עוד שינויים ושיפורים ברמת הסיפור והאינטראקציה בין הדמויות היו מעלים את המשחק הזה להיות יותר מקודמו, אבל עדיין מדובר במשחק JRPG מעולה עם פסקול פשוט אלוהי
עותק סיקור סופק לנו על ידי עדלי יונייטד, תודה רבה!
זה לקח לי דיי הרבה זמן, אבל Octopath Traveler II סוף סוף מאחורי. המשחק הראשון היה וואחד מסע - כזה שנהניתי ממנו מאוד וכזה שהציג לי את מה שהוא כנראה אחד הסגנונות האמנותיים האהובים עליי ביותר: 2D-HD. ההכרזה על Octopath Traveler II שקיבלנו במסגרת אחד מאירועי ה-Nintendo Direct תפס אותי בהפתעה רצינית, למרות שאחרי ההצלחה של המשחק הראשון, זאת הייתה רק שאלה של זמן. אז כמו שאמר רפיקי ממלך האריות: הגיע הזמן. בואו נראה האם Octopath Traveler II מצליח להתעלות על קודמו.
השמינייה עונה 2
Octopath Traveler II מספר שמונה סיפורים חדשים: אוצ'ט הציידת, היקארי הלוחם, קאסטי הרוקחת, טרונה הגנבת, אוזוולד הקוסם, אגנאה הרקדנית, פארטיטיו הסוחר וטמנוס הכומר. בניגוד למשחק הקודם, הסיפורים של רוב הדמויות פשוט נהדרים. אני חושב ששבעה סיפורים מתוך השמונה יכלו בכיף להיות משחקים בפני עצמם, כשלאורך ה-60+ שעות שלכם במשחק אתם תתוודעו לסיפורים וכתיבה פשוט נהדרים. היקארי מנסה להשיג מחדש את כס המלכות שלו אחרי בגידה באביו. אוזוולד נכנס לכלא אחרי שאשתו ובנו נרצחו מול עינייו והוא הואשם במותם על ידי חברו הטוב, קאסטי איבדה את הזיכרון שלה בעקבות טראומה שהיא עברה ואוצ'ט... טוב אוצ'ט היא פשוט לופי מ-One Piece (במיוחד אם תתחילו איתה בתור הדמות הראשית).
חוסר האיזון בין הסיפורים השונים מהמשחק הראשון דיי נעלם, אבל לצערי המשחק השני בסדרה לא משכיל לתקן את אחת הבעיות הגדולות של המשחק הקודם - לפחות לא בצורה טובה. כל אחד מהסיפורים לכשעצמו הוא טוב, אבל אין כמעט קשר בין הדמויות ובין הסיפורים של כל דמות. המשחק מנסה לתקן את זה בעזרת פרקים מיוחדים שמשלבים בין הסיפורים של שתי דמויות שונות (The Dancer and Warrior, למשל), אבל לרוב הסיפורים האלה ירגישו כמו סיפורים צדדים ולא משמעותיים - הן מבחינת הסצנות הסיפוריות והן מבחינת הבוסים והקרבות השונים.
אבל זה מרגיש שעל כל דבר שלא תוקן, יש דבר ששופר בצורה נהדרת, ואחד השיפורים המאוד מורגשים הוא בדיבוב של הדמויות. אני חושב שכל הדמויות מדברות בצורה אמינה יותר בשפה האנגלית, כשהדיבוב הדרמטי והמוגזם שלעיתים מנסה לחקות את הדרמטיות שעובדת בצורה כל-כך טובה עם השפה היפנית נשאר בצד לטובת דמויות שמדברות ומתנהלות בצורה יותר הגיונית. כמובן שיש דמויות כמו טמנוס או אוצ'ט שעדיין מדברות בצורה מאוד מוגזמת, אבל לרוב מדובר ביופי של דיבוב לכל הדמויות במשחק. אני גם אהבתי את התוספת של קריאות עידוד ודאגה לדמויות השונות בזמן הקרבות, כמו טמנוס שמרים לאוצ'ט אחרי קומבו מוצלח או היקארי מודה לקאסטי על ריפוי מוצלח. זה טאץ' נחמד שמדגיש כמה חשוב שיהיה קשר בין הדמויות השונות במשחק.
