זה משחק שנולד מחלום של המפתחים, כשמאחוריהם התייצבו סוללה של עשרות אלפי תומכים ב-Kickstarter שהאמינו בפרויקט הזה. התוצאה? אחד המשחקים הכי טובים של 2023.
בשביל קונטקסט, קבלו את הלו"ז שהיה אמור להיות לי בשבועות הקרובים מבחינת ביקורות משחקים: קודם כל היה לנו את Thunder Ray - משחק חמוד מאוד, אבל גם קצר מאוד. אחרי זה היה אמור להיות Bomb Rush Cyberfunk - יופי של משחק למעריצי Jet Set Radio, עם אחלה של פסקול. אחריו היה אמור להגיע Armored Core - משחק שאני נהנה ממנו מאוד. ואם היה לי קצת זמן בין יציאות של משחקים, אז גם Sea of Stars - המשחק החדש של Sabotage שמתקיים בעולם של The Messenger.
ב-Armored Core לא נגעתי כבר שבוע וחצי והנה הביקורת ל-Sea of Stars.
ילד האש וילדת הירח
הסיפור של Sea of Stars מתרחש בעולם של משחק הפלטפורמה The Messenger, כמה אלפי שנים לפני שהמשחק ההוא מתרחש בכלל. אנחנו עוקבים אחרי זייל וואלרי, שני לוחמי Solstice, שבט קדום של לוחמים שיכול להשתמש בכוח של השמש והירח כדי לחסל יצורים שנקראים Dwellers, או "שוכנים". כשאנחנו מתחילים את המשחק, זייל וואלרי בדיוק סיימו אימונים בבידוד במשך 10 שנים באקדמיה לחינוך לוחמי Solstice, והם מוכנים לצאת לעולם כדי לחסל את ה-Dweller האחרון שנותר בעולם: Dweller of Woe.
עכשיו אני אגיד את מה שקראתם בביקורות אחרות ודיברתם עם אנשים שכבר שיחקו במשחק: ברוב הזמן, זייל וואלרי הם שני יבשושים. כמעט ההפך הגמור ממה שהייתם מצפים לו מנערים שבדיוק סיימו אימוני שליטה בקסם. אז בדיוק למשבצת הזו נכנס גארל: חבר ילדות של השניים. גארל הוא לא לוחם קסום ואין לו קסמים נהדרים באמתחתו, אבל הרבה אנשים טוענים שהיכולת לבשל היא סוג של קסם ואת זה יש ללוחם הבשלן שלנו בשפע.
גארל וכל שאר הדמויות שנפגוש במהלך המסע, הן מקסימות, באמת. אני לא אפרט כאן על כולן כדי לא להרוס לאף אחד, אבל מצוות הפיראטים הנועז וקפטן קלי'שאי (כן, קפטן קלישאה), עד לטיקס ההיסטוריונית הנודדת, הבחירה של המפתחים להשתמש בכמה סוגים של ציורים כדי לייצג את הדמויות שלנו מעבירה בצורה נהדרת את הרגשות שלהן. אנחנו יודעים מתי הן מתרגשות, מתי הן בוכות, מתי הן כועסות ומתי הן רציניות. הטוויסטים של הסיפור הזה הם גם גאוניים: אני לא האמנתי שאחרי יותר מ-25 שנות גיימינג יהיו משחקים שיצליחו לעשות טוויסטים כאלה מעניינים וכאלה מפתיעים - דברים שבאמת לא צפיתי בכלל.
אם כבר התחלתי לדבר על זה: המשחק עושה שימוש בגרפיקה 16 ביט משופרת עם דגש על המון פיקסל ארט שנראה פנומנלי. מפת העולם של המשחק מלאה בפרטים ובצבע: מהדרקון המסוכן הישן באי הנרדם (על שם הדרקון, כמובן), לאי המפחיד והקריפי אליו הצוות המלא שלנו יגיע אליו. אני גם חייב לציין לטובה את סצנות האנימציה הסינמטיות שהמשחק משתמש בהן לפעמים: הן מגיעות בזמן הנכון ודואגות להראות לנו דברים שהגרפיקה הרגילה של המשחק לא יכולה להראות לנו (כמו הפגישה הראשונה שלנו עם צוות הפיראטים). השימוש באפקטים שונים ובתאורה רבה גם תורם מבחינת מערכת הקרבות והיופי הכללי של המשחק.
