנו יכולים להשתמש בשינוי הזה פעם אחת בין נקודת מנוחה לאחרת לזמן מוגבל, מדובר ביכולת שהיא, ברמה מסויימת, קצת שבורה והופכת את הדמות שלנו לאלמותית כאשר היא פשוט מרסקת את מה שבדרכה ופחות או יותר מתעלמת מכל נזק שנגרם לה, וזאת כנראה הסיבה שניתן להשתמש ביכולת הזאת רק פעם אחת בין שמירה לשמירה. מערכת הקרב עצמה מאוד מהנה, קיים מגוון יחסית רחב של אויבים שונים באזורים השונים של המשחק שגורמות למשחק להישאר מעניין רוב הזמן.
יחד עם זאת, אני חייב לציין שמערכת הסיור עצמה לא מאוד מאוזנת, בזמן שהבנייה של העולם מאוד מעניינת, במיוחד מקומות שונים שניתן להגיע אליהם רק כאשר פותחים יכולות כמו קפיצה כפולה או dash באוויר. יש מקומות שדורשים טיפוס וחלקם פשוט לא עובדים כמו שצריך או באופן עקבי, אני יכול לגעת בקירות שעליהם אפשר לטפס ולפעמים לא להטפס עליהם וליפול, עד עכשיו לא הצלחתי להבין מה הסיבה לכך אבל זה פשוט קורה. יחד עם זאת, יש גם שלבים שמערבים את העובדה שפאק הוא פשוט פק-מן, ולהתחיל לנסוע על מסילות שמאפשרות לנו להגיע למקומות שונים ופותח עוד מימד מעניין של פלטפורמינג שאין להרבה משחקים אחרים.
כדור צהוב
אחרי שדיברנו על הסיפור ודיברנו על המשחקיות, הגיע הזמן לדבר גם על הנראות הכללית של המשחק, ואני אתחיל מהעיצובים הכלליים של דמויות שונות, כי העיצובים עצמם, ממש מעניינים. יש דמויות עם עיצובים מקוריים למדי שנראים מעניין, והעיצוב של פאק מותאם לעולם המדע בדיוני שיש לנו כאן, במיוחד כשהוא בא לאכול את היצורים שמשפרים ומוסיפים לנו יכולות שונות. לצד כל אלה, איך שהוא הדמות הראשית שאנחנו משחקים היא עם העיצוב ככל הנראה הכי גנרי מכל אלה, פשוט דמות חשוכה בברדס שכל מה שאפשר לראות ממנה בפועל זה עין, ולצד כל העיצובים האחרים, מדובר בעיצוב מאוד לא מרשים.
בנוסף לעיצובי דמויות, במיוחד בגלל שאנחנו במשחק 2D, אולי כדאי גם לדבר על האומנות שמלווה את העולם, כי היא ברובה אותם ה-assets במיקומים שונים. סביבות שונות משתמשות במודלים שונים ויחודיים לה, אבל הם ברובם חוזרים על עצמם, משעממים למדי וזאת אולי הבעיה האמיתית של משחק כזה בידי חברה כל כך גדולה - היא מסוגלת ליותר ואני לא בטוח למה נעשה פה כזה חסך. אפילו הרקעים של העולמות האלה לא מרשימים. אני מבין שהם לא אמורים להפריע בעין, אבל הם באמת ריקים מתוכן, וזה חבל כי האומנות הרשמית של המשחק הזה יפיפיה (והספר אומנות של המשחק כלול בעותק שקיבלנו). טענה אחת שקצת זרה לי היא העובדה שאנשים ניסו לטעון גם שהמשחק הזה נראה כאילו הוא מבצע שימוש ב-AI, אולי אני עיוור או לא יודע להבחין בכך, אבל אני לא מצליח למצוא assets שנוצרו ב-AI, וגם האומנות עצמה בספר אומנות של המשחק נראית אותנטית לחלוטין. לפעמים האמונות הזאת פשוט נראית יותר טוב ממה שקיבלנו בסופו של דבר תוצר הסופי לדעתי וזה קצת חבל.
לסיום בקצרה גם על הפסקול של המשחק, הוא לא מרשים בצורה יוצאת דופן, אבל יחד עם זאת, הוא לא רע בכלל. לוקח קצת זמן עד שהוא באמת נהיה מעניין, ונעימת הנושא של המשחק היא נגינת פסנתר מאוד שקטה ולא מאוד זכירה, ככה גם המוזיקה בפתיחה של המשחק כאשר הדמות שלנו מתעוררת לחיים. לצד אלה, הקצב יתחיל להיכנס מעט יותר כשנכנס לקרב מיני בוס הראשון של המשחק, אבל המלודיה עצמה של הקטע שמושמע בה לא זכירה במיוחד. אין בפסקול הזה משהו שבאמת הלך איתי אחרי החוויה של המשחק ומדובר בפסקול שבאופן כללי, הוא מאוד זניח. יחד עם מה שאמרתי עכשיו, אני כן אציין לחיוב קטעים כמו Noble Knight שיש לו מלודיה מגניבה לצד שירת מקהלה שמוסיפה לו המון אווירה מאוד מגניבה, בנוסף קיימות גרסאות שונות של נעימת הנושא של המשחק, כולל גרסאת ג'אז שאני ממש ממליץ להאזין לה אם תהיה לכם הזדמנות.
השורה התחתונה
Shadow Labyrinth הוא ניסיון יפה של Bandai Namco לחגוג 45 שנים למותג של פק-מן. הכדור הצהוב הזה ידע לא מעט איטרציות שונות לאורך כל השנים האלה ונשאר אייקוני לאורך כל השנים האלה. לצערנו, החגיגה הזאת מגיעה לסוג של בלימה קצת לא ברורה במוצר שמרגיש לא אפוי מבחינות שונות שקשורות בעיקר לנראות הכללית של המשחק. יש לו פוטנציאל מאוד טוב להיות משחק אקשן מצויין עם קונספט מגניב למדי, ולצד זאת, גם כשיש למשחק הזה עיצובים מעניינים, לא נעשה איתם צדק בסגנון האומנותי שנבחר עבור המשחק הזה ומה שמרגיש קצת כמו התעקשות להישאר ב-2D על מנת לחתוך הוצאות (ואפילו את זה אני לא באמת יודע). פוטנציאל הוא שם המשחק ומימוש הפוטנציאל הזה צולע באופן יחסי, התוצאה הסופית היא ממש חביבה, אך לא מה שמגיע למותג הזה בחגיגות כל כך מרכזיות, אבל אולי נראה משהו מרשים יותר בחגיגות היובל.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י