עושה את זה, ובסטייל
תודה רבה לטוליפ אנטרטיינמנט על ההזמנה להקרנת הטרום בכורה!
זה לא סוד שז'אנר הקומדיה בהתרסקות בשנים האחרונות. כמות הסרטים שזאת מטרתם המרכזית רחוקה מלהזכיר את השליטה הכמעט מוחלטת שהייתה בתחילת שנות האלפיים וגבול ההומור המסחרי המאפיין את הוליווד נמצא במצב מאוד לא ברור. לכן, בכל פעם שעולה סרט חדש המקבל את התיאור "קומדיה מופרעת", אני נכנס אליו בחשדות ואולי אפילו זלזול מסויים. "דוגי סטייל" לא רק הפריח את רוב החששות שלי כבר במערכה הראשונה שלו, הוא גם מצליח למצוא את אותו קסם שאפיין את הקומדיות הגדולות של אותו תור זהב שדיברתי עליו ומציג לנו סיפור מעניין ודמויות אפילו מרגשות - אך כל כך מתרכז בזה לפעמים שהוא שוכח שהוא גם אמור להיות קומדיה. הביקורת נטולת ספוילרים - קראו בחופשיות!
כלב טוב
הסרט מסופר כולו מנקודת המבט של כלב בשם רג'י, אותו מדבב ויל פרל (Wil Ferrel), שמנסה לקבל על עצמו את העובדה שהבעלים שלו אותו הוא כל כך אוהב - נטש אותו. מי שמנסים להקל על ההתמודדות של רג'י הם שלושת כלבי רחוב אחרים, המנוסים בלהיות דחויים בבלוקים של ניו יורק. אחרי לילה מופרע של שתיית אלכוהול מרובה, מחליט רג'י שעליו לנקום בבעליו הקודמים ולוקח איתו את כל שאר חבריו למסע נקמה שבסופו ינשך לבעלים את איבר המין. אם הרגיש לכם קצת מוזר הדיסונאנס שבין כמה שהסיפור מרגש בחלקים מסויימים לכמה שהוא ביזארי לחלוטין - זה כי זה באמת מוזר. מצד אחד אנו מקבלים שוטים של איברי מין של כלבים ומהצד השני סיפורי מקור לא פחות ממרגשים.
זה בולט בכל פינה בסרט ומקצין עם דמותו של באג, אותו מדבב ג'יימי פוקס (Jamie Foxx), שמקבל את הבדיחות הכי גסות בסרט וסיפור מקור מרגש עד דמעות. השילוב בין השתיים הוא קשה, והסרט גם לא מצליח לשלב אותם כל כך טוב - עד לסצנת שיא אדירה שמצליחה איכשהו גם להיות קורעת וגם לרגש.
עם רצועה
כאמור, הסרט לוקח על עצמו את המשימה הבלתי אפשרית של לשלב בין שני הטונים לאורך כל אורכו, מה שמוביל לוויתור על אחד מהם ברוב הסצנות. כאן נכנס עניין התרגום לעברית. עם כותרת כמו "דוגי סטייל" היינו מצפים שהסרט יניח בצד את בניית הדמויות שלו והסיפור המרגש בשביל הקומדיה. בפועל, הסרט קיבל את הכותרת "Strays" שהיא מילת כינוי לבעלי חיים שננטשו על ידי בעליהם - כך שלא אמור להפתיע שדווקא הקומדיה נמצאת רוב הסרט על הספסל.
זאת החלטה שנויה במחלוקת, אך אחת שמשתלמת לחלוטין. הדמויות והסיפור נבנות באופן פשוט פנטסטי, כך כשרגעי השיא מגיעים, הם הרבה יותר מספקים והבדיחות תופסות את הקהל בצורה חד משמעית. זה לא אומר ששאר הבדיחות לא עובדות, אך הדרך המיוחדת שבה הן מגיעות לקראת הסוף מזכירה באיזשהו מקום את אותו הקסם של סרטי הקומדיה הישנים, שהיו בונים סיפור ודמויות שכיף לצחוק ביחד איתם.
השורה התחתונה
באופן מפתיע לגמרי, "דוגי סטייל" מתגלה יותר כמכתב אהבה לקומדיות הישנות והאהובות של תחילת שנות האלפיים מאשר הקומדיה הפרועה שאולי תחשבו שהוא. עם דמויות מעולות, סיפור מרגש וסצנות שיא פשוט אדירות, אין לי ספק שהוא יכבוש אתכם ועל הדרך גם יצחיק - גם אם הרבה פחות ממה שחשבתם.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י