נסיים את החלק הזה בהתייחסות לפסקול ששוב עושה לי בלגן בכל הקשרי רשימת עשרת פסקולי השנה שלי. בעוד שאריק וו. בראון (Eric W. Brown) נתן יופי של ביצועים עם רצועות נהדרות במשחק, אני רוצה להתעכב דווקא על שניים אחרים. הראשון הוא יאסונורי מיצודה האגדי (המלחין של הפסקול של Chrono Trigger), שהביא לנו כמה רצועות פשוט מקסימות במשחק הזה. השני הוא ריס מילר, שעזר ביצירה של פסקול נוסף שמורכב כולו מסגנון שהוא קרא לו Bardicore, אותו מנגנים חברי צוות הפיראטים. הגרסה שלו ל-Mountain Trail שתוכלו להקשיב לה כאן למטה, היא גם הצלצול שלי כיום.
פורצי המנעולים
מערכת הקרבות של Sea of Stars היא מערכת קרבות בתורות, וככזו המפתחים של המשחק היו צריכים לחשוב על דרך להפוך אותה למעניינת, שכן בהרבה משחקי JRPG אחרים, המשחק באיזשהו שלב נהייה סימולטור לחיצה על כפתור ה-A או X. בשנים האחרונות יותר ויותר משחקים מנסים למצוא דרך להפוך את המשחק למעניין יותר - בין אם מדובר בתזמון לחיצה בשביל אקסטרה נזק, חשיבות למיקום של האויבים במפת הקרב, קומבואים בין דמויות ומערכת "שבירה" שתאפשר לנו לעשות אקסטרה נזק. Sea of Stars עושה את כל מה שציינתי ביחד.
מערכת הקרבות של Sea of Stars מנסה להיות מורכבת אך פשוטה, כשבעוד שזה נשמע כמו אוקסימורון, זה עובד בצורה מעולה עם המשחק הזה. כל דמות יכולה להשתמש ביכולת (Skill) שתשתמש ב-MP שלה, או לתקוף כרגיל. בעוד שהיכולות השונות יותר יעילות ויכולות לתקוף מספר אויבים בבת אחת, המתקפות הרגילות מחזירות קצת MP ובכך מאפשרות לשחקן להשתמש ביכולות שלו שוב. אני מאוד אוהב את הבחירה של המפתחים לתת לכל יכולת דיי הרבה MP, כך שיש מערכת של איזונים ובלמים: אתם לא יכולים להספים את מתקפת ה-Sunball של זייל כדי לתקוף את כל האויבים שוב ושוב - זה ייגמר מאוד מהר ואז תצטרכו להיתקע בלי האפשרות הזו לפחות לשלושה תורות.
למתקפות הרגילות יש גם עוד שימוש: הן מספקות משאב שנקרא Live Mana, שיאפשר לכם לבצע "Boosting" שיחזק את היכולות שלכם ואפילו יעניק למתקפות הרגילות אלמנט קסם. במהלך המשחק גם תוכלו להשיג יכולות קומבו שונות ומיוחדות שישלבו בין היכולות של הדמויות שלכם כמו שילוב בין כדור השמש של זייל לבומרנג ירח של ואלרי, או בין יכולת הריפוי של זייל ליכולת הריפוי של ואלרי בשביל לרפא את כל הצוות בבת אחת.
בנוסף לכל אלו, כמעט כל האויבים במשחק יגיעו עם מתקפות מיוחדות משלהם שייוצגו על ידי מערכת המנעולים: לכל אויב יש כמות תורות שהוא צריך לעבור עד שהוא תוקף ומיוצגת במספר מעל הראש שלו. אם מופיעים מעליו מנעולים, זה אומר שהוא הולך להשתמש במתקפה חזקה יותר - אבל אם תצליחו לשבור את כל המנעולים על ידי שימוש במתקפות הנכונות עליו, היריב יאבד את התור שלו. סתם לדוגמא: אם אני נלחם במפלצת ויש לה מתקפה שהיא תשתמש בה עוד שני תורות, עם שלושה מנעולים: מנעול של חרב, מנעול של שמש ומנעול של רעל - כל עוד אני אתקוף את האויב הזה במתקפת שמש, חרב ורעל אחת לפחות, אני אוכל לשבור את היריב הזה.
