כנראה שמכונת זמן לא הומצאה בעתיד שלנו - אחרת מישהו היה קם ועושה הכול כדי שדיסני ישמרו על הזכויות לפו הדוב וימנעו מאיתנו את הזוועה הזאת
"פו הדב: דם ודבש" (Winnie the Pooh: Blood and Honey) הוא תוצר של התנאים הרבים שיש לחוק זכויות היוצרים האמריקאי. לדיסני כבר לא היה שווה כלכלית להחזיק בזכויות היוצרים לפו, חזרזיר וכריסטופר רובין - ולכן בינואר בשנה שעברה הפכו הזכויות לדמויות האהובות לרשות הציבור בארצות הברית. מן הסתם ששם כמו פו הדוב ימשוך אנשים, ולכן גם מן הסתם יהיו חברות שירצו לנצל את המעין פרצה הזאת ולעשות קופה על גבי סיפור הילדים האהוב. הבעיה של הסרט היא, שבאופן הכי מובהק שיש, לא הייתה בו שום כוונה נוספת מלבד להוציא סרט על הדמויות הכי מהר שאפשר. זה ניכר בכל פינה בסרט, ויוצר סרט אימה בן 84 דקות שרמתו, כמו כמות ההשקעה והאהבה שניתנה לו על ידי הצוות - שואפת לאפס מוחלט.
לא ראיתי תרגיל יא' שפחות טוב מזה
הסרט נפתח בחלק היחיד שעוד סביר בו, והוא הסבר מצוייר על למה הדמויות בגרסאת האימה כל כך אלימות. כריסטופר רובין נטש את פו וחזרזיר לאחר שסיפק להם חיים נפלאים כל ילדותו. שני היצורים החיים נשבעים לנקום במין האנושי, ויוצאים למסע רציחות המתמקד בחבורת סטודנטיות שיצאו לחופשה בבקתה קרוב ליער בו הם חיים. אני נשבע לכם, בכל ליבי, שבחיים שלי לא ראיתי דמויות כתובות בצורה יותר משעממת מהסרט הזה. כמות הייחודיות שכל דמות מקבלת מסתכמת בביקיני לאחת מהן, שם שחוזר פעמיים כדי שאולי נזכור אותו לשניה (זה לא עבד), משקפיים לאחרת וכריסטופר רובין אחד שלא מקבל שום שורה נורמאלית.
זה לא מפתיע - שכן פתחתי את הביקורת בכך שניכר בכל פרמטר שהסרט נעשה בכוונה אחת והיא להוציא אותו כמה שיותר מהר, אז ברור שהתסריט יהיה בהתאם. מה כן מפתיע? שרמת הזריקה של הסרט פלשה גם להפקה - והצליחה להביא לנו את אחת הסצנות הביזאריות ביותר שראיתי אי פעם.
זה אפילו לא מצחיק
אם הסרט היה מאמץ את היותו זול, מגעיל ומקצועית לא טוב כלל וכלל, אולי היינו מקבלים כמה סצנות עליהן אפשר לצחוק. הבעיה, שגם הסצנות המביכות כאן פשוט משעממות, ולא מוציאות שום רגש מהצופה חוץ מרצון עז לצאת מהאולם הביתה. אין ספק שהאפקטים יהיו גרועים, אין ספק שהתחפושות יהיו גרועות, אין ספק שהזמן ימרח על שוטים רעים וחסרי פואנטה וגם אין לי ספק שרוב השחקנים קיבלו כאן משכורת שלא מצדיקה אפילו חצי מההופעות הסבירות שהם ניסו לעשות כאן, אך על דבר אחד כבר באמת תפסתי את הראש.
רוב הסרט קורה בלילה, אולם לוקיישן אחד של בריכה, שבו סצנת מרדף פשוט מביכה ברמות הסטריות מקבל תפנית מביכה אף יותר - כשבברור היא צולמה באור יום. אין דרך לתאר את זה חוץ מלתפוס את הראש מרמת החוסר השקעה שהייתה כאן. אי אפשר לפספס טעות כזאת, וזה שוב מדגיש כמה חוסר השקעה הייתה כאן בכל דבר שהוא לא לשחרר את הסרט הכי מהר שאפשר. בנוסף על כך - הסאונד של הסרט מהרעים שנתקלתי בהם, עם אפקטים חסרים, צרחות שמשום מה נשמעות פחות חזקות מהדיבורים שבאו לפני ועוד המון טעויות סאונד שבחיים לא ידעתי שיכולות לקרות, וגם קשה להבין איך קרו בסרט עם תקציב של כמעט 100 אלף דולר.
השורה התחתונה
ב"פו הדב: דם ודבש" היה ניסיון אחד מובהק, והוא להוציא סרט על הזיכיון כמה שיותר מהר, מבלי התחשבות במה יהיה התוצר או אם הוא בכלל יהיה ראוי לצפיה. חוסר ההשקעה הבסיסית הזאת מחייב אותי לא להשקיע - ולהמנע לגמרי מלתת לדבר הזה ציון, כמו שאתם צריכים להמנע מללכת אליו.
Winnie the Pooh: Blood and Honey זמין לצפייה באקרנים בישראל
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
20:32 17.02.2023 |
זכויות יוצרים (אורח)
האמת שדיסני די משחקים עם החוק בארה"ב איך שהם רוצים
יש חוק שכל משהו כמו 70 שנה אחרי שהיוצר מת היצירה שלו כבר נחשבת למשהו ללא זכויות יוצרים ויותר לכיוון של סיפור הממי,
כבר עברו 70 שנה מאז מיקי מאוס אבל דיסני כל פעם משנים את החוק שייתן להם להאריך את זה כל פעם.
2
| פורסם ע"י