העולם של המשחק גם קיבל שיפור והוא גדול יותר (וכפי שתראו בהמשך גם יפה יותר). התוספת של אלמנט התזוזה הימית בעזרת ספינות מוסיף עוד אפשרויות להחבאה של אזורים נסתרים וצדדים עם בוסים מיוחדים שיקנו לצוות שלכם ציוד מיוחד ובוסים חדשים ומרהיבים. הייתי שמח אם האלמנט הזה היה משתלב בצורה טובה יותר עם המשימות הצדדיות שדורשות בעיקר שימוש ביכולות המיוחדות של כל דמות בעולם (טרונה יכולה לגנוב מאנשים, אוצ'ט יכולה לשכנע אותם להצטרף אליה עם אוכל [אמרתי כבר שהיא לופי, נכון?], ועוד). אני מאוד אהבתי את השינוי של היכולות לפי השעה ביום ואת היכולת לשנות את השעה בכל רגע נתון, אבל העולם של המשחק לא מתייחס לזה בצורה טובה מספיק - לפי דעתי.
לא תיקנו מה שלא שבור(?)
השינויים בעיצוב העולם מורגשים, אבל לעומתם המשחקיות מרגישה... דיי זהה. יותר מזה, זה מרגיש כאילו מדובר באותו המשחק כמעט מבחינת משחקיות, רק עם כמה סקילים שונים, כמה באפים ודיבאפים לקלאסים מסוימים וזהו. אני יכול לתת כאן את אותה הפסקה מהביקורת הקודמת וזה יהיה נכון באותה המידה (למרות שהיא הייתה לפני כמעט 5 שנים, יכולות הכתיבה שלי השתפרו פלאים מאז).
המשחק הוא משחק JRPG, עם קרבות רנדומליים בעולם (משהו שאין לו זכות קיום יותר בעיניי) כשהקרבות הם קרבות בתורות: אתם יכולים לראות בחלק העליון של מסך הקרב מתי אתם ומתי האויבים שלכם עומדים לתקוף, כשהמכניקות במשחק מתחלקות ל-Boost ו-Break. מכניקת ה-Boost מאפשרת לכם לצבור BP אחד בכל תור בו אתם תוקפים או משתמשים ביכולת רגילה (עד מקסימום של 5). אתם יכולים להשתמש ב-BP הזה כדי לתקוף כמה פעמים במהלך תור אחד, או לחזק סקיל מסוים ולהפוך אותו ליותר חזק.
היכולת לתקוף כמה פעמים שימושית עבור מכניקת ה-Break: לכל אויב במשחק יש נשקים שעושים לו נזק רגיל ונשקים שהוא חלש אליהם (כולל בוסים). ברגע שאתם מגלים שאויב חלש נגד חרבות או מתקפות אש לדוגמא, אתם יכולים להשתמש במתקפות האלה כדי לשבור את ההגנות של האויב, שכשנגמרות ההגנות שלו היריב "נשבר" ולא יכול לתקוף יותר בתור הזה (אם הוא לא תקף עדיין) ובתור הבא. המשחק הזה בין שמירת BP, לשימוש ביכולות הללו כדי לשבור את הגנת היריב יוצר ריקוד עדין בזמן הקרבות שהיה כיף ב-2018 והוא בהחלט כיף גם עכשיו. התוספת של Latent Power - מכניקה ייחודית לדמות שלכם - מרעננת קצת את פורמט הקלאסים המוכר ומאפשרת לכם לשלב כמה סקילים ויכולות שתרצו, כשאתם תמיד תוכלו להישען על מתקפה מיוחדת וחזקה או יכולת שתציל אתכם ברגע הנכון.