בעוד שבתחילת המשחק אתם תקבלו מצבים בלתי אפשריים של שבירה של ששה מנעולים ב-2 תורות, אתם תבינו מהר מאוד שזהו אלמנט של חידה: אם יש לכם רק שני תורות להרוס ששה מנעולים, אולי אתם תצטרכו להחליף בין הדמויות בקבוצה ולהשתמש בקומבו מיוחד או יכולות מיוחדת שתהרוס כמה מנעולים בבת אחת. המתקפות השונות יכולות להיות חזקות יותר ולעשות עוד נזק ועוד חבטות אם אתם מתזמנים את הלחיצות שלכם כמו שצריך: אולי זה בשילוב עם Boost מ-Live Mana יעזור לכם. אתם לא מבינים בכלל כמה זה כיף לשבור עשרה מנעולים בשתי תורות עם מתקפות חכמות שלי כשחקן. זאת פשוט תחושה נהדרת ומרגיש כמו מודרניזציה מעולה של משחקי ה-JRPG ששיחקתי בילדותי.
אבל שלא תטעו - יש פה כמה דברים שחסרים לי: באיזשהו שלב לקראת הסיום, אני כבר לא באמת רציתי להילחם ורק רציתי לרוץ ממקום למקום ולהתעלם מהאויבים החלשים יותר. הבעיה היא שהאויבים לא בורחים מכם ועדיין ינסו להיכנס איתכם לקרב. בשלב הזה הייתי שמח אם הייתה אופציה ל-Auto Battle או לכל הפחות לאפשרות לברוח מהקרב. ההשמטה של האחרון מתסכלת אחרי 28 שעות כשאתם רק רוצים לאסוף דברים ולהשלים את המשחק ב-100 אחוז. בנוסף, היו קרבות בודדים בהם לפעמים הדמות או האויב היו יוצאים מהמסך או מתחבאים מאחורי סלע רק כדי לתקוף אותי. אלו היו רגעים מאוד נדירים אבל הם קרו והצוות צריך לתקן אותם בעזרת Patch.
בסוף יהיה טוב
כאן אני גם בוחר לחזור, או בעצם להמשיך את הנקודה שעצרתי ממנה בחלק הראשון של הביקורת. נכון, זייל וואלרי הם שתי דמויות שמרגישות מאוד אנמיות בתחילת המשחק, וזה הגיוני מאוד בהתחשב בכך שהם בילו עשור מחייהם באימונים לקראת קרבות איומים ונוראיים. בהקשר הזה, גארל מרגיש כמו האנטיתזה של שתי הדמויות הראשיות שלנו ובתכל'ס מספק את הרגש, התגובות וההנאה של העלילה בצורה מעולה.
אני לא רוצה לספיילר את הסיום של המשחק, אבל המפתחים ב-Sabotage, באופן מאוד חכם, מפזרים כל מיני רמזים וכל מיני משפטים שגורמים למשחק לקבל כמה טוויסטים נהדרים לקראת הסיום שלו. אני לא אגיד יותר מזה שאני סמוך ובטוח שהמפתחים התכוונו לכך שהדמות הראשית האמיתית של Sea of Stars היא גארל, הלוחם הבשלן. אני מפציר בכם לסיים את המשחק ולהגיע לכוכב הזהב. הסיום של המשחק שווה את זה ואתם באמת תרצו להגיע אליו בעצמכם.
למזלכם, המשחק נותן המון אופציות לאנשים לסיים את המשחק באופן מלא בצורה נוחה יחסית: המשחק מכיל מנגנון Relics שיכולים לשפר את חווית המשחק שלכם כמו לדוגמא עם ספינה מהירה יותר, דיג נוח יותר או אפילו תוכי שיעדכן אתכם למקרה ושכחתם משהו, או להקליל את המשחק לחלוטין עם נזק גבוה יותר או האופציה לרפא את הצוות שלכם אחרי כל קרב. בניגוד למשחק כמו Final Fantasy XVI, כאן המשחק מכריח אתכם לקנות את "הצ'יטים" האלה, כך שהם באמת לא מרגישים כמו חלק מהחוויה אלא יותר כמו אופציה לאפשר לשחקנים שונים ליהנות מהסיפור לקראת סופו. אני מאוד אוהב את זה.
השורה התחתונה
קל לנפנף את Sea of Stars. הוא לא נראה כמו משחק AAA ממוצע בשנת 2023, הוא לא מכיל מאות שעות של תוכן ועולם פתוח עם הפתעות מוגזמות בכל פינה. אין בו סצנות סינמטיות מטורפות, אין בו מצב Quality ו-Performance שינצלו את כל הטרהפלופס של המעבדים שלכם. אבל את כל אלו הצוות ב-Sabotage החליפו בקונספט מאוד פשוט ואולי קצת נשכח בשנים האחרונות - נשמה.
Sea of Stars נותן ונותן ולא מפסיק לתת עד שמקבלים את הכוכב המוזהב שמציין שסיימתם והגעתם לסיום האמיתי של המשחק. הסיפור של המשחק מחמם את הלב עם דמויות מלאות רגש שמפצות על הדמויות הראשיות שלפעמים מרגישות כאילו לקחו להן אותן. העיצוב האמנותי של המשחק נהדר ובאמת גורם לי לתהות לגבי המקום של המשחק ברשימת המשחקים עם ה-Pixel Art הכי יפה כיום בגיימינג. מערכת הקרבות היא אולי בתורות אבל היא לא משעממת בכלל ומאתגרת את השחקן לחשוב בכל צעד ובכל תור במשחק והמוזיקה של המשחק היא מהטובות ב-2023. אני אפילו לא הספקתי לגעת ב-Wheels, המיני-משחק המצוין שהצוות יצר, או שלל המשימות הצדדיות החשובות שאפשר לעשות - עד כדי כך המשחק הזה מצוין.
זה משחק שנולד מחלום של המפתחים, חלקם שיחקו ב-Chrono Trigger והוקסמו מהעולם ומערכת הקרבות מלאת הקומבואים והמיקום, חלקם שיחקו ב-FF1 ורצו ליצור הרפתקה מלאת קסם. אנשים ראו את הרצון הזה להגשים חלום ילדות, ומאחוריהם התייצבו סוללה של עשרות אלפי תומכים ב-Kickstarter שהאמינו בפרויקט הזה. התוצאה? אחד המשחקים הכי טובים של 2023 ובעיניי לפחות, גם מועמד לתואר משחק השנה שלי.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
13:43 24.10.2023 |
אושר מFPS (אורח)
אחלה משחק ואחלה סיקור
משחק מהמם עם ויזואל מבין היפים שראיתי
קומבט באמת כיפי - תמיד אפשר לקנות אותי בקרבות שדורשים תזמון, הזכיר לי את Super Mario RPG
היה חסר לי קצת אתגר - מרגיש לי כאילו המשחק מיועד לאנשים שמשחקים בRPG הראשון שלהם כשקהל היעד הוא בעצם שחקנים ותיקים
סיימתי את המשחק בלי למות פעם אחת ולא נעזרתי באינטרנט בשום פאזל (אומר את זה בתור בן אדם שלא טוב בפאזלים)
במובן מסויים גם המשחק הרגיש לי הרבה יותר טקטי מאסטרטגי - למרות שאפשר לשנות תכשיטים ולשפר סטטים כשעולים לבל - יש לזה מעט השפעה בסופו של דבר וכל מה שחשוב זה מה עושים בקרב עצמו
גם למרות שהמוזיקה הייתה טובה, לפעמים היא הרגישה לי לא שייכת - כאילו שלפו אותה ישירות מהעולם של The Messenger שגם בו שיחקתי
סך הכל משחק מאוד מהנה ואני בהחלט אמליץ אותו לחברים ולמי שישאל
נתתי לו 9
2
| פורסם ע"י