מצד שני, דברים שהיו צריכים תיקון אמיתי נשארו כמו שהם: אי אפשר להחליף חברי צוות בכל רגע נתון, וחברי צוות שנמצאים בצד (כי אפשר רק ארבעה חברי צוות בכל רגע נתון), לא מקבלים נקודות ניסיון כמו השאר. אז אנחנו חייבים לחזור לעיר בעזרת Fast Travel (שהוא דיי נוח, לא אשקר), להחליף חברי צוות ואז להמשיך עם ה-Grind שהמשחק הזה ידרוש מכם באיזשהו שלב, כדי להתקדם עם הסיפור של הדמויות. אז סבבה - אפשר להעלות את המהירות של הקרבות מהרגע הראשון וכן, כמות האויבים הנדירים שפגשתי במשחק ונתנו לי המון EXP הייתה גדולה יותר - כל אלה הם פלסטרים לבעיה גדולה יותר.
עדיין יפה - אבל הקסם פג
תראו, אני שיחקתי בגרסת ה-PC על ה-Steam Deck ועל לפטופ הגיימינג שלנובו השאילו לנו (ה-Lenovo Legion 7-16IAX7 שמצויד ב-3080Ti נייד), ואני יכול לומר לכם בוודאות שהמשחק לא רק גדל מבחינת המימדים שלו, אלא גם הוסיף לעצמו עוד כמה אפקטים שרק מחדדים עוד יותר את אספקט ה-HD ב-2D-HD. אזורים שונים במשחק מכילים אפקט Depth of Field שמדגיש את הגודל של המפה ותוסיפו לכך גם אפקטים שקשורים בתאורה כמו נצנוץ של חול ושלג, או תאורת בין-ערביים שמתגנבת בין עצים ואתם מקבלים משחק שהוא אולי נראה כמו משחקי 16 ביט, אבל הוא יפה בהרבה מחלק גדול ממשחקי ה-AAA שיצאו בשנים האחרונות.
גם המתקפות השונות בקרבות קיבלו בוסט למראה שלהם - גם אם פחות מהסביבות השונות. השימוש בתאורה דרמטית ואקסטרה אפקטים בזמן השימוש במנגנון ה-Boost של המשחק מודגש אפילו יותר מבמשחק הקודם, כשגרסת ה-PC (וכן גם גרסת ה-PS) מציגות אפקטים פשוט מהממים - הכל ב-60 פריימים לשנייה. גרסת ה-Switch מצליחה להתמודד יפה עם כל התוספות הגרפיות ולמרות שהמשחק נראה פחות טוב מבשאר הגרסאות ורץ ב-30 פריימים לשנייה, זה עדיין משחק מהמם ויזואלית - גם על ה-Switch.
אבל עם כל הכבוד לכל השיפורים והשינויים, משהו בי השתנה. אולי זאת העובדה שאנחנו רואים יותר משחקי 2D-HD בשנים האחרונות, אולי זה הרימייק המהמם ל-Live A Live הנהדר, אולי זאת הציפייה שלי מ-Dragon Quest III Remake ואולי זה דווקא קשור בעובדה שהמשחק מאוד דומה ויזואלית למשחק הקודם: אני מרגיש שהקסם קצת פג. המשחק נראה יפה, שלא תבינו אותי לא נכון, אבל אפקט הוואו שהיה למשחק הזה ב-2018 עבר אותנו. אולי אפקטים חדשים, מתקפות זימון מיוחדות או אפילו שילוב בין סגנונות אמנות שונים היו משפרים את החוויה מבחינתי.
כנראה פסקול השנה לשנת 2023
טוב, תקשיבו: עם כל הכבוד למשחקיות, לסיפור ולגרפיקת ה-2D-HD של המשחק - שעל כל אלה אפשר להתווכח לפה ולשם - על חלק אחד של המשחק הזה אני פשוט לא אקבל דעה אחרת: הפסקול של Octopath Traveler II הוא מהטובים שיצאו בעשור האחרון ואולי בכלל. בשנת 2018 נתתי למשחק הראשון בסדרה, Octopath Traveler, את התואר של פסקול השנה לאותה השנה. אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל Octopath Traveler II הוא פסקול יותר טוב. בהרבה.
יאסונורי נישיקי הוא פשוט אמן. אין לי דרך לתאר לכם את הצמרמורות שאני חוויתי בתור אדם שאוהב פסקולים ומוזיקה באופן כללי כששמעתי את המוזיקה של המשחק הזה. כאן מעל הפסקה הזאת תוכלו לשמוע את מוזיקת הפתיחה הנהדרת של המשחק שמהווה רמיקס של השיר המקורי מהמשחק הקודם בצורה שתתאים לתמה האפלה יותר והאפית יותר של המשחק השני. כאן למטה תוכלו להקשיב למוזיקת הקרב הרגיל שהיא פשוט מדהימה. אבל עם כל הכבוד לרצועות האלה, אלו הרצועות של הדמויות השונות שמרטיטות לי את הנפש.
אני לא חושב שהייתה רצועה של דמות מסוימת במשחק שלא הזיזה לי משהו בנשמה, אבל היו ארבעה שפשוט עלו על הארבעה האחרים: המנגינות של אוצ'ט, קאסטי, אגניאה ומעל כולם, הלוחם היקארי. כאן למטה תוכלו להקשיב למוזיקה שמתנגנת לפני כל קרב בוס גדול בפרקים של היקארי וזאת רצועה שגם בפעם ה-900 שאני מקשיב לה מרגשת אותי עד דמעות. היא משתלבת בצורה כל-כך מדהימה עם סיפור הבגידה והמסע של הלוחם שלנו - באמת לא יכלתי למצוא בה איזשהו דבר רע.
אבל באמת, אני יכול לומר את זה על כל הפסקול: מרצועות הקרב הנהדרות למוזיקת העולמות המדהימה ועד למוזיקת הבוס האחרון שהיא פיסת מוזיקה מופלאה של ממש. אני כל כך אוהב את הפסקול הזה שזה מרגיש לי כאילו אני כבר כותב את הפסקאות עבור המקום הראשון ברשימת עשרת פסקולי השנה שלי לשנת 2023, שכבר מתגלה כשנת גיימינג פשוט יוצאת מגדר הרגיל. אני אסיים את הביקורת הזו עם Song of Hope: שיר שפשוט מייצג בצורה נהדרת את התקווה שלי ש-2023 תמשיך לרגש אותי כמו שהיא עשתה בשלושת החודשים הראשונים שלה.
השורה התחתונה
תמיד מצחיקות אותי סיטואציות כמו הסיטואציה הנוכחית: יש לנו כאן משחק שהוא על הנייר, שיפור כמעט בכל פרמטר מהמשחק המקורי: האזורים יפים יותר ורחבים יותר עם המון אזורים נסתרים, המשחקיות מהירה יותר כשהבוסים דורשים לפעמים יותר חשיבה ועבודה, הסיפורים המרכזיים נהיו משמעותיים יותר והפסקול הצליח להתעלות איכשהו על הפסקול המקורי ולהציב את עצמו כמועמד הכי רציני לתואר פסקול העשור. מצד שני, אני לא יכול שלא לחשוב שהקסם של המשחק המקורי פג ושבפועל לאורך רוב החוויה הרגשתי כאילו אני משחק בגרסה 1.8 של המשחק המקורי. עוד שינויים ושיפורים ברמת הסיפור והאינטראקציה בין הדמויות - מה שבאמת היה נחוץ ונדרש מהמשחק הקודם - היו מעלים את המשחק הזה להיות יותר מקודמו. אבל גם אם התחושות שלי מעורבות, מדובר במשחק JRPG מעולה.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י